1 of 40

הרצאה �במסגרת החטיבה למחשבת-ישראל �בקונגרס העולמי החמישה-עשר �למדעי היהדות

טז' באב תשס"ט, 6 ביולי 2009
קמפוס האוניברסיטה העברית
הר- הצופים, ירושלים

2 of 40

ד"ר ראובן גרבר

"הומניזם ישראלי"

לאור 'מדרג האנושיות'

הציונות הרוחנית

כתרבות ישראל

השיבוץ שלי הוא לחטיבת החברה היהודית בת זממנו. [שלושת שותפי לפנאל עוסקים בשאלות של הווה, שמרתקות מבחינת עכשויותן.] אך ליתר דיוק אני שייך למחשבת ישראל בת-זמננו. כנראה, כעדין אין משבצת כזאת בקונגרס. הוצבתי בחטיבה לחברה הישראלית בת זממנו, וזוהי בחירה נכונה.

מתן משמעות ורלוונטיות של מחשבת ישראל עבור החברה בישראל, מחוץ למגדל השן האקדמי.

אני מבקש לעניין אתכם בהתבוננות בחזון ישראלי פילוסופי. במונח חזון הכוונה היא להצעת דרך רוחנית כמהותה של זהות ישראלית-ערכית. זהות ישראלית כהמשך אינטגרטיבי של אידיאלים מרכזיים בציונות הרוחנית. במידה בה ימומש חזון זה, עשויה תמונת החברה הישראלית להשתנות. לסיכום, החזון הוא הצעה ערכית-חינוכית לגבי עיצוב דיוקן זהותו הערכית של זרם מרכזי בחברה הישראלית – הזרם היהודי-ציוני-דמוקראטי.

3 of 40

שאלה של השקפה רעיונית-היסטורית

מדינת ישראל מוגדרת מבחינה משפטית כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך החברה הישראלית שסועה תדיר בין ה'ימין' הנוטה להדגיש את המרכיב היהודי בהגדרה זו, לבין ה'שמאל' הנוטה יותר למרכיב הדמוקרטי. משום כך, מרתק להיווכח כי המתח הרעיוני-קיומי בין דמוקרטיה ליהדות, גושר זה מכבר על ידי הזרם הרוחני במהפכה הציונית אשר הציע מבחר דרכים להתפתחות האדם בחברה היהודית המתחדשת.

כאשר הרכבתי את תוכנית הבחירה שלי בהרצאות בקורנגרס הקשתי מספר מילות קוד: הראי"ה קוק, מדינת ישראל, ציונות ועוד. להפתעתי למונח ציונות-רוחנית לא נמצאה עוד הרצאה מלבד הרצאתי. מה זה אומר לכם? מה זה אומר לי? שציונות הרוחנית, זאת שעל גבה הוקמה מדינת ישראל, כמובן, יחד עם הזרמים האחרים שבציונות, אך המתייחדת בגישתה הערכית – נדחתה לפינת קרן הזווית באולמו של קונגרס זה. מי מסכים איתי כי לאור המצב הישראלי נדרשת תחייה של האידיאליזם הציוני-רוחני? מי חולק על כך?

[ ציטוט של מספרה של טליה*

לשאלה של זהות: למול הזהות החרדית, או הציונית דתית. מהי הזהות הממלכתית-כללית? בשם המושב- המקף הוא למעשה חץ: מזהות יהודית לזהות ישראלית.

"סבי היו דתיים-אוטודוקסים. הורי היו ציוניים. אנחנו – ישראלים".

[ סבי וסבתותי היו דתיים. האחד שלח את אבי לארץ, השני עלה בעצמו כיוון שהסרטיפיקט לארצות הברית הגיע כמה ימים לאחר הסרטיפיקט לישראל. הורי היו ציוניים וישראליים, לאבי היה מנהג של להריח את בית הכנסת ביום הכיפורים, זכר ללימודיו הקצרים בישיבה. אני ישראלי, אלא שהודות לחוויה מיסטית, צימחתי שורשים קודם ליהדות, אחר-כך לציונות, ולבסוף לדמוקרטיה.]

חשיבות הזיקה לשורשים – היהודים-ציוניים. [ אחרת: התבוללות בישראל- האכלה סמוייה בזהות אמריקאית –ניאו קפיטליסטית (הישרדות, המנצח האחד). בחירה בין זהות ישראלית או אמריקאית.]

4 of 40

העיצוב הניאו-ליברלי של מערכת הלימודים

5 of 40

המסרים המרכזיים הינם:

[ [מבנה ההרצאה: עקרונות יסוד; תכליתועלת וכלים; תחומי יישום; ]

***

זהות הזרם המרכזי בציבוריות הישראלית הינה יהודית-ציונית-דמוקרטית.

זהות זאת עוצבה על-ידי הוגי הציונות, על תשתית המהפכה במהותה של היהדות בעת-החדשה.
מן הראוי שהחינוך הממלכתי, יחנך לאור החזון הלאומי שבמגילת העצמאות.
[ליבת ההרצאה] מהו דגם 'מדרג האנושיות' /(מדרג האהבה) כמימוש זהות יהודית-דמוקראטית זאת?

[ בהגדרה אחרת : המדובר על זהות הומניסטית - יהודית [מדרג האנושיות] אני מניח שחלק ניכר בקהל רואה עצמו, גם יהודי, גם ציוני וגם דמוקראטי – משמע ישראלי.] בכדי להמחיש את כוונתי לנוכח הציבור שמולי יש לי בקשה קצרה - מי שרואה עצמו בעל זהות יהודית, ואני מניח שכל מי שנמצא בכנס הוא כזה, ירים את ידו הימנית, וישאיר אותה לרגע באויר. מי שרואה עצמו גם בעל זהות ליברלית דמוקראטית – ירים את ידו השמאלית. ניתן לנופף בשתי ידים נפרדות, אך למעשה הן מחוברות באמצעות עמוד שדרה אחד. (תודה, אפשר להוריד.) השאלה היא מהי הזהות הערכית, עמוד השדרה של מי שהוא בעל/ת זהות יהודית-דמוקראטית. [להבחין מבעל זהות יהודית ודמוקרטית]

6 of 40

"מדינת ישראל ... תהא מושתתה על עקרונות החירות, הצדק והשלום

לאור חזונם של נביאי ישראל"

�מתוך מגילת העצמאות

(סעיף יג)

7 of 40

אחד-העם (1856 - 1927), יוצר ה'יהדות כתרבות', אשר חפץ בהקמת 'מרכז רוחני' בא"י שיטפח את אידיאת הצדק; מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865 – 1921), יריבו-מוקירו, שדגל באידיאת החירות האישית והלאומית;

�

8 of 40

מרטין בובר (1878 – 1965), האקסיסטנציאליסט המאמין, שיצר משנה דיאלוגית של אחווה;

וא"ד גורדון ( 1856 – 1922), המורה הרוחני של העלייה השנייה-העובדת, אשר ינק ממסורת החסידות והצביע על זיקת מעמקי הנפש לטבע ועל האהבה כמימוש האנושיות באחדות הטבע.

�

9 of 40

על יהדות כהומניזם

נטייתה של הדת הממוסדת היא לכלוא או לצמצם את האלוהי בתוך מערכות צרות של שיטה מחשבתית ומעשים דתיים המתבצעים, כמצוות מוגדרות, בעיקר, בבתי פולחן...

שעה שרוח הקודש מוצאת את ביטויה במיוחד בנטיית ליבו של האדם להיטיב, באמצעות רגשותיו העליונים ותבונתו, את המציאות הרחבה.

10 of 40

תיאור יהדות כהומניזם (המשך)

מלכות שדי הולכת ומתממשת

במקום בו האדם מעצב את מעשיו

לאור אידיאלים –

אישיים, חברתיים, לאומיים או תרבותיים.

מלכות שדי אינה אלא

מלכות החירות האנושית

אשר נמזגת למעשי צדק חברתי

מתוך רגש של אחווה אנושית.

(מבוסס על דברי פרופ' רבקה שץ זצ"ל)

11 of 40

להיות דתי באמת משמעו להיות אנושי באמת – ואהבת לרעך כמוך. כמוך נברא בצלם.

תורה זאת היא יישום אפשרי של תורת הראיה קוק. [ פוסטר - ספרי – מהפכת ההארה] "הישן יתקדש והחדש יתקדש – ויתחדיו יהיו לאורים על ציון". "תורת ארץ-ישראל תחל באידיאות העליונות". הקרבה הרעיונית חברית בין א" ד גורדון והראי"ה קוק.

בכך נקשרת הציונות הדתית – זאת שאמורה הייתה לקום לפי תורת ההארה של הראי"ה קוק עם הציונות הרוחנית.

השקפה חילונית-דתי, וכפי שקרא לה הזמר-מלחין ארז הלוי- זוהי השקפה חידתית.

הן כשילוב המילים הנ"ל והן כמשל לעמידה הצנועה למול היקום. דרך המובילה לפלורליזם של דרכים.

12 of 40

כך באים האידיאלים האישיים-חברתיים – תרבותיים לידי חזון במגילת העצמאות :

אידיאלים אמורים להתממש במציאות, במידה רבה או מועטה יותר. אידיאל הוא כמו כוכב, - לא מגיעים אליו אך הולכים לאורו. לא הולכים לאורו – אזי כמו במדרגות נעות שיורדות, אם לא משתדלים לעולות מעלה, אז יורדים.

עד כאן – אין חידוש. אם כי, דומני, שאני היחיד בקונגרס זה שמדבר בהבלטה על הציונות הרוחנית. אז זה חידוש.

ברם, החידוש הוא באינטגרציה של המסרים האידיאליים של הוגים אלה. שימו לב לא רק לביטוי החיובי, כי אם גם להיפוכם. כאן אנו עוברים למשמעות המדרג – כמדרגות יורדות ועולות.

13 of 40

"הומניזם ישראלי - �ציונות הרוחנית �כתרבות ישראל"�

מבוא: על התחנכות

פרק 1: מהשכלה לציונות – היהדות בעת החדשה.

פרק 2: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי – שינוי ערכין-

על אידיאל החירות

פרק 3: הגות אחד-העם- היהדות כחתירה לצדק - על אידיאל הצדק

פרק 4: מרטין בובר - על הקדושה שבדיאלוג – על אידיאל האחווה

פרק 5: א.ד. גורדון- "האדם והטבע"-

על אידיאל האהבה והאחדות

פרק 6: 'מדרג האהבה / האנושיות' - ( מדרגות: החירות;

הצדק ; האחווה; האהבה והאחדות) -

כזהות ישראלית-תרבותית. (הוצ' מופ"ת 2009)

חלק ג: 'מדרג האנושיות' – הומניזם ישראלי, ציונות רוחנית כתרבות ישראלית. [ 5 דקות ]

. מבחינת הסוגה הספרותית במחשבת-ישראל זוהי אתיקה ישראלית. היא שייכת לספרות המוסר המנסה להתוות למקבליה דרך אמונית-פרקטית. משמע, אתיקה ישראלית זאת, מעוגנת באמונות יסוד פילוסופיות, ומעבדת אותן להנהגות מעשיות.

ההרצאה מבוססת על ספרי העכשווי, אשר יקרא, עם לא ישתנה בפעם הרביעית: הומניזם ישראלי, ציונות רוחנית כתרבות ישראל.

כאמור, הספר מציג בשיאו, השקפת עולם ישראלית ישנה-חדשה כאינטגרציה של הוגים ציונים רוחנים מרכזיים.

החוב להגות הציונית, גדול מהחלק היצירתי שלי. למעשה, הוספתי שלוש מדרגות כתשתית להגותו של א"ד גורדון ( והראי"ה קוק). כיוון שכל מדרגה כוללת את קודמותיה, הרי שגורדון הוא העמוק והמקיף מכל קודמיו. במובן מסויים, השקפה זאת היא מעין פרשנות של כתביו. ובמקביל גם של חלק מרכזי בהגות הראי"ה קוק לגבי תורת ארץ-ישראל.

את התשובה, על קצה הכף, על השאלה הזאת שהעסיקה אותי למעלה מעשרים שנים, ברצוני להעלות כעת.ועל כן, חשוב לי להשמיע ולשמוע את דבריכם.

14 of 40

יחס חיובי לזולת. �מתוך השקפת אחדות: התחברות, השתלבות, יצר טוב

יחס שלילי לזולת - מתוך השקפת הפרדה: שליטה, ניצול, כוחניות, יצר רע

'מדרג האנושיות' שתי דרכים קיומיות להשגת עוצמה:

הדרך העולה - בסוד היחיד בָיחד – פלורליזם.

הדרך היורדת – כוחניות היחיד על האחר - עריצות

יחיד /

חברה

חברה מיטיבה

במגמת פלורליזם

חֵסְרָה (חברה פגומה) במגמת פירוק

15 of 40

מדרג האנושיות/האהבה- �שדות הקיום האנושי בין הקטבים של האידיאות

16 of 40

משמעותם הרחבה של האידיאות כשדות והקשר הישיר שבין רוחניות ואינטליגנציה:

17 of 40

התכליתועלת �בפיתוח ממדים אלה

אידיאת החירות הפנימית – הממד האישי: פיתוח האישיות והמימוש העצמי.
כלים: טיפול פילוסופי ופסיכולוגי. אימון.
אידיאת הצדק והשוויון – הממד החברתי:
פיתוח אישיות מוסרית ותרבותית.
כלים: לימוד תורה/ שאלות מוסר ופוליטיקה.
אידיאת האחווה - הדיאלוג הבין-אישי (זוגיות):
פיתוח השילוב בין אסרטיביות לבין רגישות.
כלים: תקשורת מקרבת. יישוב מחלוקות. גישור
אידיאת האהבה – הנהגת הקהילה (משפחה):
יכולת לרב-שיח, נכונות לטיפוח הזולת.
כלים: הורות, הנהגת קהילה, הוראה, ניהול דיאלוגי
האידיאה הרוחנית- טבעית: תהליך הרחבת התודעה לקראת חווית אחדות. (צדיקות)
כלים: לימוד / דרך רוחנית. מדיטציה. התאוררות.

---------------------------------------------------------
השורה התחתונה - חיים של משמעות ואושר.
בציניות: "אפשר להתנגד לכך?!"

בדומה לכל קבוצה אחרת, גם לציבור היהודי-ציוני-דמוקראטי יש צורך ובמצפן השקפתי.ובמפה ערכית. קשה להיות הומאני, אך חשוב וכדאי .

א. מיהו האדם האנושי – האורגני – מה מאפשר לאדם לממש את אנושיותו? למה אני שייך? מהי הזהות הזאת?מהו להיות הומניסט-יהודי? זוהי מהפכה פרדיגמאטית המתווה זהות ערכית וחינוכית לציבור הרחב הרואה עצמו יהודי ודמוקרטי כאחד. [קודם הומניסט ואחר-כך יהודי. יהדות כעם ותורה היא ענף מהאנושות. זוהי תשובה עקרונית לקונפליקט בין ערכים אלה. כל עניין ישקל לגופו.] �

18 of 40

תמצית הדרכת 'מדרג האנושיות'-

'החיים הטובים' הם במגמה:

לחיות את עצמי,
בתוך החברה

(הסביבה התרבותית-מוסרית)

באמצעות יחסי אחווה

(תוך מודעות לקיטוב האירועים

- למיטיב ולשלילי - בהתאם לצרכי)

למעלת הנהגה מיטיבה (גידול וטיפוח הקהילה).

19 of 40

שאלות שיטתיות מדריכות

כיצד לנהוג בחופשיות?

מהן האפשרויות הניצבות לפני?

כיצד אמצא את מבוקשי בתוך החברה? מהו רציונאל הבחירה?

האם אני מדלג בדיאלוג?

מהי הרגשתי ביחס אלינו? מהן עמדות היסוד של זהותי? /

זהות האחרים? כיצד להיטיב?

האם אני חש/שרוי בברכה, בנועם, שמחה, בהתאוררות?

20 of 40

שדות רעיוניים התומכים באידיאת החירות –�כשדה הצמיחה מזווית הפרט

צמיחת

הלאום

כפרט במערכת העמים

פסיכולוגיה

של

האושר

פסיכולוגיה –

מימוש/עיצוב העצמי; ראה

מסלאו

הוגה ציוני:

מיכה יוסף

ברדיצ'בסקי

הרחבה:

הגותו של ניטצ'ה

מושג החירות

בפילוסופיה הכללית

זכויות אדם

במחשבה

הדמוקראטית

מועדי החירות:

ראש השנה (עיצוב שנה)

יום העצמאות.

אידיאת החירות-

שדה הצמיחה

של הפרט

21 of 40

ערכי החירות במקרא

חירות: (כנגד השעבודים למיניהם- פנימיים וחיצוניים) שעבוד מצריים וחירות ממנה. "הלוא אם תיטיב –שאת, ולפתח חטאת רובץ, ואילך תשוקתו, ואתה תמשול בו."
רצון העם התבטא במקרא ברעיון הברית בין האל לעם. הברית היא אירוע משפטי של התחייבות הדדית בין השליט לנשלטיו. אמנה זה נכרתה בן במעמד סיני, וחודשה בידי יאשיהו ונחמיה. והנה בעת-החדשה הוגה-הדעות הובס מבסס בספרו "הלוייתן" את רעיון האמנה החברתית על הדוגמא המקראית. (האזרחים מוסרים את השלטון ביד החזק -הלוויתן- בכדי שתהא ביניהם כפיה של שלום.)
חירות הביטוי- במקרא אברהם מתריס כנגד האל בסיפור סדום, נתן כנגד דוד המלך! ועוד. הכרת אירועים אלה מהמקרא השפיעה על התרבות הדמוקרטית.
ברם, עיקר פיתוחו של מושג זה הינו בתרבות המודרנית! הזכות להיות אני עצמי.

22 of 40

ערכי השוויון במקרא

שיוויון- צדק חברתי, ערכי המוסר: (כנגד אפליות למיניהן, בעד חוויה של שויון ערך האדם ). השוויון האזרחי במקרא המחייב כל אדם לנהוג לפי חוקי התורה -אף את המלך. (מלוכה-חוקתית-דתית). עליונות החוק על המלך ושלטון החוק הועתקו לאפיין את השלטון הדמוקרטי.
התביעה לצדק ושוויון חברתי- הדרישה לעשיית הטוב באמצעות הדאגה לגר [מיעוט לאומי] ליתום ולאלמנה. דיני פאת השדה. שחרור עבדים בשנה השביעית. שיבת האדמה לבעליה בשנת היובל.
ראה למשל וייקרא יט: "לא תעשוק את רעך, ולא תגזול לא תלין פעולת השכיר אתך עד בוקר. לא תקלל חרש ולפני עוור לא תתן מכשול ויראת מאלוהיך אני ה'." "וכי יגור אתך גר בארצכם, לא תונו אותו. כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצריים אני ה' אלוהייכם".

23 of 40

ערכי האחווה במקרא

אחווה: (כנגד ניכור וקנאות) אידיאל האחווה מקורו השקפת אחדות הבריאה. האדם, כל אדם, הוא אשר נברא בצלם. השאיפה לשלום, והאמונה בשלום עולמים, מקורן במקרא. "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'". (וייקרא יט.) "כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת אלוהים מעולות". (הושע ו' 6 ) "הלוא אב אחד לכולנו, הלוא אל אחד בראנו" (מלאכי ב' 10) "ביום ההוא יהיה ישראל שליישיה למצרים ואשור, ברכה בקרב הארץ, אשר בירכו ה' צבאות לאמור- ברוך עמי מצריים, ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל" (ישעייהו יט, 24-5).

24 of 40

יחסים טובים ב'גישה אנושית':

נקבל האחד את רעהו הודות למשותף בינינו (התשתית האנושית), ולא נדחה אחד את זולתו עקב השוני בינינו.

נבוא לפגישה - כל אחד עם הסיפור שלו - ניטול את המשותף ואת המפריד, ונבנה יחדיו גשרים וקשרים, על מנת להיטיב עימנו.

תנאי ליחסים טובים היא היכולת ל'דעת טוב ורע' – בכך כוונתי להבנה כי קיטוב האירועים ופרשנותם למיטיב ולשלילי מתרחש בהתאם לצרכי ולדעת האדם, באופן סובייקטיבי.
דעת, כפי שאומרת הקבלה, היא ידיעה אינטימית, סובייקטיבית, בבחינת "וידע אדם את חווה".)

25 of 40

מועדי ישראל במדרג האהבה

26 of 40

המדרג הינו תשובה

על שאלת אופייה הראוי של מדינת-ישראל לציבור הרחב – הנמצא במתח אידיאולוגי

בין המסורת היהודית

לבין התרבות המערבית-דמוקרטית.

החשיבות המיוחדת של 'מדרג – האנושיות'

להכשרת מורים ולהשתלמותם

ברמת המאקרו היא מציעה את מטרת החינוך, קרי את דמותו הראויה של בוגר מערכת החינוך הממלכתית-כללית.

***

השקפה חינוכית-דיאלוגית זאת מתבטאת גם ברמת הכיתה - בגישת 'ההוראה המחנכת' שעניינה ביחסים הנאותים

שבין מורה לתלמיד ולכיתה, אשר הינם בתשתית המפגש הלימודי.

27 of 40

'הוראה מחנכת' – �שילוב הוראה משמעותית (מבחינת הנושא) עם רווחת הלומדים והתמרתם לקהילה לומדת.

מדרגת האני – 'לפתוח את הראש' - על אילו משאלותי מתכוון לענות השיעור?
מדרגת החברה- לנוכח דילמות בלימוד המייצג אתוס ותרבות – כיצד ברצוני להתמודד עימן? מדרגת האחווה- הדיאלוג- החברותא (למול מצב הסגירות בעצמי): 'אני בא/ה לכיתה בכווונה להתחבר, לפתוח את הנשמה' –
להכנס לזהות הזולת.
מדרגת הקבוצה- כמנהיגות ב'בית המדרש'- 'לתפוס ראש גדול'- התנסות אישית בהקפת מכלול ההתרחשות בכיתה ובמעורבות חברתית – לקראת היום בו תעמוד/י כמורה מול הילדים - השאיפה לצמוח למורה במדרגת ההכלה.
מדרגת האנושיות- "אל תרחיק אותי עקב השוני בינינו אלא קרב אותי הודות לדומה בינינו."

28 of 40

א. מדרג האחדות כתופעה פרקטאלית

פיתוח

התבונה מול

אטימות /

נוקשות

שאלות מנחות התפתחות

התמרת כיתה

לקהילת לומדים

מועדי – ישראל

במדרש ישראלי

ליבת

מגילת העצמאות

לנוכח

הקיום היהודי בגלות

אישיות

דמוקראטית

מול אישיות

רודנית

הדמוקרטיה

מול

הרודנות

(פאשיזם)

מחזור

החיים

בטבע

מדרג האנושיות –

כתופעת טבע

החוזרת על עצמה

29 of 40

מה את/ה מרגיש/ה �לנוכח השקפת עולם זאת?

30 of 40

תוספתא

1. הפיצול לאור תמצית השקפת הראי"ה קוק
2 . המדרג לנוכח גישת אריקסון

31 of 40

[ קדושת תרבות המחלוקת]

סטרא אחרא,

שרי בחיבורא וסיים בפירודא,

וסטרא דקדושה,

שרי בפירודא וסיים בחיבורא,

ושם גופיה איקרא שלום.

אורות הקודש, ב' עמ' תמא

זה בודאי לא העולם שאנו מכירים. אולי לא מחיינו היומיומיים, ובודאי שלא מהתקשורת.

אני מכירים עולם של ניכור של אדם מעצמו, של תלות וניצול, של אפליות למיניהן, של קנאות דתית ופוליטית, ושל מנהיגים רודניים, הפוגעים בעמם ובאחרים. האם אנו חיים בשני עולמות? האחד רוחני ומואר, והשני גשמי ואכזר?

כיצד ניתן לתקן עולם? בעיקר באמצעות תיקון התודעה. הקושי הגדול הוא בהשתנות האישית, ביכולת להרחיב את התודעה הפרטית. בהתמודדות עם המרכיבים 'הקשים', המפילים אותנו מהאנרגיה המוארת המיטיבה, לאנרגיות כבדות, גשמיות, קשות, מוצלות, אפלות. עלינו להכניס אור לתוך כל בור.

הרוע מצמצם את הקיום, מציב קירות סביב עצמו, ושולל את האחר. הטוב הוא בהתחברות, בהשתתפות, במעורבות, בתיקון עולם באמצעות היפתחות אל זהותו של האחר.

הדוגמא הבולטת ביותר, היא מדרכו של הראי"ה עצמו. ובכך פתחתי: אדם שקיבל חינוך חרדי סגור ואנטי-ציוני, נפתח להעריך את ערכי העולם הציוני-מודרני. קשה הייתה הריסת החינוך האינדוקטרינטיבי. אך התוצאה הייתה – יצירת הציונות הדתית, ייחוד הערכים שלכאורה סותרים זה את זה. השכנת שלום בין החרדיות למודרניות, בין אהבת העולם הזה ולאהבת העולם הבא. אין דרך לכך אלא הדיאלוג: "אל תקרא משיח, קרא משיח (מסיח). רוחניות היא הנכונות לצמיחה ולהשתנות בכדי להשכין שלום. השכנת שלום בין אדם לעצמו, בינו לבין חברתו, בינה לבין שכנותיה. סוף מעשה באמונה ב'רוח אחת'.

מוקיר לכם תודה על הזכות להשמיע ולהשמע.

32 of 40

33 of 40

יישום פדגוגי של המדרג

34 of 40

35 of 40

כיצד נוצר החינוך הישראלי במגזר הממלכתי-כללי

ציונות

יהדות

תרבות כללית

חינוך כללי

יהדות מזווית ציונית-חילונית

תרבות

כללית

36 of 40

הגות אחד-העם- �היהדות כחתירה � לאידיאל הצדק

37 of 40

38 of 40

נושא הדיאלוג – פיתוח להגות מ. בובר: מהי שיחה כהוויתה?

39 of 40

40 of 40

האני

גוף במרחב

יחסים - התנהגות

אידיאת החירות : הנהגה פנימית-רוחנית - רצונות, תבונה, צרכים

אידיאת השוויון/החברה: שליטה, טריטוריה, גבולות.

אידיאת האחוה: אני ביחס לאחר/ים –

נורמות, אינטרסים, סטאטוס.

צמיחה