תא שמע וקצתה

הפירוש מבוסס בחלקו על פירוש "חברותא"

כתב: דניאל קינד

תא שמע 5

בבא קמא דף כח עמוד א

• ת"ש:
• וקצתה את כפה - ממון;
• מאי לאו בשאינה יכולה להציל ע"י דבר אחר?
• לא, שיכולה להציל ע"י דבר אחר, אבל אינה יכולה להציל ע"י דבר אחר - פטורה,
• אי הכי, אדתני סיפא: ושלחה ידה - פרט לשליח ב"ד,
• לפלוג ולתני בדידה:
• בד"א - בשיכולה להציל ע"י ד"א,
• אבל אינה יכולה להציל ע"י דבר אחר - פטורה!
• ה"נ קאמר:
• בד"א - בשיכולה להציל ע"י דבר אחר,
• אבל אינה יכולה להציל ע"י דבר אחר, נעשה ידה כשליח ב"ד ופטורה.

דין תשלום בושת

• דברים פרק כה
• המקרה (יא) כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו (רבו והכהו זה את זה) אִישׁ וְאָחִיו
• וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ
• וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו:
• הדין (יב) וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ:

רש"י על התורה: לימוד במידה של גזירה שווה

• (יב) וקצותה את כפה - ממון דמי בשתו.
• הכל לפי המבייש והמתבייש.
• או אינו אלא ידה ממש?
• נאמר כאן: "לא תחוס", ונאמר להלן בעדים זוממין (לעיל יט יג): "לא תחוס",
• מה להלן ממון, אף כאן ממון

ציטוט הגמרא

• ת"ש:
• וקצתה את כפה - ממון;
• מאי לאו בשאינה יכולה להציל ע"י דבר אחר?

​

תא שמע- מילת פתיחה להבאת ראייה

לשון הדרשה

בירור הגמרא

מאי לאו בשאינה יכולה להציל ע"י דבר אחר? �

• תרגום: מה לא בשאינה יכולה להציל על ידי דבר אחר?

מאי לאו בשאינה יכולה להציל ע"י דבר אחר? �

• האם לא נאמר שפשטות לשון הברייתא משמע, שבכל מקרה עליה לשלם ממון, ואפילו בזמן שאינה יכולה להציל את בעלה מיד מכהו על ידי דבר אחר, ולא הייתה לה כל ברירה אלא להצילו על ידי בזיון המכה, בכל זאת תמיד עליה לשלם פיצוי על הבושת

מסקנת ביניים

• אסור לעשות דין לעצמו (לתקוף את מי שתקף את בעלה ולביישו) אף במקום הפסד (שאם האישה לא תבייש את התוקף, הוא לא יעזוב את הבעל)!
• והרי לעיל אמרנו בגמרא, שלדעת כולם (אף לרב יהודה) מותר לעשות דין במקום הפסד!

על מי הקושיה?

• לפי ההבנה עד עתה, הקושיה היא בין על דעת רב נחמן ובין על דעת רב יהודה, שכן לדעת שניהם מותר לעשות דין במקום הפסד

דחייה

• לא,
• שיכולה להציל ע"י דבר אחר,
• אז היא חייבת בפיצוי על הבושת שגרמה, כי היא לא הייתה מוכרחת לבייש
• אבל אינה יכולה להציל ע"י דבר אחר - פטורה

​

פירוש רבנו חננאל כאן על הדף

• כגון שהיתה יכולה להציל בלא שליחות יד במבושיו בדחיפה או בהכאה וכיון שהיתה יכולה ולא עשתה חייבת

מסקנת ביניים

• מותר לעשות דין לעצמו במקום הפסד

ציטוט קושיית הגמרא

• אי הכי, אדתני סיפא: ושלחה ידה - פרט לשליח ב"ד (בית דין),
• לפלוג ולתני בדידה:
• בד"א - בשיכולה להציל ע"י ד"א,
• אבל אינה יכולה להציל ע"י דבר אחר - פטורה!

​

הקדמה

• הגמרא מתייחסת לברייתא שהיא הביאה
• לברייתא זו יש רישא וסיפא
• ראשית נעיין בברייתא כצורתה

הברייתא

• ת"ש:
• רישא: וקצתה את כפה - ממון
• סיפא: ושלחה ידה - פרט לשליח ב"ד

הברייתא

• ת"ש:
• רישא: וקצתה את כפה – ממון (= מתייחס לאישה שביישה את התוקף, שחייבת לשלם לו פיצוי של דמי בושת)
• סיפא: ושלחה ידה - פרט לשליח ב"ד

(מתייחס לשליח בית דין, שבייש את המכה כדי שיפסיק להכות, והדין שהוא פטור מלשלם דמי בושת)

• דברים פרק כה
• דרשת הסיפא של הברייתא (יא) כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו:
• דרשת הרישא של הברייתא (יב) וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ: ס

​

הברייתא

​

• רישא: עוסקת באישה פרטית שביישה אדם
• סיפא: עוסקת בשליח של בית הדין

השאלה

• מדוע הברייתא עוסקת בשני נושאים שונים:�א. ברישא- באישה פרטית
• ב. בשליח בית דין?
• הרי עדיף לנו להסביר את כל הברייתא רק על נושא אחד, והוא רק על האישה הפרטית שביישה

עתה נבאר את דברי הגמרא

ציטוט קושיית הגמרא

• אי הכי, אדתני סיפא: ושלחה ידה - פרט לשליח ב"ד (בית דין),
• לפלוג ולתני בדידה:
• בד"א (במה דברים אמורים) - בשיכולה להציל ע"י ד"א (על ידי דבר אחר),
• אבל אינה יכולה להציל ע"י דבר אחר - פטורה!

​

אי הכי

• אם כך
• כלומר: אם כך, שיש לחלק בדין האישה בין אם היא יכולה או לא יכולה להציל ע"י דבר אחר, אזי ניתן לבאר את כל הברייתא רק על האישה הפרטית

אדתני סיפא

• עד שאתה שונה את הסיפא
• כלומר: עד שאתה מחלק בסיפא, ואומר שהסיפא עוסקת בנושא שונה, והוא בשליח בית דין, ולא בדין אישה פרטית שביישה

לפלוג ולתני בדידה

• לחלוק ולשנות בו עצמו
• כלומר: תדרוש את שני חלקי הפסוק על האישה הפרטית עצמה, ואל תדרוש את הברייתא על שני נושאים שונים (אישה + שליח בית דין)

הסבר

• בד"א (במה דברים אמורים) - בשיכולה להציל ע"י ד"א (על ידי דבר אחר),
• כלומר, היא חייבת בתשלום בושת רק כשהיא ביישה למרות שהיא יכולה הייתה להציל את בעלה מידי התוקף באמצעי אחר, ולא ע"י ביוש
• אבל אינה יכולה להציל ע"י דבר אחר - פטורה!

​

ציטוט

• ה"נ (הכי נמי) קאמר:
• בד"א - בשיכולה להציל ע"י דבר אחר,
• אבל אינה יכולה להציל ע"י דבר אחר, נעשה ידה כשליח ב"ד ופטורה.

​

הכי נמי קאמר

• כך גם אמר
• כלומר: זו באמת הייתה כוונת הברייתא, ומדובר רק בנושא אחד, של האישה הפרטית, ולא בשני נושאים (אישה + שליח בית דין)

נעשה ידה כשליח בית דין

• מכאן הדבר ברור, שכל אדם שמותר לו לעשות דין, זה בגלל שהדבר נחשב כאילו שבית הדין מינו אותו עכשיו לתקן את המצב
• על כן הרמב"ם הביא את דין "עביד איניש דינא לנפשיה" בהלכות סנהדרין, שזה הלכות דיינים, כי העושה דין לעצמו נחשב כאילו הוא שליח ממשי של בית הדין

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה יב

• יש לאדם לעשות דין לעצמו אם יש בידו כח הואיל וכדת וכהלכה הוא עושה אינו חייב לטרוח ולבוא לבית דין, אף על פי שלא היה שם הפסד בנכסיו אילו נתאחר ובא לבית דין

למסקנה

• מותר לאישה לעשות דין לעצמה ולבייש את התוקף, מדין עביד איניש דינא לנפשיה במקום הפסד
• אין מכאן ראייה לדעת רב נחמן או רב יהודה במקרה של עשיית דין כשאין הפסד בדבר