אחהצ של הפאון
הנחיות לפעילות
בזוגות
חפשו ביצוע נוסף לאחהצ של פאון
הוסיפו שקופית חדשה
הדביקו את הקישור בשקופית
כיתבו מה השתנה ומה נשמר מהיצירה המקורית
אל תשכחו לכתוב את שמכם
ספיר אלחרט
עלילה- ביצירה אחה"צ של פאון, ניתן לראות כי היא מבוססת על סיפור מיתולוגי שבו פאון אל היער, מתאהב באחת מהנימפות, בדומה לביצוע החדש שבו יש קשר בין גבר לאישה. הרכב הרקדנים באחה"צ של פאון הוא שמונה רקדנים, פאון ושבעת הנימפות, בניגוד ליצירה החדשה שבה לא מוזכרות הנימפות אלא היא מורכבת מדואט של גבר ואישה. שפה תנועתית- ביצירה אחה"צ של פאון התנועות הן מינימליות לרוב, מתקיימות באופן שטוח, דו ממדי, תנועות יום יומיות וכמעט ואין מגע בין הרקדנים, לעומת זאת בביצוע החדש התנועות מתקיימות לכל הכיוונים, אינן שטוחות, ויש לא מעט מגע ובין השאר הרמות בכוראוגרפיה החדשה. תלבושות- ביצירה המקורית התלבושות מאפיינות את הדמויות המתלוות לסיפור המיתולוגי, כלומר, פאון נראה כמו אל היער, והנימפות לבושות בטוגה יוונית, בניגוד לביצוע החדש שבו הרקדנים לבושים בבגדים פשוטים ונוחים, הרקדן לבוש במכנס פתוח בצדדיו והרקדנית לבושה בגופייה ארוכה הדומה לשמלה פשוטה. מוזיקה- בשתי היצירות ישנה אותה מוזיקה- המלחין דביוסי, אימפרסיוניסטית- התרשמות, במוזיקה אין פעמה ואין משקל מוגדר. עיצוב במה- ביצירה המקורית התפאורה ניראת כמו ציור שבו פאון משתלב בה, והתאורה מוארת, לעומת זאת בביצוע החדש, הבמה ריקה מתפאורה והתאורה חשוכה. לסיכום, ישנם אלמנטים הלקוחים מן היצירה המקורית לביצוע החדש שהם -אלמנט החיזור שבו הגבר רוצה באישה ואלמנט המוזיקה שכן, לקוחה מן היצירה המקורית.
מיה מצר
העלילה ביצירה המקורית מתארת סיפור מתוך המיתולוגיה היוונית על פאון אל היער והנימפות . ביצירה רקדו שבע נימפות ופאון. בניגוד לכך ביצירה המודרנית המושפעת מאחה"צ של פאון, משתתפים שני בנים הרוקדים ביחד. הבנים מייצגים דורות שונים המעבירים מידע מאחד לשני. השפה התנועתית ביצירה המקורית מורכבת מתנועה יום יומית. ישנה תנועה אך ורק במישור דו מימדי וניתן לראות רק מגע מינימלי בין הרקדנים. בדומה לכך גם ביצירה המודרנית לא נפגוש עבודה מרובה של מגע,אך השפה התנועתית הרבה יותר עשירה. ישנם פירואטים רבים, אטידיודים ואלמנטים תכנים שונים. ישנה תנועה זורמת ונעימה המתפרסת על כל הבמה. ביצירה המקורית הרקדנים לובשים תלבושות המאפיינות את הדמויות אותם הם משחקים. בנוסף התלבושות של הנימפות דומות לטוגה יוונית, השראה מתרבות יוון. בשונה מכך ביצירה המודרנית שני הבנים לובשים חצאית מתנופפת בצבע לבן., זוהי תלבושות הרבה יותר חשופה. עם זאת היא דומה לתרבות היוונית בה הלבוש חשוף וחופשי. המוזיקה ביצירה זו דומה למוזיקה המקורית אך היא נשמעת בעיבוד של שני פסנתרים. זאת על מנת להעביר את המוזיקה בצורה הראשונית שלה ללא מרכיב רומנטי. יתר על כן, ביצירה המקורית ישנה תפאורה הדומה לציור גדול, בו משתלב פאון בעזרת התלבושת שלו בתחילת הריקוד. לעומת זאת היצירה השנייה מוצגת על במה ועליה שני פסנתרנים המנגנים מוזיקה חיה במהלך היצירה כלומר הכריאוגרף של היצירה החדש השתמש בצורניות של היצירה המקורית.יצירה זו עוסקת בצורה ובהרמוניה ואין לה סיפור עלילת. מכאן נובעים השינויים השונים ביצירה.י. ..
שחר שער
https://youtu.be/Xtg-dSZtGoc?list=PLaPnOmDaeo27npJ9HMH-gA7DMSqFfXKgl
עלילה:בריקוד המקורי יש רקדן ראשי (פאון), רקדנית ראשית (נימפה. זאת שפאון מתאהב בה) ועוד כמה רקדניות רקע (נימפות) בניגוד לביצוע החדש ששם זה בן אחד ובת אחת. בביצוע המקורי הבן (פאון) הוא זה שמתאהב באחת הנימפות ומתענג על פריט מלבושה ובביצוע החדש יש חילוף בין המגדר- הבת משחקת את הבן והבן בעצם משחק את תפקידה של הבת.
שפה תנועתית- בריקוד המקורי הרקדנים נעים בחלל אך ורק בתנועות דו-מימדיות וכמעט ואין מגע בן הבן לבת. לעומת זאת, בביצוע החדש הרקדנים שוברים את התנועה הדו-מימדית ורוב הריקוד מתרחש במגע אחד עם השני עם הרבה הרמות.
תלבושת- בביצוע המקורי פאון לבוש כדמות חיה והנימפות לבושות בשמלות צנועות וארוכות עם צעיף לכל נימפה בשונה לביצוע החדש ששם הלבוש הוא קצר וצמוד יותר.
מוזיקה- בשני הביצועים המוזיקה זהה. יש את אותה מוזיקת רקע.
עיצוב במה- בביצוע המקורי התפאורה מתארת את הטבע. בעצם פאון אל היער חי בטבע על סלע גדול. התפאורה מאוד צבעונית , חייה ומעניינת בניגוד לביצוע החדש ששם הכל שחור ויש אור שמאיר על הבמה עצמה.
הכוראוגרף בביצוע החדש לוקח מהביצוע המקורי רק את החלק של המיניות, חיזור ואהבה ומתעלם לגמרי מהסיפור המיתולוגי ולכן, לאלמנטים הנוספים אין שום קשר למיתולוגיה היוונית.
ספיר שלום
https://youtu.be/uTJLdph38tg?list=PLaPnOmDaeo27npJ9HMH-gA7DMSqFfXKgl
עלילה:העלילה של "אחה"צ של פאון" היא מתוך המיתולוגיה היוונית.פאון הוא אל היער ונימפות. אל היער פאון מתאהב בנימפה אחד שמפילה את השאל שלה.בדומה ליצירה המקורית גם ביצירה של גרום רובינס בא לידי ביטוי עיניין החיזור,העלילה ביצירה של רובינס מתרחשת בתוך חזרה של שני רקדנים בסטודיו מוקף מראות, ולאט לאט הריקוד בין שני הרקדנים הופך לחיזור וחושניות.
שפה תנועתית:השפה התנועתית של "אחה"צ של פאון" היא שטוחה,דו מימדי שמראה תנועה יומיומית כמו אכילת ענבים ועוד. אפשר לראות שהמגע בין הרקדנים הוא מינימלי לעומת היצירה של רובינס שהיא לכל הכיוונים ומלאה במגע בין שני הרקדנים כמו הרמות מלאות בחושניות שאין "באחה"צ של פאון".
תלבושות: התלבושת בריקוד "אחה"צ של פאון" היא מתוך איפיון הדמויות כלומר,הפאון מייצג תיש והנימפות מייצגות אלות יוניות מתוך סיפורי המיתולוגיה היוונית.בשונה מהתלבושת של הפאון והנימפות "באחה"צ של הפאון" אפשר לראות שביצירה של רובינס התלבושת שלהם יותר מודרנית במובן שהבת לובשת בגד גוף וגרביון לבן ונועלת נעלי פויינט כמו בבלט והבן בכלל לא לובש חולצה ולובש רק מכנסיים.אפשר לראות שביצירה של רובינס הבגדים יותר צמודים וחשופים מאשר היצירה "אחה"צ של פאון" שהבגדים בה לא צמודים לגוף ובכלל לא חשופים.למעשה גם רובינס מתאים את התלבושת לסיפור של הבלט.
מוזיקה:במוזיקה "באחה"צ של פאון" וביצירה של רובינס יש את אותה המוזיקה. רובינס השתמש באותה המוזיקה של היצירה.אז בשתי היצירות אין פעמה ואין משקל מוגדר.
עיצוב במה: עיצוב הבמה ביצירה "אחה"צ של פאון" הוא דומה לציור שהפאון משתלב בתוכו.בשונה מהיצירה של רובינס כי עיצוב הבמה הוא סטודיו מוקף מראות ושני הרקדנים מיצגים שני אנשים שבאים לעשות חזרות בסטודיו ומתאהבים.