הרב יונתן זקס�"מה אומר לנו ראש השנה?"

מועדים לשיחה

מה אומר לנו ראש השנה?

מה הוא מבקש להזכירנו?

איך בכוחו לשנות את חיינו?

הדבר הראשון שחג זה מלמדנו הוא שהחיים קצרים!!

תעלה תוחלת החיים ככל שתעלה, עדיין לא יוכל אדם להשיג במהלך חייו את כל היעדים שהוא עשוי להעלות בדעתו

אדם יסודו מעפר וסופו לעפר.

בנפשו יביא לחמו

משול כחרס הנשבר,

כחציר יבש

וכציץ נובל,

כצל עובר

וכענן כלה

וכרוח נושבת

וכאבק פורח

וכחלום יעוף

החיים הללו הם כל אשר לנו.

איך ראוי שנשתמש בהם?

אנחנו יודעים שלא עלינו המלאכה לגמור – אך גם איננו בני חורין להיבטל ממנה.

​

זוהי האמיתה הראשונה שראש השנה מלמדנו .

איך ראוי להשתמש בהם?

האמיתה השנייה היא שהחיים עצמם, כל נשימה שאנו נושמים, הם מתת האל

זכרנו לחיים

מלך חפץ בחיים,

וכתבנו בספר החיים

למענך אלוקים חיים.

החיים אינם דבר מובן מאליו. אם נראה אותם ככאלה, לא נדע להוקירם. מתנת החיים, אומר הרמב"ם, היא הגדולה במתנות שנותן לנו אלוהים, וכל יתר הדברים שניים לה.

האמיתה השנייה היא שהחיים עצמם, כל נשימה שאנו נושמים, הם מתת האל

דתות אחרות מחפשות את אלוהים בשמיים,

או בחיים שלאחר המוות,

בעבר הרחוק או בעתיד הרחוק.

כאן הסבל, ושם הגמול;

כאן התוהו, ושם הסדר;

כאן הכאב, שם המַּרפא;

כאן העוני, שם השפע.

ואילו היהדות, באורח בלתי נלאה, מחפשת את אלוהים בחיי הכאן והעכשיו שעל פני האדמה. כן, אנו מאמינים בחיים שלאחר המוות,

אך את הגדולה האנושית האמיתית אנו מוצאים בחיים שלפניו.

אמת שלישית�אנחנו חופשיים!

היהדות היא דתו של האדם החופשי הנענה מתוך חופש לאלוהי החופש.

איננו נתונים בצבת החטא. איננו בובות בידי כוחות כלכליים, דחפים פסיכולוגיים או גֶנים הקובעים את התנהגותנו. עצם העובדה שאנחנו יכולים לעשות תשובה, שאנחנו יכולים לנהוג מחר אחרת מכפי שנהגנו אתמול, מלמדת שאנחנו חופשיים...

אמת רביעית�לחיים יש משמעות.

איננו רק תאונות של חומר,

פריו של עולם שהתהווה בלי שהיה לכך טעם ואשר ביום מן הימים,

גם זאת בלי טעם,

יחדל להיות.

אנחנו כאן מפני

שאלוה אוהב ברא את העולם ואת החיים ואותנו

– אלוה היודע את פחדינו,

שומע את תפילותינו,

מאמין בנו יותר מכפי שאנו מאמינים בנו־עצמנו,

אלוה הסולח לנו כשאנו כושלים,

מרים אותנו כשאנו נופלים

ונותן לנו כוחות לגבור על הייאוש...

האמת החמישית�החיים אינם קלים.

היהדות אינה רואה את העולם במשקפיים ורודים.

סבלם של אבותינו מרחף על פני תפילותינו.

העולם שאנו חיים בו איננו העולם שראוי כי יהיה.

זהו הטעם לכך שלמרות כל הפיתויים,

היהדות לא הסכימה אף פעם לומר שימות המשיח הגיעו –

ועם כל זה היא מחכה למשיח בכל יום שיבוא.

כשהיהודים יצאו לגלות יצאה עמהם השכינה.

ה ' תמיד איתנו; "קָרֹוב ה' לְכָל קרְֹאָיו, לְכֹל אֲשֶר יקְרָאֻהּו בֶאֱמֶת" (תהלים קמה, יח).

הוא אולי מסתיר את פניו,

אבל הוא כאן...

אמת שישית�החיים יכולים להיות קשים�אך מתוקים

כמו החלה והתפוח של ראש השנה שאנו טובלים בדבש.

היהודים אף פעם לא היו צריכים הון כדי להיות עשירים ולא עוצמה כדי להיות חזקים.

להיות יהודי הוא לחיות בשביל הדברים הפשוטים

אשר בה אנו עוזרים ונעזרים גם יחד, ובה אנו לומדים שהשמחה מוכפלת והיגון נחצה כאשר חולקים אותם עם אחרים.

להיות יהודי זה

ליהדות גישה אחרת לגמרי: לקדש את העונג על ידי עשייתו לחלק מעבודת האלוהים. החיים מתוקים כאשר האלוהי נוגע בהם

אמת שביעית�חיינו הם יצירת האֹומנות הגדולה ביותר שניצור �אי פעם.�

הרב יוסף דוב סולוביצ'יק, באחד מחיבוריו המוקדמים, דיבר על "איש ההלכה " ועל כמיהתו ליצור, להוליד דבר מה חדש ומקורי.

גם ה' כמֵּ ה שניצור ועל ידי כך ניעשה שותפיו במלאכת החידוש.

"עיקר העיקרים הוא שהאדם חייב ליצור את עצמו "

זו מהות התשובה:

מעשה של יצירת עצמנו מחדש

כאותו צייר הצועד צעד לאחור כדי לראות את מלוא התמונה שיצר על הבד, בראש השנה אנו צועדים צעד לאחור ומתבוננים בבד חיינו, לראות מה עלינו לשנות כדי שהתמונה תהיה מושלמת

אמת שמינית�אנחנו מה שהיננו בגלל אלה שבאו לפנינו

סיפורו של עם זערורי, חסר־בית לאורך נתחים נכבדים מתולדותיו, שבכל זאת האריך ימים הרבה יותר מהעצומות שבאימפריות

​

מצרים

האימפריה החליפית

רומא

יוון

בבל

אשור

האימפריה הנוצרית

האימפריה האיסלאמית

הרייך השלישי

ברית המועצות

רק עם ישראל עוד חי.

בראש השנה אנו זוכרים את אלה שחיו לפנינו,

ומבקשים מה' לזוכרם למעננו:

את אברהם ויצחק,

את שרה וחנה ורחל,

את בני ישראל בימי משה

ואת היהודים שבכל דור ודור,

שכל אחד מהם הותיר איזו טביעת־מורשת חיה

בתפילות שאנו אומרים

או במנגינות שאנו שרים בהן את התפילות הללו.

ובאחד הפסוקים המרגשים ביותר בברכת זיכרונות שבמוסף אנו שבים אל המילים הנשגבות שאמר ה'; בפי הנביא (ירמיהו ב, ב) "זָכַּרְתִי לְָך חֶסֶד נְעּורַּיְִך, אַּהֲבַּת כְלּולתָֹיְִך, לֶכְתְֵּך אַּחֲרַּי בַּמִדְבָר בְאֶרֶץ לאֹ זְרּועָה".

אבותינו חטאו לפעמים, אך לא חדלו אף פעם ללכת אחר ה' גם כשהדרך הייתה קשה כדרך המדבר והיעד היה רחוק.

איננו מתחילים מאפס.

ירשנו עושר,

אך לא בחומר אלא ברוח.

אנחנו יורשי גדולתם של אבותינו

אמת תשיעית�אנחנו יורשיה של גדּולה מסוג נוסף – זו של התורה,... ערכיה התובעניים, מערכת המצוות שלה, אתגריה העיוניים והקיומיים. היהדות מבקשת מאיתנו דברים גדולים, ועל ידי כך מגדילה אותנו...

אמת עשירית�קול השופר המבקיע את עורלת ליבנו

זוהי צעקה חסרת מילים בדת של מילים

אנחנו עפר מן האדמה, אך בתוכנו נשמת החיים שנפח בנו אלוהים.

– אך רוח זו היא רוח האלוהים שבתוכנו "וַּיִיצֶר ה' אֱלהים אֶת הָאָדָם עָפָר מן האֲדָמָה וַּיִּפַּח בְאַּּפָיו נִשְמַּת חַּיִים וַּיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶש חַּיָה" (בראשית ב, ז)

זהו קול המופק מהרוח הנושבת מפינו, כמו לומר לנו שהחיים הם רוח נושבת וחלום יעוף

: אותו מפגש שבו מבקש האלוקים מאיתנו לקחת את תשורתו לנו, את החיים, ולקדשה במעשים המכבדים אותו ואת עצמנו העשויים בצלמו.

בין שהשופר הוא צעקתנו אל ה' בין שהוא צעקת ה' אלינו, הינה בתקיעה ובשברים ובתרועה הללו, בקריאה וביפחה וביבבה, מצוי כל הפתוס שבמפגש בין אלוקים לאדם

אנו גוברים על המוות לא באמצעות חיי נצח, אלא באמצעות חיים על פי ערכי נצח;

בעשיית מעשים ברוכים שיוסיפו לחיות אחרינו; ובהתקשרותנו, בני החלוף החיים באמצע הזמנים, עם האלוהים החי מעבר לזמן "אֱלקים חַּיִיםּ ומֶלְֶך עולם" (ירמיהו י, י.)

המילה "להתפלל" באה מהשורש פל"ל, לשון פלילים, ומובנה המדויק הוא ' לשפוט את עצמנו'.

אנחנו יודעים את אשר יש לדעת. ואף כי אנו יודעים על עצמנו רָעֹות, ה' רואה את המיטב שבנו; וכשאנו פותחים אליו את ליבנו, הוא נוסך בנו כוח להיעשות למה שהיננו באמת

מי שחווה את ראש השנה במלוא עומק משמעותו מגיע אל השנה החדשה טעון, מומרץ, ממוקד ומחודש, ספוג בידיעה כי להיות יהודי הוא לחיות לנוכח שכינת האל, לקדש את החיים למענו, ולרומם את חייהם של אחרים; כי המקום שאנו מביאים בו ברכה אל חיי הזולת הוא המקום שאלוקים, אל חי, איווה לו למשכן