1 of 40

הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם

יהדות ברית המועצות במאבק לחירות ובעליה לישראל

התצלום באדיבות המורה יובל יופדוב, יליד הומל, בלארוס ופעיל ציוני בבריה"מ

ד"ר נגה כוכבי

משרד החינוך

המזכירות הפדגוגית

אגף א' מורשת

2 of 40

תקצר היריעה מטיפול בסיפור השלם והמופלא של העליה מברית המועצות

במהלך המוצג כאן מופנה הזרקור לנושאים הבאים:

  • ברית המועצות
  • מעמד הזהות היהודית תחת שלטון קומוניסטי
  • התגייסות יהודית וגבורה במאמץ המלחמתי נגד הנאצים
  • מאבק יהדות העולם לשחרור יהדות בריה"מ
  • ארגון נתיב
  • צוהר למחשבות, רגשות ואתגרים בקרב העולים
  • כוח הרוח

זוהי קריאה לכוחות החינוך וההוראה בישראל להוסיף למצגת ולהרחיבה

עוד מגוון שיעורים על מאבק יהדות ברית המועצות באתר "שלח את עמי"

3 of 40

האם אתם מזהים את השפה?�מישהו מבין מה כתוב כאן?

“Вот, народ как львица встает и как лев поднимается” (ЧИСЛА, 23:24)

4 of 40

"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא"

(במדבר, כ"ג, כ"ד)

מה מבטא הפסוק ביחס ליהדות ברית המועצות?

דונו בכך, רישמו את רעיונותיכם ושובו לאותה שאלה בסוף מהלך הלמידה

ברית המועצות =

מסגרת מדינית של מספר ארצות ובראשן רוסיה, התקיימה בשנים 1991-1922

בהובלת משטר קומוניסטי

5 of 40

בשקפים הבאים ננסה להבין באילו נסיבות התקיימה עליית היהודים מברית המועצות, לפני ואחרי התפרקותה.

רקע

נעל"ה = נוער עולה לפני הורים

תמונה מאתר הסוכנות היהודית

גלי העליה הגדולים

בשנות ה-70 מבריה"מ:

כ-163,000 נפש.

מסוף שנות ה-80 ועד שנות ה-2000 מבריה"מ לשעבר: כמיליון נפש.

6 of 40

1. ברית-המועצות

2. סובייט

3. קומוניזם

4. סיביר

5. מסך הברזל

6. יהדות הדממה

7. אסיר ציון

א. שיטה שדורשת שוויון כלכלי וחברתי אבל מרכזת את אמצעי הייצור בידי ההנהגה

ב. מושג שמבטא את ההשתקה של הזהות היהודית תחת המגף הקומוניסטי.

ג. מושג שביטא את ההפרדה העוינת בין המדינות שנשלטו על ידי ברית המועצות, לבין הגוש המערבי בהנהגת ארצות הברית. המושג היה רלוונטי בשנות "המלחמה הקרה".

ד. אדם שנכלא בגלל פעילות ציונית בארץ בה השלטון התנגד למדינת ישראל.

ה. מסגרת מדינית של 15 ארצות שהתקיימה בהובלת רוסיה ותחת השלטון הקומוניסטי ב: 1991-1922.

ו. חבל ארץ רוסי בצפון אסיה שמתאפיין בתנאי מזג אויר קשים. לעתים קרובות, אנשים שהואשמו בהתנגדות למשטר הקומוניסטי נשלחו לשם כעונש, ממנו רבים לא יצאו בחיים.

ז. מועצה, יחידת ממשל מקומית.

מה אנו יודעים על ברית המועצות?

טריוויה

התאימו אות למספר

7 of 40

1. ברית-המועצות =ה. מסגרת מדינית של 15 ארצות שהתקיימה בהובלת רוסיה ותחת השלטון הקומוניסטי ב: 1991-1922.

2. סובייט =ז. מועצה, יחידת ממשל מקומית.

3. קומוניזם =א. שיטה שדורשת שוויון כלכלי וחברתי אבל מרכזת את אמצעי הייצור בידי ההנהגה

4. סיביר = ו. חבל ארץ רוסי בצפון אסיה שמתאפיין בתנאי מזג אויר קשים. לעתים קרובות, אנשים שהואשמו בהתנגדות למשטר הקומוניסטי נשלחו לשם כעונש, ממנו רבים לא יצאו בחיים.

5. מסך הברזל = ג. מושג שביטא את ההפרדה העוינת בין המדינות שנשלטו על ידי ברית המועצות, לבין הגוש המערבי בהנהגת ארצות הברית. המושג היה רלוונטי בשנות "המלחמה הקרה".

6. יהדות הדממה = ב. מושג שמבטא את ההשתקה של הזהות היהודית תחת המגף הקומוניסטי.

7. אסיר ציון = ד. אדם שנכלא בגלל פעילות ציונית בארץ בה השלטון התנגד למדינת ישראל.

בדיקה

8 of 40

מתי מתקיימת סתירה בין שוויון לחירות?�קִראו את קטע המידע הבא וחישבו על כך

הפועלים, האיכרים והחיילים באימפריה הרוסית רצו להפיל את שלטון הצאר והתקוממו נגדו.

הם דרשו שוויון אזרחי ושלטון של העם ושאפו להציב אלטרנטיבה לממשל הקיים.

הם חלמו על סוציאליזם, שיטה חברתית-כלכלית שאין בה הבדלי מעמדות וזכויות-יתר לשום קבוצה.

ההתקוממויות כללו בין היתר, הפגנות ושביתות שנבעו משלושה גורמים מרכזיים:

א. התמודדות עם תחושות של דיכוי וייאוש ב. חלומות על צדק ג. תאוות שררה של אנשים שרצו לתפוס את השלטון בעורמה.

המהפכה העניקה את הכוח למנהיגים קומוניסטיים, ובעידודם הייתה אלימה מאד.

במסגרתה הוקמו בהדרגה מועצות מקומיות שנקראו "סובייטים" והשיטה הקומוניסטית שעמדה מאחוריהן, עיצבה את הדרך להקמת ברית-המועצות.

ההנהגה הקומוניסטית היתה דיקטטורית ומושחתת. היא הייתה אחראית לדיכוי ולרצח של עשרות-מיליוני בני-אדם.

ברית המועצות התקיימה בין השנים 1991-1922. ההתמוטטות שלה פתחה שערים לעליה גדולה לישראל ולהגירת יהודים לארצות שונות.

9 of 40

על צמיחת המשטר הקומוניסטי בספר של ג'ורג' אורוול

ג'ורג' אורוול תיאר את עליית המשטר הקומוניסטי בברית המועצות בדרך מתוחכמת. הוא כתב על חווה בה כל יצור מייצג משהו.

דוגמאות:

  • החזירים מייצגים את המנהיגים הקומוניסטים
  • הכלבים מייצגים את המשטרה החשאית והאכזרית (מוכרת בשם ק.ג.ב)
  • התרנגולות מייצגות את המוני העם שהולכים שולל אחרי הבטחות לשוויון ולצדק
  • הסוס מייצג את הרוסי שמוכן לעבוד למען השלטון הקומוניסטי עד כלות כוחותיו

ומי מייצג את המיעוטים ובכללם היהודים?

צפו בסרט וגלו בעצמכם

https://player.vimeo.com/video/141289365

10 of 40

מחיר השוויון בשיטה הקומוניסטית

שוויון בעולם קומוניסטי

שלילת חירויות

בקניין הפרטי

בחופש הביטוי

בחופש התנועה

בחופש הבחירה

השוויון של המשטר הקומוניסטי בברית המועצות הכתיב תרבות אחת בלבד שווה לכולם ונאמנות עיוורת לשלטון

על רקע זה נאסרה התרבות העברית והציונית

דיכוי ורדיפה

כלכלית

פוליטית

זהותית

11 of 40

בברית המועצות נאסר על יהודים

ללמוד עברית

למול את בניהם

לבקר בתיאטרון יהודי

לקרוא עיתון יהודי

לתמוך ברעיון הציוני

לעלות לישראל

חפשו מידע על הפריטים הבאים

ומצאו ביטוי בן 2 מילים המשותף להם

  • משפטי פראג - 1952
  • משפט הרופאים בבריה"מ – 1953
  • הכפשת שלמה מיכאלס – 1953,

כחמש שנים לאחר הירצחו

התשובה למטה במהופך

עלילת-דם

12 of 40

"המראן (האנוס) מלנינגראד" -

סיפור קצר מאת אלכסנדר ולב שרגורודסקי

גיבור הסיפור הוא נער יהודי בן 16 בתחילת שנות ה-50 שבא לקבל את הדרכון ובו הסעיף החמישי המפורסם, סעיף הלאום. פקידת משרד הפנים אשר יודעת מה סטאלין מתכנן לעולל ליהודים, אישה רוסיה שרואה את עצמה כחסידת אומות העולם, רוצה להצילו ולרשום אותו כבן לאומה אחרת. מה יעשה הנער?

נקודה למחשבה ולדיון:

המילה "אנוסים" - ובספרדית מילת הגנאי "מראנוס", תיארה את יהודי ספרד בתקופת האינקוויזיציה, מאות שנים לפני עליית המשטר הקומוניסטי. מדוע בחרו הסופרים להשתמש במושג זה?

МАРРАН ИЗ ЛЕНИНГРАДА

Александр и Лев Шаргородский

13 of 40

היו גם קומוניסטים יהודים�בבריה"מ ובמדינות שנגררו אחריה�חישבו על הסיבות האפשריות לכך�ורישמו אותן במחברת

למשל

לאון טרוצקי – מהפכן קומוניסטי וממייסדי הצבא האדום

היֶבְסֶקְצְיָה – המחלקה היהודית במפלגה הקומוניסטית

אנה פאוקר – שרת החוץ ברומניה הקומוניסטית

מתיאש ראקושי – רודן הונגריה הקומוניסטית אחרי השואה

14 of 40

מדוע היו יהודים שבחרו להיות קומוניסטים?�סיבות אפשריות

  1. אמונה בצדקת הדרך הסוציאליסטית והקומוניסטית
  2. תסביך של מיעוט שעלול להשתקף בבושה להיות מי שאתה, לפעמים עד כדי שנאה עצמית
  3. התכחשות לזהות היהודית בגלל פחד מאנטישמיות

ומה עוד? תוכלו להרחיב את ידיעותיכם על כך בספר מרתק

15 of 40

קראו את קטע המידע והשיבו על השאלות בשקף הבא �מלחמת העולם השניה

השליט השני של בריה"מ היה הרודן ורוצח ההמונים יוסיף סטלין.

ערב מלחמת העולם השניה, באוגוסט 1939, הוא חתם על הסכם עם היטלר.

בהסכם היתה התחייבות הדדית בנושא הכלכלי ובנושא של אי-התקפה. בנוסף היה חלק סודי על חלוקת תחומי השפעה של שני העריצים במזרח אירופה.

אחרי כשנתיים ביוני 1941, היטלר הפר את ההסכם ופלש עם בני בריתו ב"מדינות הציר", לבריה"מ.

המטרה היתה לכבוש את שטחי בריה"מ.

כחצי מיליון יהודים התגייסו לצבא האדום כדי להילחם נגד הנאצים, בכלל זה כ- 60,000 נשים.

כיום אנו מכירים אותם בתור וטרנים עטורי מדליות במצעדים של "יום הניצחון" ב- 9 במאי.

המלחמה היתה עקובה מדם וחייהם של עשרות מיליוני אזרחים בבריה"מ אבדו, בתוכם כשניים וחצי מיליון יהודים. קרוב למחצית מקורבנות השואה נרצחו על אדמת בריה"מ.

אחרי השואה, למרות התגייסותם לצבא האדום וגבורתם במלחמה, מצב היהודים הלך והידרדר וגילויי האנטישמיות תכפו וגברו.

על יום הניצחון אפשר ללמוד באתר של "הבריגדה התרבותית"

16 of 40

שאלות למחשבה:

הדגל של בריה"מ סימל עבור היהודים דיכוי ורדיפה מצד אחד, ואת ניצחון הצבא האדום על הנאצים, מצד שני.

מה לדעתכם חשים יהודים שעלו מבריה"מ כלפי הדגל הקומוניסטי? מה חשים כלפיו הווטרנים היהודים?

משימה: הפנו שאלות אלה ליוצאי בריה"מ

והעלו את ממצאי הסקר שלכם ללוח משותף

צעדת הווטרנים המסורתית לציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית, ירושלים. קרדיט: Mark Neyman באתר של לשכת העיתונות הממשלתית

17 of 40

גבורת היהודים שלחמו נגד הנאצים�מצוינת בישראל ב"יום הניצחון" ב-9 במאי�מה חושבים על כך יוצאי בריה"מ? (שהגיעו לפני ואחרי התפרקותה)

18 of 40

אנטולי שוידקי, ישראל, יליד מינסק

"זה חשוב כדי שצאצאינו יזכרו את הגיבורים שנלחמו נגד הנאצים. ביום זה צריך ללמוד גם על שואת בריה"מ, נושא שאין עליו מספיק ידע בציבור הישראלי"

כמעט מחצית מקורבנות השואה

ניספו על אדמת בריה"מ

התמונה: אוסף י. גלבוע

19 of 40

ולנטינה פוגרולוב, ישראל, ילידת קייב

"חשוב לי לציין ולחגוג את יום הניצחון ולהוקיר את סביי מצד אבי שהשתתפו במלחמה, להנציח את שמותיהם ואת מעשה ידיהם כי בזכותם אני חיה וקיימת ויכולה לספר עליהם בגאווה לבני ולדורות הבאים. הם נלחמו וקיפחו את חייהם על מנת לאפשר לנו חיים טובים יותר!"

התמונה: אוסף ו. פוגרולוב

20 of 40

ארקדי חסידוביץ, שליח הסוכנות היהודית בארה"ב.

"מאות אלפי הלוחמים היהודים של בריה"מ היו שותפים להשמדת הנאציזם, לשחרור מחנות הריכוז ובעקיפין לאי זליגת המלחמה לארץ ישראל".

כחצי מיליון יהודי בריה"מ שירתו בצבא האדום ונלחמו נגד הנאצים

התמונה באדיבות א. חסידוביץ

21 of 40

יורי קופלמן, איש עסקים ישראלי יליד מוסקבה.

"צריך להדגיש את יום הניצחון בישראל כי הוא משלים את התמונה של יום השואה והגבורה, אבל אני מתנגד להנפת דגלי בריה"מ. אסור לשכוח שהמשטר הקומוניסטי היה אחראי לרצח של יהודים רבים ולחורבנה של הזהות היהודית בתפוצה הסובייטית".

התמונה: אוסף נ. כוכבי

22 of 40

עם ישראל נאבק למען יהדות הדממה

אנשי ציבור ואמנים בכל רחבי העולם התגייסו לשחרור יהודי בריה"מ, ביניהם היה היוצר והזמר היהודי-צרפתי אנריקו מסיאס.

בשירו "ירושלים קר לי" הוא מבטא את זעקת היהודי המושתק מעבר למסך הברזל

מה שר אנריקו מסיאס? איזה מטען רוחני-מוסרי עומד מאחורי שירו?

על מנת להבין זאת היכנסו לאתר תרבות יהודית-ישראלית ביחידת הלימוד "אחיי אתם". הקליקו על הקישור כאן, ובצעו את הפעילות הראשונה ואת הפעילות השניה בדף העבודה המתוקשב.

23 of 40

צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי – רבי יהודה הלוי

צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,�דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?�מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן שְׁלוֹם�רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכֹּל עֲבָרָיִךְ,�וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל–�חֶרְמוֹן וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ!�לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם�שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ.

בשנות המאבק למען יהדות ברית המועצות

אפשר היה להזדהות עם שיר שנכתב מאות שנים קודם לכן על ידי רבי יהודה הלוי שחי בספרד

הקשיבו לשיר בקישור כאן, ובצעו במחברותיכם את המשימות:

  1. תארו את הרגשות ואת המחשבות שמעוררת בכם מנגינת השיר.
  2. מדוע מדמה עצמו המשורר לתנים ולכינור?
  3. אילו דאגות מבטא המשורר בשיר זה?
  4. מה מבקש המשורר מירושלים (=ציון)?
  5. איירו את תשובותיכם במחברת בהשראת השיר.

Ephemera Collection - The National Library of Israel קרדיט: ועד להגנת קדשי ישראל

24 of 40

הפגנה למען יהודי ברית המועצות, ירושלים תש"ל - 1970. ©לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צילום: משה מילנר

באתר תרבות-il

25 of 40

נתיב – לשכת הקשר

ארגון של ממשלת ישראל שפעל בעיקר בסתר, ליצירת קשר עם יהודים בבריה"מ, לעידודם ולטיפוח הרעיון הציוני. הוקם בראשית שנות ה-50

הסמל הישן של הארגון

הסמל החדש של הארגון

השוו בין הסמלים ודונו בסיבות לשינוי

26 of 40

השפעת הניצחון של ישראל במלחמת ששת הימים, 1967

מצד בריה"מ

  • נותקו היחסים עם ישראל
  • קריאות אנטי-ציוניות הושמעו בתכיפות בכלי התקשורת הסובייטיים
  • גברו מעשי האנטישמיות

.

בקרב היהודים בבריה"מ

  • גברו תחושת הגאווה והרגש הציוני
  • ארגונים ציוניים מחתרתיים העמיקו את הפצת התרבות העברית ואת לימוד השפה העברית
  • ב-1969 נוסד ועד תיאום ארצי שכלל פעילות של הקבוצות בלנינגראד, מוסקבה, ריגה, קייב וטביליסי.

27 of 40

אנחנו ואתם

האזינו לשיר של יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום

בביצוע: מירי אלוני ולהקת הנח"ל

מה לדעתכם היו המניעים לכתיבת השיר?

מה עורר את ההשראה לכתיבתו?

מילות השיר באתר של יורם טהרלב

מוזמנים להתרגש

28 of 40

השיר "אנחנו ואתם" נכתב בהשראת מכתבים שנשלחו מבריה"מ, בולט בהם: מכתב ח"י המשפחות מגרוזיה

אוגוסט, 1969

חפשו מידע על מכתב ח"י המשפחות מגרוזיה והכינו מצגת קצרה על הרקע למכתב, על התגובה בישראל ועל ההשלכות בבריה"מ ומחוצה לה. עברו בין שכבות הגיל השונות בבית ספרכם והציגו את הסיפור בפני התלמידים והמורים.

29 of 40

"מבצע חתונה": שם קוד למבצע נועז של מסורבי עליה

ב-15 ביוני 1970 ניסו יהודים מסורבי עלייה בבריה”מ לחטוף מטוס אזרחי ריק. מטרותיהם היו:

  • למשוך תשומת לב עולמית
  • לעלות לישראל

הניסיון לעלות ארצה נכשל, אך העמדת מסורבי העלייה שהיו שותפים ל"מבצע חתונה" למשפט, גררה תשומת לב רבה ודחפה לפתיחת השערים ולגל העליה של שנות ה-70.

30 of 40

כל ישראל ערבים זה בזה - מחאות בארץ ובעולם

המאבק למען יציאה חופשית של יהודים מבריה"מ בלט במקוריות ובשיווק מבריק ונטול אלימות (למעט ארגון אחד אשר גונה והוקע על ידי שאר הארגונים). המאבק התאפיין ביציאה המונית לרחובות ובהפגנה אדירה של ערבות הדדית. הפעולות המקוריות עוררו עניין בתקשורת ובציבור בכל רחבי תבל.

המלצה לפעילות בקבוצות: בחרו אחד מאסירי ציון וספרו את סיפורו בפני הכיתה בכל דרך שתבחרו:

ציור ⚈ ריקוד ⚈ שירה/נגינה ⚈ נאום ⚈ שיר ⚈יצירת תכשיט או בגד ⚈

עוד על מחאות מקוריות במערך שיעור הכולל מצגת ואפשרות לפעילות חברתית יצירתית באתר "שלח את עמי"

אוסף ענת זלמנסון-קוזניצוב

31 of 40

העליה דוברת הרוסית תרמה לשפת היום-יום בישראל�זהו בתוך 3 ד' כמה שיותר מילים שהגיעו אלינו מן השפה הרוסית

רוגטקה

שיבר

טרקטור

צ'ימידן

קיוסק

מעמול

בבושקה

בלאגן

בוטיק

נוּ (לזירוז)

חלטורה

בודקה

צ'ופצ'יק

רינגטון

פוגרום

חפיף

32 of 40

בדיקה�מילים שהגיעו אלינו מן השפה הרוסית

רוגטקה

שיבר

טרקטור

צ'ימידן

קיוסק (במקור בפרסית, אך הגיע עם דוברי הרוסית בעליה השניה)

מעמול

בבושקה

בלאגן (במקור בפרסית וטורקית ומשם לרוסית)

בוטיק

נוּ (לזירוז)

חלטורה

בודקה

צ'ופצ'יק

רינגטון

פוגרום

חפיף

33 of 40

מילים נוספות וגם מתכונים תגלו בספר מעניין שכתוב באהבה ובהומור:

34 of 40

עם אילו אתגרים מתמודדים העולים דוברי הרוסית?

קִראו מספר מקורות עיתונאיים בנושא, ראיינו קרובים, מכרים ושכנים ודונו בממצאיכם בכיתה

נועם דביר, "150 אלף מהנדסים ו-43 אלף רופאים: העלייה מברית המועצות במספרים", ישראל היום, 12.1.2020

העליה הרוסית, מקבץ כתבות באתר של עיתון מעריב

אורין רוזנר, "רוטשילד פינת פוטין: העולים הוותיקים מרוסיה מתכננים מחאה חברתית", אתר ynet, 12.11.2014

ג'ודי מלץ, "בזכותה של העלייה ה"לא־יהודית", אתר עיתון הארץ, 29.10.2019

35 of 40

שָׂדֵה רוּסִי

שָׂדֵה רוּסִי,

לֹא יִשְווּ אֵלֵיךָ

לֹא יְעָרוֹת וְלֹא יָמִים,

אַתָּה עִמִי, הַשָּׂדֵה שֶלִי.

רוּחַ מְצָנֶנֶת אֶת רַקָתִי,

כָּאן מוֹלָדְתִי,

כָּךְ אוֹמִר, לֹא אַסְתִיר:

שָלוֹם לְךָ, הַשָּׂדֵה הָרוּסִי,

אֲנִי שִיבּוֹלְךָ הַדָּקִיק

(אִינָה גוֹף, רוּסְיָה, 1965).

עם אילו רגשות ומחשבות מתמודדים העולים לישראל?

מה יחסם לארץ מוצאם? למה הם מתגעגעים? על מה הם שמחים?

ערכו סקר בין מכרים ושכנים ודונו בכך בכיתה

אוּלַי רַק צִפֳּרֵי-מַסָּע יוֹדְעוֹת -

כְּשֶׁהֵן תְּלוּיוֹת בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם -

אֶת זֶה הַכְּאֵב שֶׁל שְׁתֵּי הַמּוֹלָדוֹת.

אִתְּכֶם אֲנִי נִשְׁתַּלְתִּי פַּעֲמַיִם,

אִתְּכֶם אֲנִי צָמַחְתִּי, אֳרָנִים,

וְשָׁרָשַׁי בִּשְׁנֵי נוֹפִים שׁוֹנִים.

(לאה גולדברג, עלתה מליטא לישראל ב-1935).

אורֶן

כָּאן לֹא אֶשְׁמַע אֶת קוֹל הַקּוּקִיָּה.

כָּאן לֹא יַחְבֹּשׁ הָעֵץ מִצְנֶפֶת שֶׁלֶג,

אֲבָל בְּצֵל הָאֳרָנִים הָאֵלֶּה

כָּל יַלְדוּתִי שֶׁקָּמָה לִתְחִיָּה.

צִלְצוּל הַמְּחָטִים: הָיֹה הָיָה

אֶקְרָא מוֹלֶדֶת לְמֶרְחַב-הַשֶּׁלֶג,

לְקֶרַח יְרַקְרַק כּוֹבֵל הַפֶּלֶג,

לִלְשׁוֹן הַשִּׁיר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.

36 of 40

כוח הרוח

התרבות היהודית באימפריה הרוסית ובברית המועצות עשירה מאד.

היא משקפת יצירה מופלאה בת דורות רבים בכל תחומי החיים.

תקצר היריעה מתיאור תרומתם לעולם הרוח והתרבות.

במסגרת זו נוכל לפתוח רק סדק צר לעוצמת רוחם ולאוצרותיהם התרבותיים.

היכנסו ליחידת הלימוד כּוֹחַ הָרוּחַ: שָׂדֵה רוּסִי באתר Tarbuty

בצעו את הפעילות השלישית בדף העבודה המתוקשב

37 of 40

לעושר התרבותי שהגיע עם העולים יש פנים רבות

התבוננו בציורים "פינות חיפה" ו"בין ערביים" של אולגה יגורוב אשר עלתה מחצי האי קרים ב-1994. מה הם מעוררים בכם?

38 of 40

טריוויה אישים

התאימו את תחום העיסוק לכל אישיות

רפואה

הייטק

ספורט

מדע

ציור

מוסיקה

מתמטיקה

שחמט

משחק

מתמטיקה

אלכסנדר זרחין (עלה מאוקראינה , 1947)

איליה פיאטצקי-שפירו (עלה מרוסיה, 1976)

ארקדי דוכין (עלה מבלארוס ב-1978)

מארינה מקסימיליאן (עלתה מדניפרופטרובסק, כיום אוקראינה, 1990)

אניה בוקשטיין (עלתה מרוסיה, 1990)

זויה צ'רקסקי (עלתה מאוקראינה, 1991)

בוריס גלפנד (עלה מבלארוס, 1998)

אירה ויגדורצ'יק (עלתה מרוסיה, 1979)

מאיר פיצ'חדזה (עלה מגאורגיה, 1973)

קירה רדינסקי (עלתה מאוקראינה, 1990 )

ליאוניד אידלמן (עלה מריגה, כיום בלטביה, 1987)

39 of 40

טריוויה אישים

התאימו את תחום העיסוק לכל אישיות

אלכסנדר זרחין (עלה מאוקראינה , 1947) מדע (התפלת מים)

איליה פיאטצקי-שפירו (עלה מרוסיה, 1976) מתמטיקה

ארקדי דוכין (עלה מבלארוס ב-1978) מוסיקה

מארינה מקסימיליאן (עלתה מדניפרופטרובסק, כיום אוקראינה, 1990) מוסיקה

אניה בוקשטיין (עלתה מרוסיה, 1990) משחק

זויה צ'רקסקי (עלתה מאוקראינה, 1991) ציור

בוריס גלפנד (עלה מבלארוס, 1998) שחמט

אירה ויגדורצ'יק (עלתה מרוסיה, 1979) ספורט

מאיר פיצ'חדזה (עלה מגאורגיה, 1973) ציור

קירה רדינסקי (עלתה מאוקראינה, 1990 ) הייטק

ליאוניד אידלמן (עלה מריגה, כיום בלטביה, 1987) רפואה

שאלת בונוס: מי אני?

נולדתי באוזבקיסטן בימי האימפריה הרוסית

עליתי ב-1914

הייתי הרופאה האשה הראשונה בארץ ישראל

התשובה במהופך

ד"ר הלנה כגן

(הועלה לויקיפדיה ע"י אורן כגן)

משימה: הוסיפו הצעות לרשימה

40 of 40

"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא"

(במדבר, כ"ג, כ"ד)

וכעת נשוב אל השאלה שפתחה את מהלך הלמידה:

מה מבטא הפסוק ביחס ליהדות ברית המועצות?