"שכנות של שלום" באזור חוף כרמל, ואדי ערה, מנשה, עמק חפר - שמחות להפגש שוב , הפעם עם נשות הגינה הקהילתית של קהילת עולי אתיופיה.
אֲנִי, עָלָיו הָשָׁלוֹם, אֲנִי הַחַי אוֹמֵר עָלַי הָשָׁלוֹם.
אֲנִי רוֹצֶה שָׁלוֹם כְּבָר עַכְשָׁיו בְּעוֹדֶנִּי חַי.
חַיַּי עָבְרוּ עָלַי בְּמִלְחָמוֹת מִכָּל הַמִּינִים: קְרָבוֹת חוּץ וּקְרָבוֹת בִּפְנִים, קְרָבוֹת פָּנִים אֶל פָּנִים וְהַפָּנִים
הָיוּ תָּמִיד הַפָּנִים שֶׁלִּי, פְּנֵי אוֹהֵב וּפְנֵי אוֹיֵב.
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְקַיֵּם אֶת נְבוּאַת הוֹרַי שְׁהַחַיִּים הֵם מִלְחָמָה אֲנִי רוֹצֶה שָׁלוֹם בְּכָל גוּפִי וּבְּכָל נַפְשִׁי. עָלַי הָשָׁלוֹם.
(יהודה עמיחי)
פתיחת המפגש בשלוש שפות – עברית, ערבית, אמהרית
טקס הכנת הבונה – הקפה המסורתי, מסמל את חשיבות המפגש החברתי בין כולנו, שיש לו כוח מרפא.
טעימות מסורתיות –
לחם שעורים,
אינג'רה (מקמח טף) ותוספות ממיטב תבשיליהן של נשות הקהילה.
מתכנסות בגוז'ו – בית הבוץ המסורתי, שומעות מיוסף הקייס על המסורת של יהדות אתיופיה ומנשות הגינה האמיצות, על השינויים שהן מובילות במשפחתן ובקהילה (גאנגש המקשרת ווביט – שעושה הכל למרות עיוורונה).
גוז'ו – בית המשפחה וחיות הבית, נבנה ע"י כל אנשי הכפר לקראת החתונה.
סיום המפגש המרגש של 40 נשים יהודיות מוסלמיות ואתיופיות.
מילות סיכום של המתארחות: לנשות הקהילה האתיופית בפרדס חנה, לכל משתתפות ומארגנות המפגש במסגרת המפגשים של "שכנות של שלום" המוסלמיות והיהודיות ואנשאללה פלסטיניות מ"נשות השמש" בקרוב. תודה על היותכן, תודה על הארוח המחבק המעניין והטעים. בתקווה להמשך פעילות ביחד....תודה על מפגש נשי מחבר ועל האירוח החם...למדנו דברים על המסורת האתיופית, אני מקווה שתמיד נפגש בשמחות ויהי שלום לכולנו..
מה הלאה ?
* נבדוק המשך קשר עם נשות הגינה, תוף שת"ף עם ארגונים נוספים.