ללמוד מן הטעויות...�
המשתנה התלוי - זהו הגורם המושפע בניסוי, הגורם הנבדק, מבצע הניסוי עוקב במהלך הניסוי אחרי שינוי בגורם זה ( אלו הם התוצאות).
מדידת המשתנה התלוי - במקרים רבים אין אפשרות לבדוק ישירות את התהליך ולכן מודדים גורם אחר המבטא את השינוי המתרחש בתהליך.
כאשר שואלים מהו המשתנה התלוי וכיצד תמדוד אותו, יש לשים לב לא לבלבל בין המשתנה עצמו לבין דרך המדידה.
לדוגמה:
המשתנה התלוי בניסוי הוא קצב פעילות האנזים קטלז.
בניסוי לדוגמה, האנזים קטלז מפרק מי חמצן למים וחמצן. אנו נבדוק את המשתנה התלוי על ידי מדידת קצב היווצרות התוצר (חמצן). נמדוד את נפח החמצן הנפלט במערכת ניסוי סגורה בפרקי זמן קבועים.
משתנה תלוי ודרך מדידתו�שאלות לדוגמה
המשתנה הבלתי תלוי – הגורם המשפיע על המשתנה התלוי. המשתנה הבלתי תלוי , תלוי בי (מבצע הניסוי). אני קובע אותו ואני יכול לשנות אותו.
שינוי המשתנה הבלתי תלוי – ניתן להכין טווח בדיקה בו נשנה את המשתנה הבלתי תלוי.
לדוגמה:
המשתנה הבלתי תלוי בניסוי הוא הטמפרטורה הנמדדת המעלות צלזיוס.
נשנה את טווח הטמפרטורה על ידי הכנת אמבטי מים בטמפרוטורות שונות.
משתנה בלתי תלוי �
קבועים – כל הגורמים העלולים או יכולים להשפיע על המשתנה התלוי חייבים להשאיר קבועים. לכן בתכנון יש לחשוב אלו גורמים עשויים להשפיע על המשתנה התלוי ואותם להשאיר קבועים.
חשיבות שמירת גורמים קבועים היא שבסוף הניסוי נוכל ליחס את התוצאות למשתנה הבלתי תלוי בלבד. אם יש מספר גומים שישפיעו על המשתנה התלוי לא נוכל לקבוע בסוף הניסוי מהו מכל הגורמים הוא שגרם לתוצאה.
לדוגמה-
בניסוי שלנו יש להקפיד לשמור על גורמים אשר משפיעים על קצב פעילות אנזימים , קבועים.
נפח מי החמצן וריכוזם, ריכוז אנזים קטלז, דרגת ה PH, ומשך זמן הפירוק בכל טיפול.
גורמים קבועים רלוונטיים לניסוי:
זיהוי, תכנון, הסבר חשיבות במערך הניסוי
גורמים קבועים�שאלות לדוגמה
גורמים קבועים – תשובות חלקיות ושגויות
חזרות וריבוי פריטים�
�
חזרות או ריבוי פריטים – �שאלות לדוגמה
השערה חייבת לכלול התייחסות למשתנה בלתי תלוי ולמשתנה תלוי.
ההשערה צריכה לכלול את אופיה של הקורילציה המצופה בין המשתנה הבלתי תלוי למשתנה התלוי. למשל: ככל ש... עולה, כך ...עולה אף הוא, או: כך ... יורד.
מדוע המשפטים הבאים אינם עומדים בקריטריון של השערה מנוסחת נכון?
כללים לניסוח השערה:
לעיתים יידרש מאיתנו לנסח או לזהות שאלת חקר
ניסוח
שאלת החקר תנוסח בצורה הבאה:
מהו הקשר בין X ל Y?
או :
מהי השפעת X על Y?
הצורך בבקרה
בניסוי מדעי תקין יש להכניס בקרה.
מטרת הבקרה לבסס את הקשר בין המשתנה הבלתי תלוי למשתנה התלוי, ולשלול השפעת גורם אחר על המשתנה התלוי.
סוגי בקרה
בקרה "פנימית"- השוואה בין השפעות ברמות שונות של המשתנה הבלתי תלוי
בקרה "חיצונית"- ללא המשתנה הבלתי תלוי
בקרה – הבקרה משמשת להשוואה ולבדיקה שאמנם כל גורם בניסוי משפיע באופן שהחוקר חושב . בעזרת הבקרה מבצע הניסוי מוודא כי התהליך הנמדד בניסוי אכן מושפע מהמשתנה הבלתי תלוי. ובמידה ויש גורמים נוספים בניסוי אפשר ורצוי לבדוק גם אותם
1. בקרה ללא הגורם המשפיע – הבקרה היא בדרך כלל טיפול הזהה לשאר הטיפולים בניסוי אך הושמט בו המשתנה הבלתי תלוי.
לדוגמה- בניסוי הבודק את השפעת ריכוז האנזים על קצב פעילות האנזים, ניתן להכניס מבחנת בקרה שלא תכיל אנזים כלל.
חשיבות הבקרה במקרה הזה היא שלילת הסבר חלופי. למשל: במהלך הניסוי קיים פירוק ספונטני של הסובסטרט ללא קשר לריכוז האנזים.
2. בקרה פנימית – השוואתית- זוהי בקרה המשווה בין הטיפולים השונים בניסוי. כל טיפול מהווה בקרה לטיפול אחר.
3. לפעמים עושים מבחנה שתשמש בקרת צבע בכדי לחזור לצבע מקורי
בניסויים שבהם המשתנה הבלתי תלוי הוא טמפרטורה או דרגת PH , אין אפשרות לבצע בקרה ללא המשתנה הבלתי תלוי, שכן לא ניתן לבצע ניסוי " ללא טמפרטורה" או "ללא PH".
במקרים אלה הבקרה הפנימית כלולה במערך הניסוי, כלומר כל טיפול בPH או טמפרטורה מסויימת – מהווה בקרה לטיפול אחר.
פעמים רבות ניתקל בשאלה הדורשת להסיר את הצורך בבקרה מסוימת בניסוי.
כיצד נענה על כך?
הבקרה:
א. מאפשרת שלילת הסבר חלופי,
ב. ונותנת תוקף למסקנה,
ולכן יש לנסח את התשובה בדרך הולמת למטרות אלו:
בקרה בניסוי: זיהוי, תכנון, הסבר חשיבות � במערך הניסוי�
מיומנויות בהגדלה.....
ניסוח אפשרי להסבר לבקרה
ללא הבקרה ניתן היה לחשוב שגורם אחר השפיע על תוצאות הניסוי ולא המשתנה הבלתי תלוי.
לא להסתפק באמירה כללית: בתוך התשובה יש לציין את הגורם האפשרי, המופיע המערך הניסוי, שיכול היה להיות חשוד כמשפיע. - שלילת הסבר חלופי
כדאי לדעת איך לא מסבירים את נחיצותה של הבקרה
בקרה�שאלות לדוגמה
בקרה – תשובות חלקיות ושגויות
מדוע חשוב לשמור על
גורם X כקבוע?
אלו תשובות שלא יתקבלו
בתשובה צריכים להיות שני מרכיבים:
1) תאור השפעת הגורם הקבוע על המשתנה התלוי
2) המשפט: "השפעתו של גורם זה לא נבדקה בניסוי, אלא השפעת המשתנה בלתי תלוי בלבד."
"הגורם X צריך להישאר קבוע כי X עלול להשפיע בדרך זו וזו על התהליך שבדקנו.
בניסוי שלנו נבדקה השפעתו של גורם Y בלבד ולכן על X להשאר קבוע."
איך מתארים תוצאות?
תוצאות – מה שנראה / מה שנמדד !!!
אין להכניס מסקנה או פרשנות!!!!!
ולכן:
בתיאור יש להתייחס לדרך המדידה של המשתנה התלוי (מה שנמדד) ולא למשתנה התלוי עצמו
בתיאור יש להתייחס למשתנה הבלתי תלוי ולא לדרך השינוי שלו (דרך השינוי היא חלק ממהלך הניסוי)
שימו לב שמדובר בתוצאה ולא במסקנה!!
במסקנה נסיק על המשתנה התלוי עצמו (ולא לדרך המדידה). בתיאור התוצאה אין להוסיף מידע הסקתי או פרשני, אלא להתייחס לנתונים בלבד.
איך מתארים נכון גרף?
כמו כן בתיאור הגרף :
לדוגמה: בהתחלה ככל שריכוז הסוסטרט עולה קצב התגובה האנזימתית עולה, אחר כך קצב התגובה האנזימתית נותר קבוע למרות העליה בריכוז הסובסטרט.
כלומר במשפט הקודם היה עלינו לדייק ולכתוב:
מריכוז 0.3 מולר ועד לריכוז 2 מולר ישנה עליה בתגובה האנזימתית עם העליה בריכוז הסובטרט, ומריכוז של 2 מולר קצב התגובה האנזימתית נותר קבוע למרות העליה בריכוז הסובטרט.
תוצאות הניסוי – הניסוי יכול להיות איכותי או כמותי.
בניסוי איכותי – התוצאות יוצגו בצורה מילולית, ויתארו את ההבדלים הנראים לעין, בין הטיפולים השונים, אין אפשרות מדידה כמותית, לדוגמה כאשר התוצאות הן צבעים .
בניסוי איכותי יתכן ויופיע תיאור תתקין מיקרוסקופי. בתיאור כזה יש לצייר בעיפרון על דף חלק את התתקין, ולהקפיד על:
רישום כותרת לציור
ציון ההגדלה בה התבוננת בשעת הציור
ציור בעיפרון
יחסי גודל מתאימים בין הפריטים שזוהו בהסתכלות
ציור מספיק גדול וסימון הפרטים החשובים בציור.
בניסוי כמותי – יש לסכם את מהלך הניסוי ותוצאותיו בטבלה. יש לכלול בטבלה את כל הגורמים הקבועים ואת המשתנים בניסוי. חשוב ליזכור להוסיף כותרת מתאימה לטבלה , וכן כותרות מתאימות הכוללות יחידות מידה בכל אחת מהעמודות של הטבלה.
לדוגמה- בטבלה הגורם הבלתי תלוי מצד ימין והגורם הנמדד מצד שמאל
קצב פעילות האנזים קטלז בהשפעת טמפרטורות שונות
מספר מבחנה
נפח תמיסת האנזים בריכוז X במ"ל
נפח מי החמצן בטיפות
טמפרטורה במעלות צלזיוס
קצב פליטת בועות החמצן הנמדד על פי שינוי מרחק הבועה בפיפטה במשך 3 דקות
1
5
2
5
2
5
2
20
3
5
2
35
בחירת סוג הצגה גרפית (1) �
מהי הדרך הגרפית המתאימה להצגת תוצאות הניסוי –� גרף רציף או דיאגרמת עמודות? נמק את תשובתך.�
תשובות אפשריות:�גרף רציף�נימוק: ריכוז מיצוי / המשתנה הבלתי תלוי הוא רציף
או: �דיאגרמת עמודות�נימוק: [למרות שהריכוז הוא משתנה רציף] יש מעט ערכים / מרווח גדול בין הריכוזים בניסוי ����
בחירת סוג הצגה גרפית (2)
נימוקים שגויים לבחירת סוג ההצגה הגרפית
בחירת סוג הצגה גרפית (3)
איך מתארים תוצאות של �שני עקומים על אותה מערכת צירים?
כשיש שני עקומים על אותה מערכת צירים מדובר על שני משתנים בלתי תלויים:
המשתנה הבלתי תלוי הראשון מיוצג על ציר ה - X
המשתנה הבלתי תלוי השני נרשם ליד כל אחד מן העקומים המתוארים על מערכת הצירים, ובשלו שורטטו שני עקומים.
דוגמאות (6)
איך מנסחים מסקנה??�יש להתחיל ניסוח מסקנה במילים:
מתיאור תוצאות להסקת מסקנה �תוצאות ניסוי בעיה 1 תשס"ט
ריכוז מיצוי ב-%
מספר טיפות HCl שהוספו עד להופעת צבע צהוב
25
12
50
26
75
37
100
58
תוצאות: �ככל שריכוז המיצוי עולה בטווח שבין 25% - 100%, כך גדל מספר טיפות HCl שהוספו עד להופעת צבע צהוב.
מסקנה: �ככל שריכוז האנזים אוראז (ידע קודם) שבמיצוי גדל, כך גדל קצב התהליך האנזימטי של פירוק האוראה (הבנת שיטת המדידה, וזיהוי המשתנה התלוי)
מסקנות – המסקנות מתייחסות רק להשערה שנבדקה בניסוי ולתוצאות שהתקבלו בו. חשוב להימנע מניסוח כוללני של מסקנות, שכן ניסוח כזה עלול לגרם לקביעת מסקנות מוטעות. ויש להראות כי המסקנה נובעת מהתוצאות
איך מנסחים מסקנה??�יש להתחיל ניסוח מסקנה במילים:
ביסוס המסקנה
בביסוס המסקנה יש להיעזר:
(שימו לב שהבנת הקשרים בין המשתנה הבלתי תלוי לתלוי חורגת מזיהוי הקורילציה הקיימת ביניהם. )
לצורך הבנת טיב הקשר בין המשתנה הבלתי תלוי למשתנה התלוי נדרש ידע. מקורו של ידע זה יכול להיות בשלושה דברים:
1) ידע ביולוגי קודם.
2) ידע המובא בבחינה עצמה על מנת להתמודד עם הבעיה.
3) ידע הנובע מהסקת מסקנה מתוצאות הניסוי המקדים (חלק א' של בחינת המעבדה או חלק קודם אחר).
לא די בכל אלו....
נדרשת הבנה של מערך הניסוי / התצפית או המידע הנלווה לנתונים, כולל תוצאות הבקרה