זירה 5�תרבות דיגיטלית

דויד מסיקה – יב"ע לפיד מודיעין – תשפ"ו

לחיות בשני עולמות מקבילים

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא...

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה,

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ,

רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה אָזְנוֹ עוֹדָהּ רַעֲנַנָּה,

רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה עֵינוֹ טֶרֶם שָׂבְעָה לִרְאוֹת,

(...)

וְאַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים וּבְמִלְחֶמֶת־יֵשׁוּת,

וּמְגִלַּת־סֵפֶר חַיָּיו הוֹלְכָה מִתְפָּרֶשֶׁת, –

וּבָאוּ אֶחָד אֶחָד, וְיִגָּלֶה פֵּשֶׁר

כָּל אוֹת וָאוֹת וְסֵמֶל סֵמֶל כָּל הַבָּאוֹת,

שֶׁחֹקְקוּ עָלֶיהָ בְּרֵאשִׁית בְּרִיָּתָהּ, –

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית־נוֹף מוֹלַדְתּוֹ.

שאול טשרניחובסקי

מושג "חיברות" או "סוציאליזציה" הינו תהליך התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת שמקנה ליחיד דפוסי התנהגות בחברה, נורמות וערכים. �הבניה חברתית היא התהליך שבו מעוצבת המציאות על ידי אינטראקציה של חברים בתרבות או בחברה מסוימת. �בבסיס המושג נמצאת ההבנה שמה שנתפס כמציאות מוצקה היא תולדה של דפוסי התנהגות ואינטראקציות חברתיות

קונפורמיזם (עדריות) �הניסוי של "אש"

חיברות והבניה חברתית

חיברות: מה גורם לנו להשתייך לסביבה שלנו?

הורים ומשפחה

מסגרות חינוך

חברים

(קבוצת השווים)

אמצעי התקשורת

התקשורת ההמונים: �סוכן החיברות הדומיננטי בחיינו

בחברה המודרנית, כלי התקשורת ההמונים (קולנוע, עיתונים, רדיו, אינטרנט, טלוויזיה ועוד...) הם בעלי השפעה עצומה על הצעירים והמבוגרים כאחד מאחר והם מלווים את האדם מלידתו ועד לפטירתו

באמצעות תקשורת ההמונים, מונחלת תמונת עולם חד-ממדית, נעדרת ספקות או תהיות אודות המציאות. האדם הופך להיות יצור חד-ממדי המעצב את עולמו הפנימי והחצוני על פי מה שמועבר לו באמצעות הטלוויזיה או הרשתות החברתיות הפופולאריות

מטריקס (00:25-00:44)

תרבות דיגיטלית: נושאי הזירה

כיצד ערוצי המדיה הדיגיטליים משפיעים על החברה ועל התודעה שלנו?

עיצוב הפרט והחברה

מה השפעת המדיה הדיגיטלית על אופי החברה וגיבורי התרבות שלה?

השפעה על התרבות

כיצד הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת לבעלי אינטרסים לשלוט עלינו?

אבדן האמון וסכנות

מה הייתם עושים בלי סמארטפון?

איך הייתם מתעוררים בבוקר�ומתעדכנים על המשחק של אתמול

איך הייתם מתָקשרים עם חברים

איך הייתם יודעים מתי מגיע האוטובוס ואיך הייתם משלמים על הנסיעה

כיצד הייתם מעסיקים את עצמכם

בהפסקות ובשאר הזמן הפנוי שלכם

?

?

?

?

הטכנולוגיה מעצבת את פני האנושות ומכוונת את דרכה ההיסטורית באופן מוחלט ובלתי-נמנע

הטכנולוגיה היא למעשה הסביבה המעצבת את התנהגותנו. היא לא רק עוד אסופת פונקציות וכפתורים, �אלא פקטור שמשנה יחסים בין אנשים.�צורת התקשורת וסוג התקשורת מעצבים את האישיות� ואת המבנה החברתי

דטרמיניזם טכנולוגי

כיצד הזום משפיע על איכות התקשורת בינינו

אנשים מחוברים סביב "מדורת השבט", תקשורת בינאישית באמצעות הדיבור

חברה מעודדת השכלה, השיגים אישיים, מחקר, בזכות הדפסת ספרים והפצת מאמרים

עידן המדורה

עידן הדפוס

עידן הטכנולוגיה

האנושות התפתחה בהתאם למדיום המרכזי של התקופה

טשטוש הגבולות בין הקבוצות, השפות והתרבויות; ביטול היררכיות של גיל ומעמדות, ידע נגיש לכל

בעבר, לא ניתן היה לקיים תקשורת רחוקה סינכרונית (בזמן אמת): �היו שולחים מכתב ומחכים לתשובה. ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה תקשורת רחוקה סינכרונית באמצעות מגוון אפשרויות: טלפון, שיחות וידאו במקביל לתקשורת א-סינכרונית: הודעות טקסט, דיבור, סרטון או וואטסאפ. �

כיום ישנה אפשרות ההקלטה של תכנים כמו הרצאות, הופעות ועוד, �וכך לשלב בין תקשורת סינכרונית לבין תקשורת א-סינכרונית.

�למרות הקלות בה ניתן לתקשר בזמן אמת, קיימת עלייה משמעותית דווקא בשימוש בתקשורת א-סינכרונית כמו וואטסאפ. אולי בגלל שקל יותר לנסח הודעה? אפשר לחכות לתשובה לזמן שנוח לנמען ועוד...

תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית

תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית

"המדיום הוא המסר"

מרשל מקלוהן טבע את הביטוי המפורסם בכדי להסביר את הגישה שלו. מקלוהן טוען שהאפקט של הטכנולוגיה טמון באופי שלה ולא בתוכן שמועבר באמצעותה כלומר, המדיום מכתיב במידה רבה כיצד המידע יתפרש ויתקבל אצל הצד השני

לכל מדיום יש שפה משלו (דיבור, כתב, תמונות...).�בכל תקופה יש מדיום אחד שהוא דומיננטי יותר מהאחרים,� והוא גורם לחברה להסתכל ולפעול על המציאות דרך המשקפיים של אותו מדיום

מרשל מקלוהן

דוגמה: צריכת חדשות במדיה שונים

רדיו

אנחנו מקשיבים תוך כדי עבודה

טלוויזיה

אנחנו ישובים לצפות ורואים תמונות

רשת חברתית

אנחנו מגיבים, משתפים, �ויוצרים דיון

מסקנה: האמצעי קובע איך אנחנו חווים את המידע

דוגמה: השפעת

דטרמיניזם טכנולוגי

דטרמיניזם טכנולוגי הוא זרם במדעי החברה הטוען כי:

✓ התפתחות הטכנולוגיה מעצבת ומובילה

את התפתחות החברה

✓ הטכנולוגיה משפיעה על החברה, ולא להפך!

לפי דעתכם, אילו שינויים המדיה הדיגיטלית �מחוללים על הפרט ועל החברה?

היקיקומורי – סינדרום הבדידות החברתית

תקשורת פנים אל פנים וחיזוק האמפתיה

ההשפעות השליליות של השימוש באינטרנט

האינטרנט משנה את האופן בו אנו צורכים מידע ומשפיע על הדרך בה אנו מתקשרים עם הסביבה שלנו. הזמינות של המידע נועד להקל עלינו ולחסוך לנו זמן אך הפנאי הזה לא מנוצל היטב

ניוון יכולת הריכוז והזיכרון: קושי להתרכז לאורך זמן. בנוסף, אין צורך לזכור מידע, הכל זמין ברשת בשליפה באופן מיידי.

קבעון ואחידות מחשבתית: המידע מרוכז באתר מידע בולטים (ויקיפדיה) אשר מסכם ומשטח כל המידע האנושי בשפות שונות

חוסר שקט תמידי: אין זמן לעצור, צריך לרוץ יחד עם כמות המידע המוזרם לנו באתרי החדשות והרשתות החברתיות

חשיפה לתכנים פוגעניים: הרשת מלאה באתרים המפיצים מידע שגוי (פייק ניוז) וכן תכנים פורנוגרפיים ואלימים

ההשפעות החיוביות של השימוש באינטרנט

המחקר של פרופ' עשת עוסק במיומנויות חשיבה הרלוונטיות בסביבה האינטרנטית. לשיטתו, השימוש באינטרנט מחייב ולכן מפתח יכולות קוגניטיביות משמעותיות במסגרת המאה ה-21

חשיבה חזותית: המחשה ויזואלית המחליפה את הטקסט: תמונה או סרטון המדגימים את המסר/המידע אשר רוצים להעביר בצורה מובנת יותר

חשיבה מסתעפת: יכולת חשיבה רחבה היקף. יכולת להימצא ולשאוב אינפורמציה ממקורות שונים וליצור הקשרים בין מושגים ותחומי ידע שונים

חשיבה ביקורתית: יכולת לסנן מידע מפוברק (פייק ניוז) ואנשים מתחזים במסווה אנונימיות השורר ברשת

חשיבה זמן אמת: יכולת לקיים מספר פעולות בו זמנית ולפצל את רמת הקשב למספר מקורות מידע בו זמנית

ילׅידים דיגיטליים / מהגרים דיגיטליים

ילׅידים דיגיטליים נולדו למצב בו התקשורת המרכזית היא תקשורת מתווכת באמצעות מחשב (לאחר שנות ה-80). �בניגוד למהגרים דיגיטליים אשר נולדו לפני שנות ה-80 ונדרשו להתאים את עצמם לאותו עולם טכנולוגי. עבור ילידים דיגיטליים רשת האינטרנט ממלאת תפקיד תקשורתי מרכזי וטלפונים ניידים הם אמצעי תקשורת נגיש. הם מיומנים יותר בתפעול ושימוש בטכנולוגיה וקל להם לאמץ חידושים טכנולוגיים תכופים.

כדאי לשים לב להיפוך תפקידים ולפערים הדיגיטליים הנוצרים: �כמו בתהליך הגירה ממשי, גם כאן, לעיתים הילדים תופשים את תפקיד המבוגר ולהיפך, כשצעירים צריכים לסייע למבוגרים בתפעול תקשורת דיגיטלית. �זה יכול לעודד מפגשים בין-דוריים, אבל גם לשינויים ביחסי כוחות במשפחה למשל, כשהמבוגר צריך את הסיוע מהצעיר ולא להיפך...

ילׅידים דיגיטליים

מהגרים דיגיטליים

BOOMER

GEN

Z

השפעת העולם הדיגיטלי על הדורות

הון ופערים דיגיטליים

ההון הדיגיטלי מבטא את היכולת של קבוצות או אנשים לשלוט במדיה דיגיטליים. מדובר בשילוב בין: מידת הנגישות למדיה דיגיטליים + היכולת לשלוט ולתפעל אותה + ידע על קיום המדיה ועל השימושים בה.

​

בדרך כלל הפערים בהון הדיגיטלי קשורים לפערים חברתיים, כלכליים ותרבותיים. �כך נוצר מצב שבעלי הון דיגיטלי רב יותר יכולים להשתמש בצורה מגוונת ויעילה יותר במדיה הדיגיטליים, בעוד שבעלי הון דיגיטלי קטן יותר, משתמשים במדיה הדיגיטליים בצורה מצומצמת בהרבה.

פערים דיגיטליים על בסיס חברתי

אוריינות דיגיטלית

בעלי הון דיגיטלי נמוך משתמשים במדיה דיגיטלית בעיקר לתפעול רשתות חברתיות ולא מרחיב או מעמיק את השליטה ואת הידע. באופן זה, הפער הדיגיטלי הולך וגדל בינם לבין בני המעמד הכלכלי/החברתי הגבוה

פערים דיגיטליים בעקבות הקורונה

01

בוחן סיכום

רשת חברתית (פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם לינקדין, ...) �היא פלטפורמה או אתר אינטרנט המתמקד בבנייה או שיקוף של קשרים חברתיים בין אנשים. רשתות אלו מייצרות אפשרויות חברתיות ועסקיות רבות כגון מציאת עבודה, יצירת קשרים רומנטיים, שימור קשרים קיימים, והן משמשות גם ככלי פרסומי. כל רשת מאופיינת בתכנים מסוימים (סרטונים, תמונות, טקסט) או על בסיס קהלי יעד היוצרים קהילות וירטואליות סביב תחום עניין משותף

רשתות חברתיות

בעד או נגד?

03

04

01

02

מה מושך את הקהל לרשתות החברתיות?

חווית הקשר והחיבור

חווית השייכות החברתית

חווית מציצנות

חווית החשפנות

שמירת קשר עם המשפחה והחברים. תחושה שאני לא בודד אף פעם

חווית שייכות חברתית עוצמתית ופופולריות. התחושה של הקלות שיש ב'רכישת חברים'

גלישה ברשתות מאפשרת חוויה חזקה ו'כשרה' של מציצנות: הצצה לפרטי ההתרחשויות אצל אחרים

התחושה שאני נחשף ושכולם קוראים את זה (ומגיבים!), יוצרת העצמה מיוחדת (לייקים)

רשתות חברתיות ובני נוער – בעד או נגד

• מרוץ אחרי פופולריות
• שימוש בביטויים פוגעניים ואמירות קיצוניות כדי להתבלט
• תפוצה רחבה יותר לפגיעה
• מסך בין המוען לנמען מה שמונע התמודדות עם הנפגע
• עקבות דיגיטליות ארוכות טווח

​

​

• מגביר את המודעות החברתית והפוליטית דרך הפיד של הרשת
• הופך את הנוער לאזרחים מודעים ומעורבים
• מאפשר גם לבני נוער מופנמים לבטא את עצמם
• מרחיב את המעגל החברתי
• מחבר בעלי תחומי עניין משותפים

​

קטע מתוך הסרט�"מסכי עשן-המלכודת הדיגיטלית"

מדקה 22 עד 40

CREDITS: This presentation template was created by Slidesgo, including icons by Flaticon, and infographics & images by Freepik

חוכמת ההמונים היא הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. שקלול התשובות שתפיק קבוצה גדולה של אנשים, שאינם מתואמים ביניהם, יהיה לעיתים מדויק יותר מהתשובה הטובה והמלומדת שיפיק מומחה עצמאי�

(ניסוי בכיתה – ניחוש כמות המסטיקים בקופסה)

ניסוי ניחוש משקל השור:�ב-1906, המדען פרנסיס גלטון, גילה שאם שואלים ומשקללים את תשובותיהם של אנשים רבים מה לדעתם הוא משקל השור העומד לפניהם, הם יכולים להגיע לתשובה קרובה יותר לאמת מאשר תשובתו של מומחה...

חכמת המונים – "פוּק חָזִי מַאי עַמָא דָבַר"

חכמת ההמונים – האם צריך לסמוך על דעת ההמון?

הדמוקרטיזציה של הידע

האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי תבל. הוא לא רק מוקד לבידור ותרבות אלא גם לצריכת החדשות והידע של רוב העולם המודרני. �מנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא ולפרסם מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה ולשתף אחרים בסביבתם ובכל רחבי העולם

בעבר אנשים נדרשו לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, ספריות לאומיות וכדומה כדי לרכוש ולהפיץ ידע. כיום, רשת האינטרנט יצרה דמוקרטיזציה של הידע ושל הדעות: אפשר היום לפרסם מידע ופרשנות באופן ישיר ולזכות בפרסום, בלי שיידרש ידע רשמי או הסמכה רשמית ובלי אמצעים כלכליים משמעותיים.

חופש הביטוי או פגיעה באיכות המידע?

הדמוקרטיזציה של העיתונות

בעידן הדיגיטלי, כל אזרח הוא "עיתונאי פוטנציאלי":

• נמצאים בכל מקום, קרובים לאירועים
• לכל אחד יש מצלמה איכותית בכיס בכל מקום
• לכל אחד יש אפשרות להקליט, לעבד ולהפיץ מידע לקהל רחב מאוד (לרשתות חברתיות, לאתרי חדשות שמקבלים מידע מאזרחים, לאתרים פרטיים)
• דיווח אזרחי נתפס כיותר אמין וללא שיקולים זרים

​

ה"המונים" יכולים לעשות עבודה עיתונאית

מי קובע מה נכון בעידן הדיגיטלי?

בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-2019, שאלו את המשתתפים מהיכן הם מקבלים את רוב המידע שלהם בנושאים פוליטיים�ההפתעה הייתה ש-3/4 מהציבור צורכים תכנים חדשותיים ברשתות החברתיות לפחות פעם ביום, יותר מבכל אמצעי התקשורת האחרים

מי צריך מהדורת חדשות בטלוויזיה?

מי קובע מה נכון בעידן הדיגיטלי?

רמת האמון הציבורי הנמוכה באמצעי התקשורת חייבת לשמש כתמרור אזהרה�

אם אנחנו רוצים תיווך אחראי של המציאות, דווקא בעולם חסר השליטה של הרשתות החברתיות, אנו עדיין זקוקים לתקשורת ממוסדת יציבה כלכלית, מגוונת, הוגנת מבחינה פוליטית וכזו שמבינה את שליחותה וחשיבותה לתפקוד החברתי התקין

שנות 2006-1999 הן שנות הפריחה �של האינטרנט והרשתות החברתיות

רמת האמון שהציבור רוכש לתקשורת

טשטוש בין תקשורת מסורתית לרשתות חברתיות

תקשורת מסורתית - זוכה לאמינות גבוהה ומוכרת כ"עיתונות", שפועלת על פי כללים ונורמות מקצועיים.

יותר מסורבלת וכפופה לפיקוח ולעבודת צוות (עורכים, מנהלים, שלל אינטרסים).

רשתות חברתיות – נגישות גבוהה מאוד, מהירות, מיידיות, אפשר לעשות דברים שלא ניתן בתקשורת המסורתית כמו תוכן יותר קיצוני וישיר, בלי עריכה או שיקולים כלכליים של בעלי הערוץ.

עמית סגל בערוץ 12

עמית סגל בעמוד Xהפרטי שלו ב-

האם יש הבדל בין הדיווח בערוצים מסחריים לחשבון הפרטי? האם ניתן להתאים את התוכן בהתאם לתגובות המתקבלות ברשת?

1. משבר כלכלי חמור של העיתונאות הממוסדת
2. השתלטות הרשתות החברתיות על השיח הציבורי
3. עיצוב סדר היום על ידי פוליטיקאים, יחסי ציבור ויועצים אסטרטגיים באמצעות רשתות חברתיות
4. שינויים טכנולוגיים שמאפשרים ייצור, עיצוב ובעיקר הפצת על ידי אזרחים של מידע בהיקפים עצומים, בקלות ולא רק על ידי עיתונאים מקצועיים

שינויים בשדה העיתונאי בעקבות התקשורת והתרבות הדיגיטלית

הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. �כיום שולטת מגמת כתיבת בלוגים של אנשי עסקים, פוליטיקאים (דוגמת הילרי קלינטון), יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת.

ולוג הוא בלוג המורכב מסרטוני וידאו קצרים. כך הוא גם בעניין הפודקסטים המשתמשים במדיום האודיו בלבד.

הבלוג מאפשר הפצת דעות מגוונות ברחבי העולם ותורם לחופש הביטוי ולשיח הציבורי אם כי, הוא נוטה לתאר עולם חד-ממדי ולמנוע שיח בין בעלי דעות שונות

בלוגים, ולוגים ופודקסטים: תקשורת לעם?

הטיות מחשבתיות ותרבות דיגיטלית

הטיות מחשבתיות– למה?

עובדות

וטענות

אמונות ודעות אישיות

עובדות מקובלות עלינו

עובדות שנתעלם מהן

המדיה החדשים עושים שימוש במנגנוני חשיבה נפוצים אצל בני האדם. אחת מהן היא הטיית האישוש: אנו נמשכים למידע שתואם את דעותינו, והאלגוריתמים מגישים לנו עוד ממנו. דוגמה נוספת היא הטיית העוגן: הנתון או המסר הראשון שנחשפנו אליו משמש לנו נקודת ייחוס, גם אם הוא שגוי. כך נוצרת אשליה של מציאות ברורה ופשוטה וחוסכת מאיתנו מאמץ מחשבתי. בסופו של דבר, המדיה החדשים אינם מאפשרים לנו באמת להרחיב את הדעת ולפתח חשיבה ביקורתית אלא נוטים לחזק דעות קדומות...

הטיית האישוש – Confirmation Bias

חכמת המונים ותרבות הדיגיטלית

האם תם עידן הסמכות המקצועית?

השפעה על העיתונות�במקום להסתמך על עיתונאים מקצוענית-מומחים, אולי כדאי יותר לקבל מידע מההמונים, מהרשתות החברתיות, מהאתרים החופשיים, מאתרים מקומיים ועוד...

אבדן אמון במומחים�תיתכן ירידה באמון שנותנים למומחים בתחומים שונים על חשבון האמון שמעניקים לאנשים בעלי פופולריות ברשת

תחושת קהילתיות�אנשים מחפשים (ומוצאים) תשובות ועזרה ברשתות החברתיות בצורה קלה ונוחה (למשל אנונימית) על חשבון פנייה לגורמים ממסדיים

02

בוחן סיכום

האינטרנט מסתמן כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז המצאת הכתב ועד 2003

מהפכה המידע זו מאופיינת בכמות מידע עצום העומד לרשותנו: �היא כוללת אין-ספור אתרי אינטרנט, מאגרי מידע, ערוצי מדיה מגוונים, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות, מפות, תמונות, עולמות וירטואליים, שירותים דיגיטליים ועוד...

מהפכת המידע

מדיה חברתית

מדיה ברשת האינטרנט, שמבוססים על תוכן גולשים (אנשים פרטים, גופי ממשל או חברות). �החידוש המרכזי שמאפיין את הטכנולוגיה הדיגיטלית �הוא היפוך התפקידים: בעוד בתקשורת המסורתית יש "מוען" שמייצר תכנים ומפיץ אותם ל"נמענים" �הקולטים אותם, הרי שבמדיה חברתית, הקהל הוא גם נמען וגם מוען: המידע הוא שיתופי וברגע שהוא מופץ, הוא הופך לנחלת הכלל.

סביב התוכן המופץ ברשת, נוצרות קהילות המכונות "רשתות חברתיות" שמבוססות על אינטרסים תרבותיים, כלכליים, פוליטיים ועוד...

מהפכת המידע אינה מצטמצמת לגבולות "ויקיפדיה". היא משפיעה על הכלכלה, החברה והפוליטיקה. �בעידן הדיגיטלי הגלובלי, אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות ביותר.

הידע עובר מבעלי הכוח והאליטות אל האזרח הקטן: גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים ומגלים לציבור, כמו במקרים של פרשיות סנודן, מסמכי פנמה וויקיליקס.

חופש המידע: �איום בטחוני או יצירת "רשות חמישית"?

מהפכת המידע

וויקיליקס �ו"הרשות החמישית"

מהפכת המידע יצרה מצב שבו הידע נגיש לכל. ידע הוא כוח. הוא מאפשר לנו להבין ולפעול באופן עצמאי, ללא תיווך בעל סמכות המחזיק באופן בלעדי במידע הדרוש לקבלת החלטות. לכאורה, הכוח להשפיע עובר לידי האזרחים.

עד כמה ניתן לסמוך על המידע המתפרסם ללא בקרה מקצועית ברשת?

למי יש אינטרס לפרסם מידע שאמינותו מוטלת בספק?

מהימנות המידע ברשת

כיצד לאמת מידע המופיע ברשת

ארץ נהדרת:

"אל תעבירו הלאה"

הקרבות על �עריכת ערכי ויקיפדיה

פוסט-אמתPost-truth :

תרבות פוליטית שבה חלק ניכר מן השיח הציבורי מבוסס על פנייה אל הרגש ועל דעות אישיות, במקום שהאמת והעובדות יעצבו את דעת הקהל�בתרבות הדיגיטלית, כל אדם יכול להביע את דעותיו במרחב הציבורי ולהציגן כעובדה. �כל קול עשוי להיחשב כלגיטימי ועובדתי בהתאם לכמות הגולשים המביעים הסכמה ותמיכה באותו פרסום, בלי קשר לנכונות הטענה:�לעתים, "אמינות" ו"נכונות" התוכן נקבעות ע"פ כמות התגובות ולא ע"פ איכות המידע

פוסט-אמת �בעידן הדיגיטלי

אנטישמיות? �תלוי בהקשר...

01

02

לווטסאפ שלכם מגיעות שתי הודעות:

איזו מהן תמהרו להפיץ?

בין השנים 2008-2005, �הרב שמואל הספיק להשיג הסמכה לרבנות, דוקטורט בחינוך ותואר פרמדיק במד"א

לפני 25 שנה, לפני עלייתו ארצה והפיכתו לראש הישיבה, הרב שמואל נעצר על החזקת סמים קלים בקולג' באמריקה בו למד כסטודנט

מדוע אנחנו ממהרים להפיץ פייק ניוז?

הנטייה של בני אדם להפיץ מידע כוזב קשורה להתנהגות האנושית. כאשר אדם נחשף לידיעה חדשה ומפתיעה, נוצרת תגובת שרשרת ביולוגית המביאה לכדי עוררות גבוהה בחלקים במוח.

​

ההשפעה הזאת מובילה את האנשים שלא לאמת את המידע ולשתף אותו באופן מיידי, מה שגורם להפצה נוספת ולהגדלת הפייק ניוז כל פעם מחדש

פייק ניוז בזמן מלחמת איראן

פייק ניוז הוא שקר המופיע בצורה של ידיעה חדשותית (בניגוד לדיווח שגוי), מדובר במידע שמטרתו להונות את הציבור למטרות פוליטיות או מסחריות.

ברשת האינטרנט ישנם אתרים שכל מטרת הקמתם היא להפיץ מידע שקרי כאילו הוא מידע חדשותי אמין כדי לצבור עוקבים, להשפיע על דעת הקהל או להשיג מטרות פוליטיות/כלכליות

פייק ניוז (חדשות כזב)

החפרנים – פייק ניוז

מי מרוויח מהפצת פייק ניוז?

האינטרס הפוליטי

האינטרס הכלכלי

ידיעות מזויפות עשויות לעודד אנשים לרכוש מוצר מסוים (בוטים, ממליצים בתשלום)

​

הפצת וקריאת פייק ניוז יוצרות תנועה ערה של גולשים ורייטינג גבוה לאתרים המתפרנסים מפרסום

הפצת מידע שקרי על המתחרה/האויב

​

עיצוב תודעת הציבור במדינה ובעולם

​

יצירת אווירה שלילית או חיובית וקביעת סדר יום ציבורי

פוסט מזויף המציג ילד פלסטינאי אשר לכאורה נורה בידי חיילי צה"ל

מקור התמונה: �סרט קולנוע עלילתי

למרות השימוש הנפוץ ברשתות החברתיות לצריכת חדשות, רוב הציבור מביע חוסר אמון כמעט מוחלט באמינות של המידע המתפרסם שם

�למעשה, אנשים סומכים על עצמם שיֵדעו לזהות את ההטיות ואת הבעיות, �אף שהוכח במחקרים שברוב המקרים, הם אינם מסוגלים לכך

20%

57%

רמת אמון הציבור ברשתות החבריות

רמת אמון הציבור �בתקשורת המסורתית

מי ממרוויח

מפייק ניוז?

בואו ניצור� פייק-ניוז:

בוט הוא תוכנה המבצעת פעולות אוטומטיות דרך האינטרנט. הבוט מפעיל חשבונות ברשתות חברתיות, המתנהגים כמו חשבונות אמיתיים

אדם או חברה ששולטים במאות או אלפי חשבונות יכולים לקחת חלק בעיצוב דעת הקהל, ביצירת רושם של "דעה רווחת", בקידום אנשים, רעיונות או מוצרים ברשתות החברתיות השונות במסווה של תגובות ספונטניות של אנשים אמיתיים

מה היא הסכנה על הדמוקרטיה ועל הבחירות?

בוטים וחשבונות מזויפים

ההבדל בין בוטים לחשבונות מזויפים

איך בוטים פועלים?

תוכנות מחשב שמבצעות פעולות רבות באופן "אנושי" �עד כדי כך שלמשתמש נדמה כי הוא מתקשר עם אדם ולא עם מחשב על מתוכנת להפליא...

תוכנות של בינה מלאכותית סורקות כמויות אדירות של מידע בזמן מהיר, מפיקות מידע על התנהגויות הגולשים ומעבדות את התוצאות. תוכנות כאלו מקבלות פידבקים מהמשתמשים ומפיקות לקחים, �מה שמאפשר להן "ללמוד" ולשפר ביצועים כל הזמן.

מתכנתי האלגוריתמים המנחים את התוכנות ה-AI יכולים לשלוט בדעת הקהל ע"י מתן מידע סלקטיבי, כאשר אינטרסים כלכליים ופוליטיים עומדים על הכף.

האם שוב מדובר בהבניית מציאות?

בינה מלאכותית A.I.

סכנה או תרומה לאנושות?

Mountainhead: �מי שולט בעתידינו?

מה עדיף? שופט אנושי או מחשב AI?

מחקר מאוניברסיטת שיקגו השווה בין קבלת ההחלטות של שופטים לביןChatGPT .

נמצא כי שופטים אנושיים מושפעים באופן משמעותי מרגשות וסימפתיה כלפי הנאשם, גם כאשר אלה אינם רלוונטיים מבחינה משפטית, ולעיתים סטים מפסיקות לפי תקדים משפטי.

לעומת זאת, ה-AI נשאר מחויב אך ורק לחוק ולהתקדימים המשפטיים ללא השפעה רגשית. הממצאים מעוררים דיון על איזון בין צדק בלתי נמנע באמצעות כללים נוקשים לבין צדק משתנה המושתת על חמלה והקשר אנושי...

?AIשופט אנושי או

?תקח לנו את הפרנסה AI

זיוף של פס קול או של צילום כך שמחברים בין סאונד לווידאו שלא שייכים זה לזה. לא מדובר רק ב"הדבקה", אלא בהתאמה מושלמת. הייחודיות של התופעה היא שימוש בבינה מלאכותית שמתאימה את המראה לסאונד באופן כזה שהקהל לא יכול לדעת שמדובר בזיוף �כל עוד המטרה היא הומוריסטית, הצופה מודע למניפולציה, אבל הטכנולוגיה עשויה לאפשר הטיות בעלות השלכות מסוכנות על החברה והדמוקרטיה

דיפ-פייק

Deep Fake– סכנה לדמוקרטיה?

שימוש ב-AI �ליצירת Deep Fake

הטוקבקים (Comments) מהווים את אחד החידושים החשובים של העיתונאות האינטרנטית, ובכלל את תפיסת האינטרנט כמדיום דמוקרטי, הטוקבק משמיע את 'קול העם', שנעלם מהעיתונות הרגילה, הנשלטת בידי בעלי הון ואג'נדה.

הטוקבק עוצב כבר בראשית דרכו כיישום אנונימי. ברוב המוחלט של האתרים בעולם אין צורך להזדהות כתנאי לכתיבת תגובה. בשל כך, רמת השיח בטוקבקים הולכת ומדרדרת

טוקבקים - פח הזבל של המדינה?

תרבות השנאה: פרסום טוקבקים ברשת

חוק למחיקת פוסטים פוגעניים

על פי הצעת חוק שהועברה לאחרונה בכנסת,

שופט יהיה רשאי להוציא צו המחייב להסיר תוכן מאתר אינטרנט, אם נעברה עבירה פלילית או אם אפשר לקבוע שיש פגיעה בשלומו הנפשי של אדם וכך יהיה אפשר להסיר תוכן פוגעני מהרשת בלי הוכחות קבילות

​

בעבר, בנימין נתניהו, הורה לא להעביר חוק דומה בנימוק ש"הנוסח מאפשר פרשנות מרחיבה, שעלולה לאפשר צנזורה של דעות ופגיעה קשה בחופש הביטוי במדינת ישראל"

טיהור השיח ברשת� או� פגיעה בחופש הביטוי?

"חמוץ אמריקאי"�התבטאויות קיצוניות ברשת

תרבות הביטול �ותקינות פוליטית

מכתב האומנים נגד המלחמה ותרבות הביטול

תרבות הביטול הוא כינוי גנאי לתופעה של נידוי אדם, לרוב מפורסם, בגלל אמירה או מעשה, שנתפסים כפוגעניים ושאינם עומדים בדרישות של ה"תקינות הפוליטית" המקובלת

איש ציבור (פוליטיקאי, אומן, איש אקדמיה...) שנפגע מהתופעה נדחף מאמצעי התקשורת והרשתות החברתיות ונשלל מננו את חופש הביטוי�למשל, הרשת טוויטר הרחיקה את האינטלקטואל ואושיות הרשת השמרן פרופ' ג'ורדן פיטרסון בשל התבטאויותיו שנחשבו כפוגעניות ולא לגיטימיות

מתוך כך, למרות חופש הביטוי האמור להתקים ברשתות החברתיות, תרבות הביטול יכולה לגרום לקבוצות מסוימות, (שעשויות להיות "הרוב הדומם"), להסס להתבטא ומתוך כך, נגרם נזק לערך חופש הביטוי וספירלת השתיקה מתחזקת

תרבות הביטול ותוצאותיה

אושיות (כוכבי) רשת

מושג חדש שהתפתח עם התפשטות התרבות הדיגיטלית וחדירת הרשתות החברתיות לתקשורת היומיומית.

תחילה החלו אנשים לכתוב בלוגים ואתרים פרטיים עם תוכן במגוון נושאים. עם תפוצת הרשתות החברתיות, החליפו דפי פייסבוק/אינסטגרם/יוטיוב וכו' את האתרים והבלוגים. יתכן כי אושיות רשת מחליפות את מושג "מנהיגי דעה" או "מעצבי דעת קהל" של התקשורת המסורתית

סתיו ראול - יוטיוברים

לעיתים כוכבי רשת כבר בעלי מעמד מחוץ לרשת (בידור, אופנה, מוזיקה,...), אבל לעיתים הכוח שלהם נגזר אך ורק מהיותם בעלי חשבונות ברשתות החברתיות (יוטיוב, אינסטגרם, �טיק טוק,...) עם מספר רב של עוקבים

חבורת פולהאוס�כוכבי רשת

יהדות בטיק טוק

מה תרצה להיות כשתהיה גדול?

סקר גדול של חברת לגו מצא שרוח הזמן השתלטה על הכל: �הילדים של היום מדמיינים את עצמם ככוכבי רשת כלומר, על המסך ולא מחוץ לאטמוספרה...�פער השאיפות בין ילדים במערב לבין ילדים סינים מדאיג לא פחות

לאושיות רשת יש כוח רב בעיצוב דעת הקהל בתחומים שונים והם זוכים לשיתופי פעולה עם גופים מסחריים או אפילו פוליטיים אשר זיהו את הפוטנציאל הרב

מצד אחד, יצרני תוכן חדשים נראים יותר אמינים, הם "דומים" לקהל,�הם אינם חלק מהתקשורת הממוסדת ולכן נדמה בטעות כי הם נטולי אינטרסים (מסחריים, פוליטיים)

מצד שני, הם מצטיירים לכאורה כיועצים למרות שאיש לא בודק את אמינות התוכן שהם מקדמים שהרי, מפרסמים משקיעים גם בסבסוד וקידום בלוגרים ויוצרי תוכן אינטרנטי כדי לפרסם תוכן שיווקי

אושיות (כוכבי) רשת

השפעת הסמרטפון �אנימציה (קודרת)

אבדן הילדות (ניל פוסטמן)

הילדים של פעם (דור הספר):

​

• הילדים דיברו שונה\התלבשו שונה וחשבו שונה.
• הגישה שלהם לתכנים הייתה מאוד מוגבלת.
• ההורים ומערכת החינוך גוננו וחשפו אותם לחיים בצורה מאוד מבוקרת באמצעות ספרים, הרצאות בבית הספר

הילדים של היום (דור המסכים):

​

הטכנולוגיה ואמצעי התקשורת יצרו חשיפה מוגברת לתקשורת ההמונים ולתכנים שאינם תואמים לגיל (סמים, אלכוהול, מין וכד'..)

​

התקשורת גורמת למעבר מהיר מדי לעולם המבוגרים ומטשטשת את ההבדלים ביניהם

​

על פי פוסטמן, החשיפה של ילדים לעולם המבוגרים גורמת ל"אבדן הילדות". הצפייה בטלוויזיה – ללא תיווך של מבוגר – יוצרת חברות בקרב הילדים לעולם המבוגרים בשלב התפתחותי מוקדם מדי. השפעת התקשורת, כסוכן חברות, גוברת על זו של ההורים ושל מסגרות חינוכיות/חברתיות אחרות.�

בתרבות הדיגיטלית התהליך אף מעמיק: ילדים, שהם ילידים דיגיטליים, שולטים בטכנולוגיה טוב יותר מהוריהם ויכולים להיחשף לתכנים שאינם מיועדים להם. בתקשורת דיגיטלית כל אחד צורך את התכנים באופן אישי במחשב או בטלפון, ללא בקרת תכנים מצד המבוגרים

אבדן הילדות (ניל פוסטמן)

צעירים וניתוחים פלסטיים

היעדר בושה וסמכות הורים

בטלוויזיה (ובאינטרנט) מדברים על הכל אז אין ממה להתבייש� ההורים לא מושלמים וניתן לערער על סמכותם ועל המושג סמכות בכלל

חיקוי המבוגרים

ילדים יודעים הרבה, מחקים את המבוגרים בתחומי עניין, שפה, מראה חיצוני... ואף עוקפים אותם בתחומים מסוימים (ילידים דיגיטליים)

בלי סודות – אין סודות

הטשטוש בין סדרות משפחתיות לסדרות למבוגרים גורם למעבר מיידי� ובלתי נשלט של הילדים מהילדות לעולם המבוגרים

השלכות אבדן הילדות

התקשורת, בהיותה סוכן החיברות המרכזי בחייו של אדם, משפיעה רבות על תהליך ההתבגרות המואץ של ילדים ובני נוער

כתוצאה מאבדן הילדות, קשה להשוות בין הנוער של היום לנוער של פעם:

על פי הסרטון, מה נראה לכם השתנה ומה נשאר אותו הדבר?

השפעה על הנוער

"סליחה על השאלה"

בני נוער - עונה 1 (25 דק')

אבדן הילדות: סכנות ודרכי התמודדות

ארה"ב והמערב רק מתחילים להבין את החורבן הרוחני והתרבותי הנעשה בהשפעת הטכנולוגיה

למרות שברמה המערכתית הקרב אבוד, היחיד יכול להתנגד לתופעה ולהעניק לילדיו ולתלמידיו את חוויית הילדות האובדת

לצד ההשפעות השליליות, יש תקווה שהילדים יפתחו כישורי למידה ומיומנויות חדשות אשר יועילו בעתיד

הילדות צריכה סביבה מעוררת ומטפחת, והיא תופיעה כאשר אמצעי התקשורת ידרשו הפרדה בין צעירים לבין בוגרים, כדי שהצעירים יוכלו ללמוד מיומנויות

03

בוחן סיכום

התכנסות טכנולוגית

החלוקה של תקשורת מסורתית נעלמה: סרטים-בקולנוע, תוכניות-בטלוויזיה, משחקים-בבית, שיחות-בטלפון וכו'. היום, הכל התלכד למכשיר אחד: הסמרטפון ולכך, משמעויות רבות:

1. "חיבוריות יתר" – אנחנו מחוברים לעולם התקשורת ומושפעים ממנו כל הזמן
2. "דריכות יתר" מחוברים למה שקורה סביבנו ובעולם באופן רציף, מה שמעצים את חרדת החמצה (FOMO)
3. "זמינות יתר": שינויים באופני העבודה בשל הזמינות התמידית או פיקוח תמידי
4. "ערנות יתר": ריבוי הפרעות קשב בשל אינספור האפליקציות ועולמות התקשורת היוצרות גירוים מקבילים

תקשורת דיגיטלית מול מסורתית

בניגוד לתקשורת המסורתית,�המושג תקשורת דיגיטלית מתייחס לתקשורת מבוססת מחשב ורשת האינטרנט:

אין הגבלה של זמן (סינכרוני) ומרחב (גלובלי). אפשר להיות בקשר כל הזמן, מכל מקום ולכל מקום

טשטוש בין תקשורת בין אישית מתווכת לבין תקשורת המונים מאחר והמפרסם מאבד שליטה על ההפצה

היא יוצרת טשטוש בחלוקה של מוען ונמען מאחר ורוב התקשורת היא מעגלית, ללא הגבלת משתתפים

היא פחות ריכוזית כלומר,� יש יותר גורמים ושחקנים משפיעים (פוליטיקאים, בעלי הון, משפיענים...)

מקרבת רחוקים או מרחיקה קרובים?

מצד אחד, התקשורת הדיגיטלית מאפשרת קשר רציף בין אנשים שלא חולקים מרחב משותף, להלן מקרבת בין רחוקים� אך מצד שני, יש שיאמרו שזו תקשורת אחרת. אם אני לא עומד מולך, אלא רק מסמס או כותב או שולח הודעה, התקשורת מקבלת אופי אחר אשר משפיעה עלינו כבני אדם

דווקא בעולם שופע אמצעי תקשורת,� בני אדם מתקשים לתקשר אחד עם השני

אלגוריתם הוא נוסחה מתמטית שנועד לבצע משימות ממוחשבות.�אלגוריתם מתוכנת על מנת לקלוט הרבה מידע מצד אחד ולפלוט מידע בהתאם. לדוגמה, רשתות חברתיות, האפליקציות או אתרים "לומדים" כל אחד מאיתנו באופן מתמטי על פי שלל הפעולות שאנו מבצעים בהם (הגדרות פרופיל, חיפושים, רכישות, דעות, החברים שלנו ברשתות, אפילו כמה זמן התעכבנו על תמונה כזו או אחרת). בהתאם למידע הזה, האלגוריתם יכול להתאים לכל אחד מאיתנו תוצאות שונות בחיפוש והמלצות אחרות ברשת

אלגוריתם Algorithm

מטרה האלגוריתם:

להשאיר אותנו דבוקים למסך כמה שיותר זמן!

למה?...

כי רשתות חברתיות� סוחרות בתשומת לב� בני אדם!

קטע מתוך הסרט�"מסכי עשן"

מהתחלה עד דקה 22

האלגוריתמים מנווטים את הקהל בתוך ים אדיר של מידע שלא ניתן להכיל. האלגוריתמים פועלים כמסננים וכמכוונים את הקהל למידע שרצוי שייחשף אליו באופן ספציפי. האלגוריתמים עצמם סודיים ואיש לא יודע מהם הם וכיצד הם פועלים. אנחנו תלויים במשהו ש:

(1) אין לנו מושג כיצד הוא פועל

(2) לאיש אין פיקוח או שליטה עליו

(3) פועל ממניעים מסחריים�

תרבות האלגוריתם – האינטרס הכלכלי

קטע מתוך הסרט�"מסכי עשן"

מדקה 46 עד 54

פרסום ממוקד ברשתות חברתיות: �כל משתמש מקבל פרסום מותאם אליו

אלגוריתם – קיבעון מחשבתי ומניפולציות?

למרות הפתיחות לאוקיינוס המידע הקיים ברשת למעשה, אלגוריתמים מתוכנתים על מנת "למצוא חן" בעייני המחפש (הטיית האישוש, זוכרים?), כולל הפצה וחיזוק מידע כוזב (פייק ניוז) או שטחי.

​

האלגוריתם יתאים תוצאות חיפוש, פיד או הצעות קשרי חברות בהתאם לפרופיל של הגולש כדי לאשרר (לחזק) את תפישת עולמו ולא להרגיז אותו על ידי הצגת דעות מנוגדות

דיון בהשלכות כוח הרשתות החברתיות

האם רשתות חברתיות גורמות לנו אושר?

השפעת פייסבוק על רמת האושר

אשליית האושר ברשתות החברתיות

משתמשי רשתות חברתיות צעירים משווים את עצמם לחבריהם במידה גבוהה ומשמעותית: הם גם אלו שמדווחים על רמות אושר נמוכות יותר. הרשתות דורשות לתחזק את הדימוי העצמי כל הזמן. �עצם ההשוואה היא שמונעת ליהנות מהחיים כפשוטם. אנשים השוואתיים פחות מאושרים, ומכיוון שפייסבוק מגבירה את ההשוואתיות היא פוגעת במידת האושר

הפגיעה בנוער�מסכי עשן-00:40-00:44

סרטון פתיחה

בריונות ברשת

בריונות ברשת

התנהגות פוגענית, שמבצעיה משתמשים באמצעים טכנולוגיים כמו הרשתות החברתיות והטלפון הנייד כדי להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד או לתקוף מישהו

בריונות מקוונת יכולה להתרחש בכל אחד מאמצעי המדיה הדיגיטליים. היא יכולה להיות מילולית, והיא יכולה להתבטא גם באמצעות פרסום תמונות או סרטונים

הבריונות המקוונת כוללת:

• דברי רכילויות
• מסרים טורדניים, מעליבים, משפילים ומאיימים Shaming))
• התחזות והשתלטות על זהות או חשבון (טרולים)
• הפצת חומר אישי וחושפני על אדם אחר
• חרם חברתי
• סחיטה ואיומים

12%

46%

כ-12% מהנוער (בעיקר בנות) חווה איום או השפלה ברשת

46% מהפגיעות התבצעו בווטסאפ או באינסטגרם

70%

40%

כ-70% נפגעו יותר מפעם אחת

כ-40% לא דיווחו על הפגיעה שהם חוו: לא יחסו לזה חשיבות, לא רצו להדאיג את ההורים או פשוט התביישו

חלוקת תפקידים באירוע בריונות ברשת

שימו לב: �רק 23% מעורבים באופן ישיר!

הפוגעים

המסייעים

הקורבנות

המגנים

המתעלמים

תופעת הבדידות�בדור הצעיר

תפוצה קלה ופומבית יותר�קל מאוד להפיץ תוכן (מצולם, כתוב) באופן מיידי ולקהל רב (שהם גם ממשיכים להעביר אותו)

רדיפה�בבריונות רגילה, אדם יכול לברוח למקום בטוח (בית, חדר) ואילו בבריונות ברשת אין לאן לברוח

שליחת מסרים באופן אנונימי�יותר קשה להעליב אדם בפניו. ברשת המסרים מועברים באופן אנונימי או ללא מגע עם הקורבן

הדרה מקבוצות שיח�בתרבות דיגיטלית שמבוססת על רשתות וקבוצות עולה היכולת להדיר אנשים מהקבוצה/הקהילה

שימוש במידע פרטי�חיפוש מידע אישי על אחרים ושימוש במידע הזה נח בתקשורת של שיתוף מידע באופן גלוי

בריונות ברשת

לעומת בריונות רגילה

הפעילות ברשתות החברתיות מקל על הפצת סרטונים, תמונות ומעודדת דפוסי התנהגות הנחשבים לבריונות. �האופן הפשוט והקל בו ניתן להעביר מסרים, לרוב בלי לקחת אחריות על תוכנם (אנונימיות), ולא פנים אל פנים (בלי לראות את תגובות הנעלבים).�האלימות שהחלה ברשת עוברת למרחב הפיזי, בטלוויזיה, במגרשי ספורט ועוד

השיח האלים ברשתות

תרבות השנאה� ברשתות חברתיות

בריונות ברשת: התוצאות

דיכאון

חולי

בידוד חברתי

מצב רוח רגזני

השפלה

תוצאות טרגיות: כתבה

4 תיאוריות של השפעת אלימות בתקשורת

זיכוך (קתרזיס)

חיקוי (מימזיס)

עוררות

חיזוק תכונות קיימות

חשיפה לאלימות בתקשורת ממתנת אלימות בפועל כיוון שהרגש

האלים מתועל לצפייה ופחות להתנהגות

צפייה באלימות (שיח שנאה ברשת) תעודד חיקוי של אלימות במציאות

חשיפה לתכנים אלימים תעורר קהל להתנהגות אלימה

חשיפה לאלימות אינה משנה התנהגות, אלא מחזקת תכונות שכבר קיימות

זכרו: לדווח להורים, למורים או למוקד 105� זו לא הלשנה�זו יכולה להיות הצלת חיים!

FOMO (Fear of Missing Out)� חרדת החמצה

המושג "חרדת החמצה" ובאנגלית: Fear of Missing Out (FOMO) הוא חרדה חברתית בה הפרט חושש להחמיץ חוויות שלדעתו מתרחשות באותו הזמן במקום אחר. �מדובר בדאגה כפייתית להחמיץ הזדמנויות, אינטראקציות חברתיות או אירועים אחרים. �התפתחות התקשורת הדיגיטלית והתרבות הדיגיטלית, שמאפשרת להיות מעורבים חברתית בקלות ובאופן רציף, הובילה לתלות פסיכולוגית באינטרנט כשהאדם חש מנותק מן המתרחש ללא ידיעתו.

כדאי לשים לב לריבוי שימוש בביטויים כאלו בפרסומות ובתכנים תקשורתיים: "אל תחמיצו"... "אל תפספסו", הפונים לחרדה זו.

FOMO

חרדת החמצה

יש הטוענים כי אחת ההשפעות של חרדת החמצה היא הגברת הצפייה ברצף (בינג'). �אנשים בעלי חרדת החמצה נמוכה נוטים יותר לצפות באופן מקוטע ואילו אנשים בעלי חרדת החמצה גבוהה נוטים יותר לצפות בינג', מחשש שיפסידו אירוע טלוויזיוני או שיחמיצו דיונים על התכנית ברשתות החברתיות או בסביבה החברתית הקרובה�

בינג' (צפיית רצף)

על אף הדברים החיוביים הרבים בעולם משחקי המחשב (המכונים גיימינג אוe-Sports ) כגון חשיבה טקטית, פיתוח מיומנויות, מפגשים וירטואליים עם חברים מכל העולם ועוד, ישנם סכנות ואיומים הנשקפים לילדים ולנוער בתחום הבידור הדיגיטלי ובעיקר, הרבה אלימות!

בניגוד לאלימות הקיימת בתקשורת המסורתית שמוקרנת על מסך הקולנוע או הטלוויזיה ובה הקהל "רק" מזדהה עם הדמויות ופעולותיהם, במשחקי מחשב הקהל הוא האלים, הוא המבצע את הפעולות האלימות (יורה, מכה וכו'). האם זה חמור יותר או פחות?

גיימינג - התמכרות או ספורט?

ספורט אולימפי �לכל דבר?

תעשיית ההתמכרות למשחקי מחשב

מושג הפרטיות בעידן הדיגיטלי

"המופע של טרומן" הוא סרט דרמה קומי.

ג'ים קארי מגלם את טרומן, �אדם החי בתוך עולם מלאכותי שבו הוא הכוכב המרכזי של תוכנית מציאות (בשם "המופע של טרומן") המשודרת סביב השעון ברחבי העולם. מאז שנולד, כל האנשים בחייו הם שחקנים בתפקיד.

תסמונת המופע של טרומן היא תופעה שבה אדם סובל ממחשבת שווא בעלת מאפיינים של "שיגעון גדלות" ומאמין שחייו הם למעשה מופע מבוים או תוכנית מציאות.

המופע של טרומן (ויר, 1998)

דו"ח צפייה למילוי

היגיון מעקבי

תרבות דיגיטלית מבוססת על תקשורת דיגיטלית ורשתות חברתיות, כלומר, מעקב הדדי הוא העקרון המארגן של הרשתות החברתיות:�אני עוקב אחרי אחרים ואחרים עוקבים אחריי. �ככל שעוקבים אחריי יותר וככל שאני עוקב יותר אחרי אחרים כך המצב (החברתי, המעמדי) �טוב יותר = מעקב זה משהו חיובי וטוב

מעבר לכך, מי שגדל בתרבות דיגיטלית לא יכול לדמיין כלל את האלטרנטיבה: חברה בה לא מספקים מידע רב לאחרים על חיינו ולא עוקבים אחר מידע שנוגע לחיי האחרים

התרבות הדיגיטלית מעודדת מעקב

מעקב אנכי� (גופים ציבוריים ועסקיים עוקבים אחרי אזרחים)

​

אפליקציות, רשתות ותאגידים עוקבים אחרינו ואחרי ה"עקבות הדיגיטליות" (Cookies) שכל אחד משאיר אחריו ברשת. אנחנו מעניקים באופן רצוני ומודע (?) רשות לחברות כמו ווייז, אינסטגרם או גוגל להשתמש במידע עלינו כדי לקבל מהם שירותים יעילים יותר ובחינם:�אנחנו מוותרים על הפרטיות שלנו בתמורה לשירותים

היגיון מעקבי�דוגמאות של ויתור על פרטיות

ווייז יודעים מתי אני נוסע, לאן אני נוסע, דפוסי הנסיעות הקבועות והחריגות שלי : מעקב תמידי אחרי מיקומי

חיפושים במנועי החיפוש מגלה תחומי עניין שלי (פנאי, עסקים, פוליטיקה...), רכישות שאני שוקל לבצע ועוד

באמצעות חשבון הדואר האלקטרוני, ניתן לדעת מי עם מי אני מתקשר (אנשים פרטיים ארגונים או עסקים)

רשתות חברתיות יודעות מי הם החברים שלי, מהם תחומי העניין שלי, אחרי אילו אישיויות אני עוקב (סלבס, פוליטיקאים, קהילות...)

מהן גבולות המעקב האזרחי?

במטרה לעקוב אחרי התפשטות הקורונה, המדינה הפעילה איכוני שב"כ באמצעות טלפונים ניידים. למעשה, נעשה שימוש במערכת המיועדת לצרכים ביטחוניים מוגבלים כדי לעקוב אחרי אזרחים תמימים

מעקב אזרחי דיגיטלי בסין

שאלות פרקטיות:

מי מפקח על השב"כ, שפועל תחת חשאיות?

מי קובע וכיצד מה יהיו מגבלות המעקב?

מה יעשה בחומר לאחר זמן מסוים? האם יושמד? למי יימסר?

שאלות ערכיות:

האם ראוי לעקוב אחר האזרחים גם בזמן חרום?

האם ראוי שהשב"כ יעשה את העבודה הזו או גוף אזרחי?

מהם הגבולות בין פרטיות האזרחים לצרכי המדינה?

פגסוס: לא רק פגיעה בפרטיות, פרשיית ריגול

פרשת השימוש בתוכנת פגסוס: משטרת ישראל עשתה שימוש שעשתה במשך שנים אחדות, בתוכנת פגסוס, המשמשת למעקב אחר טלפונים סלולריים, וכלל, לכאורה, גם שימוש ללא אישור משפטי בעניינם של אזרחים שנחשדו בעבירות קלות או לא נחשדו כלל.

NSO פגסוס - תוכנת ריגול -

מי מפסיד?

מי מרוויח?

היגיון מעקבי

​

בעבר היה חשש שאחרים יראו אותי, איפה אני ומה אני עושה. כיום החשש הוא הפוך: �אזרחים חוששים שלא יראו אותם מספיק, �שצריך לחזק את הנראות

סיימנו!�בהצלחה במבחן...

דויד מסיקה – יב"ע לפיד מודיעין – תשפ"ד