1 of 11

חוק השבות

התקבל בשנת 1950בכנסת ללא התנגדות, חוק זה מקנה זכות עליה לישראל לכל יהודי החפץ בכך.

"חוק השבות הפותח את שעריה של מדינת ישראל בפני יהודי העולם, נועד לשמור גם על אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אופייה היהודי של המדינה יישמר רק אם רוב אזרחי הארץ יהיו יהודים".

2 of 11

מהי מטרת החוק?

החוק מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית ללא כל תנאים.
ישנם הגבלות בחוק, בעל עבר פלילי או מי שעלול לסכן את ביטחון המדינה או מי שפעל נגד העם היהודי- שר הפנים יכול לאסור את כניסתו ולאסור עליו קבלת אזרחות.
החוק מגדיר מיהו "יהודי" כ-"מי שנולד לאם יהודייה או נתגייר ואינו בן דת אחרת". החוק חל גם על בני משפחתו הלא-יהודיים של יהודי. כך, יכולים לעלות לישראל ולחיות בה גם בת זוגו של היהודי, ילדיו ובני זוגם ונכדיו ובני זוגם.

3 of 11

חוק השבות מדגיש את היותה של מדינת ישראל מדינת לאום, המעניקה מעמד מיוחד לבני העם היהודי.
סביב חוק השבות וסעיפיו התעוררו מספר ויכוחים ומחלוקות: שאלת "מיהו יהודי?", שאלת זכאות ההגירה לישראל מכוח חוק השבות ושאלת הפגיעה לכאורה בזכות לשוויון של אזרחי ישראל שאינם בני הלאום היהודי.

4 of 11

מיהו יהודי ?- שיוך דתי או לאומי?

בג"צ רופנאייזן - אוסוולד רופאייזן –1962

ניצול שואה, בן להורים יהודים אשר התנצר והפך לנזיר קתולי. ב-1958, עלה לישראל מפולין ותבע ממשרד הפנים להכיר בו כיהודי ולהחיל עליו את חוק השבות משני נימוקים:

א. הוא מרגיש שהוא בן העם היהודי. לכן ביקש: להכיר בו כיהודי ע"פ לאומיותו- כלומר הוא בן הלאום היהודי, למרות שאינו יהודי ע"פ דתו. רופאייזן הסביר את טענתו בנימוק שיש להפריד בין דת במובן של אמונה רוחנית, לבין לאום- במובן של מוצא, היסטוריה ותרבות משותפים.

ב. הוא יהודי על פי ההלכה היהודית כיוון שאמו הייתה יהודייה. אומנם הוא עצמו המיר את דתו והוא בן הדת הנוצרית, אך מי שנולד יהודי נשאר יהודי גם אם המיר את דתו.

5 of 11

מה קבע בג"צ?

בג"ץ דחה את בקשת רופאייזן בנימוק: רופאייזן רואה עצמו יהודי לפי ההלכה היהודית כיוון שאמו יהודייה. אולם, חוק השבות הוא חוק חילוני ולא חוק דתי; לכן לא ניתן בעניין זה להתחשב בכך שמבחינה הלכתית-יהודית רופאייזן נחשב ליהודי. אין פה בדיקה דתית,רופאייזן התנצר והוא עזב את העם היהודי. כמו כן, דעת הקהל היהודי בישראל אינה רואה ברופאייזן יהודי, אלא נוצרי. שכן, על פי התפיסה המקובלת, יהודי שהתנצר אינו יכול להיחשב יהודי

6 of 11

בג"צ שליט - 1968

בנימין שליט- יהודי, ישראלי (רב סרן בצה"ל), נשוי לאישה לא יהודייה, שראתה עצמה חסרת דת. בנימין שליט פנה למשרד הפנים ובקש לרשום את שני ילדיו בתעודת הזהות באופן הבא : בסעיף הלאום - יהודים בסעיף הדת -חסרי דת. הנימוק לבקשתו נובע מהעובדה שהוא ואשתו אינם מאמינים בדת כלשהי, אך הם מתכוונים לחיות בארץ ולחנך את ילדיהם כיהודים, ולכן מבחינת הלאום הם יהודים אבל הם חסרי דת. משרד הפנים מסרב לבקשה. משרד הפנים מצדו אומר שסעיף הלאום יישאר ריק ובסעיף הדת ירשם : אב יהודי ואם נוכרייה.

בנימין שליט עתר לבג"ץ נגד משרד הפנים. בג"ץ קבל את עתירתו וחייב את משרד הפנים לרשום את ילדי שליט לפי בקשת הוריהם.

בג"צ נימק את פסיקתו בכך שכל אדם המצהיר שהוא יהודי ולא בן דת אחרת חייב להירשם כיהודי, בתנאי שההצהרה נאמרת בתום לב.

7 of 11

�

בשנת 1970 נערך תיקון בחוק ונוספו לו הסעיפים הבאים:�סעיף 4 ב' - המגדיר מיהו יהודי לצורך חוק זה – "מי שנולד לאם יהודייה או נתגייר ואינו בן דת אחרת" וסעיף 4א'- המבהיר מי זכאי לעלות לישראל מכוח חוק זה - מקנה זכות עליה לבני משפחתו של יהודי, עד דרגה של נכד/ה ובן/ת זוגו/ה.�

8 of 11

אם כן, האם חוק השבות, הוא חוק מבחין או חוק מפלה ?

9 of 11

חוק השבות חוק מבחין

מדינת ישראל היא מדינת לאום יהודית, ומטרת חוק השבות היא לממש את הכרזת העצמאות בדבר היותה של מדינת ישראל- מדינה של העם היהודי, שרוב אזרחיה יהודים. לכן, מדינת ישראל מבחינה בין יהודים ללא יהודים ודואגת לשמירה על רוב יהודי בקרב אוכלוסייתה, כתנאי להמשך קיומה כמדינת לאום יהודית. לפיכך, חוק השבות אינו חוק המפלה את האחרים, אלא חוק מבחין המקנה עדיפות ליהודים כיוון שלגיטימי הדבר שמדינת לאום תשמור על הדומיננטיות של בני הלאום שלה, במסגרת חוק המאפשר לבני הלאום להיות רוב במדינה.

10 of 11

חוק השבות חוק מפלה

חוק השבות פוגע בשוויון ומפלה בין יהודים ללא יהודים. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה ולכן אין מקום לפגוע בשוויון ולהגביל את ההגירה לישראל על רקע אתני/לאומי/דתי. כלומר, חוק השבות הוא חוק מפלה, המפלה על בסיס גזעני. על כן, יש לבטלו ולחוקק במקומו חוק שיקבע את תנאי ההגירה וההתאזרחות המתאימים למדינה דמוקרטית.