מוזיקה
גלי קול
תווים
סולמות
אקורדים
לכתוב אודות מוזיקה זה כמו לרקוד אודות ארכיטקטורה.
- אלוויס קוסטלו
millero@gmail.com
גל קול
גל הוא אנרגיה שעוברת כאשר החומר שמעביר את הגל נשאר במקום.
גל קול נוצר על ידי משהו שרועד, מולקולות האויר זזות,
עור התוף בהתאם, והעצבים מעבירים למח.
אם הרעידות חזקות – קול חזק.
מה משפיע על גובה הצליל (ה"תו")?
התדר (כמה פעמים בשניה, נמדד ב Hz).
גל עומד במיתר התפוס בשני קצותיו
גל עומד במיתר התפוס בשני קצותיו
גל עומד במיתר התפוס בשני קצותיו
f – תדר
L – אורך המיתר
v – מהירות
n – מספר שלם (בשקף הקודם:3 , 6)
גל עומד במיתר התפוס בשני קצותיו
מקבלים צליל יותר גבוה ממיתר:
נקודות חשובות:
הדגמה: חציית מיתר ופריטה משני הצדדים והרמוניקס.
צליל עילי
בפריטה רגילה המיתר רוטט גם בתדרים הגבוהים יותר, אך בעוצמה חלשה שכמעט לא שומעים.
אותם צלילים עיליים חלשים מהווים חלק מההבדל בין תווים זהים המנוגנים בכלי נגינה שונים - "גוון" הצליל.
למשל, הגוון הטיפוסי לחצוצרה נובע מכך שנשמע בה צליל עילי ראשון שעוצמתו כמעט כעוצמת הצליל היסודי.
גל קול
שמיעה
גל קול
קרנף סומטרה – 3 הרץ
פילים – 12 הרץ, למרחק 10 ק"מ
לוויתנים – אפילו למרחק אלפי קילומטרים
אדם – תחום התדרים העליון נפגע במהלך השנים ומבוגרים שומעים עד 15-17 kHz. (אפליקציה לדחיית יתושים – ילדים שומעים את הציפצוף).
כלבים – עד 60,000 הרץ (משרוקית כלבים 23 עד 54 kHz)
עטלפים – עד 200,000 הרץ
תווים
שמיעה
220 הרץ
440 הרץ
?
ברוב העולם מקובל שהתו לה האמצעי יכוון לתדר 440
מה הקשר בינו לצליל לה שמעליו או מתחתיו?
הדגמה עם טיונר לגיטרה
תווים
שמיעה
220 הרץ
440 הרץ
880 הרץ
1760
3520
110 הרץ
55 הרץ
27.5
חוק ובר-פכנר
הקשר בין הגודל הפיזיקלי של גירוי ובין העוצמה שבה הוא נתפס. החוק נקרא על שמם של החוקרים בני המאה ה-19, ארנסט היינריך ובר וגוסטב תאודור פכנר.
באחד מניסוייו ביקש ובר מנחקר שעיניו כוסו להעריך את משקלו של חפץ שהחזיק בידיו [...] אם המשקל המקורי הוכפל, נדרשה תוספת כפולה של משקל כדי שהנחקר יבחין בהבדל.
החוק נכון גם עבור גירויים אחרים, כגון בהירות כוכבים או תדירות צליל: ההבדל הנתפס בין צליל בתדר 100 הרץ ל-150 הרץ, הוא כהבדל בין צליל של 1,000 הרץ ל1,500 הרץ.
האוקטבה
המרווח בין לה ל-לה שמעליו נקרא אוקטבה. תמיד: תדר כפול.
(כנ"ל לגבי כל תו אחר).
נשאר רק לפזר עוד 11
צלילים במרווח הזה.
איך נחשב את התדר של הצלילים
האלו כך שיתאימו לגרף הלוגריתמי?
האוקטבה
נחשב כל צליל על ידי הכפלת התדר של הצליל מתחתיו ב 1.05946 =
אם נעשה זאת 12 פעם, זה כמו להכפיל ב-2.
באוקטבה יש 12 צלילים, ומכנים את המרווחים ביניהם: "חצאי טון".
בגיטרה רואים בברור את כל ה12 לאורך כל הצואר, וכן את המרווחים המשתנים באורכם:
האוקטבה
בפסנתר 5 מתוך ה-12 הם שחורים.
ל"שחורים" קוראים דו-דיאז או רה-במול וכו' והם מסומנים על ידי 'סימן היתק'.
למה ה"שחורים מקופחים"?
ר' בשקף "למה 7?" כשנדבר על סולמות.
אגב, מכאן מובן למה אוקטבה = 8.
C
D
E
F
G
A
B
C
במול - חצי
טון למטה
דיאז - חצי
טון למעלה
בקר –
כפי שהוא
למה 12?
פיתגורס שיחק עם כלי מיתר וגילה איך מכפילים תדר: חוצים את המיתר.
הוא גם הקשיב לצלילים ושם לב לשילובי צלילים:
למה מרווחים מסוימים נשמעים טוב
ננסה להמחיש על ידי שרטוט גלי הקול:
יחס 1:2
יחס 2:3
בדומה לכך שתיפוף של 3 פעמים בשנייה על התוף
ופעמיים בשנייה במצלתיים נשמע לנו טוב,
כך ב"יחס 2:3" הגל האדום מתלכד עם הגל הירוק כל שתי פעימות.
התדר גבוה מדי מכדי שנוכל להבחין בכך, אך כנראה שהאוזן בכל זאת שומעת זאת.
למה 12?
מסתבר שאם מחלקים ל-12 בשיטה שהסברנו לעיל ("כוונון משווה"), נופלים תווים עם תדירות מאוד קרובה ל"כוונון הפיתגוראי".
...ו-12 זה גם מספר יפה, מתחלק ל 2,3,4 ומוכר לנו מהשעון.
אבל אכן במוזיקה ערבית מחלקים ל-24 ומוזיקה סינית והודית אף ליותר.
טרנספוזיציה
השמיעה שלנו רלטיבית*, אז כל עוד היחסים נשמרים השיר נשמע טוב.
ניתן להזיז כל שיר חצי טון למעלה או למטה.
בגיטרה - על ידי קאפו ("מלחץ") - כדי להתאים ליווי לסולם בו שר הזמר.
בפסנתר יותר קשה כי שיר שהיה רק על הלבנים פתאום מערב שחורים.
* ל-1 מתוך 10,000 באוכלוסיה הכללית יש שמיעה אבסולוטית והם מזהים צליל באופן מדוייק.
אחוזים גבוהים מאוד אצל אוטיסטים ואצל דוברי שפות טונאליות.
When you sing, you begin with Do, Re, Mi
הדגמה של שיר עם\בלי קאפו.
בשקף הבא – אקורדים.
טון אחד למעלה
Perfect Unison – Prima - 1:1
Minor Second - 16:15
Major Second – Secunda - 9:8
Minor Third – Terza קטנה – 6:5
Major Third –Terza גדולה – 5:4
Perfect Fourth – Quarta – 4:3
Tritone – 25:18
Perfect Fifth – Quinta – 3:2
Minor Sixth - 8:5
Major Six– Sexta– 5:3
Minor Seventh – 9:5
Major Seventh – Septima – 15:8
Octave - Octava – 2:1
טריטון – "המרווח השטני"
(מלשון three tones )
The Simpsons Theme
0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
פרימה – מרווח של אפס צלילים
בכחול – מרווח זך (קונסוננט מושלם)
בירוק – מרווח קונסוננט בלתי מושלם
באדום – מרווח דיסוננטי
טרצה - קריאת קוקיה, פעמון דלת
סולם פנטטוני
במוסיקה סינית עתיקה השתמשו בחמישה תווים בלבד.
כיום אנו קוראים להם:
דו, רה, מי, סול, לה
המרווחים ביניהם קונסוננטים (חוץ מבין דו ל-רה) וקל להלחין בסולם זה מנגינה.
הדגמה של פזמון ליקינטון
סולם פנטטוני
חמשת הקלידים השחורים מהווים סולם פנטטוני.
בלי רע אין טוב
צלילים צורמים, מרווחים דיסוננטיים – למה צריך אותם?
מלודיה שכולה נעימה היא משעממת.
בסיפור מעניין יש מתח. כך גם במנגינה יש צלילים שנותנים תחושה שהם צריכים "להיפתר".
הדגמה של E4 שנפתר לE. וכו'
חלק ב
סולמות, מפתחות, כתיבת תווים
גיוון\צורם לעומת הצפוי\נעים
88 FM לעומת גלגלץ
פינק פלויד לעומת הפיקיות
בית, פזמון, בית, פזמון...
סולם מערבי באופן כללי ובפרט דו מג'ור
כל אחד וההעדפות שלו, לפי מצב רוח ותקופות
חמשה ומפתחות
א
מפתח סול נמצא על הקו של סול דומה לאות g
מפתח פה - אם מחליפים את הנקודות לקווים דומה לאות f
תזכורת
עליית אוקטבה = הכפלת התדר = ½ מיתר
שני צלילים נשמעים טוב ביחס תדרים 1:2, 2:3, 3:4 וכו'
12 חצאי טון באוקטבה.
השמות של ה"שחורים" הם על פי התו מעליהם או מתחתם.
סולם – שימוש ביצירה מסויימת ב X מתוך 12 התוים. לרוב 7.
ויש יוצאי דופן: ראינו 5 – הסולם הפנטטוני.
במול - חצי
טון למטה
דיאז - חצי
טון למעלה
בקר –
כפי שהוא
הסולם הכרומטי
עוד מקרה יוצא דופן אחד לפני
שנגיע לקלאסיים... כל ה-12
דוגמה: מעוף הדבורה
סולם
סולם הוא בחירה של 7 תוים מתוך ה-12.
הסולם הראשון שלומדים הוא דו מג'ור, והיתרון בפסנתר שהוא פשוט: הקלידים הלבנים.
במפוחית:
בחלילית:
בגיטרה אין משהו שמבליט את סולם סי מג'ור,
אבל יש יתרונות: קל להבין את התיאוריה (חציית מיתר מכפילה את הצליל ומעלה אוקטבה. 12 צלילים באוקטבה) וכן קל לעלות סולם.
בכינור אין אפילו סימון של התווים
"למה 7?" - סולמות
סולם מג'ורי: מרווחים של
טון – טון – חצי – טון – טון – טון – חצי
וספציפית דו מג'ור (C Major) בפסנתר:
סולם מינורי: מרווחים של
טון – חצי – טון – טון – חצי – טון – טון
לדוגמה, סולם לה מינור (A Minor) הוא:
לה-סי-דו-רה-מי-פה-סול. (במקרה זה, רק קלידים לבנים).
תמונה רחבה יותר - מודוסים
מודוסים הם סולמות מוזיקליים עליהם הושתתה המוזיקה של ימי הביניים והרנסאנס.
החל מהמאה ה-17 השימוש בהם במוזיקה מערבית פחת.
כיום משתמשים במודוסים בעיקר במוזיקה ערבית, בפלמנקו, בג'אז, בחזנות ובמוזיקה קלאסית מודרנית.
כמו כן, מודוסים משמשים גם במוזיקה לסרטים ויוצרים מצבי אווירה ייחודיים שלא קיימים בסולם מז'ורי או במינורי הרגילים.
Mode | מודוס | מרווחים: Tone/Semi | דוגמה |
יוני (מג'ורי בסיסי) | T-T-s-T-T-T-s | C-D-E-F-G-A-B-C | |
דורי | T-s-T-T-T-s-T | D-E-F-G-A-B-C-D | |
פריגי | s-T-T-T-s-T-T | E-F-G-A-B-C-D-E | |
לידי | T-T-T-s-T-T-s | F-G-A-B-C-D-E-F | |
מיקסולידי | T-T-s-T-T-s-T | G-A-B-C-D-E-F-G | |
אאולי (מינורי טבעי) | T-s-T-T-s-T-T | A-B-C-D-E-F-G-A | |
לוקרי | s-T-T-s-T-T-T | B-C-D-E-F-G-A-B |
לפי הסדר הזזנו את הטוניקה וגם המרווחים זזים בהתאמה שמאלה.
...
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12
לבחור 3 מתוך חמש, הסדר נתון, ואי אפשר כל השלוש בקצה
כולם בקר
דו דיאז
רה דיאז
שני דיאז
שני במול
כולם בקר
פה דיאז
סול דיאז
לה דיאז
סי במול
לה במול
סול במול
כולם דיאז
כולם במול
Harmonics – צליל עילי
אפשר להשמיע בכוונה רק הצליל העילי.
שמים את האצבע על המיתר אך מבלי ללחוץ עד למטה.
בפריטה היוצרת צליל עילי שומעים גם את הצליל הבסיסי אך מאוד חלש.
אמרנו בשקף הקודם "בפריטה רגילה המיתר רוטט גם בתדרים הגבוהים יותר, אך בעוצמה חלשה שכמעט לא שומעים." – האוזן שלנו אוהבת לשמוע צלילים אלו ביחד... ולכן:
אוקטבה, קווינטה וטרצה הם המרווחים המשמשים לבניית אקורדים (הנפוצים).
טרצה – אבן בסיס לאקורדים
טרצה מציינת טווח של שלושה תווים על סולם דיאטוני. מאחר שסולם דיאטוני איננו קבוע, כלומר המרווח בין דרגות סמוכות בסולם עשוי להיות טון או חצי-טון, מתקבלים שני סוגים של טרצות:
טרצה גדולה – Major Third – שני טונים מלאים (כמו בין דו למי) - יחס תדירויות 4:5
טרצה קטנה – Minor Third – טון וחצי (כמו בין רה לפה) - יחס תדירויות 5:6
הצליל השלישי תמיד במרווח קוויטה (Fifth) מהבסיס, וההבדל בין אקורד מג'ורי למינורי הוא רק במיקום הצליל האמצעי.
1,3,5 בסולם לה מינור.
נזכיר שסולם מינורי הוא:
טון – חצי – טון – טון – חצי – טון – טון
1,3,5 בסולם דו מג'ור.
נזכיר שסולם מג'ורי הוא:
טון – טון – חצי – טון – טון – טון – חצי
אקורד מוגדל
שתי טרצות גדולות
אקורד מוקטן
שתי טרצות קטנות
כמו מג'ורי אך בתוספת תו נוסף במרחק Seventh מהבסיס
דוגמה – C minor 7th
הללויה
פה, סול (התו הרביעי והחמישי)
אקורד מינורי \ מג'ורי
קישורים מומלצים
תוים מימין לשמאל
מקצב
מושפעים כבר מהרחם לדופק.
והליכה על 2 הרגילה אותה לכך שכל קצב אפשר לחלק ל: שמאל-ימין-שמאל-ימין וכו'
אפקט דופלר