24 גלויות אמנותיות של ירושלים
תולדות ארץ ישראל לאור פריטים מאוסף צבי אלכסנדר ז"ל
ואתרים נוספים בארץ הקודש
אוסף צבי אלכסנדר
צבי אלכסנדר (2008-1922)
נולד בפולין, עלה לארץ ישראל בגיל 12 ולמד בגימנסיה הרצליה. במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי, ולאחר קום המדינה שירת בצה"ל כקצין בחיל הקשר. בשנים 1957-1953 שימש נציג חיל הקשר במשלחת הרכש של משרד הביטחון בניו-יורק. לאחר שובו משליחותו, הצטרף לענף הנפט שהיה אז בראשיתו, כסמנכ"ל חברת "לפידות", הבעלים של שדה הנפט היחיד בישראל. ב-1965 מונה למנכ"ל חברת הנפט הלאומית, תפקיד בו כיהן עד שנת 1974. לאחר מכן פנה לעסקים פרטיים.
אוסף אלכסנדר
צבי אלכסנדר קנה לעצמו מוניטין בינלאומי כאספן נלהב ובר סמכא בתולדות הדואר של ארץ ישראל. במשך יותר מחמישים שנה בנה את האוסף החשוב מסוגו בנושא, הכולל מקבץ יוצא דופן של אלפי מסמכים בולאיים והיסטוריים, המשקפים שש מאות שנות היסטוריה בארץ ישראל. חשיבותו של האוסף נגזרת מהיקפו העצום, מאורך התקופה ההיסטורית שהוא מייצג ומריכוזם של פריטים נדירים ומיוחדים במינם.
לצד הפריטים הבולאיים טיפח צבי אלכסנדר אוסף של אלפי גלויות תיירותיות המשקפות את מראות ארץ ישראל מאז שלהי המאה ה-19 ועד מחצית המאה ה-20.
האוסף, אשר זיכה אותו במדליות זהב גדולות בתערוכות ברחבי העולם, מוצג בתצוגת קבע במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות שבמוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.
מיזם "ארץ הצבי"
מאידך גיסא, הביטוי "ארץ הצבי" מציין כי הפריטים השמורים באוסף מייצגים את "הארץ בעיניו של צבי אלכסנדר". במהלך השנים הרבות שהקדיש צבי לאיתור אלפי הפריטים, לחקר המידע הכלול בהם, וללימוד מעמיק של הקשר שלהם לתולדות ארץ ישראל, הוא ליקט פסיפס מרתק של מסמכים ותמונות המתארים את ההיסטוריה המקומית ואת האירועים הבינלאומיים שהשפיעו על גורלה. הפריטים שבחר צבי לאסוף נוצרו במהלך 600 השנים האחרונות בידי יחידים וארגונים, אשר תרמו כל אחד את חלקו לעיצוב פניה של הארץ בה אנו חיים כיום.
בשנת 2021 יצא לדרך מיזם "ארץ הצבי", אשר נועד לחשוף בפני הציבור הרחב את האוצרות הכלולים באוספו של צבי אלכסנדר ז"ל, ומאוכסנים במחסני מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. שמו של המיזם נועד לבטא את מהותו של האוסף העוסק בהיבטים שונים של ארץ ישראל.
מחד גיסא, המונח "ארץ הצבי" הוא כינוי לארץ ישראל. הוא הולם את האוסף אשר מתמקד כולו בתולדות ארץ ישראל, ושופך אור על מראות הארץ והאירועים שהתרחשו בה.
מקור הביטוי "ארץ הצבי" הוא בפרק י"א של ספר דניאל, שם הוא מופיע פעמיים. בפסוק ט"ז נכתב "וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי" ובפסוק מ"א נכתב "וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי". ברוח זו מוזמנים הקוראים "לבוא אל ארץ הצבי", לבקר במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות (במוזיאון ארץ ישראל – תל אביב), ולצפות בפריטים הייחודיים המוצגים בו.
הוצאת M. Stg. מאיסמעיליה
בצידה האחורי של כל אחת מן הגלויות משולב כיתוב הקובע כי זכויות היוצרים שייכות למוציא לאור מאיסמעיליה שבמצרים.
מעט מאוד ידוע על המוציא לאור M. Stg., אשר הוציא בעיקר סדרות של גלויות תיירותיות המתארות את נופי העיר איסמעיליה.
סדרת הגלויות מארץ הקודש שונה בתוכנה מיתר הגלויות של המוציא לאור. כמחצית מ-24 התמונות שבגלויות מבוססות על תמונות שצולמו בידי הצלמים הצרפתים ממשפחת בונפיס, והמחצית האחרת מבוססת על ציורים של הצייר הגרמני יוהן פרידריך פרלברג.
על כריכת הקרטון שעטפה את סדרת הגלויות מודפס עיטור ובתוכו תשליב של האותיות MS. ככל הנראה מדובר בלוגו של המוציא לאור.
הוצאת M. Stg. מאיסמעיליה
דוגמאות לגלויות בהוצאת M. Stg. המציגות את נוף העיר איסמעיליה.
הוצאת M. Stg. מאיסמעיליה
דוגמאות לגלויות בהוצאת M. Stg. המציגות את נוף העיר איסמעיליה.
24 גלויות אמנותיות של ירושלים
סדרת הגלויות נמכרה לציבור בכריכה העשויה מנייר עבה מקופל בצבע סגול. על הכריכה נרשם שם המוצר ושולב הלוגו של המוציא לאור.
24 גלויות אמנותיות
כך נראית הכריכה כשהיא פרוסה.
יצירותיו של יוהן פרידריך פרלברג
כמחצית מן התמונות המופיעות בגלויות הן פרי מכחולו של הצייר הגרמני פרידריך פרלברג, שיצירותיו זכו להצלחה ולפרסום רב בסוף המאה ה-19.
יוהן פרידריך פרלברג נולד ב-24 באפריל 1848 בעיר נירנברג שבגרמניה. אביו, ג'ורג' כריסטיאן פרלברג, היה צייר ושימש בשנות השלושים כצייר החצר של אוטו, מלך יוון. גם אחיו הבכור, ג'ורג' כריסטוף פרלברג, היה צייר. בשנת 1868 החל פרידריך פרלברג ללמוד אדריכלות וציור נופים בבית הספר לאמנות בנירנברג, ובהמשך העמיק את לימודיו בפריז. עם סיום לימודיו בשנת 1875 הוא התיישב בעיר מינכן והחל לעסוק בציור נופים. את עיקר פרנסתו מצא מציורי נוף שביצע עבור חברות מסחריות, בשליחותן יצא למסעות ארוכים בגרמניה, אוסטריה, ספרד, צפון אפריקה, מצרים וסודן.
בשנת 1898 הוא נשכר על ידי חברה להוצאת גלויות תיירותיות והצטרף מטעמה למשלחת של הקיסר ווילהלם השני ופמלייתו בביקורם בארץ ישראל. במהלך הביקור תיעד את הקיסר ומשלחתו, והכין סדרה ארוכה של ציורי נוף בארץ ישראל, לבנון ומצרים.
ציוריו של פרידריך פרלברג הצטיינו בתיאורים מדויקים של הנוף ושל המבנים שצייר. הוא נהג לשלב ביצירותיו דמויות אנושיות בלבוש עשיר ומגוון, אשר הדגישו את נושא הציור.
הזכות להכנת גלויות תיירותיות מתמונות אלו הייתה שמורה בידי חברות בגרמניה, אולם מספר מוציאים לאור ממצרים קיבלו רשות (או פעלו ללא רשות) והדפיסו גלויות המבוססות על יצירותיו של פרלברג.
יוהן פרידריך פרלברג נפטר במינכן ב-14 בפברואר 1921.
יצירותיו של יוהן פרידריך פרלברג
ירושלים - קבר מרים
ירושלים - כיפת הסלע
בית לחם - כנסיית המולד
טבריה על רקע הכינרת
יפו
בית לחם - בתוך כנסיית המולד
בצבע - התמונה בהוצאת החברה הגרמנית. בשחור לבן - התמונה בהוצאת החברה המצרית.
יצירותיו של יוהן פרידריך פרלברג
ירושלים - גן גת שמנים
ירושלים - הכותל המערבי
ירושלים - חזית כנסיית הקבר
ירושלים - הרוטונדה בתוך כנסיית הקבר
בצבע - התמונה בהוצאת החברה הגרמנית. בשחור לבן - התמונה בהוצאת החברה המצרית.
האתרים ברחבי ירושלים
1
2
3
4
5
6
7
8
מצודת ציון (2)
שער יפו (1)
כנסיית הקבר (2)
רחוב אל-ח'נקה (1)
שער שכם (1)
מבט מכנסיית סט' אנה (1)
תחנה 2 בדרך הייסורים (1)
מבט ממצודת האנטונייה (1)
9
10
11
12
מסגד עומר (1)
הכותל המערבי (1)
קבר מרים (1)
עמק יהושפט (1)
13
גן גת שמנים (1)
1
2
3
4
5
7
8
9
10
11
12
13
6
ירושלים - מצודת ציון
ירושלים
הרחבה הפנימית של שער יפו
ירושלים - מגדל דוד
ירושלים
חזית כנסיית הקבר
ירושלים
בתוך כנסיית הקבר
ירושלים
רחוב אל-ח'נקה
במרכז התמונה נראה הצריח של המסגד הבנוי במתחם אל-ח'נקה א-צלאחיה, היא אכסניית הדרווישים של צלאח א-דין.
ירושלים - שער שכם
ירושלים - מבט מכנסיית סט' אנה
תצפית מן החומה ליד כנסיית סט' אנה
6
ירושלים - התחנה השנייה של דרך הייסורים
ירושלים - מבט ממצודת האנטוניה
תצפית ממצודת האנטוניה
8
ירושלים - מקום המקדש ומסגד עומר
ירושלים
כותל הדמעות של היהודים
ירושלים - קבר מרים
ירושלים - עמק יהושפט
ירושלים
גן גת שמנים
האתרים ברחבי הארץ
1
2
3
4
5
6
7
ירושלים (15)
יפו (1)
חיפה (1)
טבריה (1)
אתר הטבילה בירדן (1)
בית לחם (3)
חברון (1)
מעיינות משה ליד סואץ (1)
1
4
2
3
5
6
7
יפו
אתר הטבילה בירדן
חיפה
טבריה - על רקע אגם הכינרת
בית לחם - כנסיית המולד
בית לחם - בתוך כנסיית המולד
בית לחם - מערת הלידה
חברון - מראה כללי
סואץ - מעיינות משה
סואץ - מעיינות משה
צילום משנת 2010. (מקור: ויקיפדיה)
תחריט משנת 1881. (מקור: "פלשתינה המצוירת")
נווה מדבר גדול ועשיר במערב חצי האי סיני. המסורת מזהה את האתר עם "אילים", אחת מתחנות בני ישראל בזמן יציאת מצריים.
הרשאה לשימוש במידע ובתמונות
המידע והתמונות שבאתר נועדו להנאתם של אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה. קוראים המעוניינים בכך רשאים לשכפל את המידע ולעשות בו כל שימוש (לא מסחרי).
בצמוד לתמונה יש לציין כי מקורה ב"אוסף אלכסנדר, מוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות".
חלק ניכר מן הפריטים השמורים באוסף אלכסנדר מפורסמים באתר האינטרנט שבכתובת הבאה:
http://www.alexandercollection.org/
עוד מצגות ומבחר מאמרים בנושא אוסף אלכסנדר ניתן למצוא באתר האינטרנט שבכתובת הבאה:
הקוראים מוזמנים לבוא ולבקר בתצוגת הקבע ובתערוכות המתחלפות של פריטי אוסף אלכסנדר המוצגים במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות, מוזיאון ארץ-ישראל תל-אביב.
פרטים לגבי מועד פעילות המוזיאון ניתן לברר באתר: https://www.eretzmuseum.org.il/