הבסון המהלך
מופע לימודי – המשלב קטעי מוסיקה קלאסית עם למידה על כלי נגינה
רפרטואר:
1 "סבא" מתוך הסיפור המוסיקלי "פטר והזאב" מאת סרגי פרוקופייב
2 "הבנרה" מתוך האופרה "כרמן" מאת ז'ורז' ביזה
3 ריקוד רוסי "טרפאק" מתוך הבלט "מפצח האגוזים" מאת פיוטר צ'ייקובסקי
4 " ציפור האש" מאת איגור סטראווינסקי
5 אריה של פיגרו מתוך האופרה "הספר מסביליה" מאת ג'ואקינו רוסיני
6 אנדנטה ורונדו מאת קרל מריה פון ובר (ללא הכנה)
7 "בולרו" מאת מוריס ראוול
פטר והזאב
על פי הסיפור המוסִיקלי מֵאֵת
סרגי פרוֹקוֹפְייב
״פֶּטֶר וְהַזְאֵב״ - הוּא סִפּוּר מוּסִיקָלִי.
עֲלִילָה
דִמְיוֹן
דמוּיות
מַנְגִינָה
כְּלֵי נְגִינָה
מַהוּ סִפּוּר מוּסִיקָלִי?
סֶרְגֵי פְּרוֹקוֹפְיֵיב
סֶרְגֵי פְּרוֹקוֹפְיֵיב הָיָה מַלְחִין מְפֻרְסָם שֶׁנוֹלַד בְּרוּסְיָה לִפְנֵי יוֹתֵר מִמֵאָה שָׁנָה.
בְּמַהֲלַךְ חַיָיו הִלְחִין מוּסִיקָה לִפְסַנְתֵר ולתזמורת, אוֹפֵּרוֹת וִיצִירוֹת מְפֻרְסָמוֹת רַבּוֹת.
פַּעַם בִּקְשׁוּ מִמֶנוּ לְחַבֵּר יְצִירָה, שֶׁדַרְכָּהּ
יַכִּירוּ יְלָדִים כְּלֵי נְגִינָה שׁוֹנִים.
בְּעִקְבוֹת בַּקָשָׁה זוֹ כָּתַב אֶת הַסִפּוּר
הַמוּסִיקָלִי ״פֶּטֶר וְהַזְאֵב״.
בַּסִפּוּר ״פֶּטֶר וְהַזְאֵב״ הִלְחִין פְּרוֹקוֹפְיֵיב מַנְגִינוֹת מְיֻחָדוֹת לְכָל דְמוּת.
כָּל מַנְגִינָה מְבֻצַעַת עַל יְדֵי כְּלִי נְגִינָה שׁוֹנֶה.
כינור
אבוב
בסון
קלרינט
חליל צד
תוף
קרן יער
הַכִּירוּ אֶת סַבָּא
הַצְבִּיעוּ עַל הַכְּלִי שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ הֲיִיתֶם מְתָאֲרִים אֶת דְמוּתוֹ שֶׁל סַבָּא.
הַאֲזִינוּ וְהַצְבִּיעוּ עַל הַחֵלֶק הַמַתְאִים בָּרִשׁוּם.
"הבנרה" מתוך האופרה "כרמן"
מאת ז'ורז' ביזה
ג'ורג' ביזה נולד בפריז למשפחת מוסיקאים. אביו היה מורה לפיתוח קול ומלחין ואמו הייתה
פסנתרנית. עוד בצעירותו הועידו לו הוריו עתיד מוסיקלי. בגיל ארבע החל את לימודי הנגינה (עוד בטרם ידע
קרוא וכתוב). ביזה נהג לשבת על הרצפה, מחוץ לחדר עבודתו של אביו ולהקשיב לשירת תלמידיו. בגיל
תשע, באופן חריג, התקבל ביזה ללימודים בקונסרבטוריון בפריז, לאחר שהפתיע את בוחניו בכישרונו. במשך
שנות לימודיו זכה בפרסים רבים. לאחר שנים של מסעות באירופה, הוא שב לפריז, אולם אז פקדו אותו
משברים רבים. יצירותיו לא זכו להצלחה לה ציפה, קשיים כלכליים אילצו אותו לעבוד בעבודות דחק (הוראת
נגינה והעתקת תווים), בריאותו התערערה, והיה עליו לטפל באשתו החולה. ביזה נפטר בטרם מלאו לו 37,
מבלי שזכה לראות בהצלחת יצירותיו ברחבי העולם.
ג'ורג' ביזה
1838-1875
על היצירה
בתחילת שנת 1873 הזמין מנהלה האמנותי של האופרה קומיק, דו לוקל (Du Locle) ) מביזה אופרה על פי הרומן של מרימה. הצגת הבכורה של האופרה הייתה מיועדת לסוף אותה שנה, אך עקב קושי בליהוק התפקיד הראשי החזרות לבכורה החלו רק באוגוסט 1874. עד קיץ 1874 סיים ביזה את הנוסח לפסנתר של האופרה, ונדרשו לו חודשיים נוספים לסיים את התזמור.
הצגת הבכורה של האופרה הייתה באולם האופרה קומיק שבפריז ב-3 במרץ 1875. במשך שנה לאחר הופעת הבכורה נחשבה האופרה "כרמן" לכישלון, וכונתה על ידי המבקרים "לא מוסרית" ו"מלאכותית".
אחד האנשים שצפה באופרה היה המלחין פיוטר צ'ייקובסקי, והוא ניבא שבתוך 10 שנים תהפוך "כרמן"
לאופרה האהובה ביותר בעולם.
האופרה מספרת את סיפורה של כרמן, צוענייה יפהפייה חמת מזג, ששברה את לבם של מחזרים רבים.
חלקים מסוימים מהאופרה מוכרים מאוד כיצירות בפני עצמן, בהן הפרלוד - שיר הטוראדור - והאריה ההבנרה, וכן "סוויטת כרמן" שהיא עיבוד של רודיון שצ'דרין ומכילה קטעים מוכרים מן האופרה.
הבנרה Habanera) ) הוא סגנון מוזיקלי שמקורו בקובה, אחד המאפיינים הבולטים של מוזיקה קובנית.
1
2
3
הקשיבו למנגינה וזהו איזה מקצב מופיע.
1
2
3
אוסטינטו Ostinato) ) הוא מונח במוזיקה המתאר חזרה עיקשת על מוטיב ריתמי או מלודי לאורך זמן.
כמה פעמים חוזרת המנגינה?
1
2
3
אילו כלי נגינה מופיעים בתחילת הקטע?
מהו הכלי הנגינה הבולט בסיום הקטע?
כינור
חליל צד
קלרינט
חצוצרה
טרומבון
קלרינט
האזינו למוסיקה. בַּחֲרוּ במונחים הבולטים במוּסִיקָה:
שינוי עוצמה
שינוי מהירות
צלילים כבדים
סולו - טוטי
צלילים מחוברים
כמה פעמים חוזרת המנגינה?
1
2
3
מנגינה א'
מנגינה ב'
p
ff
p
ff
p
rit
p
p
ff
ff
p
rit
f
מבנה היצירה
מפצח האגוזים
צ'ייקובסקי
ריקוד רוסי
מתוך
פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי
1840
1893
צ'ייקובסקי היה מגדולי המלחינים של רוסיה, ונחשב לאחד המלחינים החשובים ביותר של התקופה
הרומנטית, בין היצירות הרבות שהלחין ישנן שלוש היצירות הבולטות ביותר:
"אגם הברבורים" 1877
"היפיפייה הנרדמת" 1890
"מפצח האגוזים" 1891-1892
ארץ מולדתו של המלחין – רוסיה
צ'ייקובסקי נולד למשפחה ששורשיה היו נטועים הן בפולין (מצד אביו) והן בצרפת (מצד אמו). אביו היה מהנדס מיכרות במקצועו. פיוטר איליץ' היה השני מבין ששת ילדי המשפחה.
כילד ניחן בעדינות יתר וזכה לכינוי "ילד חרסינה".
בגיל ארבע התחיל לנגן בפסנתר ולחבר יצירות משלו.
הוא היה מוכשר בלימוד שפות: רוסית היתה שפת אמו, גרמנית וצרפתית למד מן האומנת של המשפחה.
בהמשך רכש גם שפות אחרות: איטלקית, אנגלית, צ'כית ולטינית.
מוסיקה ליוותה את חיי המשפחה. אמו ניגנה בפסנתר וגם שרה, ובבית עמד כלי מיכני
שהשמיע מנגינות של מוצרט, רוסיני, בֶּליני ודוניצטי. אף על פי כן, הוא נשלח על ידי אביו ללמוד
משפטים ועם סיום הלימודים, עבד כפקיד ממשלתי. הרצון להקדיש את חייו למוסיקה המשיך
להדהד בנפשו ובגיל עשרים ושלוש, החל צ'ייקובסקי את לימודיו מחדש, והפעם בקונסרבטוריון למוסיקה של סנט פטרבורג, בניהולו של המלחין הידוע, אנטון רובינשטיין. כשסיים את הלימודים,
הוזמן על ידי ניקולאי רובינשטיין, פסנתרן ידוע ואחיו של אנטון, ללמד בקונסרבטוריון של
מוסקווה. שם היה לפרופסור, ובין השנים 1866 – 1878 , לימד תיאוריה, הרמוניה, תזמור
והלחנה. כדי להשלים את פרנסתו כתב ביקורות מוסיקליות לעיתונות. עיסוקים אלה לא הותירו זמן רב להלחנה.
המוסיקה של צ'ייקובסקי אהובה ביותר על קהל המאזינים. גאונותו התבטאה בכתיבה של
מלודיות ליריות, בצלילים האדירים שהפיק מן התזמורת הגדולה ובשילוב של יסודות המוסיקה הרוסית.
בשנת 1893 נפטר צ'ייקובסקי באופן פתאומי, בגיל 53 . הוא הלחין 10 אופרות, 3 בלטים, 6
סימפוניות, 3 קונצ'רטים לפסנתר, קונצ'רטו לכינור, מוסיקה קאמרית לכלים ולקול, יצירות
לפסנתר, וקטעי פסנתר לילדים. יצירותיו הגדולות נשמעות בהתלהבות עד היום באולמות
הקונצרטים ברחבי עולם.
אלבום משפחתו של פיוטר איליץ צ'ייקובסקי
אמו של צ'ייקובסקי
בני המשפחה – הורים ואחים.
צ'ייקובסקי בגיל 9 ( עומד בצד שמאל של אמו)
אשתו אנטונינה
אחיינו - בּוֹבּ
אחיו - מודסט
האגדה "מפצח האגוזים" מספרת על ילדה ושמה קלרה, שמקבלת מתנות רבות בחגיגה, וביניהן
מפצח אגוזים בדמות חייל. בלילה היא חולמת שהמפצח-חייל נלחם עם עכברים ובעזרתה מצליח
לנצח אותם. ברגע הניצחון, מפצח האגוזים הופך לנסיך יפה תואר שלוקח את קלרה לממלכת
הממתקים וההרפתקאות. שם הם פוגשים פיית סוכר, המשעשעת אותם במחולות מארצות שונות:
רוסיה, ארצות ערב, סין וצרפת. החגיגה בארץ הממתקים מסתיימת בוולס הפרחים המפואר.
המוסיקה לבלט שהלחין צ'ייקובסקי כבשה את ליבם של המאזינים. כעבור זמן קצר, צ'יקובסקי כתב
סוויטה תזמורתית המבוססת על המוסיקה לבלט "מפצח האגוזים", והיא בנויה מ-8 פרקים:
1 פתיחה קטנה
2 שיר לכת
3 ריקוד פיית הסוכר
4 ריקוד רוסי
5 ריקוד ערבי
6 ריקוד סיני
7 ריקוד החלילים
8 וולס הפרחים
על יצירה
הקשיבו למוסיקה ובחרו בתמונה המתאימה:
1
3
2
מה ניתן להגיד על אופי הריקוד?
שמח
עצוב
רגוע
מרגיע
קופצני
איטי
מהיר
.
.
.
.
ציפור האש (בלט)
תזמורת
- היא קבוצה גדולה של הנגנים שמנגנים בצורה מתואמת על מגוון כלי נגינה.
בתזמורת כלים רבים ושונים.
הם נבדלים זה מזה בגודל, בצורה ובחומר ממנו הם עשויים.
משפחות כלי נגינה
כלי קשת
כלי נשיפה ממתכת
כלי נשיפה מעץ
כלי הקשה
כינור
וויולה
צ'לו
קונטרבס
כלי קשת
חליל
קלרינט
בסון
אבוב
קרן
טובה
מצלתיים
תוף מרים
גונג
תופי דוד (טימפני)
קסילופון
סיפור העלילה
נסיך צעיר ונאה בשם איוואן צארביץ', רודף אחר ציפור האש היפהפייה על מנת לצוד אותה. תוך כדי מרדף, הוא נכנס אל תוך הגן הקסום. בגן המופלא נטועים עצים שפירותיהם עשויים כולם זהב טהור. הציפור מעופפת מסביב לאחד העצים, ואיוואן מצליח לתפוס אותה. כיוון שנכמרו רחמיו על הציפור היפהפייה, הוא מחליט לשחרר אותה. לאות תודה היא נותנת לו במתנה אחת מנוצותיה ומבטיחה לו שאם ייקלע לצרה כלשהי, עליו לנופף בנוצה, והיא תבוא לעזרתו.
הגן הקסום שנכנס אליו איוואן בטעות היה של המלך קשצ'יי - מפלצת רשעה בת אל מוות. כל נערה שהייתה פוסעת אל תוך גנו של קצ'שיי הוא היה מחזיק בשבי וכל נער היה הופך לאבן. עכשיו כשאיוואן בתוך גנו של קשצ'יי, הוא נתון בסכנה, אך הוא לא ידע זאת. כאשר עמד לעזוב את הגן, ראה דבר מופלא שהפליא אותו מאוד: 13 נסיכות נאות רוקדות ריקוד מעגל. מבין הנסיכות איוואן התאהב ביפה מכולן. המלך הרשע ועוזריו מבחינים באיוואן ורוצים להפכו לאבן. איוואן נבהל, אך נזכר בציפור האש, שולף את הנוצה, ומזעיק אותה לעזרתו. הציפור מגיעה, ושרה שיר ערש שמרדים את קשצ'יי ועוזריו. כשהם ישנים מגלה הציפור לאיוואן, שנשמתו של קשצ'יי הרע נמצאת בתוך קליפת ביצה. אם תימצא הביצה וקליפתה תרוסק, תיעלם לה נשמתו של קשצ'יי והוא ימות.
הציפור מובילה את איוואן אל הביצה הנסתרת, ואיוואן מצליח לשבור אותה. קשצ'יי מת, והשמחה גדולה: פסלי האבן מתעוררים לחיים, כל הנערות השבויות משתחררות ואיוואן מתחתן עם אהובתו וחי חיי אושר.
צפו והקשיבו לסרטון ורשמו במחברת את שמות כלי הנגינה שמופיעים בסרטון לפי סדר הופעתם .
האם ישנו דו שיח בן הכלים?
כן
לא
הסבירו בין מי למי:.
תזמורת
כינור
חליל
חצוצרה
אבוב
קלרינט
קרן
בסון
באיזו עוצמה מתחילה היצירה?
באיזו עוצמה היצירה מסתיימת?
f
p
f
p
ג'ואקינו רוסיני
רוסיני נולד להורים מוזיקליים. בנם של חצוצרן וזמרת, הפך רוסיני בגיל צעיר לזמר מקהלה ולנגן פסנתר באופרה. הוא התפרסם כמלחין אופרה מוכשר. בנפולי הוא הלחין את האופרה "הספר מסביליה", שאמנם נכשלה בערב הבכורה אך הפכה בהמשך לאחת מפניני האופרה העולמית. באופרה זו הוא יצר את הנוסחה המצחיקה של "הפטפוט המושר", בסגנון ה"אופרה בוּפה", פטפוט ייחודי בו שר הזמר במהירות רבה את מילותיו.
ביצירותיו האחרונות, פנה רוסיני לאופרות רציניות יותר, ביניהן "וילהלם טל".
כיום, מבוצעות באולמות הקונצרטים, חוץ מהאופרות האהובות שלו, גם חלק מהפתיחות לאופרות אלו וביניהן "העורב הלקחן" והפתיחה לאופרה "וילהלם טל".
האופרה "הספר מסביליה" היא האופרה הפופולרית ביותר שחיבר המלחין בן המאה ה-19 ג'ואקינו רוסיני (1868–1792). אופרה זו הוזמנה אצל רוסיני בשנת 1815 על ידי האימפרסריו הווינאי דומניקו ברבז'ה והוצגה לראשונה בתיאטרון ארגנטינה ברומא בשנת 1816. הצגתה הראשונה של האופרה הייתה כישלון, בגלל קבוצת בריונים שחוללו מהומה בשעת ההצגה. את הבריונים האלה שלח המלחין האיטלקי ג'ובני פאיזיילו, שכעס על שרוסיני השתמש כרקע לאופרה שלו במחזה, שפאיזיילו עצמו התקין לפניו לאופרה, בהצלחה רבה. כישלונה הראשוני של האופרה גרם לרוסיני מורת רוח רבה, אך הצלחתה לא איחרה לבוא. היא הוצגה בווינה שבאוסטריה ובערים נוספות מלבד רומא ברחבי איטליה ובסופו של דבר, הייתה זו האופרה של רוסיני שזכתה במקום של כבוד בהיסטוריה האופראית ודחקה את רגלי האופרה של פאיזיילו. את תמליל האופרה חיבר צ'זרה סטריביני על פי המחזה של בומרשה.
הספר מסביליה
הדוקטור ברטולו הזקן חושק בבת חסותו רוזינה ורוצה להתחתן עמה, אך רוזינה רוצה להתחתן עם הרוזן הצעיר אלמוויוה, שמאוהב בה עד מעל לראשו. לשני האוהבים הצעירים עוזר הספר והמשרת של הרוזן, פיגארו, אשר מצליח לסכל את תוכניותיהם של ברטולו ועוזרו, דון באזיליו.
תקציר העלילה
הספר מסביליה היא קומדיה מאת פייר בומרשה ואופרה בופה של ג'ואקינו רוסיני על פי העלילה של המחזה
המונח אופרה בּוּפָה, שימש בראשיתו לתיאור לא-רשמי של אופרות קומיות איטלקיות, שמלחיניהן סיווגו אותן בשמות שונים כגון "קומדיה במוזיקה", "קומדיה פר מוזיקה", "דרמה קומיקו", וכדומה.
האריה של פיגארו
"פנו דרך לָעושה כול" - היא אריה ששר פיגארו בהופעתו הראשונה באופרה.
"עושה כול" הוא המשרת, העוסק בכל העניינים, נקרא לטפל בכל נושא ולפתור כל בעיה ומתוך כך רואה עצמו ראש וראשון, איש שאין לו תחליף. פירוש המילה factotum בלטינית הוא "עושה הכול".
אַרִיָה - הוא מונח הקשור לעולם המוזיקה הקולית ופירושו חיבור שירי באופרה או אורטוריה המיועד לקול יחיד בליווי תזמורת או ללא ליווי תזמורת. קיימות אריוֹת לכל הקולות מסופרן ועד באס.
שמח
מצחיק
מהיר
מלא חיים
מהו האופי של האריה
הכול יעשה, לכול הוא מוכן,
ביום ובלילה הוא שם והוא כאן.
תמיד מתרוצץ, כולו יעילות,
ספר שחייו שוקקי פעילות,
איש כבוד וכולו אצילות.
פנו דרך לעושה כול, החשוב בעירו!
ספר מצטיין, אחד בדורו!
אץ-רץ וטורח, לילות כימים.
אה, מה טובים החיים ומה נעימים.
פיגארו! פיגארו! פיגארו!, איזה המון.
אה, איזה טירוף, איזה שיגעון!!
אה, איזו צפיפות, המולה ושאון!
אחד אחד, בבקשה!
"פיגארו" היי! כן, אני כאן.
פיגארו פה, פיגארו שם,
פיגארו מעלה, פיגארו מטה,
חיש חיש כברק זריז ומהיר,
בכול אתעסק, אין כמוני בעיר.
הידד, פיגארו! הידד לספר!,
יאיר מזלך, לעד לא יחסר
כולם לי קוראים, כולם בי רוצים,
גבירות, עלמות-חן, זקנים, צעירים,
לסרק הפאה, לגלח זקן,
מהר מהר, הכול כבר מוכן,
הנה עלוקות להקיז את הדם.
הרי לך הגברת, הרי האדון!
ועכשיו חיש מהר, הנה החשבון!
תערים ומסרקים,
אזמלים ומספריים,
ערוכים ומחכים.
רק אושיט את הידיים
ואתחיל במכשירים
עם הנשים ... עם הגברים
לחן של האריה בעברית
הידד לספר, הידד פיגארו!
אין כמוהו מוכשר, זורח אורו!
איש מאושר, מה שפר מזלו!
מוֹרִיס רָאוֶל
בשנת 1928 התפרסמה יצירתו "הבולרו". ביצירה זו שראוול כינה "...קרשצ'נדו לתזמורת" חוזר הנושא שוב ושוב, תוך שכלים נוספים מצטרפים כל הזמן והעוצמה מתגברת - עד אקורד הסיום המצמרר. יצירה מרתקת זו נחשבת אחת מהיצירות המעניינות של המאה ה-20.
מוריס ז'וזף ראוול) 1875 – 1937) היה מלחין צרפתי, נחשב לאחד מהמלחינים המרכזיים בזרם האימפרסיוניסטי של המוזיקה הצרפתית.
הבולרו מאת מוריס ראוול היא יצירה תזמורתית בת פרק אחד, אשר נכתבה ובוצעה לראשונה בשנת 1928 כמוזיקה לבלט. אופייה הריתמי והמלודי של היצירה שאול מריקוד הבולרו הספרדי, וייחודה בכך שהיא בנויה על מוטיב בודד החוזר על עצמו שוב ושוב בשינויים קלים בכל פעם. הבולרו נחשב ליצירתו הפופולרית והמושמעת ביותר של ראוול.
בולרו
מהלך היצירה
היצירה נפתחת בנגינה חרישית של הנושא בדו מז'ור על ידי חליל, מלווה בתופי סנר במקצב החוזר. אחרי פתיחת החליל עוברת המלודיה אל הקלרינט, אחר כך אל הבסון, אל הקלרינט במי במול, אל האבוב ד'אמורה, החצוצרה, וכן הלאה, כאשר ברקע מתמידים תופי הסנר במקצב המונוטוני. מנגינת הנושא ממשיכה בדו מז'ור, אך החל מאמצע היצירה לערך, מוכפלת המנגינה על ידי כלים נלווים המבצעים אותה בסולמות אחרים. תחילה מלווה הפיקולו, המכפיל את המלודיה על סולם מי, אליו מצטרפים עוד ועוד כלי נגינה עם כל חזרה על הנושא, בתזמור ההולך ונעשה עשיר וסמיך יותר ויותר ובעוצמה הולכת וגוברת עד שלקראת תום היצירה מנגנת התזמורת כולה בעוצמה אדירה. אפקט הקרשנדו המתמשך אינו תם בכך: שש תיבות לפני סוף היצירה מצטרפים לראשונה תופי הבס, המצלתיים ותופי הטם-טם, והתזמורת כולה עוברת לנגן את מוטיב המקצב החוזר, אשר מתחילתה ועד לאותה נקודה נוגן על ידי תופי הסנר בלבד.
על התפתחות זו של היצירה, הנפתחת בנגינה חרישית של כלי בודד ומסתיימת בעוצמה רבה בנגינת התזמורת כולה, זכתה היצירה לכינוי "הקרשנדו הגדול".
האזינו ליצירה וסדרו את כלי הנגינה לפי הסדר �בו הם מופיעים במוזיקה
חליל צד
קלרינט
חצוצרה
אבוב
בסון
סקסופון
חליל פיקולו וקרן עיר
כלי נשיפה עץ
טרומבון
תזמורת
מה תפקידו של תוף סנר?
אוסטינטו Ostinato הוא מונח במוזיקה המתאר חזרה רב פעמית ריתמית או מלודית
- אוסטינטו
מה זה אוסטינטו?
באיזו יצירה למדנו אוטינטו?
- הבנרה
נקיש את המקצב של האוסטינטו: (אפשרי בקבוצות – כל קבוצה מקבלת תבנית אחת ומקישה לפי המוזיקה)
אני תמיד נשאר אני
מילים ולחן: דתיה בן דור
לפעמים אני עצוב
ולפעמים - שמח.
לפעמים אני זוכר
ולפעמים - שוכח.
לפעמים אני שבע
לפעמים - רעב,
לפעמים אני כועס
ולפעמים - אוהב.
אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!
לפעמים אני גדול
ולפעמים - קטן.
לפעמים אני גיבור
ולפעמים - פחדן.
לפעמים אני ביחד
לפעמים - לבד,
לפעמים אני באמצע
לפעמים - בצד.
אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!
לפעמים אני כינור
ולפעמים - תופים.
לפעמים אני קייצי
ולפעמים - חורפי.
לפעמים אני עצלן
ולפעמים חרוץ,
לפעמים אני מתוק
ולפעמים - חמוץ.
אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!
לפעמים אני חכם
ולפעמים - טיפשי.
לפעמים אני ראשון
ולפעמים שלישי.
לפעמים אני תופס
ולפעמים - תפוס,
לפעמים אני ענק
ולפעמים - פספוס.
אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!