ד"ר ראובן גרבר

"הומניזם ישראלי –

הגות הציונות הרוחנית כהשראה

לזהות ישראלית –ערכית"

שאלת אופייה הראוי של מדינת-ישראל

ניצבת בלב הציבור הרחב

הנמצא במתח אידיאולוגי

בין המסורת היהודית

לבין התרבות המערבית-דמוקרטית.

​

"הומניזם ישראלי לאור הציונות הרוחנית "�

מבוא: על התחנכות

פרק 1: מהשכלה לציונות – היהדות בעת החדשה.

פרק 2: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי – שינוי ערכין �

על אידיאל החירות

פרק 3: הגות אחד-העם- היהדות כחתירה לצדק �

על אידיאל הצדק

​

​

פרק 4: מרטין בובר - על הקדושה שבדיאלוג –

​

על אידיאל האחווה

​

פרק 5: א.ד. גורדון- "האדם והטבע"-

​

על אידיאל האהבה והאחדות

​

פרק 6: 'מדרג האנושיות' כזהות ישראלית-

​

הומניסטית

​

"מדינת ישראל ... תהא מושתתת על עקרונות החירות, הצדק והשלום

לאור חזונם של נביאי ישראל"

�מתוך מגילת העצמאות (סעיף יג- הליבה)

© ראובן גרבר 7200

יחס חיובי לזולת. �מתוך השקפת אחדות: התחברות, השתלבות, יצר טוב

​

יחס שלילי לזולת - מתוך השקפת הפרדה: שליטה, ניצול, כוחניות, יצר רע

​

'מדרג האנושיות' שתי דרכים קיומיות להשגת עוצמה:

הדרך העולה - בסוד היחיד בָיחד – פלורליזם.

הדרך היורדת – כוחניות היחיד על האחר - עריצות

​

יחיד /

חברה

חברה מיטיבה

במגמת פלורליזם

חֵסְרָה (חברה פגומה) במגמת פירוק

יחסים טובים ב'גישה אנושית':

נקבל האחד את רעהו הודות למשותף בינינו (התשתית האנושית), ולא נדחה אחד את זולתו עקב השוני בינינו.

נבוא לפגישה - כל אחד עם הסיפור שלו -ניטול את המשותף ואת המפריד, ונבנה יחדיו גשרים וקשרים, על מנת להיטיב עימנו.

(* תנאי ליחסים טובים היא היכולת ל'דעת טוב ורע' – כוונתי להבנה כי קיטוב האירועים ופרשנותם למיטיב ולשלילי מתרחש בהתאם לצרכי ולדעתי. דעת, כפי שאומרת הקבלה, היא ידיעה אינטימית, סובייקטיבית, בבחינת "וידע אדם את חווה".)

הוגים והגותם כתרופות לאלימות

תמצית הדרכת 'מדרג האנושיות'-

'החיים הטובים' הם במגמה:

לחיות את עצמי,

בתוך החברה (המילייה המוסרי והתרבותי)

באמצעות יחסי אחווה

(תוך מודעות לקיטוב האירועים

- למיטיב ולשלילי - בהתאם לצרכי)

למעלת הנהגה מיטיבה (גידול וטיפוח הקהילה).

​

החשיבות המיוחדת של

'מדרג – האנושיות'

להכשרת מורים ולהשתלמותם

ברמת המאקרו היא קובעת את מטרת החינוך, קרי את דמותו הראויה של בוגר מערכת החינוך

הממלכתית-כללית.

השקפה חינוכית-דיאלוגית זאת מתבטאת גם ברמת הכיתה - בגישת 'ההוראה המחנכת' שעניינה ביחסים הנאותים שבין מורה לתלמיד ולכיתה, אשר הינם בתשתית המפגש הלימודי.

יישומו בהוראה של 'מדרג האנושיות'

​

יותר משמעות ופחות משמעת – �

מוטב מ'שעת חינוך' - חינוך כל שעה

�על 'הוראה מחנכת' ��

יישום פדגוגי של המדרג

שדות רעיוניים התומכים באידיאת החירות –�כשדה הצמיחה מזווית הפרט

​

​

האני

גוף במרחב

יחסים - התנהגות

אידיאת החירות : הנהגה פנימית-רוחנית - רצונות, תבונה, צרכים

אידיאת השוויון/החברה: שליטה, טריטוריה, גבולות.

אידיאת האחוה: אני ביחס לאחר/ים –

נורמות, אינטרסים, סטאטוס.

א. מדרג האחדות כתופעה פרקטאלית

משמעותם הרחבה של האידיאות כשדות והקשר הישיר שבין רוחניות ואינטליגנציה:

נושא הדיאלוג – פיתוח להגות מ. בובר: מהי שיחה כהוויתה?

א1. מורי מחשבת-ישראל במכללות

​

הספר מיועד לשרת

את תוכנית הלימודים

במכללות להכשרת מורים

המחייבת את כלל פרחי-ההוראה

בלימוד קורסים

בתחום מחשבת-ישראל.

ב1. כלל המורים בישראל

​

מעבר להיותו 'ספר המלווה קורס' הוא נועד להציע השקפה חינוכית לכלל עובדי-ההוראה בתחום ההומניסטיקה במערכת החינוך.

שכן, הספר מתייחד בעיצובה

של השקפה ישראלית-רוחנית.

​

(על תשתית השקפות הוגי הציונות-הרוחנית נעשית אינטגרציה רעיונית למערכת ערכית

המהווה תשובה לשאלת הזהות הישראלית: היהודית-דמוקראטית).