1 of 24

מפ"א מורשת קהילות ישראל – משה זעפרני

עיצוב ועריכה: תמי גרין

משרד החינוך

המזכירות הפדגוגית

פיקוח על מורשת קהילות ישראל

2 of 24

מייסדי חברת שפה ברורה�ועד הלשון העברית

שר הספקה לצבא הוניצ'ארים בממשלת השולטן עבדול חמיד. ממצילי בן יהודה הראשונים עם רעייתו מזל טוב לבית אלעזר שהייתה מהנשים היקרות בירושלים.

​

​

השר שלמה טולידו

1840 – 1912 , קושטא ירושלים

3 of 24

מייסדי חברת שפה ברורה�ועד הלשון העברית

4 of 24

מייסדי חברת שפה ברורה�ועד הלשון העברית

ירושלים-קושטא-ירושלים-ניו-יורק

  • מראשוני מנחיל הלשון בערי טורקיה והמזרח בבתיה"ס של כי"ח. ב- 1882 יסד בירושלים את בי"ס תורה ומלאכה מטעם כי"ח, שהפך למבצר ללוחמי הלשון העברית, בו קבל בן יהודה חסות כשנרדף ע"י קיצוני החרדים ובהדרכתו של ניסים בכר לימד בו עברית בעברית.
  • נסים בכר היה מורה ואיש חינוך ממחיי הלשון העבריתנסים בכר היה מורה ואיש חינוך ממחיי הלשון העברית. בכר נולד בירושלים ובשנת 1860 יצא ללימודים בבית המדרש למורים של "כל ישראל חברים" בפריז. החברה הכשירה מורים ללימוד צרפתית בבתי הספר היהודיים ברחבי אגן הים התיכון בתום לימודיו, בשנת 1869, הצטרף לכל ישראל חברים כמורה ובשנת 1874 נשלח לשמש מנהל בית הספר "בלאטה" בקונסטנטינופול.

ניסים בכר 1848- 1931

5 of 24

מייסדי חברת שפה ברורה�ועד הלשון העברית

קושטא - פריז

  • אשרולוג מראשוני חוקרי השפה והנחלתה, עברית – בעברית. מורו ומדריכו של בן יהודה בבימ"ד למורים של כי"ח (אליאנס) בפריז. חלוץ המלמדים עברית בעברית.
  • יוסף הלוי היה מורה לעברית, נוסע נודע, מזרחן וארכיאולוג יהודי טורקי שהתיישב בצרפת. יוסף הלוי נולד באדריאנופוליוסף הלוי היה מורה לעברית, נוסע נודע, מזרחן וארכיאולוג יהודי טורקי שהתיישב בצרפת. יוסף הלוי נולד באדריאנופול שהייתה באימפריה העות'מאנית והיה מורה לעברית בעירו ומאוחר יותר בבוקרשט. היה אחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן יהודהיוסף הלוי היה מורה לעברית, נוסע נודע, מזרחן וארכיאולוג יהודי טורקי שהתיישב בצרפת. יוסף הלוי נולד באדריאנופול שהייתה באימפריה העות'מאנית והיה מורה לעברית בעירו ומאוחר יותר בבוקרשט. היה אחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן יהודה [1]יוסף הלוי היה מורה לעברית, נוסע נודע, מזרחן וארכיאולוג יהודי טורקי שהתיישב בצרפת. יוסף הלוי נולד באדריאנופול שהייתה באימפריה העות'מאנית והיה מורה לעברית בעירו ומאוחר יותר בבוקרשט. היה אחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן יהודה [1] בהחייאת השפה העברית.

​

יוסף הלוי 1827 - 1915

​

6 of 24

מייסדי חברת שפה ברורה�ועד הלשון העברית

קושטא - ירושלים- קושטא

  • מראשוני מנחילי הלשון העברית בבתי"ס של כי"ח , בקושטא ובירושלים. בין הלוחמים למען העברית עם בן יהודה בהיותו בירושלים.

​

  • ברוך בן יצחק מיטרני (בני"ם) (1915ברוך בן יצחק מיטרני (בני"ם) (1915-1847ברוך בן יצחק מיטרני (בני"ם) (1915-1847) היה אחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן יהודה [1] בהחייאת השפה העברית. חידושו היה בכך שלימד עברית בכל המקצועות בבית הספר, כאשר היה נהוג ללמד את מקצועות החול בשפות המקור.

​

ברוך יצחק מיטרני 1847 – 1919

7 of 24

מייסדי חברת שפה ברורה�ועד הלשון העברית

  • נודע כאחד המנחילים הראשונים של השפה העברית בעברית בערי בולגריה. כתב של כמה עיתונים ישראלים בארץ ובחו"ל.

​

מנחם פרחי

1825 – 1902, ירושלים - בולגריה

​

8 of 24

מייסדי חברת שפה ברורה�ועד הלשון העברית

  • מראשוני מייסדי שפה ברורה בשנת 1889 בירושלים, יחד עם ידידיו חיים קלמי, בן יהודה וחיים הירשינזון סייע בידי נסים בכר ביסוד ביה"ס ויחד אתו היו ממציליו של בן יהודה.

הרב יעקב מאיר 1847 - 1939

9 of 24

מייסדי חברת שפה ברורה�ועד הלשון העברית

ירושלים

  • מורה לעברית בעברית, מנהל בתי"ס כי"ח בירושלים, ביפו ובחו"ל, יסדי ועד הלשון.

​

​

​

קלמי חיים 1853 - 1933

10 of 24

מייסדי חברת שפה ברורה�ועד הלשון העברית

ירושלים

  • מחלוצי ועד הלשון בירושלים, מומחה לשפות שמיות, מורה לערבית בביה"ס תורה ומלאכה בו שיתף פעולה עם בן יהודה בחקר הלשון.

יצחק בנימין יהודה 1853 – 1941

11 of 24

מייסדי חברת שפה ברורה�ועד הלשון העברית

רוסיה- פריז - ירושלים

  • ממחיי השפה ולוחם להשלטתה בעם. מורה לעברית בעברית בביה"ס תורה ומלאכה בהדרכת מנהלו ניסים בכר.
  • אליעזר בן-יהודה, מחוללה של החייאת הדיבור העברי, מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה –, מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה – 19 ובתחילת המאה ה- 20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; ממייסדי ועד הלשון העברית, מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה – 19 ובתחילת המאה ה- 20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; ממייסדי ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון "הצבי, מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה – 19 ובתחילת המאה ה- 20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; ממייסדי ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון "הצבי", ומחבר מילון בן-יהודה.

​

אליעזר בן יהודה

1858 – 1922

12 of 24

משתפי הפעולה עם אליעזר בן יהודה

13 of 24

משתפי הפעולה עם אליעזר בן יהודה

ירושלים

  • מורה לעברית, בעברית בביה"ס תורה ומלאכה בהדרכת נסים בכר, מחברי ועד הלשון, ידיד נאמן לבן יהודה.
  • דוד ילין היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העבריתדוד ילין היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, וממקימי שכונת זיכרון משהדוד ילין היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים. יסד, יחד עם בן יהודהדוד ילין היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים. יסד, יחד עם בן יהודה, את וועד הלשון העבריתדוד ילין היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים. יסד, יחד עם בן יהודה, את וועד הלשון העברית, כתב ספרים בדקדוק... ילין היה אישיות מרכזית בהחייאת השפה העבריתדוד ילין היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים. יסד, יחד עם בן יהודה, את וועד הלשון העברית, כתב ספרים בדקדוק... ילין היה אישיות מרכזית בהחייאת השפה העברית, והיה פעיל מאוד בחידוש מלים. בניגוד לבן יהודהדוד ילין היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים. יסד, יחד עם בן יהודה, את וועד הלשון העברית, כתב ספרים בדקדוק... ילין היה אישיות מרכזית בהחייאת השפה העברית, והיה פעיל מאוד בחידוש מלים. בניגוד לבן יהודה, שפנה פעמים רבות לשפה הערבית דווקא כדי להעשיר את השפה העברית - דגל ילין בחידוש עצמאי.

​

​

דוד ילין 1864 – 1941

14 of 24

משתפי הפעולה עם אליעזר בן יהודה

ירושלים

  • מראשוני ועד הצעירים העברים במאבק להנחלת הלשון כגבוי לבן יהודה, עמית כי"ח ועורך עיתון כי"ח בעברית שנים רבות.
  • אברהם אלמליח היה עיתונאי ואיש ציבור ישראלי שהיה ממנהיגי הקהילה הספרדית ביישוב וכיהן כחבר כנסת בכנסת הראשונה. בבחרותו עסק בהוראה בירושלים, יפו, קושטא ודמשק. בשנת 1904נמנה בין מייסדי "אגודת צעירי ירושלים" ואגודת "צעירות ירושלים" והחל לפעול בקרב צעירי העדה הספרדית בארץ ישראל.

​

​

אברהם אלמליח 1876 – 1967

​

15 of 24

משתפי הפעולה עם אליעזר בן יהודה

ירושלים

  • מהמדפיסים הראשונים בירושלים ולוחם למען השפה העברית.

​

שלמה ישראל שירזלי – כינוי: שי"ש

16 of 24

משתפי הפעולה עם אליעזר בן יהודה

ירושלים

  • מראשוני החברים בוועד הלשון העברית בירושלים
  • בנו של רחמים מיוחס, יוסף בר"ן מיוחס, היה איש ספר ופעיל מרכזי בעדה הספרדית ובחינוך.
  • בנו של רחמים מיוחס, יוסף בר"ן מיוחס, היה איש ספר ופעיל מרכזי בעדה הספרדית ובחינוך. את ילדותו המאושרת, ואת אהבתו וגעגועיו לשכניו הערבים ותרבותם, הוא מתאר בהקדמה לספרו "הפלחים", שיצא ב 1937.
  • ראה: זיכרונות מיוחס

יוסף בר"ן מיוחס 1842- 1868

17 of 24

משתפי הפעולה עם אליעזר בן יהודה

חיים בן עטר 1886- 1919

  • מעורכי עיתון החרות בעברית , חבר בוועד הצעירים למען בן יהודה.

​

18 of 24

בלהט היצירה - הלכה ומעשה

19 of 24

ביה"ס תורה ומלאכה מיסודה של כי"ח�כי"ח – כל ישראל חברים�

ב-1862 החל הארגון לעסוק בחינוך ונוסד בית הספר הראשון במרוקו . פעולות החינוך התמקדו בעיקר באפריקה הצפונית ובמזרח התיכון. בית הספר אליאנס בירושלים נוסד בשנת 1882. הוא היה בית הספר המודרני הראשון בירושלים. מטרתו הייתה "תורה ומלאכה" - שילוב של לימודי דת והקניית מקצועות... מנהליו הראשונים של בית הספר היה נסים בכרב-1862 החל הארגון לעסוק בחינוך ונוסד בית הספר הראשון במרוקו . פעולות החינוך התמקדו בעיקר באפריקה הצפונית ובמזרח התיכון. בית הספר אליאנס בירושלים נוסד בשנת 1882. הוא היה בית הספר המודרני הראשון בירושלים. מטרתו הייתה "תורה ומלאכה" - שילוב של לימודי דת והקניית מקצועות... מנהליו הראשונים של בית הספר היה נסים בכר ו אברהם (אלברט) ענתבי.

20 of 24

בלהט היצירה - הלכה ומעשה

​

​

​

​

​

ירושלים

  • ידיד קרוב, עוזר פעיל ונאמן ביותר לבן יהודה בכל הנוגע לעבודה מעשית.

​

משה ניסים 1882 – 1927

21 of 24

בלהט היצירה - הלכה ומעשה

​

​

​

​

​

ירושלים בוכרה

  • מתלמידיו ועוזריו של בן יהודה. מחלוצי הנחלת הלשון בערי בוכרה בראשית המאה.

​

צבי ישראל חפץ 1888- 1921

22 of 24

בלהט היצירה - הלכה ומעשה

ירושלים

  • מראשוני הלוחמים להרחבת הדפוס העברי בירושלים, חבר בוועד הצעירים תומכי מאבקו של בן יהודה.

​

משה עזריאל 1881 – 1916

​

23 of 24

בלהט היצירה - הלכה ומעשה

​

​

​

​

​

​

ירושלים אלכסנדריה ירושלים

  • מחנך עברי מעוזריו הקבועים של בן יהודה. מחבר ספר לימוד הלשון העברית בהיותו באלכסנדריה.

​

בן ציון טרגן 1870 – 1960

​

24 of 24

סוללי דרך ראשונים�להחייאת השפה העברית

מתוך הפלקט לזכרו של מר ניסים יושע מחלוצי הקנית השפה העברית ביפו ובתל אביב הקטנה, מיסד מועדון העברי ביפו בראשית המאה.

​

תנועת "יד לראשונים" ביוזמת יעקב אלעזר