פרק טו' פסוקים א'-טז': מנחה ונסכים:

כאשר מביאים קורבן עולה או שלמים צריך להביא איתם מנחה מקמח סולת מעורבב בשמן זית, וכן יין שנמזג על המזבח..

{א} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: {ב} דַּבֵּר֙ אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל-אֶ֨רֶץ֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם: {ג} וַֽעֲשִׂיתֶ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהֹוָה֙ עֹלָ֣ה אוֹ-זֶ֔בַח לְפַלֵּא-נֶ֨דֶר֙ אוֹ בִנְדָבָ֔ה א֖וֹ בְּמֹֽעֲדֵיכֶ֑ם לַֽעֲשׂ֞וֹת רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה מִן-הַבָּקָ֖ר א֥וֹ מִן-הַצֹּֽאן:

משה תדבר אל בני ישראל שכאשר תכנסו אל ארץ מגוריכם שאני נותן לכם:

אם תרצו להקריב קורבן עולה או שלמים על נדר שנדרתם או על נדבה שהתנדבתם, או קורבן של חג כולשהו והקורבן הוא- מהבקר או מהצאן עליכם להוסיף משהו בנוסף לקורבן...

"ובחטאם בעגל הצריך מנחה ונסכים לעולת התמיד שהיא קרבן צבור ומאז שחטאו במרגלים הצריך מנחה ונסכים להכשיר גם קרבן יחיד". (ספורנו)

אחרי חטא המרגלים העם היה שרוי בייאוש מוחלט שהביא לריחוק גדול מהקב"ה. הציווי על הנסכים בא ממקום שיגרום לקירוב בין עם ישראל לקב"ה. מטרת הנסכים להביא ל"ריח ניחוח לה'" שהקב"ה שמח ומרובה בנחת כלפי האדם היחיד שרוצה להתקרב לקב"ה

{ד} וְהִקְרִ֛יב הַמַּקְרִ֥יב קָרְבָּנ֖וֹ לַֽיהֹוָ֑ה מִנְחָה֙ סֹ֣לֶת עִשָּׂר֔וֹן בָּל֕וּל בִּרְבִעִ֥ית הַהִ֖ין שָֽׁמֶן:

 {ה} וְיַ֤יִן לַנֶּ֨סֶךְ֙ רְבִיעִ֣ית הַהִ֔ין תַּֽעֲשֶׂ֥ה עַל-הָֽעֹלָ֖ה אוֹ לַזָּ֑בַח לַכֶּ֖בֶשׂ הָֽאֶחָֽד:

מה הם הנסכים? נסכים הם קורבנות מן הצומח, המובאים כתוספת לקרבנות מן החי. הנסכים מורכבים משני חלקים:

1. סולת מעורבת בשמן המוקטרת ונשרפת כליל על גבי אש המזבח, והיא נקראת "מנחת נסכים" [פסוק ד].

2. יין הנשפך לספלים שהותקנו לשם כך על גג מזבח העולה וירדו בנקבים שהיו במזבח (אל השיתין). פעולת השפיכה נקראת "ניסוך היין" [פסוק ה'].

ניסוך היין בקרנות המזבח

סולת מערבבים עם שמן

ו} א֤וֹ לָאַ֨יִל֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֑ים בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן שְׁלִשִׁ֥ית הַהִֽין: {ז} וְיַ֥יִן לַנֶּ֖סֶךְ שְׁלִשִׁ֣ית הַהִ֑ין תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ-נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:

{ח} וְכִֽי-תַעֲשֶׂ֥ה בֶן-בָּקָ֖ר עֹלָ֣ה אוֹ-זָ֑בַח לְפַלֵּא-נֶ֥דֶר אֽוֹ-שְׁלָמִ֖ים לַֽיהֹוָֽה:

{ט} וְהִקְרִ֤יב עַל-בֶּן-הַבָּקָר֙ מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֑ים בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֖מֶן חֲצִ֥י הַהִֽין: {י} וְיַ֛יִן תַּקְרִ֥יב לַנֶּ֖סֶךְ חֲצִ֣י הַהִ֑ין אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ-נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:

{יא} כָּ֣כָה יֵֽעָשֶׂ֗ה לַשּׁוֹר֙ הָֽאֶחָ֔ד א֖וֹ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֑ד אֽוֹ-לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂ֖ים א֥וֹ בָֽעִזִּֽים: 

{יב} כַּמִּסְפָּ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ כָּ֛כָה תַּֽעֲשׂ֥וּ לָֽאֶחָ֖ד כְּמִסְפָּרָֽם: 

{יג} כָּל-הָֽאֶזְרָ֥ח יַֽעֲשֶׂה-כָּ֖כָה אֶת-אֵ֑לֶּה לְהַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ-נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:

כך יש להביא עם הקורבנות שהם שור, או איל או כבש וכך הכמות ליין ולסולת בכל קורבן.

וכל תושב בארץ ישראל יביא כך את הקורבן והנסכים שלו (היין) והמנחה שלו (הסולת והשמן)

"להקריב ריח ניחוח אשה לה' "

מטרת הנסכים להביא ל"ריח ניחוח לה'" שהקב"ה שמח ומרובה בנחת כלפי האדם היחיד שרוצה להתקרב לקב"ה

יד} וְכִֽי-יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר א֤וֹ אֲשֶֽׁר-בְּתֽוֹכְכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ-נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַֽעֲשֶֽׂה: 

{טו} הַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִֽהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה: 

{טז} תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם:

וכאשר יהיה אתכם גר וירצה גם להקריב קורבן לרצון לה' עליו לעשות כמו שציוותי אתכם.

דין אחד שווה לכם ולגרים.

. הסולת שבמנחה מסמלת את מזונו הבסיסי של האדם,

​

​

​

ואילו היין רומז על הרגש והשמחה שבחיי האדם.

​

​

בהקרבת הסולת והיין לפני ה' מראה שכל חיי האדם תלויים בקב"ה.

חוברת עמוד 59:

1. מדוע נסמכה פרשת נסכים לפרשת המרגלים?

לעודד את העם שבניהם יכנסו לארץ ויקיימו מצווה זו

2. איך נקראת הסולת שהיו מביאים עם הקורבן?

מנחה

3. היכן נתנו את השמן?

על המזבח עם הקורבן

4. היכן נתנו את היין?

בספל פינת המזבח

5.מאיזה סוג של בהמה אפשר להביא קורבן שלמים או עולה?

בקר, כבש, ואיל

6. עם איזה סוג של בהמה הביאו את הכמות הגדולה ביותר של סולת שמן ויין?

בקר

​