קהילת יהודי ברלין
היסטוריה כיתה ח' – יב"ע לפיד – דויד מסיקה – תשפ"ה
בית הכנסת
של ברלין
הקתדרלה
של ברלין
אחד הבניינים לפניכם הוא כנסייה
השני, הוא בית כנסת
מצליחים לזהות?
פנים
פנים
חוץ
חוץ
"חזירת היהודים" הוא מוטיב חזותי מימי הביניים באמנות הנוצרית הכנסייתית, בו היהודים מוצגים במגע עם חזירה. הדימוי החייתי של חזירה נועדה להשפיל את הקהילה היהודית משום שביהדות, החזיר נחשב לחיה טמאה במיוחד.
איורים המציגים את "חזירת היהודים" קיימים כבר במאה �ה-13, בעיקר באזור גרמניה. עד היום, פסלים כאלה "מקשטים" כנסיות רבות בערים רבות בגרמניה.
Juden-Sau -חזירת היהודים
עידן �הנאורות
במקום לקבל כל דבר כמובן מאליו או להסתמך רק על דברי הכנסייה, הוגי הנאורות הדגישו את התבונה, את היכולת של האדם לחשוב בעצמו ולהבין את העולם באמצעות השכל והמדע.
כפי שלמדנו בפרקים קודמים, הנאורות הובילה למהפכות גדולות בתחום הפוליטיקה והחברה באירופה ובעולם כולו. בין ערכיה ניתן לציין:
למרות השפעתה הניכרת של ערכי הנאורות בערי אירופה הגדולות, היחס המשפיל והשנאה כלפי היהודים לא נעלמו. גם בחוגי הנאורות בהם הטיפו לסובלנות, עדיין רווחו דעות קדומות ואפליה חברתית כלפי היהודים והם נתפסו כזרים. בשל הפער התרבותי והשנאה כלפיהם, רוב היהודים התגורר במקומות נפרדים וניהלו חיי קהילה ע"פ ההלכה
היחס ליהודים באירופה ובברלין בפרט
גירוש יהודים במאה ה-19
בני אצולה גרמנים במאה ה-19
קהילת יהודי ברלין הייתה נתונה להגבלות שונות מצד השלטון, ששאף לשלוט ולפקח על מספר היהודים בעיר. מדיניות זו התבצעה באמצעות מענק "כתבי חסות".
רק יהודים שהחזיקו בכתב חסות הורשו להתגורר בברלין. האישורים ניתנו רק למספר קטן של משפחות יהודיות עשירות או בעלות תועלת כלכלית לממלכה ולעיר.
למשפחות האלה צורפו בעלי תפקידים דתיים כמו רב, שוחט ומלמד אשר סיפקו שירותי דת בסיסיים.
יהודי חסות
המעבר לברלין פתח בפני מנדלסון עולם חדש של אפשרויות לימודיות. למרות שלא היה זכאי ללמוד במוסדות השכלה, הוא ניצל כל הזדמנות ללמוד. הוא רכש שליטה בשפה הגרמנית, למד לטינית ויוונית, והתוודע ליצירותיהם של פילוסופים רבים.
משה מנדלסון נולד בשנת 1729 בעיר דסאו שבגרמניה. אביו היה סופר סת"ם עני, ובילדותו קיבל מנדלסון חינוך תורני מסורתי בלבד. למרות זאת, הוא גילה סקרנות עצומה ורכש ידע באופן עצמאי. בגיל 14 בלבד, עבר מנדלסון לברלין יחד עם רבו, הרב עמדין אשר הוזמן לכהן כרב הקהילה האשכנזית בברלין.
משה מנדלסון הפך לדמות מרכזית בקרב יהודי גרמניה ובקרב משכילים לא יהודים כאחד בזכות השילוב שהצליח ליצור בין שני העולמות. ניתן לסכם את השקפת עולמו כך: �"הֱיֵה יְהוּדִי בְּבֵיתְךָ, וְאָדָם בְּצֵאתְךָ". ואכן, ניתן לציין מספר גורמים מרכזיים אשר תרמו לעלייתו למעמד "סמל ההשכלה היהודית לדורות":
חכמה נדירה והשכלה רחבה בשלל תחומים
שילוב בין נאמנות ליהדות לפתיחות להשכלה כללית
יצירת שיח עם משכילים לא יהודים
סגנון כתיבה בהיר ונגיש לכל
תרגום התורה לגרמנית
מנדלסון יזם את תרגום התורה לגרמנית באותיות עבריות (תלמידו צרפו פירוש ברוח ההשכלה בשם "הביאור") מתוך רצון לגשר בין העולם היהודי המסורתי לבין תרבות הנאורות הגרמנית.
נגד
בעד
מנדלסון קיווה שתרגום הטקסט המקראי בשפה המובנת לדור הצעיר תעודד אותם לרכוש השכלה כללית ולהשתלב בחברה, תוך שמירה על קשר עם מורשתם הדתית באמצעות האותיות העבריות. בכך, הוא ביקש לחזק את הזהות היהודית בעידן של תהפוכות דתיות ולאומיות
אמנם, רבנים בולטים כמו "הנודע ביהודה", והחת"ם סופר, התנגדו למהלך זה. הם חששו שהתרגום וההתקרבות לתרבות האירופאית, ירחיקו את הצעירים מהזהות היהודית שלהם ומהקשר לדורות הקודמים, ויוביל להתבוללות תרבותית (מה שיתברר בעתיד כנכון...).
פולמוסים (ויכוחים) הלכתיים
מעבר להיותו איש רוח, מנדלסון היה גם מעורב בדיונים הלכתיים עם רבני תקופתו. הפולמוסים לא נבעו רק מהשקפותיו החדשניות (ושל חלק מבני דורו) אלא גם מהוראות השלטון. בניגוד לשמרנות ההדוקה של מרבית הרבנים, מנדלסון ניסה לגשר בין העולמות ולמצוא פשרות בין עולם החול לעולם הקודש.
אחד הפולמוסים ההלכתיים עסק בנושא "הלנת המתים" עקב דרישות השלטון לביצוע בדיקות רפואיות לפני קבורה, דבר הנוגד ההלכה המחייבת קבורה מהירה.
מדובר במפגשים חברתיים ופילוסופיים שתרמו רבות להפצת רעיונות ההשכלה. מפגשים אלה, שאורגנו לרוב בבתיהן של נשים משכילות ועשירות, אפשרו לאנשי רוח לדון בחופשיות ברעיונות הנאורות ויישומם בחברה.
נשים יהודיות משכילות מהמעמד הגבוה מילאו תפקיד משמעותי בסלונים אלה. הן לא רק אירחו בביתן מפגשים רבים, אלא גם השתתפו באופן פעיל בדיונים בנושאים כגון מעמד היהדות והיהודים בעת החדשה והצורך להיאבק למען סובלנות דתית. בכך, הן תרמו לא רק להפצת רעיונות ההשכלה הכלליים אלא גם לקידום שיח בנושאים שהיו חשובים לקהילה היהודית בזמנן.
הסלונים הספרותיים
ושאלת מעמד האישה
בזכות ההשכלה, החברה האירופאית התחילה להיות קצת יותר סובלנית, לפחות בדיבורים, והיה נראה שאולי יקבלו את היהודים המשכילים והמתבוללים כשווים ושיאפשרו להם להיות חלק מהחברה הנוצרית הכללית.
יהודים רבים האמינו שאם הם ימירו את דתם, הם יוכלו להיפטר מהדעות הקדומות וההגבלות שהיו עליהם כיהודים. עבורם, המרת דתם היתה הדרך היחידה להתקבל לאוניברסיטה ולהתקדם חברתית וכלכלית, כך שרבים בחרו לנטוש את היהדות.
התבוללות והמרות הדת בעקבות ההשכלה
ציור של מאוריצי גוטליב (1878), �צעיר מתבולל שסבל מאנטישמיות וביקש לשוב לשורשיו היהודיים
מה ניתן ללמוד מהדמויות השונות בציור ומהבעות הפנים שלהם?
היינריך היינה (1797-1856)
היינריך (הארי) היינה אף הינו דוגמה בולטת נוספת למגמה זו. היינה, משורר וסופר יהודי מוערך, המיר את דתו לנצרות ותיאר את המעשה הזה כ"כרטיס הכניסה לתרבות האירופאית".
על אף המרת דתו, היינה מעולם לא ניתק לחלוטין קשר עם היהדות, ובכתביו ניכרים לעיתים רמזים וביקורת על החברה הנוצרית ועל האנטישמיות שעדיין נכחה בכל מקום.
המקרה של היינה ממחיש את הדילמה הקשה שעמדה בפני יהודים משכילים בתקופה זו.
"הנצרות - וזוהי תרומתה היפה ביותר - מיתנה במידה כלשהי את תשוקת הקרב הברוטאלית של הגרמנים, �אלא שלא עלה בידה להרוס אותה, ואם ישתבר באחד הימים הקמע המביית, הוא הצלב, שוב תסתער במלוא עוזה פראותם של הלוחמים הישנים, שיגעון הקרב."
היינריך היינה, "על ההיסטוריה של הדת והפילוסופיה בגרמניה" 1834
ההשכלה �ותחילתה של התנועה הרפורמית
סרטון סיכום
אברהם גייגר, מראשי התנועה הרפורמית
(1810-1874)