שרץ העוף- כ-כג

לאלו מאכלים נוגע מה שלמדנו עד היום על איסורי אכילה בחיות? סטייק, פשטידה, לחם, שניצל, פסטה..

שרץ העוף- כ-כג

חזרו בקול על מילים המספרות "מה מותר לאכול?"

חזרו בקול על מילים המספרות "מה אסור לאכול?"

חזרו בקול על ביטויים שמבטאים שהדבר אסור ולא ראוי לנו.

כ כֹּ֚ל שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַֽהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃ 

כא אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַֽהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע אֲשֶׁר־לא (ל֤וֹ) כְרָעַ֨יִם֙ מִמַּ֣עַל לְרַגְלָ֔יו לְנַתֵּ֥ר בָּהֵ֖ן עַל־הָאָֽרֶץ׃ 

כב אֶת־אֵ֤לֶּה מֵהֶם֙ תֹּאכֵ֔לוּ

אֶת־הָֽאַרְבֶּ֣ה לְמִינ֔וֹ

וְאֶת־הַסָּלְעָ֖ם לְמִינֵ֑הוּ

וְאֶת־הַֽחַרְגֹּ֣ל לְמִינֵ֔הוּ

וְאֶת־הֶֽחָגָ֖ב לְמִינֵֽהוּ׃ 

כג וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף אֲשֶׁר־ל֖וֹ אַרְבַּ֣ע רַגְלָ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃ 

שרץ העוף- כ-כג

כ כֹּ֚ל שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַֽהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃ 

כא אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַֽהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע אֲשֶׁר־לא (ל֤וֹ) כְרָעַ֨יִם֙ מִמַּ֣עַל לְרַגְלָ֔יו לְנַתֵּ֥ר בָּהֵ֖ן עַל־הָאָֽרֶץ׃ 

כב אֶת־אֵ֤לֶּה מֵהֶם֙ תֹּאכֵ֔לוּ

אֶת־הָֽאַרְבֶּ֣ה לְמִינ֔וֹ

וְאֶת־הַסָּלְעָ֖ם לְמִינֵ֑הוּ

וְאֶת־הַֽחַרְגֹּ֣ל לְמִינֵ֔הוּ

וְאֶת־הֶֽחָגָ֖ב לְמִינֵֽהוּ׃ 

כג וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף אֲשֶׁר־ל֖וֹ אַרְבַּ֣ע רַגְלָ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃ 

שרץ העוף- כ-כג

פסוקים כ-כג

שרץ העוף המותר והאסור

המותרים באכילה

מתוך אלה שיש להם בנוסף לארבע רגליים שתי כרעיים– שתי רגליים נוספות שמנתר בהן, מתוך אלה - יש ארבעה סוגים מותרים באכילה: �ארבה, סלעם, חרגול, חגב.

השאר אסורים באכילה!

פסוקים כד-כח

טומאת נבלה

טמא

העוף ארבע

לו כרעיים לרגליו בהן הארץ

יש לו רגלים ארוכות לניתור

ארבה סלעם חרגול חגב

פסוקים כד-כח

טומאת נבלה

(לימוד בבקיאות מפסוקים כד-מ)

טומאת נבלה

כד וּלְאֵ֖לֶּה תִּטַּמָּ֑אוּ

כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 

כה וְכָל־הַנֹּשֵׂ֖א מִנִּבְלָתָ֑ם

יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 

כו לְֽכָל־הַבְּהֵמָ֡ה אֲשֶׁ֣ר הִוא֩ מַפְרֶ֨סֶת פַּרְסָ֜ה �וְשֶׁ֣סַע ׀ אֵינֶ֣נָּה שֹׁסַ֗עַת וְגֵרָה֙ אֵינֶ֣נָּה מַֽעֲלָ֔ה �טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם �כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִטְמָֽא׃ 

כז וְכֹ֣ל ׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל־כַּפָּ֗יו בְּכָל־הַֽחַיָּה֙ הַֽהֹלֶ֣כֶת עַל־אַרְבַּ֔ע

טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם �כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ �כח וְהַנֹּשֵׂא֙ אֶת־נִבְלָתָ֔ם �יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֣א עַד־הָעָ֑רֶב �טְמֵאִ֥ים הֵ֖מָּה לָכֶֽם׃ 

טומאת נבלה

ההגדרה:

1. חיה שיש לה פרסות אולם אינה שוסעת שסע ואינה מעלה גרה.

​

2. חיה שהולכת על כפותיה (אין לה פרסות) והולכת על ארבע.

האיסור:

1. הנוגע בנבלה נטמא עד הערב.

​

• הנושא את הנבלה עליו לכבס בגדיו והוא נטמא גם הוא עד הערב.

פסוקים כט-לח

דיני שמונה שרצים

1. לאכול תרומה. 2. לאכול קודשים. 3. להכנס למשכן

ערב בגדיו

טובל במקוה ומחכה עד הערב

טמא עד שיטבול ויכבס בגדיו

מפרסת

פרסה שסע שוסעת גרה מעלה

יטמא מעלה גרה

פסוקים כט-לח

דיני שמונה שרצים

כט וְזֶ֤ה לָכֶם֙ הַטָּמֵ֔א בַּשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ �הַחֹ֥לֶד וְהָֽעַכְבָּ֖ר וְהַצָּ֥ב לְמִינֵֽהוּ׃ �ל וְהָֽאֲנָקָ֥ה וְהַכֹּ֖חַ וְהַלְּטָאָ֑ה �וְהַחֹ֖מֶט וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃ �לא אֵ֛לֶּה הַטְּמֵאִ֥ים לָכֶ֖ם בְּכָל־הַשָּׁ֑רֶץ �כָּל־הַנֹּגֵ֧עַ בָּהֶ֛ם בְּמֹתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 

דיני שמונה שרצים

שמונת השרצים

יש חילוקי דעות בקרב הפרשנים בזיהוי האנקה. בין הצעות הזיהוי: חלד, עכבר שדה, קיפוד, שממית, עלוקה, כוח וחרדון הצב.

רש"י

חזקוני

שמונת השרצים

חולד

עכבר

צב

אנקה

כוח

לטאה

חומט

תנשמת

סמור

חולדה (חזקוני)

צב או חמוס

קיפוד

שבלול או חילזון

חפרפרת

כוח

לטאה

לחיה זו קוראים כיום כוח

?

יש מחלוקות רבות בנוגע לזיהוי שמונת השרצים :

לב וְכֹ֣ל אֲשֶׁר־יִפֹּל־עָלָיו֩ מֵהֶ֨ם ׀ בְּמֹתָ֜ם יִטְמָ֗א מִכָּל־כְּלִי־עֵץ֙ א֣וֹ בֶ֤גֶד אוֹ־עוֹר֙ א֣וֹ שָׂ֔ק כָּל־כְּלִ֕י אֲשֶׁר־יֵֽעָשֶׂ֥ה מְלָאכָ֖ה בָּהֶ֑ם בַּמַּ֧יִם יוּבָ֛א וְטָמֵ֥א עַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃ לג וְכָ֨ל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ אֲשֶׁר־יִפֹּ֥ל מֵהֶ֖ם אֶל־תּוֹכ֑וֹ כֹּ֣ל אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹכ֛וֹ יִטְמָ֖א וְאֹת֥וֹ תִשְׁבֹּֽרוּ׃ לד מִכָּל־הָאֹ֜כֶל אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָב֥וֹא עָלָ֛יו מַ֖יִם יִטְמָ֑א וְכָל־מַשְׁקֶה֙ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁתֶ֔ה בְּכָל־כְּלִ֖י יִטְמָֽא׃ לה וְ֠כֹל אֲשֶׁר־יִפֹּ֨ל מִנִּבְלָתָ֥ם ׀ עָלָיו֮ יִטְמָא֒ תַּנּ֧וּר וְכִירַ֛יִם יֻתָּ֖ץ טְמֵאִ֣ים הֵ֑ם וּטְמֵאִ֖ים יִֽהְי֥וּ לָכֶֽם׃ לו אַ֣ךְ מַעְיָ֥ן וּב֛וֹר מִקְוֵה־מַ֖יִם יִֽהְיֶ֣ה טָה֑וֹר וְנֹגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָֽא׃ לז וְכִ֤י יִפֹּל֙ מִנִּבְלָתָ֔ם עַל־כָּל־זֶ֥רַע זֵר֖וּעַ אֲשֶׁ֣ר יִזָּרֵ֑עַ טָה֖וֹר הֽוּא׃ לח וְכִ֤י יֻתַּן־מַ֨יִם֙ עַל־זֶ֔רַע וְנָפַ֥ל מִנִּבְלָתָ֖ם עָלָ֑יו טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ 

דיני שמונת השרצים:

המקרה:

הדין:

אדם הנוגע בנבלתם

כלי הנוגע בנבלתם

(כלי העשוי מעץ, עור, בגד או שק)

כלי חרס שנכנס מנבלתם לתוכו (אפילו לא נגע בו)

אוכל ושתיה שנגע בהם מנבלתם (או שהיו בכלי יחד עם הנבלה אפילו ללא נגיעה)

מעין ומקווה מים

זרעים יבשים שלא נרטבו

זרעים שנרטבו בעבר

נטמא עד הערב

צריך לטבול אותו ולאחר מכן נטמא עד הערב

יישבר

טמא ואין לאוכלו במקדש

אינם נטמאים

אינם טמאים

נטמאים ואין לאוכלם במקדש

תנור או כיריים מחרס שנגעו בנבלה

או שישברו או שכל מה שייעשה בהם יהיה טמא ואסור באכילה במקדש

פסוקים לט-מ

דיני טומאת נבלת בהמה טהורה

דיני נבלת בהמה טהורה:

המקרה:

הדין:

אדם הנוגע בנבלתם

נטמא עד הערב

אדם האוכל מנבלתם

יכבס בגדיו ויטמא עד הערב

אדם הנושא את נבלתה

יכבס בגדיו ויטמא עד הערב

פסוקים מא-מג

איסור אכילת שרץ

מה היא עושה?

מיצאו מילים העוסקות במאכלים מאוסים

מא וְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ �שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לֹ֥א יֵֽאָכֵֽל׃ �מב כֹּל֩ הוֹלֵ֨ךְ עַל־גָּח֜וֹן וְכֹ֣ל ׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל־אַרְבַּ֗ע �עַ֚ד כָּל־מַרְבֵּ֣ה רַגְלַ֔יִם �לְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ �לֹ֥א תֹֽאכְל֖וּם כִּי־שֶׁ֥קֶץ הֵֽם׃ �מג אַל־תְּשַׁקְּצוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם �בְּכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֑ץ �וְלֹ֤א תִֽטַּמְּאוּ֙ בָּהֶ֔ם וְנִטְמֵתֶ֖ם בָּֽם׃ 

מא וְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ �שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לֹ֥א יֵֽאָכֵֽל׃ �מב כֹּל֩ הוֹלֵ֨ךְ עַל־גָּח֜וֹן וְכֹ֣ל ׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל־אַרְבַּ֗ע �עַ֚ד כָּל־מַרְבֵּ֣ה רַגְלַ֔יִם �לְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ �לֹ֥א תֹֽאכְל֖וּם כִּי־שֶׁ֥קֶץ הֵֽם׃ �מג אַל־תְּשַׁקְּצוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם �בְּכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֑ץ �וְלֹ֤א תִֽטַּמְּאוּ֙ בָּהֶ֔ם וְנִטְמֵתֶ֖ם בָּֽם׃ 

מהם שרצים?

כולל אלפי סוגים...

הולך על גחון

הולך על ארבע

מרבה רגליים

פסוקים מד-מז

חתימה של דיני איסור מאכלות וטומאתם

עם ישראל עם קדוש לה'

ולכן אינו מטמא את נפשו

באכילת מאכלים אלו ובטומאתם

השרצים וסיום ענין טומאת המאכלים:

יש ארבעה סוגי חגבים שמותרים באכילה: �ארבה, סלעם, חרגול וחגב, �יש להם רגליים נוספות לניתור.

רוב השרצים אסורים באכילה ונקראים שקץ.

התורה מצווה לא לאכול שרצים משום שעם ישראל מצווה לשמור על קדושתו.

​

​

​

​

בחוברת: עמוד 41 שאלות 37-40

​

​

דבר מאוס ומתועב

על גחון חש

על ארבע מרבה רגלים

נפשותיכם השורץ

את נפשו