"חוקרים במופלא"
אמנות בעידן הדיגיטאלי / מציאות הולכת לעיבוד
למורי קורס גילוי ואיתור דיגיטאליים
עריכה: לירי בן דב
"מפל ביטים" של המעצב הגרמני יוליוס פופ. היא מכונה עצומה המייצרת מפל מטיפות מים החושפות מילים לזמן קצר, שנבחרו באמצעות תכנית המאתרת מילים מאתרי חדשות או ממנועי חיפוש. מסך המים מסמל את שטף המידע שאנו צורכים מדי יום בעידן הדיגיטלי בקצב מהיר.
מספיק לראות את המבטים המשתאים של הצופים בעבודה של יוליוס פופ, "מפל ביטים" Bit.Fall) ) במוזיאון ישראל בירושלים, כדי להבין כי שם התערוכה - "חוקרים במופלא" - הולם. "מפל ביטים" היא מכונה העשויה מפלדת אל-חלד, שסתומים מגנטיים ורכיבים אלקטרוניים, ומייצרת מסך ממפל של טיפות מים. המפל מרכיב מלים, בדומה לאופן שבו פיקסלים יוצרים מלים ותמונות על מסך המחשב. בטיפות המים המרכיבות את המלים שולטים שסתומים מגנטיים מסונכרנים; כל מלה נראית לזמן קצר בלבד.
המלים שטיפות המים יוצרות נבחרות על ידי תוכנית אלגוריתם, המאתרת מילות מפתח מאתרי חדשות או ממנועי חיפוש. לפי פופ, מכיוון שמידע מהעולם הווירטואלי לובש ביטוי פיסי, מסך המים מסמל את שטף המידע שאנו חשופים אליו בעידן הדיגיטלי. הסבר פשטני מעט, שלא פוגם בהנאה מהעבודה.
Geoffrey Mann- “Cross-fire”
יצירה פוסטמודרנית המשלבת עיצוב ואמנות. היצירה היא וידאו דיגיטלי המשלב פס קול הלקוח מהסרט " American Beauty" בני הזוג יושבים ליד השולחן והבעל מודיע לאשתו כי הוא התפטר מהעבודה. בעבודת הוידאו לא רואים את הדמויות רק שומעים את קולם. גלי הקול בזמן הוויכוח ביניהם "עוברים דרך הכלים" שעל השולחן ויוצרים בהם דפורמציה. (ראו את סרט הוידאו בקישור למטה)
the tension that tears across the room appears to be felt literally by the objects on the dining room table. There are no human bodies in the animation, only the voices of the characters and the music of Bobby Darin in the background; the fight’s relentless sound waves are absorbed and transferred across the table through the silverware, glasses, and dishes
http://www.mrmann.co.uk/2012/01/2011-round-up-and-a-nod-to-the-year-ahead.html
ג'ף מאן – cross fire
הכליפ שעוצבו בהשראת סרט הוידאו הדיגיטלי
סכו"ם וכלי אוכל בהשראת עבודת הוידאו
אורי גרשט, "רימון", 2006
הפירות מבעד לאדן החלון מתייחסים לציור של חואן קוטן מהמאה ה- 17 – רימון וכרוב תלויים על חוט באוויר, דלעת חתוכה וקישוא מונחים על אדן החלון. הכל שקט ואידילי, עד שפתאום חודר קליע לתמונה, חותך את הרימון ומבקע אותו. הרימון מתנפץ לכל עבר ומתיז סביבו רסיסי אדום-דם. לאט-לאט הכל חוזר לסדרו, הפרות חוזרים לנקודת המוצא המאורגנת שלהם, וחוזר חלילה. תנועת הקליע, המפלח את הרימון, משחזרת את הדימוי שמן הסתם ייזכר כדימוי שהגדיר ועיצב את תודעת שנות האלפיים: המטוס המבקע את מגדלי התאומים ב- 11 בספטמבר. בדומה למגדלי התאומים, שאננים ובטוחים בעצמם, עד לרגע האסון, כך ניחתת המכה על הטבע הדומם. שאף הוא, בזמנו, היה ז'אנר ציורי שסימן שפע, שובע ויש חומרי. בהפתעה מוחלטת, בבת אחת, מתרחשת הקטסטרופה. צריך לראות את הקהל בגלריה, עומד מול העבודה ומחכה לקליע שיבקע את הרימון, כדי שמאליה תיווצר ההשוואה לחזרה האינסופית, שוב ושוב, לתמונות התרסקות התאומים. העין אינה שבעה מלראות את הזוועה.
ציורו של חואן קוטן בן המאה ה-17
מועדון הפטיפון
רוב עבודותיו של פרידלנדר עשויות מכמה צילומים מחוברים, המתוקנים ונצבעים במחשב. החיתוך וההדבקה יוצרים פנורמה רחבה, המציעה למתבונן מבט מזוויות שונות - מבט שאינו אפשרי בעין רגילה.
"ברי פרידלנדר עושה אמנות ממציאות חיים מורכבת מאוד", אומר פיטר גאלאסי, אוצר הצילום של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ואוצר התערוכה של האמן הישראלי, שתיפתח שם מחר
תצלומיו של פרידלנדר מציגים מרחבים גדולים, מלאי פרטים, אנשים ותנועה. אין בהם נקודת התבוננות אחת מרכזית. הם גורמים למבט של הצופה לשוטט על פני המרחב הצילומי. כך נוצרת התבוננות יוצאת דופן, לאורך זמן, שמזכירה צפייה קולנועית.
פרידלנדר משיג זאת באמצעות דרך עבודה ייחודית: הוא צובר עשרות ולעתים מאות תצלומים נפרדים, ואחר כך מרכיב אותם במחשב לתצלום אחד גדול ממדים. "השיטה הזאת מובילה לשתי תוצאות מיוחדות", נכתב בדף התערוכה בניו יורק. "אף שהמצלמה קטנה, ההדפסים הגדולים של פרידלנדר הם חדים ומדויקים באופן מיוחד.
כמו כן התצלום מציג מרחב אחיד אבל הוא לא מוגבל לזמן מסוים. דמויות שמופיעות יותר מפעם אחת חושפות את המלאכותיות של הדימוי ומזמינות בדיקה קפדנית של הפרטים מלאי העושר".
פיצוציה של רוסים
התפוררות הזהות לפיקסלים
שירלי שור עושה שימוש בטכנולגיה שפיתחה על מנת לשקף היבטים של העולם שלנו המשתנה ללא הפסק; ואולי גם אנחנו בתוכו משתנים בקצב המסחרר
שירלי שור , "זעקת הפנים" 16.11.2014
".... בעידן הדימוי הדיגיטלי והתקשורת המהירה, דבר ממה שהעין רואה לא גורם לה אף פעם להיעצם או להיעצר, וזאת משום שהיא הפכה מכורה לגירויים. ה"ריגוש" הפך לאמת המידה שלה, וככזו שום דבר לא באמת יכול עוד לרגש אותה..." מתוך "פנימדיבור" של חגי כנען
דמויות ה'סייבר' של שירלי שור הן חלק מעבודות ניו מדיה; מצולמות בה פני דוגמניות של "לואי ויטון" מלאומים ומוצאים שונים, פניהם וקווי המתאר של גופם של רקדני בת שבע, כשכל פעם מתערב פורטרט אחד בפורטרט אחר, כך שנוצר בינם בזמן אמת דיוקן היברידי. התוכנה אותה פיתחה שור מאפשרת יצור בזמן אמת של 'התכת' הדיוקנאות זה לתוך זה, כל פעם באופן שונה, ומתהווה רגע שלא יחזור על עצמו לעולם באותו האופן בדיוק.
vivid sydney 2011
Vivid Sydney is an 18-day festival of light, music and ideas.
Vivid Light transforms Sydney into a wonderland of 'light art' sculptures, innovative light installations and grand-scale projections for all to enjoy - for free. It is a magical celebration of light-design excellence and the world's largest outdoor 'art-gallery': a unique Vivid Sydney experience.
Vivid Light engages lighting artists, designers and manufacturers from around Australia and the world to illuminate, interpret and transform Sydney’s urban spaces for 18 nights through their creative vision.
Gorey Castle - Amazing 3D display
Evan Grant brings buildings to life. As part of Jerseys recent Branchage Festival, the 29-year-old founder of Shoreditch-based arts and technology collective Seeper - http://www.seeper.com projected ultra-bright video on to the walls of the third-century Gorey Castle
אנחנו אוהבים לראות כיצד אמנים מתערבים במציאות ומכניסים לתוכה נגיעות מדמיונם הפרוע. כמו למשל הבחור הזה שערבב בין תמונות מסרטים ותמונות מחיי היום-יום. אמן נוסף מותח את הגבולות בין דמיון ומציאות ומצייר איורים משעשעים המוסיפים לסיפור בתמונה המצולמת זווית אחרת.
הכירו את לוקאס לויטן, מאייר ברזילאי המתגורר בלונדון. לוקאס ממציא סיפורים חלופיים לכל מה שהוא רואה. בסדרת תמונות אותה הוא מכנה “Photo Invasion”, הוא פולש לתמונות של משתמשי Instagram אחרים עם איורים המשנים את משמעותה של התמונה. ללוקאס מעל 16 אלף עוקבים האינסטגרם, אתם מוזמנים להצטרף אליהם כדי לראות עוד מיצירותיו.
עבודת וידיאו פוליטית מבריקה ושנונה על ניתוק רצועת עזה והפיכתה לאי תיירותי. עזה בלב ים. http://tamirzadok.com/Dynamic/Publications/2010.03.18.TimeOut.jpg
תמיר צדוק הכין סרט סאטירי נבואי שמציג פיתרון לסכסוך הערבי – ישראלי באופן כמעט טבעי. הוא הופך את עזה לאי בים התיכון. אי של תיירות ושלום.
הסרט תעלת עזה המוצג כסרט תדמיתי מטעם מרכז המבקרים של תעלת עזה ע"ש יצחק רבין, מתעד את סיפור בניית התעלה שמפרידה בין עזה לישראל במשך 8 שנים על ידי פועלים יהודים וערבים. תמיר צדוק מציג את הנרטיב הציוני ביטחוני (עם ה-ר' הגרונית של הקריין) באופן מדוייק – כפי שנשמעות החדשות באמצעי התקשורת מידי יום ביומו. הכל טוב ויפה, יש אי אקולוגי, הכלכלה פורחת בכל האיזור אבל גם לטבע יש אמירה קטנה משלו (אופס, ספויילר), בדיוק כמו למלחמה.
תמיר צדוק: "הסרט נעשה כחלק מתערוכת יחיד ב- 2010. הסרט מתעסק בלמכור רעיון מופרך, לעשות אבסורד על האבסורד שאנחנו חיים בו. נכון, יש בו אלמנטים ציניים, אני מעדיף סאטיריים. המוטיבציה שלי לעשיית הסרט היתה לחשוב על המושג פתרונות קסם, כמושג ריק מתוכן, על הנסיון למכור לנו רעיונות, ויותר מזה, לא לשאול אף שאלה אתית (והלוואי והיינו שואלים יותר שאלות מוסריות) על ידי יצירת חווייה אסתטית. בתחושה שלי, אנחנו מרומים על ידי כל מי שמשתתף בסרט (הפרופסור, השר וכו שמשוחקים על ידי בני משפחתי). לקרוא לעבודה הזו התעלמות מוחלטת מהמציאות זה מוזר כי המהלך הוא להשתמש בכלים שכל כך מוכרים לך מהמציאות, ממרכזי מבקרים, מהפוליטיקה הישראלית, מהשפה המכובסת. אני נותן את הקרדיט לצופה שלא יבין את העבודה פשוטה כמשמעה. אלא יתאפשר לו לחשוב על הבנייה של נרטיב, על מנגנוני שליטה."
סיפור בפיקסלים�ולסיום הכינו לכם כוס תה, שבו בכורסא וחייכו