1 of 12

פּוּרִים שמח! �לכתוב מחדש �לקרוא מחדש �את מגילת אסתר

פרופ' אילנה אלקד-להמן

2 of 12

חג כסביבת למידה

  • למידה חוזרת ונשנית מדי שנה
  • למידה באינטראקציה עם מגוון מתווכים: בני משפחה, גננת/מורה, חברים, אמצעי תקשורת, התרחשויות קרנבליות ברחוב...
  • הפעלה רב-חושית מלווה בהנאה: הקשבה לסיפורים, השתתפות בשירה, לבוש, אוכל, מניפולציה של אבזרים (רעשן, תחפושת)...
  • אפקט ההישנות: במגזר הדתי: התעמקות הדרגתית בסיפור החג, בטקסטים הקשורים בו; במגזר חילוני: אוטומטיזציה של המוכר, ניתוק הקשב ממה שנתפס "לא חדש", קבלת נופך חיצוני והחמצת עיבוד תבוני.

3 of 12

קריאה במגילה

  • מסורת "הגדת לבנך"
  • קריאה נשנית
  • ביצוע טקסי המקשר את האירוע היסטורי מהעבר להווה ("בסוכות תשבו"; קריאת ההגדה; קריאה בתורה)
  • הקשבה חוזרת לסיפור החג, והבנה באופן שונה, לאור ניסיון חיים, ידע והתובנות
  • איך אנחנו מבינים את הסיפור היום כבוגרים? מה מעסיק אותנו בסיפור המגילה?
  • איך מבינים תלמידים [בגילים שונים] את הסיפור? מה מעסיק אותם?

4 of 12

מגילת אסתר כטקסט מורכב

  • מגילת אסתר - יצירה מורכבת התובעת להתמודד עם שאלות מוסריות וערכיות, שספרות הילדים בדרך כלל בחרה לא להתייחס אליהן: מסירת אסתר הצעירה לידיו של מלך מבוגר, הבקשה מאסתר להסוות את זהותה, תליית המן ובניו, הטבח בתושבי העיר...
  • אולם, נמצאו גם יוצרים לילדים שביקשו להתמודד עם השאלות הערכיות שמעלה המגילה, מתוך תפיסה פואטית הרואה בכתיבה לילדים בכלל ובכתיבת שירים לחגים לא רק ערכים דידקטיים או העברת ידע על התרבות היהודית, אלא מקום לשיח של כבוד עם קוראים חושבים הנכונים להתעמת עם שאלות רציניות, ולקבל עמימות שבתשובות שאינן פשטניות

5 of 12

פעילות מוצעת: רשמו...

  • דבר אחד שמשמח אותך במגילת אסתר
  • דבר אחד שמרגיז אותך במגילת אסתר
  • נניח שאת/ה יכול/ה להציג שאלה אחת בפני דמות מהמגילה. את מי היית רוצה לשאול?
  • נסח/י את השאלה שלך.

6 of 12

המצע לפעילות: 'כתיבה מחדש' ו'קריאה מחדש'

שיבה לטקסטים ישנים מנקודת מבט חדשה.

הקריאה מחדש היא מקורית-אישית ומציעה משחק בין משמעויות שטמונות בטקסט הישן, ולעיתים חותרת כנגד המשמעויות הראשוניות שלו.

7 of 12

מגילת אסתר

8 of 12

דוגמאות מתוך ספרות הילדים

9 of 12

מרים ילן-שטקליס

(1900 –

השיר נכתב בשנות ה- 60)

"כִּי אֵין לָהּ, אָב וָאֵם" (אסתר ב' 7) ;

"וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ" (8 אסתר ב' )

10 of 12

שלומית כהן-אסיף�סְלִיחָה וַיְזָתָא

"וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל-איְבֵיהֶם, מַכַּת-חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן; וַיַּעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם, כִּרְצוֹנָם. וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה, הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד – חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ. וְאֵת... וַיְזָתָא. עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא, צֹרֵר הַיְּהוּדִים - הָרָגוּ; וּבַבִּזָּה - לֹא שָׁלְחוּ, אֶת-יָדָם[...]

וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר, אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב - יִנָּתֵן גַּם-מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן, לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם; וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי-הָמָן, יִתְלוּ עַל-הָעֵץ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשׂוֹת כֵּן, וַתִּנָּתֵן דָּת בְּשׁוּשָׁן; וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי-הָמָן תָּלוּ." (אסתר, ט')

11 of 12

יחסי הקורא והטקסט הספרותי:�מודל קונסטרוקטיביסטי

בקריאה לקורא תפקיד פעיל כמי שטווה רשת של קישורים בין יסודות שונים, ומארגן באופן אקטיבי בתודעתו את החומרים בטקסט שהוא קורא.

"ב'משמעות' אנו מתכוונים לכל דבר הנאמר בטקסט לכל דבר היכול להיות מובן על-ידי הקורא. יחידות המשמעות אינן זהות ליחידות הלשון... טקסט אינו רק 'אומר' דברים במפורש אלא גם 'מוסר' או 'מציג' משמעויות שלא נוסחו במפורש. טקסט הוא גוף של לשון מלא פערים, דילוגים ויחידות בלתי-מקושרות, המוצע להבנה, או למילוי הפערים וארגון החומר מחדש בתודעתו של הקורא"

(הרשב, 2000, 14)

12 of 12

לקריאה נוספת על השירים הללו ועל שירים נוספים

אלקד-להמן, א' (14 במרס, 2010). "משחק פורים מתחיל" - כתיבה מחדש של המגילה בשירים לילדים. הפנקס, כתב עת מקוון לספרות ותרבות לילדים

http://ha-pinkas.co.il/?p=191

אלקד-להמן, א' (2006). לשמחה מה זה עושה?. הד הגן, ס"ו(ב), 83-74.