דרום אמריקה
אורי, אראל, מעין ,רוני.
דרום אמריקה- מידע כללי
דרום אמריקה נמצאת בחצי כדור הארץ המערבי.
אמריקה הדרומית נמצאת בין האוקיאנוס השקט לאוקיאנוס האטלנטי.
שטח היבשת הוא 17,840,000 קילמטרים רבועיים.
זוהי היבשת הרביעית בגודלה מבין היבשות.
היבשת כוללת גם מספר איים נוספים.
ברזיל היא המדינה הגדולה ביותר ביבשת.
המשך:
בדרום אמריקה קיימת תרבות לטינו. השפה העיקרית היא ספרדית או פורטוגזית.
באמריקה הדרומית יש 13 מדינות.
בעלי החיים ביבשת זו רבים ומגוונים- קונדור, יגואר, פומה, איילים, טפירים, עצלניים, ארמדילים, גדי פירנאה, קופים, צ'ינצ'ילות, דביבונים, תנינים, אלפקות ועוד…
תאריך התחלה: 29.10.2015
ערך: אורי לייטון כיתה ה'2 שנת 2015 תשע"ו
ברזיל
תעודת זהות
שלטון:דלמה רוזף, נשיאת ברזיל הנוכחית.
עיר בירה: ברזיליה.
שפה: פורטוגזית.
דת:נוצרות.
יבשת:דרום אמריקה
גבלות:באורוגוואי, ארגנטינה, פרגוואי, בוליביה, פרו, ונצואלה, קולומביה, גיאנה, סורינם וגיאנה הצרפתית.
מטבע:ריאל.
אוכלוסיה:204,259,812 נפש.
שטח:8,514,877 קמ"ר.
שנת הקמה:7 בספטמבר 1822
כלכלה
חקלאות: ברזיל היא יצרנית קני הסוכר והקפה הגדולה בעולם. בנוסף, היא יצואנית של קקאו, פולי סויה, מיץ תפוזים,טבק, מוצרי יער, וכן מקדמיה ופירות טרופיים נוספים. המשק החי חשוב גם כן בחלקים רבים של המדינה, כאשר נצפית צמיחה מהירה בתעשיות העופות, בשר חזירוהחלב. צמיחה זו למעשה משקפת את השינוי בטעמו של הצרכן הברזילאי. באופן כמותי, גידולי השדה מהווים כ-60%, והמשק החי כ-40%. ברזיל היא יצואנית של מוצרים חקלאיים ומוצרי מזון, ואלו מהווים כ-35% מסך הייצוא הברזילאי.
תעשייה:המגזר התעשייתי בברזיל הוא הגדול ביותר באמריקה הלטינית. הוא אחראי לשליש מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה. התעשייה הברזילאית מגוונת, והיא כוללת מכוניות, פלדה, חומרים פטרוכימיים, מחשבים, מטוסים (ראו חברת אמבראר) ומוצרים בני-קיימא. יחד עם היציבות הכלכלית הגוברת אותה מספקת "פלאנו ריאל", עסקים פנימיים (ברזילאים) וחיצוניים (בעיקר ארצות הברית) השקיעו רבות בציוד ובטכנולוגיה חדשים.
שירותים:ברזיל מחזיקה בתעשיית שירותים מגוונת ומורכבת גם כן. במהלך שנות ה-90 המוקדמות, הסקטור הבנקאי היה אחראי ל-16% מהתמ"ג של ברזיל. אף על פי שהיא עוברת שינויים, הבנקאות בברזיל מספקת לעסקים מקומיים מגוון רחב של מוצרים, והיא מושכת מתמודדים נוספים גם כן, בעיקר חברות כלכליות מארצות הברית. הבורסות לניירות ערך בסאו פאולו (בורסת סאו פאולו) ובריו דה ז'ניירו נמצאות בתהליכי מיזוג, ומגזר ביטוחי המשנה עומד בפני הפרטה.
מבנה פיזי
הרים:הרי הסיירה דל סול פרושים לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי בצפונה של המדינה, והרי הסיירה דו אספינחקו נמצאים בדרומה של המדינה. ההרים הגבוהים במדינה נמצאים ברכסי הטומוקומאקה, הפאקאריימה והאימרי בצפון ברזיל לאורך גבולותיה עם גיאנה, גיאנה הצרפתית וונצואלה (גובהם עולה על 1,200 והם מהווים 0.5% משטח המדינה). 41% משטח המדינה נמוך מ-200 מטרים. מרכזה של ברזיל היא רמה מרכזית (Planalto Central) שגובהה הממוצע כ-1,000 מטרים.
נהרות:בברזיל שמונה נהרות הזורמים ממערב למזרח (או דרום מזרח) בואכה האוקיינוס האטלנטי. הגדולים בנהרות אלה הם נהר האמזונס והנהרות טוקנטינס – ארגואייה. אגני נהרות אלה מכסים מחצית משטחה של ברזיל. אגן נהר האמזונס מכיל 1/5 מכמות המים המתוקים על פני כדור הארץ.
3,615 ק"מ מנהר האמזונס מצויים בשטחה של ברזיל ולאורך תוואי ארוך זה יורד גובה פני המים בכ-100 מטרים בלבד. אל נהר האמזונס זורמים הנהרות ז'אוארי, ז'ורואה, פורוס, מדיירה, טאפאז'וס, קסינגו וטוקנטינס בחלקו הדרומי, והנהרות ברנאקו, ז'פורה, ז'ארי ונגרו בחלקו הצפוני.
מזג אוויר ואקלים
מזג אוויר:הטמפרטורות באזורים המשווניים גבוהות ומגיעות לממוצע של מעל 25 מעלות צלזיוס (אולם לא עוברות את ה-40 מעלות). באזור המשווני אין שינויי אקלים במהלך השנה.
באזורים הדרומיים של המדינה, בחודשי החורף (יוני - אוגוסט) יורדות הטמפרטורות ובאזורים ההרריים יורד לעתיםשלג. באזור חוג הגדי, בערים סאו פאולו, בלו הוריזונטי וברזיליה האקלים ממוזג והטמפרטורות נעות בין 15 ו-30 מעלות, בממוצע. זאת בעיקר בשל מיקומן של הערים בלו הוריזונטה וברזיליה על הרמה הברזילאית, שגובהה כאלף מטרים.
ערי החוף ובהן ריו דה ז'ניירו, רסיפה וסלבדור נהנות מאקלים חם עם טמפרטורות ממוצעות בין 23 ו-27 מעלות. רוחות הסחר הפוקדות את הערים הן חזקות ביותר. האקלים בערים פורטו אלגרה וקוריטיבה הוא סובטרופי, ובחורפים ייתכנו קרות.
אקלים:
האקלים בברזיל מגוון ביותר, למרות שיותר מ-90% משטחי המדינה שוכנים באזור אקלים טרופי. צפון המדינה ומרכזה, הקרובים לקו המשווה, כוסו ג'ונגלים טרופיים. האזורים הדרומיים, המצויים מדרום לחוג הגדי (קו רוחב '23°27 דרום) ניחנים באקלים ממוזג.
בברזיל חמישה אזורי אקלים מרכזיים: אקלים משווני, אקלים טרופי, אזורים צחיחים למחצה, אזורי רמה טרופית ואזורי אקלים סובטרופי.
ספורטאים מפורסמים
ניימאר:ניימאר דה סילבה סנטוס ז'וניור (בפורטוגזית: Neymar da Silva Santos Júnior; נולד ב-5 בפברואר 1992 במוז'י דאס קרוזס, סאו פאולו), המוכר בשמו הפרטי בלבד, הוא כדורגלן ברזילאי המשחק בעמדות הקיצוני והחלוץ בברצלונה וכקפטן נבחרת ברזיל.
פלה:אדסון ארנטִס דוּ נסימנטוּ (בפורטוגזית: Edson Arantes do Nascimento; נולד ב-21 באוקטובר או ב-23 באוקטובר[1] 1940), הידוע בכינוי פלה(Pelé), הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדות החלוץ והקשר ההתקפי. נחשב על ידי רבים לכדורגלן הטוב בכל הזמנים. פלה שיחק בהצלחה בברזיל משנות ה-50 עד שנות ה-70. להצלחתו, כמו גם ליכולות המשחק האישיות שלו ולסגנונו המרהיב, הייתה השפעה רבה על הכדורגל בברזיל ובעולם במשך שנים רבות.
קפאו:מרקוס אבנגליסטה דה מוראס (בפורטוגזית: Marcos Evangelista de Moraes; נולד ב-7 ביוני 1970, בסאו פאולו שבברזיל) הידוע בשם קַאפֿוּ, הואכדורגלן עבר ברזילאי אשר שיחק בעמדת המגן הימני. קאפו מחזיק בתואר שיאן ההופעות בנבחרת ברזיל.
קרנבל
הקרנבל הברזילאי (בפורטוגזית: Carnaval) הוא חג בן ארבעה ימים בברזיל, המתחיל כל שנה חמישים יום לפני חג הפסחא. הגרסה הברזילאית לחג הקרנבל, הנחגג בעולם הנוצרי כולו, ובפרט בברזיל, מסתיים ב"יום שלישי השמן" (המוכר בצרפתית כמרדי גרא, "Mardi Gras"; בפורטוגזית: "Terça-Feira Gorda"), יום לפני "יום רביעי של האפר" (בפורטוגזית: "Quarta-Feira de Cinzas"), אשר מסמן את תחילת התענית. ספציפית בברזיל, הקרנבל מתחיל רשמית ביום שבת שלפני יום שלישי השמן. הקרנבל הברזילאי התפתח במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 כחגיגה עממית לאומית, וקיבל במהלך הזמן אופי ייחודי שהתרחק במידה מסוימת מהחג המקורי, ולמעשה החג מרכז חלק מהתרבות הברזילאית ומאחד אותה במסגרת זמן הקרנבל. הקרנבל הברזילאי נחגג בהקשרים שונים, לעתים תרבותיים- מוזיקה, מחול, שירה, פולקלור, אגדות עממיות, הומור, מחוות תרבותיות רבות ושונות, מורשת לאומית ועוד, ולעתים דתיים. בחלק מהמקרים מהנצרות הקתולית ולעתים בהקשר של דתות אפרו ברזילאיות הרבות. במהלך הזמן, הקרנבל קיבל מסורות שונות בכל אזור ובמקביל להתפתחות הקרנבל כמסורת עממית, התפתחה הסמבה, ונוצרו סביב כל הקרנבלים בברזיל, תרבות ושפה שמתארת את אירועי הקרנבל, את התהלכות, המופעים, וסגנונות המוזיקה. כל מפגן פומבי בקרנבל מתאר באופן מדוקדק אלמנטים תרבותיים שונים ומושקע בהם פירוט רב, וישנה השקעה דקדקנית ומחמירה עד מאוד בפרטים, בתלבושות, בריקוד, בחזות ואסתטיקה שהיא בעלת ערך חשוב בתרבות הברזילאית.
מטבח ברזילאי
המטבח הברזילאי הוא אוסף של סגנונות בישול מאזורים שונים בברזיל. אוכלוסיית ברזיל מורכבת מקבוצות אתניות רבות הכוללות אינדיאנים, פורטוגלים, אפריקנים, איטלקים, ספרדים, גרמנים, סורים, לבנונים ואסיאתים.
להרגלי האכילה בברזיל קודים בולטים והיא מתאפיינת באכילה ושתייה של פרטים מסוימים בשעות מוגדרות והברזילאים אינם נוטים לחרוג מהם. המטבח הברזילאי מתאפיין באסתטיקה גבוהה ותשומת לב רבה לנימוסי שולחן, צורת האכילה וניקיונה :
ארוחת בוקר נקראת "קפה דה מאניה" (Café da manhã) כלומר "קפה של בוקר" והיא כוללת קפזיינו (cefezinho כלומר קפה קטנטן)- קפה נמס ללא חלב הנלגם בכוסיות זעירות, או קפה קום לייטצ'י כלומר נס קפה הנלגם בספלי חרסינה. ארוחת בוקר ברזילאית מסורתית כוללת לחם גבינה בשם פאו ג'י קייז'ו, לחם פרוס לבן, מיני מאפים, עוגיות, עוגות מתירס או גבינה, נקניקים מחזה עוף ובשר חזיר, חביתיות טפיוקה, נתחי אננס, אר'קזו ופירות אחרים, ריבות, חמאה, גבינה צהובה ומיצי פירות טבעיים.
https://www.youtube.com/watch?v=2_AruZJNnwQ
לבוש
התרבות והפולקלור הברזילאי הנה הגדרה רחבה למכלול אלמנטים תרבותיים עממיים שנפוצים במדינה ומרכיבים את התרבות הברזילאית העממית. הפולקלור מכיל מגוון רחב של אגדות עם, מסורות, אמונות לגבי דמויות ומקומות, עמים, מקצבים מוזיקליים, חגים, דתות, אמנויות לחימה, מילות סלנג,דיאלקטיים שפתיים וגופים ומוסדות תרבותיים שונים.
התרבות העממית הברזילאית היא תוצר של מאות שנים בהם מהגרים מכל רחבי העולם התיישבו בחלקים שונים במדינה וקיימו בה את תרבותם המקורית, כשבמהלך הזמן סופחו אליהם אמונות נוספות שייצרו לבסוף תרבות נבדלת וייחודית לברזיל.
הגאושס הם בוקרים שמתגוררים במישורים של ריו גראנג'י דו סול שהוא המחוז הדרומי ביותר בברזיל אשר גובל באורוגוואי וארגנטינה.. הלבוש המסורתי של הגאושוס מתאפיין במגפיי עור, כובע בוקרים רחב שוליים, מכנסי עור פשתן או משי רחבים בשם בומבשה (bombacha) ובחולצה מכופרת ורצועת בד שכרוכה סביב הצוואר, בחרופים לובשים גם פונצ'ו. הבנות לובשות שמלות פשתן לבנות עם פסים בצבעים שונים עם עיטורים של פרחים או ציורים אחרים. בעבר רוב הגאושוס נדדו יחד עם הצאן והסוסים שלהם במישורים של אגן ריו דה לה פלטה שנקראים פמפס, אך היום הם חיים בחוות ועיירות קטנות. המטבח של הגאושוס כולל בשר צלוי על אש שנקרא צ'ורסקו, ונהוג לשתות שימאראו ( chimarrão או בספרדית mate) שהוא משקה של עלים יבשים מרים שנלגם בהוספת מים רותחים. המשקה נשתה בתוך כוס עץ דלעת דרך קש מתכת בשם בומביג'ה והוא אחד הסמלים הבולטים ביותר על התרבות בריו גראנג'י דו סול ונהוג לשתות אותו במפגשים חברתיים כשטקס השתייה המשותף מעיד על הכנסת אורחים. העובדה שריו גראנג'י דו סול גובלת באורוגוואי וארגנטינה הביאה אותה להיות קרובה תרבותית לארצות אלה, והגאושוס הם בהירי עור עם מטבח בעל מורשת איטלקית שכוללת מאכלים כגון פסטות, אנטיפסטי ויין. גם בשפה ישנה השפעה מובהקת והדיאלקט אותו הם מדברים כולל מילים ואלמנטים מהשפה הספרדית האיטלקית. כיום השם גאושוס נועד לתאר את כל תושביה הילידים של מחוז ריו גראנג'י דו סול ללא קשר לאורח חייו .
היסטוריה
הרפובליקה הישנה, או לעתים הרפובליקה הראשונה, הייתה המסגרת הפוליטית והתקופה ההיסטורית שהתקיימה בברזיל בין השנים 1889-1930 לאחר נפילתהאימפריה הברזילאית עד ההפיכה הצבאית אשר החלה את התקופה ה"פופוליסטית" בברזיל ועליית קרנו של ז'טוליו ורגאס. במהלך התקופה הייתה ברזיל דמוקרטיהחוקתית שאופיינה במספר רב של הפיכות והפיכות שכנגד.
על אף השינוי בשיטת הממשל, אך מעט השתנה בעבור מרבית האוכלוסייה: הכוח נשאר מרוכז בלטיפונדיות, בקפה ותווך באמצעות שחיתות. בקרב האוליגרכיה חל שינוי עם הגידול בהשפעה הפוליטית של מגדלי הקפה ממדינת סאו פאולו על פני מרכז הכוח הפוליטי הישן שהיה מרוכז בריו דה ז'ניירו ובצפון מזרח המדינה.
יש המחלקים את תקופת הרפובליקה לשתיים: תקופת "רפובליקת החרב" (República da Espada) ותקופת "רפובליקת הקפה בחלב" (República do Café com Leite).
האינדיאנים
שבטי הילידים (האינדיאנים) מהווים חלק ניכר מהקבוצות האתניות שמרכיבות את החברה הברזילאית. האינדיאנים התיישבו בשטחים הכלולים כיום במדינת ברזיל לפני כ-8,000 שנה והיו שליטיה הבלעדיים עד הגעת המשלחת הפורטוגלית בראשותו של פדרו קברל בראשית המאה ה-16. בעת הגילוי, רוב האינדיאנים חיו חיינוודים למחצה וכלכלתם התבססה על ציד, דיג, ליקוט מזון וחקלאות פרימיטיבית. רבים מתוך כ-2,000 השבטים והעמים שחיו בברזיל בעת הגילוי האירופאי נספו במלחמות, בטבח ובמחלות שהיו מנת חלקם עם הגעת האירופים. מספרם ירד מיותר ממיליון לפני הגעת קברל לכ-100,000 בשנות ה-50 של המאה ה-20.
רוב האינדיאנים ששרדו את צוק העתים נטמעו בחברה הברזילאית החדשה. החל מאמצע המאה ה-20 הממשלה הברזילאית השקיעה מאמצים ניכרים בפיתוח האינדיאנים והגנה על המיעוט ששמר על אורחות חייהם ביערות הגשם של האמזונס. בזכות התמיכה הממשלתית מספרם עלה לכדי 300,000 לקראת סוף המאה ה-20. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2000 כ-700,000 ברזילאים סיווגו את עצמם בתור אינדיאנים.
המנון ברזיל
ארגנטינה
אראל
תעודת זהות
עיר בירה: בואנוס איירס.
נשיאה: כריסטינה פרננדס דה קירשנר.
שפה: ספרדית.
יבשת: אמריקה הדרומית.
גבולות:באורוגוואי, בברזיל, בפרגוואי, בבוליביה ובצ'ילה.
מטבע:פסו ארגנטינאי.
אוכלוסייה: 43,431,886.
שטח: 2,780,400 קמ"ר.
כלכלה
חקלאות - תירס, חמניות, סויה, בקר לבשר, תה, חיטה ובוטנים
תעשייה - עיבוד מוצרים חקלאיים, מתכת, דפוס, כימיקלים ומוצרי צריכה
ייצור אנרגיה - בעיקר בעזרת תחנות הידרו-חשמליות
ארגנטינה עשירה במחצבים.
מבנה פיזי
ארגנטינה היא המדינה השמינית בגודלה בעולם מבחינת שטח
במרכז המדינה ובדרומה זורמים נהרות גדולים אף הם, ובהם נהר אטואל (Atuel), נהרות הקולורדו (Colorado - "אדום") ונגרו (Negro - "שחור") הזורמים במקביל לאורך מאות קילומטרים, ונהר צ'ובוט (Chubut).
הרמה של פטגוניה בדרום ורכס הרי האנדים לאורך הגבול המערבי עם צ'ילה, ובו הנקודה הגבוהה ביותר ביבשת אמריקה כולה - היא ההר אקונקגווה(Aconcagua), המתנשא לגובה של 6,960 מטר.
מזג אוויר
.האקלים בארגנטינה הוא ממוזג, עם נקודות קיצון בצפון אקלים סובטרופי ובדרום צחיח וקר
הערים גדולות של ארגנטינה
תעודת זהות: אורוגוואי
שלטון: באורוגוואי הנשיא הוא המחליט וכל חמש שנים מחליפים נשיא, כיום הנשיא הוא טאבארה ואקס. עיר בירה: עיר הבירה של אורוגוואי היא מונטווידאו. השפה: באורוגוואי מדברים ספרדית. דתות: הדת הפופולרית של אורוגוואי היא קתולית. יבשת: דרום אמריקה גבולות: ברזיל וארגנטינה ובאוקיינוס האטלנטי. כמות האוכלוסייה: 3,341,893. שטח: 176,215 קמ"ר. שנת הקמה: אורוגוואי הוקמה ב-25 באוגוסט 1825.
כלכלה
חקלאות: באורוגוואי עוסקים בגידול בקר ודגנים
תעשייה: באורוגוואי יש גם תעשייה מפותחת לזיקוק נפט
מבנה פיזי
הרים: הנקודה הגבוה ביותר באורוגוואי היא הר הקתדרלה שגובהו הוא 514 מטרים. רב השטח באורוגוואי הוא משורי ובלי הרבה הרים.
נהרות: דרום-מערבית להר הקתדרלה נימצא הנהר ששמו:"ריו דה לה פלאטה" הנהר משמש כגבול מערבי עם נהר ה"פראנה". הנהר השלישי באורוגוואי הוא "הריו נגרו" שחותך את אורוגוואי לכל רוחבה.
האוקינוס הגובל לאורוגוואי הואהאוקינוס האטלנטי.
מזג אוויר -אקלים
מזג האוויר באורוגוואי הוא לא קיצוני בדרך כלל השיא בקיץ הוא 30 מעלות והטמפרטורה הממוצות בקיץ היא 24 מעלות ובחורף 13מעלות.
ספורט
הספורט הפופולרי באורוגוואי הוא כדורגל. הנבחרת זכתה לארח פעמיים את המונדיאל בשנת 1930 וב-1950 ופעם הראשונה שהם אירחו הם זכו וזה היה גם המונדיאל הראשון.
אורוגוואי זכתה במדליית זהב במשחקים אולימפיים ב-1924 וב-1928
אורוגוואי זכתה 15 פעמים בקופה אמריקה הטורניר הבינלאומי בדרום אמריקה
השחקן הטוב בנבחרת הוא
לואיס סוארס
מטבע
מטבע של אורגוואי לאומת שקל 1 ש"ח = 7.8714 פזו אורווגואי
ערים גדולות
עיר בירה: מונטווידאו
ערים אחרות: פונטה דל אסטה, קולוניה דל סקרמנטו, סלטו, ביברה, קאבו פוליניו
צ'ילה
תעודת זהות:
עיר בירה- סנטיאגו שפה רשמית- ספרדית דת- יהודים, יוונים אותודוקיסים, נוצרים מטבע-פסו צ'יליאני שלטון- נשיאה: מישל בצ'לט הקמה- תאריך:18 בספטמבר 1810
אוכולסייה- 18 מיליון
היסטוריה
החברות ששגשגו באזור נכבשו בידי הספרדים עם התפשטות האימפריה הספרדית באמריקה במאה ה-16, אולם התנגדותם העזה של בני המפוצ'ה לכיבוש, עימות מתמשך שזכה לכינוי מלחמת האראוקו, החזיקה מעמד עד לסוף המאה ה-19. החברה הקולוניאלית, שהתקיימה בצ'ילה במשך כ-250 שנה, הייתה ענייה באופן יחסי, ומבודדת, בשל המכשולים הטבעיים שהקיפו את העמק המרכזי של צ'ילה, אליו הייתה מוגבלת ההתיישבות הספרדית. עם פרוץ משבר המלוכה הספרדית בשנת 1808 עברה צ'ילה, בדומה לשאר אמריקה הספרדית, לשלטון עצמי ואף הכריזה על עצמאותה. לאחר תקופת כיבוש מחדש על ידי מלכות המשנה של פרו שיחרר צבא האנדים את צ'ילה, ובשנת 1818 הכריז ברנרדו או'היגינס על עצמאות צ'ילה.
גאוגרפיה
יש הרבה רעידות אדמה וכך הגרם לצונמי ענק