������מושגי יסוד בתורת ההגה�

דף מידע לתלמיד

תלמיד יקר,

יחידת הלימוד המתוקשבת אליה אתה נכנס עוסקת במושגי יסוד בתורת ההגה.

ביחידה זו תכיר ותתיידד עם העיצורים, התנועות, הדגשים, השוואים, אמות הקריאה ,המפיק הטעם וההברות.

לכל נושא מבנה קבוע המכיל: דפים של לימוד הנושא מבחינה תיאורטית שימחישו עבורך את החומר בצורה ויזואלית וכמובן, פעילויות תרגול מגוונות.

חלק מהתרגילים מופיעים בצורה אינטראקטיבית (קישור לתרגילים רלוונטיים לנושא) בתוך המצגת ובהם תוכל לקבל משוב מיידי מהמורה אם ענית נכון.

בחלק מהנושאים מופיעה הפניה לתרגול באתרי לשון באינטרנט.

אינך חייב לעבור על כל הנושאים בהתאם לסדר הופעתם ביחידה.

עבודה מהנה!

מדע הלשון

1. תורת ההגה - הפונולוגיה- עוסקת בקולות אנוש ובהפקתם.

​

• תורת הצורות - המורפולוגיה - עוסקת במילים ובהרכבן .

​

• תורת התחביר - הסינטקסים - עוסקת במשפטים ובמבניהם.

מדע הלשון עוסק בשלושה תחומים עיקריים :

תורת ההגה

הגה הוא קול המופק מן הפה. הקול נוצר ביציאת זרם אוויר מן הריאות אל מיתר הקול ומשם עובר דרך חלל הפה וננשף החוצה .

"תורת ההגה" היא מדע, העוסק בקולות האדם, בתכונות ההגאים ובדרך הפקתם .

בדרכו של האוויר מצויים כלי דיבור המעצבים את הקולות:

הגרון, הלוע, החך, חלל האף ,הלשון, השיניים והשפתיים.

ההגאים מתחלקים לשני סוגים:

1. עיצורים
2. תנועות

​

מרכיבי תורת ההגה

• שווא נח
• שווא נע
• שווא מרחף

שוואים וחטפים:

המפיק

עיצורים

התנועות

הם קולות הנוצרים מתוך עצירה מוחלטת או חלקית של זרם האוויר.

הן קולות הנוצרים ע"י מעבר חופשי של זרם האוויר בחלל הפה

אמות הקריאה

אותיות א.ה.ו.י

דגשים

דגש קל

דגש חזק

משלים ותבניתי

הטעם וההברות

העיצורים

העיצורים הם הקולות הנוצרים מתוך עצירה –מוחלטת או

חלקית של זרם האוויר בכלי הדיבור- ומכאן שמם .

התנועות

התנועות הן הקולות הנוצרים בעת המעבר של זרם האוויר בחלל

הפה, לאחר שהפעיל את מיתרי הקול .

כל אחת מחמש התנועות ניתנת לסימון בכתב הן בתנועה גדולה הן

בתנועה קטנה, וחלקן אף בתנועה חטופה.

התנועות – טבלה

אמות קריאה

האותיות הן הסימנים שבכתב לציון העיצורים השונים .

כל אות מ-22 אותיות האלפבית מסמנת עיצור

(או עיצורים אחדים שׁ-שֹ , כּ –כ ' פּ –פ).

אותיות א, ה, ו, י יכולות לבוא בשני מצבים:

1. כאשר הן נשמעות, נהגות במילה - הן משמשות עיצורים
2. כאשר אינן נשמעות - הן משמשות אמות קריאה

אמות קריאה - דוגמאות

אותיות א .ה ו .י עשויות לבוא בשני מצבים:

כאשר הן נשמעות,

נהגות במילה –

הן משמשות עיצורים

כאשר אינן נשמעות

(נחות,אילמות ככל עיצור אחר)

הן משמשות אמות קריאה

מַר

אָ

עיצור

מָ צָ

א

אם קריאה

דוגמא נוספת

אמות קריאה – דוגמא 2

מְ צִ

הִ

עיצור

י

אָ

ה

עיצור

אם קריאה

אם קריאה

השוואים

א. מציין העדר תנועה, דהיינו אפס תנועה .שווא זה הוא שווא נח .

ב. מציין תנועה שנחטפה ,שווא זה הוא שווא נע, כי מקורו בתנועה .

התנועה נחטפת ,כלומר נהפכת מתנועה לשווא נע, כאשר הטעם

מתרחק ממנה.

http://www.interlect.co.il/le/Default.aspx

הסימן הדיאקריטי : (שווא) ממלא שני תפקידים :

שוואים – תרשים זרימה

שווא מרחף

נוצר כתוצאה מפרוק

צרור שוואים:

הראשון יהפוך לתנועה קטנה ,

והשני יהיה שווא מרחף.

​

כללי עזר אחדים:

שווא בראש מילה הוא תמיד נע.

שווא בסוף מילה הוא תמיד נח.

שני שוואים בסוף מילה – תמיד נחים.

שני שוואים רצופים בתוך מילה : הראשון – נח, השני – נע.

תְּכַבְּדוּ

כָּתַבְתְּ

מֶלֶךְ

תִּשְמְרוּ

ערך: זאב ייני

היכן נמצא שווא מרחף? (ללא התייחסות לגרוניות)

1. אחרי אותיות השימוש וכל"ב כשהמילה פותחת בשווא: בִּשְבִיל, לִכְבוד
2. צורת הציווי בבניין קל (נוכחת/ים): לִמְדִי, כִּתְבוּ
3. צירוף סמיכות ברבים-בנסמך: יַלְדֵי- כַּלְבֵי

​

שווא מרחף

כיצד נוצר שווא מרחף?�

העברית אינה "סובלת"

שני שוואים נעים רצופים, לכן

הראשון יהפוך לתנועה,

והשני- יישאר שווא- שווא מרחף

• לדוגמה:�ש.מ.ר, קל, ציווי:��שְמֹר+י=* שְמְרִי�נוצרו 2 שוואים נעים =צרור� שוואים

​

כדי למנוע מצב שבו� 2 שוואים נעים רצופים יתקיים� ביקוע צרור:�*שְמְרִי- שִמְרִי� � שווא מרחף

ערך: זאב ייני

באילו מילים מצוי שווא מרחף?��

דִּבְרֵי הַשּוֹפְטִים, מִשְכְּנוֹת הַשּוֹמְרִים, סִפְרֵי הַתַּלְמִידִים, שַלְּמוּ חוֹבוֹת, כָּרְתוּ עֵצִים, כְּרֹתְנָה עצים, כִּרְתוּ עצים,

תֵּשְבו בְּכִסְּאוֹת נְמוּכִים, אַבְנֵי ההר הַגְּדוֹלים

בִּשְבִילֵי שְדֵה הַתְּעוּפָה, לִכְבוֹדוֹ יוֹצְאִים בְּרִקּוּדִים וּבִמְחוֹלוֹת.

​

השווא הצבוע באדום במילים הבאות הוא שווא מרחף

דִּבְרֵי הַשּוֹפְטִים, מִשְכְּנוֹת הַשּוֹמְרִים, סִפְרֵי הַתַּלְמִידִים, שַלְּמוּ חוֹבוֹת, כָּרְתוּ עֵצִים, כְּרֹתְנָה עצים, כִּרְתוּ עצים,

תֵּשְבו בְּכִסְּאוֹת נְמוּכִים, אַבְנֵי ההר הַגְּדוֹלים

בִּשְבִילֵי שְדֵה הַתְּעוּפָה, לִכְבוֹדוֹ יוֹצְאִים בְּרִקּוּדִים וּבִמְחוֹלוֹת.

​

​

• תלמיד יקר
• להעשרת הידע בנושא השוואים ולתרגול החומר נא הקש על הקישור להלן:

​

• http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/hege/hege4.html

החטפים: � חטף סגולֱ חטף פתחֲ חטף קמץ ֳ

תנועות המופיעות באותיות גרוניות בלבד.

חטף הוא צירוף של שווא +תנועה

חטף פתח:

עֲבָדִים, שָאֲלוּ

​

חטף סגול:

הֶאֱמִין, נֶהֱנָה

חטף קמץ קטן: מָעֳמָד, הָאֳשַם

חטף יבוא באות גרונית במקום שווא ��כדי להקל על ההגייה.

כדאי לזכור

אחרי חטפים לא יבוא דגש:

מַעֲבִיד, הֶעֱבִיר

הדגשים

דגש קל

דגש חזק

דגש תבניתי

דגש משלים

כהקדמה לנושא , נא הקש על מונחים בסיסיים ומשם הקש על

בקישור להלן: הדגשים

http://www.interlect.co.il/le/Default.aspx

​

דגשים

• הדגש הוא נקודה המסומנת בתוך האות.

יש שני סוגים עיקריים של דגש

​

דגש קל דגש חזק (מִכפל)

​

הדגש משפיע על ההגייה ומבחין בין שתי צורות קריאה

CH K F P V B

​

סבּא – סבתא פּרח – אפוי כּתה – עכשיו

דגשים – תרשים זרימה

דגש

שלב 1 :

בדוק האם הדגש הוא דגש קל

• בכל האותיות חוץ מהגרוניות

מ- הא"ח ר"ע .

• סימן למכפל של שני
• עיצורים
• מופיע אחרי תנועה

• באותיות ב.ג.ד כ.פ.ת-
• כשהן בראש מילה
• כשהן אחרי שווא נח

• אחד העיצורים חסר
• ובמקומו מקבלים

דגש חזק משלים

​

כל עיצורי מופיעים במילה

הדגש מופע בעה"פ

בבניינים :פיעל פועל והתפעל

​

​

שלב 3 :

אם הדגש החזק הוא משלים, עליך לבדוק את הסיבה

שלב 2

אם הדגש חזק עליך לבדוק

אם הדגש הוא תבניתי או משלים

• כתוצאה מהתלכדות
• העיצור החסר זהה לעיצור הדגוש

• כתוצאה מהידמות מלאה
• העיצור החסר שונה מהעיצור הדגוש

קל

חזק

משלים

תבניתי

כללי הדגש הקל

דגש קל יופיע בעיצורי בג"ד כפ"ת

בראש מילה או אחרי שווא נח.

​

• במילים לועזיות שעברו תהליך של עִברות יבוא דגש קל על פי הכללים: טֶלֶפוֹן טִלְפֵּן.
• במילים לועזיות שלא עברו תהליך של עִברות לא חלים כללי הדגש הקל, והמילה תנוקד לפי המקור הלועזי: פֶסְטִיבָל, פוּנְקְצְיָה, סְפּוֹרְט.

כללי הדגש הקל

עבודת כיתה

• בחרו את הצורה הנכונה, ונמקו את בחירתכם לפי הכללים שלמדנו.

מְבַזְבֵּז / מְבַּזְבֵּז הִכְּחִיש / הִכְחִיש

​

כְּתֹב / כְתֹב נִרְבֹּץ / נִרְבֹץ

​

הִרְכִין / הִרְכִּין מְכַרְכֵּר / מְכַּרְכֵּר

​

נִתְפְסוּ / נִתְפְּסוּ מְפַּטְפֵּט / מְפַטְפֵּט

​

ישנם שני סוגים של דגש חזק : דגש חזק תבניתי ודגש חזק משלים

דגש

דגש קל דגש חזק (מִכפל)

​

דגש חזק דגש חזק

תבניתי משלים

בעיצורים הגרוניים - ה, א, ח, ר, ע לא יופיע דגש !!

הדגש החזק (מִכְפָּל)

מיון דגשים�לפניכם קטע מתוך השיר "יפה שלי"/ זאב נחמה. העתיקו ממנו את כל המילים שיש בהן דגש בטבלה לפי המיון הבא: �דגש קל (באותיות בג"ד כפ"ת אחרי שווא נח או בראש מילה).�דגש חזק – כל מה שאינו דגש קל.�

​

​

​

​

רַק חַכִּי הַלַּיְלָה עוֹד צָעִיר

דּוֹלְקִים אוֹרוֹת הָעִיר

וְאֵין עוֹד אֲפֵלָה.

הִסְתַּכְּלִי הַלַּיְלָה כֹּה יָפֶה

אוֹתָךְ אֲנִי רוֹצֶה

תִּהְיִי לִי לְכַלָּה.

יפה שלי / זאב נחמה

אִם תִּרְצִי לְדַבֵּר מָחָר אֲנִי חוֹזֵר

אֵל הַפִּנָּה הַחַמָּה שֶבְּלִבֵּךְ

תְּנִי לִי שֶקֶט נַפְשִי וְכֹח לְהַמְשִיךְ

לִחְיוֹת אֶת חַיַּי לְצִדֵּךְ.

​

דגש חזק תבניתי

דגש חזק תבניתי - כשמו כן הוא. הדגש התבניתי הוא חלק מן התבנית של המילה, והוא יופיע בעיצור האמצעי מעיצורי השורש (עה"פ). הדגש התבניתי מופיע גם במערכת הפועל וגם במשקלי השם.

​

דּגש חזק תבניתי�מערכת הפועל משקלי השם

הבניינים הדגושים: קַטָּל- סַפָּר, נַגָּן, דַּוָּר

פִּעֵל – אִבֵּד, נִתֵּץ קַטְּלָן- חַבְּלָן, קַבְּלָן, בַּדְּרָן

פֻּעַל – שֻלָּם, מֻמָּש קִטֵּל- עִוֵּר, אִלֵּם, פִּסֵּחַ

הִתְפַּעֵל – הִתְרַגֵּש קַטֶּלֶת- אַדֶּמֶת, חַזֶּרֶת

הִתְלַבֵּש כַּסֶּפֶת, טַיֶּסֶת, רַקֶּפֶת זַמֶּרֶת, צַיֶּרֶת , אִלֶּמֶת

קִטָּלוֹן- חִסָּכוֹן, כִּשָּרוֹן, שִגָּעוֹן

קַטִּיל - כַּבִּיר, אַדִּיר, סַכִּין,

פַּטִּיש

​

• תלמיד יקר
• להעשרת הידע בנושא הדגשים ולתרגול החומר נא הקש על הקישור להלן ולאחר מכן לחץ על המילה קדימה למעבר לפרק החמישי:

​

• http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/hege/hege5.html

​

המפיק – תרשים זרימה

​

המפיק יבוא במקרים מסוימים ב- הּ' בסוף מילה,

כאשר היא אינה מנוקדת .

שייכות

פועל או שם פועל

+ מושא חבור- "אותה"

שורשי ג"ן כת"ם

ג.ב.ה תמה

נ.ג.ה כ.מ.ה

מ.ה.מ.ה

​

גבוהּ מתמיהּ

מגיהּ התמהמהּ

כמה +

ש"ע +

שייכות

מילת יחס +

שייכות

בנהּ

ספרהּ

שלהּ

אצלהּ

הבינהּ -הבין אותה

להוציאהּ- להוציא אותה

מפיק הוא נקודה הבאה באות ה"א בסוף מילה.

המפיק מציין ה"א עיצורית.

המפיק היא

​

​

נקודה (נראית כמו דגש) באות ה"א:

​

גָּבוֹהַּ, מִמֶּנָּהּ, תִּיקָהּ (התיק שלה),

הִלְבִּישָה (הלביש אותה)

���מפיק בהא יופיע רק כשההא �בסוף המילה

תָּמוּהַּ, אוֹתָהּ, יַלְדָּהּ (הילד שלהּ)

המפיק הופך את ההא לעיצור

היא נכתבת וגם נשמעת.

במילה: תינוקהּ (התינוק שלה)

יש 4 עיצורים (ת,נ,ק,הּ)

אך יש לזכור שיש גם הא נחה: נכתבת ואינה נשמעת:

במילה: שָמְעָה 3 עיצורים (ש,מ,ע).

ה-הא- אות נחה

הא בסוף מילה יכולה להיות

אות נחה: חֲמוּדָה

עיצור: רגלהּ (הרגל שלהּ)

מפיק בהא יופיע ב-4 מקרים:

1. שם ביחיד + כינוי שייכות "שלה":

בְּנָהּ, שתיקתהּ, רעיונהּ

2. באחד משורשי "גן כתם":

נג"הּ, גב"הּ, כמ"הּ, תמ"הּ, מהמ"הּ: כָּמֵהַּ, תָּמוּהַּ, הִתְמַהְמֵהַּ

3. במילת יחס בנקבה יחידה:

עִמָּהּ, מוּלָהּ, לְבַדָּהּ

חוץ מ: מִמֶּנָּה

4. בכינויי מושא חבורים:

להמירהּ (להמיר אותהּ)

זכרו:

מפיק בהא (בסוף מילה) לא יופיע כשהא מנוקדת בקמץ:

​

יְלָדֶיהָ סְפָרֶיהָ אַחֲרֶיהָ

​

הסיבה לכך: במקרים אלה ההא כבר נהגית, היא עיצורית בשל ניקודהּ (הקמץ).

תרגיל

• הוסיפו מפיק במקומות המתאימים:

​

• ילדיהָ של חברתה ביקשוה משאלה אחת ויחידה.
• בִּתָּה הגבוהה של שכנתה של אחותי נבחרה לקבוצת הכדורסל של בית ספרה.
• אמה השתדלה לרצותה בכל בקשה שביקשה אותה.
• ילדתה של אחותי הודיעה כי סירבה לבצע את המשימה שביקשו ממנה.

תשובות�ילדיהָ של חברתהּ ביקשוהּ משאלה אחת ויחידה. �בִּתָּה הגבוהה של שכנתהּ של אחותי נבחרה לקבוצת הכדורסל של בית ספרהּ. �אימהּ השתדלה לרצותהּ בכל בקשה שביקשה אותהּ.�ילדתה של אחותי הודיעה כי סירבה לבצע את המשימה שביקשו ממנה. �תלמיד יקר, לתרגול ולהעשרת הידע בנושא נא הקש על הקישור להלן: http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/hege/hege6.html���� �

ההברות:

סוגי ההברות

מבחינים בין 2 סוגים של הברות:

א.הברה פתוחה; ב.הברה סגורה.

א.הברה פתוחה:

היא הברה המסתיימת בתנועה או באם קריאה.

פ פ פ פ פ פ פ פ

דוגמאות: קָ-נִי-תָ, עֲצִי-רָה, רוֹ-פֵא, לִי

ב.הברה סגורה : 1.היא הבהרה המסתיימת בעיצור או בעיצור בשווא נח.

o o o o o o o

דוגמאות: מִקְ-לָט, מַשְׁ-פֵּך, שֻׁלְ-חָן, סַל.

2.הברה הנוצרת על ידי פיצול העיצור הדגוש בדגש חזק גם היא הברה סגורה.

דוגמאות: צִלֵּם, סִדְּרוּ

o o

צִלְ-לֵם, סִדְ-דְרוּ,

3.הברה המסתיימת ב- ה' ומפיק בתוכה (ה' עיצורית) יוצרת הברה סגורה.

דוגמאות: נֹגָהּ, דּוֹדָהּ

o o

נֹ-גַהּ, דּוֹ-דָהּ.

4.הברה המסתיימת ב"פתח גנובה" היא הברה סגורה.

דוגמאות: שוֹמֵע=

o

שׁוֹ-מֵעַ .

​

​

ההטעמה

תלמיד יקר, כדי ללמוד על נושא הטעם הקש על הקישור ואלחר מכן תבחר בתחום תורת ההגה ומשם לעבור לנושא הטעם. להלן הקישור:

​

ההטעמה היא הדגשת יתר של הברה מסוימת במלה. סימן הטעם הוא (>) מעל להברה המוטעמת. ההטעמה תבוא בהברה האחרונה או בהברה הלפני אחרונה של המלה.

סוגי ההטעמה:

.1הטעמת ההברה האחרונה נקראת מִלְּרַע.

>

דוגמא: סָ-גַר

  א. מילים מלרעיות בשמות ייחודיים :

• קַרְ'קַע
• אֶמְ'צַע
• כּוֹ'בַע
• אַרְ'בַּע
• אֶצְ'בַּע

​

​

ב. סיומות המושכות את הטעם

הסיומות הבאות תמיד מושכות את הטעם, לפיכך ההטעמה במילה שיש בה אחת הסיומות הללו היא לעולם מלרעית.

2.ההטעמה המלעילית

הטעמת ההברה לפני האחרונה נקראת מלעיל.

> > > > >

דוגמאות: בַּ-יִת, נַ-עַר, דֶּ-גֶל, מִטְ-פַּ-חַת, מִשְ-קֶ-פֶת.

​

א.במלים שההברה האחרונה מנוקדת בסגול וההברה הלפני אחרונה מנוקדת בסגול או בצירה, באו קמץ או בחולם חסר.

> > >

דוגמאות : יֶ-לֶד , סֵ-פֵר, גֹּ-רֶן .

ב.במלים שההברה האחרונה מנוקדת בפתח וההברה הלפני אחרונה מנוקדת בפתח או בסגול או בחולם חסר.

> > >

דוגמאות: שַ- עַר שֶ-טַח רֹ- מַח

ג.במלים שההברה האחרונה מנוקדת בחיריק וההברה הלפני אחרונה מנוקדת בפתח או בחולם חסר.

> > > > >

דוגמאות: זַ-יִת, מַ- יִם אֹ-פִי עֵי-נַ-יִם יָ-דַ-יִם.

תלמיד יקר, כדי להעשיר את הידע בנושא הטעם וכדי לתרגל את החומר הנלמד , נא הקש על הקישור להלן:

http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/hege/hege8.html

​

​