הכיתה של מיכל
בית חינוך אופק קיבוץ עברון
אקספרסיוניזם גרמני: הפרש הכחול
ה"פרש הכחול" היא הקבוצה הראשונה בתולדות האמנות שעסקה במוצהר בציור מופשט
הרעיון האמנותי של הקבוצה הוא להעביר חוויה רגשית בעזרת האמצעים האמנותיים בלבד (ולא בעזרת תוכן).
המשותף לחברי הקבוצה:
1. אין סגנון אחיד משותף.
2. צבעוניות עזה והתרחקות מהמציאות.
3. ביטוי לרעיונות אישיים של כל אמן ותחושותיו לעולם.
4. האמינו בחופש אמנותי בלתי מוגבל
עו"ד ומרצה למשפטים מפורסם וידוע במוסקבה,
הוא היה מצוי בתחומי תרבות שונים, מוסיקה, פילוסופיה וספרות,
ב1896 לאחר שהוצעה לו בגיל 30 משרת פרופסור, הוא סירב ובמפתיע נטש את הקריירה האקדמית שלו לטובת ציור.
קנדינסקי, 1866 - 1944
שתי חוויות מכוננות מרכזיות השפיעו על קנדינסקי לעזוב את עולם המשפט ולעבור אל עולם האמנות:
1. מפגש עם הציור "ערמות השחת" של מונה
ב-1895 בעת ביקר בתערוכת אמנות
אימפרסיוניסטית צרפתית במוסקבה פגש ביצירה
ערימות השחת. והגיע להארה:
צורות וצבעים של יצירת אמנות מעוררים חוויה
רגשית עזה במתבונן,
אפילו אם נושא היצירה אינו מזוהה באופן מובהק.
(גם אם היצירה מופשטת ולא ברור מה מצויר- כתמי
הצבע הם אלו שמעוררים את הרגש ולא האובייקט
המצויר.)
2. צפייה באופרה "לוהנגרין" מאת וגנר, שהוצגה במסקבה באותה שנה ואשר עוררה בו זיכרונות ילדות של שעה אחת רחוקה.
"הכינורות" כתב בזכרונותיו, "הצלילים העמוקים של הקונטרבס, ובייחוד כלי הנשיפה גילמו בעבורי את כל עצמתה של שעת בין –ערבים זאת.
ראיתי את כל הצבעים בעיני רוחי, הם ניצבו כמו חיים לנגד עיניי. קווים פראיים, כמעט מטורפים נרשמו מולי.
לא העזתי לבטא את המחשבה שווגנר צייר את 'השעה שלי' באופן מוסקלי" חוויית האמנות הטוטלית, העושה שימוש בכל צורות האמנות בעת ובעונה אחת, והקשר המיידי בין חוויית הצליל לזו של הצבע היו בבחינת הארה ששינתה את תפיסת עולמי.
* קנדינסקי היה "סינסטיז" - סינסטיזיה היא תופעה נדירה בה כל חמשת החושים "מתערבבים" וכך מתאפשר באופן מוזר לשמוע צבעים, להריח צלילים וכ'...
ב- 1906 שהה קנדינסקי בצרפת והושפע מדרך השימוש האינטנסיבית החושנית של הציירים הפוביסטים בצבעים במנותק מן המציאות. הוא החל לצייר באופן חופשי בצורות ובצבעים עצמאיים
Wassily Kandinsky - "Munich-Schwabing with �Church of St. Ursula" - (1908) ��
השפעות נוספות שליוו את דרכו האמנותית של קנדינסקי :
משיכה לתרבויות עתיקות, לסיפורי העם שלהם ולמיתוסים עתיקים וסיפורי ילדים מסורתיים :
קנדינסקי פיתח זיקה עמוקה ליצירה העממית הכפרית. הקשר שלו עם אמנות זו החל כבר בשנותיו כסטודנט למשפטים במוסקבה יצא בשליחות "החברה הרוסית הקיסרית של ידי מדעי הטבע, האנתרופולוגיה והאתנוגרפיה" לחקור את מנהגי השבטים הזיריאנים בסיביר.
יש להניח שבסיס המסע עמד גם דחף לחיפוש שורשים.
השפעות נוספות שליוו את דרכו האמנותית של קנדינסקי:
עיסוקו של קנדינסקי בעבר משפיע גם על סגנונו המאופיין כסגנון פרימיטיבי (שאינו מערבי אקדמי)
קנדינסקי הוא ללא ספק האמן המופשט הראשון,
מסופר כי באחד מן הימים, בעת ששהה מחוץ לסטודיו, ניקתה בת זוגו את הסטודיו. הציור שעמד על הכן נפל והיא הציבה אותו הפוך חזרה על הכן.
כשחזר קנדינסקי הוא נפעם מן הציור וחשב שכך (הפוך) הציור הרבה יותר עצמתי, גם אם לא ברור מה מצוייר בו.
כך הגיע קנדינסקי למסקנה כי כתמי הצבע ואופן הנחתם על הבד, הם שיוצרים את הרגש והעצמה.
ולמעשה החל לצייר ציורים מופשטים.
גילוי מדעי:
ביקוע האטום לחלקיקים.
פירוק האטום הכניס בליבו ספקות לגבי אמינותו של המדע הטהור וערער את בטחונו בעולם הגשמי. אם אובייקט מורכב מחלקיקים שמתחלקים לחלקיקים קטנים יותר זה הרס את אמונתו בחומר.
מה שמחזק את התפיסה וסגנון המופשטים של קנדינסקי
בשנת 1910 כשהחל להציג את ציוריו המופשטים הראשונים החל בכתיבת ספרו
"על הרוחני באומנות ", שבו הסביר את השקפותיו בנושא חיי הרוח ותפקידה של האמנות בתוכם ועל ההרמוניה בין צבעים וסתירותיהם.
לפי תאוריה זו, הצבע הנו האמצעי המרכזי לביטוי "ההכרח הפנימי", אותם התכנים הרוחניים, הנפשיים והרגשיים שהצייר מחויב להם.
הצבע הוא הגשר לנפש והציור העובר שלושה שלבים הנו מסגרת הביטוי.
התרשמות, אימפרוביזציה (אילתור), וקומפוזיציה
המקור הראשון הוא התרשמות ראשונית מן הטבע אותה כינה בשם "התרשמות".
השני הוא אימפרוביזציות - אלתור : זרימה חופשית של צבעים, צורות וקווים, הבעה ספונטאנית בעלת אופי פנימי ו'רוחני' מתווים - (סקיצות) תחילת הארגון הקומפוזיציוני)
השלישי הוא והקומפוזיציות - ציורים מאורגנים בהידוק ובהקפדה. הרגשות המעוצבים והמעובדים שוב ושוב. עיבוד זה הוא כבר פעולה שכלתנית שבה שותפים ההכרה והשכל.
IMPROVISATION No.20, 1911
מתווה לקומפוזיציה 4 , מספר ,1910 - 11,
התרשמות 3 , 1911
קנדינסקי כתב על הקשר בין צבעים ומוסיקה
"הצבע הוא המקלדת, העיניים הן ההרמוניות, הנפש היא פסנתר בעל מיתרים רבים, האמן הוא היד המנגנת, נוגע בקליד זה או אחר לעורר רטט בנשמה"
הלבן, הנחשב תכופות כלא צבע...הוא כעין סמל של עולם, שבו נעלמו כל הצבעים...עולם זה נעלה כל כך מעלינו, עד שאין אנו קולטים משם שום צליל. ...
האדום הבהיר החם....מעורר הרגשה של כוח, מרץ, שאפתנות, החלטיות, שמחה, ניצחון וכו' מבחינה מוזיקלית מזכיר הוא תרועת תזמורת כלי נשיפה....
הסגול הוא אדום שנתקרר....לפיכך יש בו משהו מן החולני, מן הכבוי(אודי גחלים), מן העצוב....בצלילו דומה הוא לצליל הקרן האנגלית, או חליל רועים."
קנדינסקי נהג לצייר תוך כדי הקשבה למוזיקה. הוא קבע, לדוגמה, שצהוב הוא הצבע המקביל לתו המוזיקלי דו אמצעי בפסנתר,.
כחול בהיר דומה לחליל, כחול –כהה דומה לצלו, ככל שהוא מעמיק יותר הוא דומה לקונטרבס,
"באופן מוזיקלי מיטיב לציין את הירוק המוחלט ע"י צלילי כינור שלווים, מתמתחים, בעלי עומק בינוני....
השילוב בין צבעים מייצר תנודות ויזואליות הדומות לרצפים מוזיקליים המבוצעים בנגינה בפסנתר.
סיכום החידושים בתורתו של קנדינסקי:
הפרש הכחול
ב 1911 מייסד קנדינסקי את קבוצת הפרש הכחול
בניגוד לקבוצת "הגשר" קבוצת "הפרש הכחול" לא פעלה באופן מגובש, אך כל חברי הקבוצה היו מאוחדים סביב הרעיון שלפיו "הרוח היצירתית חבויה בתוך החומר, ושהצורות והצבעים הם ביטוייה של רוח זו". את הרעיונות האלה הגה קנדינסקי. חברי הקבוצה שמו דגש מיוחד על הבעת דעתם החברתית והפוליטית.
הקבוצה פעלה זמן קצר ביותר בגרמניה, ארגנה שתי תערוכות גדולות במינכן ב-1911- 1912 והיוותה מעין "אקספרסיוניזם גרמני השני" לאחר שהתפרקה קבוצת "הגשר".
ה"פרש הכחול" היא הקבוצה הראשונה שעסקה במוצהר בציור מופשט ומטרתה הייתה להעביר חוויה בעזרת האמצעים האמנותיים בלבד. שם הקבוצה קשור במוטיב הפרש על הסוס שהופיע בציוריו של קנדינסקי כל אותו עשור.
המשותף לחברי הקבוצה:
מוטיב הסוס והפרש ביצירתו של קנדינסקי:
1. הסוס הוא סמל רומנטי לחיית פרא שהאדם ביית אותה
2. דמות הקדוש הרוכב על סוס (ג'ורג' הקדוש) היא אחד המוטיבים הפופולריים
באיקונות הרוסיים ומסמלת את הנצחון שלהטוב על הרע.
3. מוטיב הפרש מסמל את העולם הרוחני החדש שהוא רוצה בו,
ומבטא את הרוחניות העליונה הסוס מיצג את כוח היצירה,
והפרש מרסן אותו.
ומדוע כחול ?
כחול צבע טהור,שמיימי רגוע ושלם בתורתו של קירשנר
קנדינסקי "כריכת המאסף הפרש הכחול"1912 .
תיאור היצירה: על כריכת החוברת מתואר ג'ורג' הקדוש ההורג את הדרקון ומציל את
הנסיכה הכבולה לסלע. . הדרקון והנסיכה נדחקים לשולי התמונה. ניתן לראות
פרש, שמתואר בצורה פיגורטיבית.
הימים הם ערב מלחמת העולם ה-1 בגרמניה, וג'ורג' הקדוש הוא סמל לנצחון
הצדק והטוב על הרע.
הצבע הכחול: הכחול השמיימי והרוחני הוא צבעו של הפרש הקדוש, והוא הבולט בקומפוזיציה
הסוס: הסוס הוא סמל רומנטי לחיית פרא שהאדם ביית אותה
דמות הקדוש הרוכב על סוס (ג'ורג' הקדוש) היא אחד המוטיבים הפופולריים באיקונות הרוסיים ומסמלת את הנצחון של הטוב על הרע. מוטיב הפרש מסמל את העולם הרוחני החדש שהוא רוצה בו, ומבטא את הרוחניות העליונה הסוס מיצג את כוח היצירה, והפרש מרסן אותו.
אמצעים אמנותיים:
הצבעוניות לא מעתיקה את הטבע, שימוש בצבעים סמליים, היוצרים ניגון על ידי השילוב ביניהם. סימפוניה מוזיקלית של צבעים יסודיים המאוזנים ע"י צבעים משניים המנוגדים להם. צבעוניות אקזוטית, דמיונית, פנטסטית.
פרופורציות: אין התייחסות לגודל האמיתי של העצים וההר, ויש עיוותים ביחסי הגודל ביניהם. קו: חלוקת השטח באמצעות קווי מתאר ברורים, משתנים בעוביים, המפרידים בין אזורי צבע אחידים. נגיעות מכחול קצרות וברורות. כתמים קטנים ואחידים של צבע. צורה: תיאור הצורות כוללני וסכמתי, ללא כניסה לפרטים. תפיסת חלל נטייה להשטחה – אין שימוש באור וצל, שימוש במשטחי צבע, לא ברור מה קרוב ומה רחוק. סגנון: יש נטייה להפשטה צורנית, למרות שניתן לזהות את האובייקטים בתמונה
קנדינסקי, "קומפוזיציה מספר 4", 1911
הנושא:
הוא קרב בין שני פרשים הרוכבים על סוסים לבנים ובידיהם חרבות. הנושא מתואר על ידי צורות מופשטות. ומאבק אלים של הצורות. זאת הפשטה של קרב או סיפור אגדה.
ניתן לפרש את מאבק הקוזאקים, הלוחמים הרוסים, כחלק מהרעיון של מאבק למען שינוי חברתי, למען עתיד טוב יותר. קנדינסקי הזדהה במיוחד עם הפרש, שאותו ראה כלוחם הנצחי למען מטרות חברתיות נעלות.
יש ביצירה קשת רחבה של צבעים. צבעי יסוד בכתמים של אדום, צהוב וכן צבעים משלימים כמו ירוק, כתום וסגול. הכתמים מטשטשים וברורים לסירוגין.
הצבע מונח בחופשיות, יש ייצוג רוחני של הצבע (במיוחד בהר הכחול).
ביצירה שולטים הצבעים לא הסיפור.
צבע ומוסיקה
הצהוב מדגיש את הסערה, זהו צבע הצורם את העין, מרגיז, כצליל של חצוצרה.
האדום- כתופים או תזמורת כלי נשיפה,
והכחול- צליל רך ועמוק כשל עוגב ממתן את העוצמה הרעשנית של הצבעים החמים.
קנדינסקי השתחרר מכל המוסכמות של תפיסת החלל המחקה את המציאות. הוא ארגן מחדש את העולם החיצוני לפי החוקים הפנימיים של האמנות.
הדבר בולט בקרב של הקוזקים על הסוסים, המתרחש באוויר למעלה. הם גם גדולים מאד ביחס להרים.
האמן רצה להמחיש את עוצמת הקרב , ולכן תיאר אותו כהתפרצות סוערת שעולה לשמים.
תפיסת חלל :
קומפוזיציה
הקומפוזיציה פתוחה, דינאמית כל החלקים בעלי משקל שווה –ערך, למרות שהם משתנים בגודלם, בצורותיהם ובצבעיהם. היצירה גם קטועה במיוחד ההרים משני הצדדים.
הפשטה
כתמי הצבע והצורה מבטאים את תהליך ההפשטה שעבר קנדינסקי. לאחר שצייר מתווה ליצירה, ביטא בעזרת הציור את רגשותיו הפנימיים ואת הרוחניות שבציור.
קנדינסקי שינה את התפיסה המקובלת של קרוב ורחוק. את הצבעים הקרים – כחול סגול וירוק – שיש להם נטייה לסגת, הוא הניח בשתי הגבעות הקדמיות ביותר, ואת הצבעים החמים – אדום , צהוב, כתום וורוד, הנוטים להתקרב, פיזר בכתמים מאחוריהם. ארגון כזה של הצבעים "הרחיק " את הגבעות ו"קירב" את השמים עד כדי התחברותם למישור אחד. כך הוא יצר נוף רדוד מאוד.
הקווים ביצירה שחורים וברורים. שני קווים מחלקים אותה באמצע, ברקע קווים מתעגלים כמו ההרים והקשת.
הקווים יוצרים מקצבים אלכסוניים. יש קווים קטועים ומקווקים. על ההר יצר הקו צורת בית. הקו תוחם ויוצר ריתמוס. הקווים יוצרים צורות זויתיות וחדות, וגם צורות רכות ומעוגלות של אובייקטים בנוף, החופשיים מדימוי נטורליסטי כלשהו. (תשובות לשאלון, תשס"ה)
קווים וצורות
המסר
המסר הכללי של התמונה הוא קיומי: קנדינסקי דן בבעיות בסיסיות של מלחמה ושלום והגנה על העיר הטהורה השוכנת למרגלות ההר הרוחני