2 of 30

חגים דיני שלושת הרגלים �פסח, שבועות ,סוכות.( דברים טו א-יז )

שלושת הרגלים היו בתחילה חגים חקלאים משפחתיים .
לא היה להם מועד קבוע בלוח השנה, אלא נקבעו על פי העונה החקלאית.
פסח: נחוג באביב כאשר התחילה ההמלטה של הכבשים, לכן כנראה הקורבן היה מהצאן וראשית נביטת החיטה.
שבועות: נקבע 7 שבועות אחרי חג פסח וציין את ראשית הקציר.
סוכות: נחוג בסיום האסיף של הפרות ובציר הענבים.

3 of 30

(א) שָׁמוֹר אֶת־חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה׃

(ב) וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר ה' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם׃

(ג) לֹא־תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל־עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת־יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃

(ד) וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא־יָלִין מִן־הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר׃

4 of 30

(ה) לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת־הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃

(ו) כִּי אִם־אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת־הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם׃

(ז) וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ׃

(ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה:

5 of 30

מה לדעתכם פירוש המילים: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב"?

פסוק א:

שָׁמוֹר אֶת־חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה׃

מה הקשר בין חודש האביב ובין חג הפסח?

6 of 30

על פי פירוש הרב שטיינזלץ, מדוע צריך להקפיד לשמור שפסח יחול באביב?

פירוש הרב שטייזלץ:�שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ.

שמור והקפד שימי הפסח שבחודש הראשון לחודשי השנה

(חודש ניסן) יחולו תמיד באביב, זמן הבשלת התבואה החדשה.

כי באביב מבשילה התבואה החדשה

7 of 30

רש"י:�"שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" – קודם בואו, שמור שיהא ראוי לאביב, להקריב בו את מנחת העומר, ואם לאו – עָבֵּר את השנה (הוסף חודש נוסף – אדר ב' – כך שתהיה שנה מעוברת)

מה מוסיפה לנו פרשנות רש"י על הקשר בין הבשלת התבואה ובין חג הפסח?

התבואה היא מנחת העומר, שאותה צריך להקריב בבית המקדש בתחילת חג הפסח

8 of 30

הציווי "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" מבקש לוודא שתהיה חפיפה בין הבשלת התבואה לחג הפסח.

מכיוון שבכל שנה יש פיגור של 11 יום בין חודש ניסן (הנמנה לפי מחזור הלבנה) ובין מועד האביב (הנמנה לפי מחזור החמה), לא תמיד הפסח יוצא בדיוק באביב.

לכן יש להוסיף חודש – כלומר, לעבר את השנה פעם בשלוש שנים.

כיצד אפשר לוודא שהבשלת התבואה וציון החג בחודש ניסן יהיו חופפים?

לעבר את השנה

9 of 30

דיני פסח.

מועד – חודש האביב

נימוק – זכר ליציאת מצרים

קורבן הפסח – צאן ובקר ישחטו במקום אשר יבחר ה’ (בית המקדש) �יש לאכול בערב כשהשמש שוקעת זכר ליציאת מצרים בלילה.

דאגה לחלשים בחברה – אסור לאכול מקורבן הפסח בבוקר שלמחרת מה שמחייב לחלק את הבשר למי שאין לו משלו.

מצוות אכילת מצה – כי בחיפזון יצאנו ממצרים. (פסוק ג',ח')

איסור חמץ – שלא יראה בכל גבולך 7 ימים.

היום השמיני – עצרת , עוצרים מכל מלאכה למען עבודת ה'.

10 of 30

ט) שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר־לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת׃

(י) וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ׃

(יא) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם׃

(יב) וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה׃

11 of 30

על פי פסוקים אלה מתי יש לחגוג את חג השבועות?

שבעה שבועות מהחל חרמש בקמה

מה פירוש "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה"?

מהרגע הראשון שהחרמש מתחיל לקצור את הקמה – השיבולים

כלומר, את חג השבועות יש לחגוג שבעה שבועות לאחר זמן תחילת קציר העומר – קציר שחל ביום השני של הפסח – טז בניסן.

האם לפסח, למשל, יש תאריך נקוב בלוח השנה?

כן, ארבעה עשר בחודש ניסן

12 of 30

טו וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'. ( ויקרא כ"ג)

מתי מתחילים לספור?

תלמוד בבלי מסכת מנחות דף סו עמוד ב�"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" (ויקרא פרק כג פסוק טו) – ממחרת יום טוב.

אתה אומר ממחרת יום טוב, או אינו אלא ממחרת שבת בראשית? אמרת: וכי נאמר: "ממחרת השבת שבתוך הפסח"? והלא לא נאמר אלא "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת".

דכל השנה כולה מלאה שבתות, צא ובדוק איזו שבת.

13 of 30

מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת

ממחרת חג הפסח, כלומר, טז בניסן –

ממחרת השבת הסמוכה לפסח, כלומר, מיום ראשון שאחרי החג –

פרשנות זו נשענת על ההנחה שהמילה שבת כאן פירושה שבתון – חג;

פרשנות זו נשענת על ההנחה ששבת כאן היא שבת ממש

14 of 30

מתי עשוי להיות הבדל במועד תחילת הספירה ולפיכך גם במועד חג השבועות?

בשנים שבהן חג פסח אינו חל בשבת

מדוע הציווי המקראי קושר בין חג שבועות לחג הפסח?

מה עשוי להיות הקשר בין חג השבועות ובין יציאת מצרים?

15 of 30

שמות החג שבועות ומקורם�

חג הקציר – שמות פרק כג פסוק טז: "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה".
חג שבועות – שמות פרק לד פסוק כב: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים".�דברים פרק טז פסוק י: "וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ".
יום הביכורים – במדבר פרק כח : "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם".

16 of 30

מה משמעות השם "חג הקציר":

העומר הוא קציר השעורה המבשילה מוקדם יותר מהחיטה, ואילו בשבועות קוצרים את החיטה.

מה משותף לכל השמות האלו?

הם קשורים בתקופה שבה נחגג החג, בעיקר מן ההיבט החקלאי

17 of 30

האם אתם מכירים שם נוסף לשבועות שלא הופיע בכלל בשיעור עד כה ואינו קשור לחקלאות?

חג מתן תורה

מה הקשר בין שבועות ובין מתן תורה?

18 of 30

החודש הראשון – ניסן – שבו מציינים את חג הפסח.

כך שלמעשה אם סופרים חמישים יום מפסח, מגיעים לתאריך שבו כנראה התקיים מעמד הר סיני

נעיין בשמות פרק יט פסוק א

א בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.

מתי התרחש מעמד הר סיני?

אם סופרים אחורה חמישים יום מהחודש השלישי לאיזה חודש נגיע?

19 of 30

בתקופת התלמוד נקבע גם כי התאריך של חג השבועות – ו בסיוון, שהוא החודש השלישי – הוא זמן מתן תורה: "בשישה בחודש [סיוון] ניתנה תורה" (תלמוד בבלי, מסכת יומא דף ד עמוד ב).

במקרא עצמו כאמור אין לחג ציון תאריך (חודש ויום), אך התאריכים מתאימים.

קביעת חז"ל זו הוסיפה לחג פן נוסף: היסטורי-רוחני.

20 of 30

דיני חג שבועות

מועד החג – שבעה שבועות מתחילת הקציר.

(ט) שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר־לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ� בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת׃

מצוות החג – לבוא לבית המקדש המקום שבו יבחר ה' לשכן שמו שם.�להביא מתנה למקדש על פי מידת הנדיבות שלך ובהתאם לכך גם ה' יברך אותך.

דאגה לחלשים - חובה לשתף בשמחת החג את כל הנזקקים בחברה.

21 of 30

מאפייני חג השבועות�

לספור שבעה שבועות מתחילת קציר שעורים (פסוק ט);
לתת תרומה לפי נדבת לבך לה' (פסוק י);
לשמוח בחג לפני ה' (פסוק יא);
לשתף את המשפחה, העבד, האמה, האלמנה, העני והגר בשמחת החג (פסוק יב);
לציין את החג במשכן ה' (פסוק יא);
לזכור כי עבד היית בארץ מצרים (פסוק יב).

22 of 30

יג) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ׃

(יד) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ׃

(טו) שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ

23 of 30

דיני חג סוכות

מועד החג – בתקופת אסיף היבול .

(יג) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ׃

מצוות החג – לעלות לבית המקדש בירושלים (המקום אשר יבחר ה' אלוהך לשכן שמו שם).

שבעה ימים לשמוח בירושלים.

דאגה לחלשים – יש לשתף בשמחת החג את הנזקקים.

24 of 30

טז) שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי ה' רֵיקָם׃

(יז) אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ׃

25 of 30

ריכוז הפולחן.

בספר דברים מופיע לראשונה חוק ריכוז הפולחן.

(ב) וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר ה' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.

(יא) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ...בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.

(טו) שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר ה'.

עד תקופה מסוימת היו מקריבים קורבנות וחוגגים את החגים במקדשים שהיו מפוזרים בערי ישראל.

הלווים שמשו ככהנים במקדשים המקומיים.

כשבאה דרישה לחגוג רק בירושלים ולהקריב קורבנות רק בירושלים, נותרו כהני הערים האחרות מובטלים. לכן בספר דברים מופיעה גם דרישה לדאוג ללוי שמעתה היו חלק מעניי החברה.

26 of 30

מעבר מחגים משפחתיים ללאומים

עם הזמן הפכו החגים המשפחתיים לחגים בעלי אופי לאומי.

כל חג קיבל גם הנמקה היסטורית:

פסח – יציאת מצרים.

שבועות – מתן תורה.

סוכות – הליכה במדבר.

נקבע מועד קבוע בלוח השנה

ומקום אחד קבוע אליו באים כל ישראל לחגוג את החג.

החג מבטא סולידריות חברתית ובכל אחד מהחגים יש גם דרישה לשתף את החלשים בחברה.

27 of 30

השפעת יציאת מצרים על עם ישראל

היבט אמוני:�יציאת מצרים מייצגת את האמונה בה' ואת ההתרחקות מעבודה זרה – אלוהים הבטיח מראש שהוא יוציא את עם ישראל ממצרים בברית בין הבתרים וקיים את הבטחתו.

- בלי כוח אלוהי פעיל לא היה סיכוי לעם של עבדים להשתחרר ממעמדו באותם הימים.

28 of 30

השפעת יציאת מצרים על עם ישראל

היבט לאומי:�יציאת מצרים מסמלת את הלאומיות של עם ישראל ואת זיקתו לארץ ישראל.�
היבט חברתי:�זיכרון העבדות מכונן חברת צדק: העם שהיה גר, עבד ועני יכונן חברה הוגנת שדואגת לחלש ולזר בתוכה.

29 of 30

ט) לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט

לֹא תַכִּיר פָּנִים

וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד

כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם׃

(כ) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף

לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃

דרישה לשפוט בצדק.

מסגרת: פותח בלא תעשה ומסיים בעשה

הוספת איסור לקיחת שוחד

30 of 30

(כא) לֹא־תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל־עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־לָּךְ׃

(כב) וְלֹא־תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱלֹהֶיךָ׃

איסור עבודה זרה