הגזלנים שהחזירו

בין תקנת השבים, שיקום אסירים ועברות שיש עמן קלון

רעיון התשובה

רמב"ם, משנה תורה, הלכות תשובה, ז', ד'.

• ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה. אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו.

יחזקאל, יח, כג

• הֶחָפֹ֤ץ אֶחְפֹּץ֙ מ֣וֹת רָשָׁ֔ע נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הֲל֛וֹא בְּשׁוּב֥וֹ מִדְּרָכָ֖יו וְחָיָֽה׃

הקושי שבתשובה

בבלי, יומא, כא, עא

• עוֹמְדִים צְפוּפִים, וּמִשְׁתַּחֲוִים רְווֹחִים.

​

פירוש המאירי למסכת יומא

עומדי' צפופים ואעפ"כ נעשה להם נס בשעת השתחואה שהיה המקום מתרחב להם ארבע אמות בין כל אחד ואחד כדי שלא ישמע אחד וידויו של חבריו כדי שלא יתבייש.

​

​

בבלי, סוטה, לב, ע"ב

• אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִפְּנֵי מָה תִּיקְּנוּ תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ — שֶׁלֹּא לְבַיֵּישׁ אֶת עוֹבְרֵי עֲבֵירָה.

תקנת השבים

פירוש קהתי

​

משנה, גיטין,ה', ה'

​

• הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה עַל הַחֵרֶשֶׁת...וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בַבִּירָה, שֶׁיִּטֹּל אֶת דָּמָיו, מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשָּׁבִים.

​

�מחלוקת בית הלל ובית שמאי

בבלי, סוטה, לב, ע"ב

• וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ: תָּנוּ רַבָּנַן: גָּזַל מָרִישׁ וּבְנָאוֹ בְּבִירָה –

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְקַעְקֵעַ כׇּל הַבִּירָה כּוּלָּהּ וּמַחְזִיר מָרִישׁ לִבְעָלָיו;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין לוֹ אֶלָּא דְּמֵי מָרִישׁ בִּלְבַד, מִשּׁוּם תַּקָּנַת הַשָּׁבִין.

​

האומנם?

רמב"ם, משנה תורה, הלכות גזלה ואבדה, א', ה'

• כל הגוזל חייב להחזיר הגזלה עצמה, שנאמר: 'והשיב את הגזלה אשר גזל' (ויקרא ה, כג)... אפילו גזל קורה ובנאה בבירה, דין תורה הוא שיהרוס את כל הבניין, ויחזיר קורה לבעליה. אבל תקנו חכמים מפני תקנת השבים שיהיה נותן את דמיה, ולא יפסיד הבניין. וכן כל כיוצא בזה

​

בבלי, תענית, טז, ע"א

• וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם״, מַאי ״וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם״? אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִילּוּ גָּזַל מָרִישׁ וּבְנָאוֹ בְּבִירָה — מְקַעְקֵעַ כׇּל הַבִּירָה כּוּלָּהּ וּמַחְזִיר מָרִישׁ לִבְעָלָיו.

​

מהו האינטרס הציבורי?

בבלי, ברכות, י' ע"א

• הָנְהוּ בִּרְיוֹנֵי דַּהֲווֹ בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר וַהֲווֹ קָא מְצַעֲרוּ לֵיהּ טוּבָא. הֲוָה קָא בָּעֵי רַבִּי מֵאִיר רַחֲמֵי עִלָּוַיְהוּ כִּי הֵיכִי דְּלֵימוּתוּ. אָמְרָה לֵיהּ בְּרוּרְיָא דְּבֵיתְהוּ: מַאי דַּעְתָּךְ — מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״יִתַּמּוּ חַטָּאִים״, מִי כְּתִיב ״חוֹטְאִים״? ״חַטָּאִים״ כְּתִיב. וְעוֹד, שְׁפֵיל לְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא ״וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם״, כֵּיוָן דְּ״יִתַּמּוּ חַטָּאִים״ ״וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם״? אֶלָּא בְּעִי רַחֲמֵי עִלָּוַיְהוּ דְּלַהְדְּרוּ בִּתְשׁוּבָה, ״וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם״. בְּעָא רַחֲמֵי עִלָּוַיְהוּ, וַהֲדַרוּ בִּתְשׁוּבָה.

​

�החוק בישראל

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט - 2019

• (א) מידע פלילי יהיה חסוי ולא יימסר אלא לפי הוראות חוק זה.

(ב) לא ידרוש אדם מידע פלילי, במישרין או בעקיפין, שלא בהתאם להוראות חוק זה, לרבות בדרך של

תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב; לעניין זה, לא יראו מי שדרש מידע פלילי כאמור כזכאי לקבלו בשל כך

בלבד שהאדם שהמידע הפלילי נוגע לו הסכים למסירת המידע.

​

​

​

​

�החוק בישראל

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט - 2019

• (א) המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי, לרבות פרטי רישום פלילי שנמחקו, יהיו פתוחים לפני הגופים המנויים להלן והם יהיו רשאים להעביר ביניהם מידע פלילי, והכול במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם:

(1) המשטרה, בהתאם לפקודות המשטרה;

(2) שירות הביטחון הכללי, לפי כללים שיקבע ראש שירות הביטחון הכללי;

(3) המשטרה הצבאית, לפי כללים שיקבע קצין המשטרה הצבאית הראשי;

(4) אגף המודיעין במטה הכללי של צבא ההגנה לישראל (להלן – אמ"ן), לפי כללים שיקבע ראש אמ"ן;

(5) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לפי כללים שיקבע ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(6) אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, לפי כללים שיקבע הממונה על הביטחון במערכת הביטחון;

(7) המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים, לפי כללים שיקבע מנהל המחלקה לחקירת שוטרים;

(8) היחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל, לפי כללים שיקבע מפקד היחידה.

​

​

​

​

�החוק בישראל

מתוך המבוא להצעת החוק המקורי (1981)

• ההצעה מאמצת את גישת ההלכה לנושא, המוצאת את ביטויה ב"תקנת השבים", שמקורה במשנה גיטין ה, ה, ושנתייחדה לפעולות תחיקתיות ושיפוטיות שמטרתן להקל על העבריין לשוב בתשובה ולהשתלב בחיי החברה. בהקשר זה כתב לפני כאלף שנים רב האי גאון, ראש ישיבת פומבדיתא, באחת מתשובותיו, את הדברים האלה: "שורת הדין שאין לך דבר שעומד בפני התשובה, אלא כל השבים שהקב"ה יודע כי נתחרטו על מה שעברו מן הכיעור וכי שמו אל לבם שלא ישובו עוד לכמוהו, הוא מוחל להם; ובני אדם, אף על פי שאינן יודעין הנסתרות ואין להם אלא הנגלות, כשעבר זמן הרבה ואין נראה עליו לא בגלוי ולא בסתר דבר שלא כהוגן והלב מאמין בו כי חזר - מקבלין אותו". ��ברוח דומה פסק בית המשפט העליון, מפי השופט קיסטר: "אין לנעול את הדלת מפני השבים באמת ובתמים. אדרבא, באין נימוק כבד משקל יש לאפשר להם לחזור למסלול חייהם, למשלוח ידם, ואף לתפקידם" (על"ע 1/68, פד"י כב(1) 673). ��מצד אחר, ואף זאת בהתאם לעקרונות ההלכה, נקבעו בהצעה מגבלות אחדות על זכותו של העבריין שלא יוזכרו חטאיו - בשל חומרת העברה, בשל משרה שנושאה צריך לשמש דוגמה אישית לציבור או בשל תפקיד שבו נדרש אמון מממלא התפקיד והאמון הדרוש נפגע כתוצאה מהעבֵרה (ראה מחקרו של ד"ר נחום רקובר, "מעמדו של עבריין שרצה ענשו", סדרת מחקרים וסקירות במשפט העברי, משרד המשפטים, חוברת ה, תש"ל1970-).

​

​

​

​

�החוק בישראל

חוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסויימים תשס"א - 2001

• 3.    (א)  מעסיק לא יקבל בגיר לעבודה במוסד בטרם קיבל אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסקתו לפי חוק זה.

(ב)  אישור המשטרה יינתן באחד מאלה:

(1)   הבגיר לא הורשע בעבירת מין כאמור בסעיף 2(א) או אם הורשע, חלפה תקופת האיסור כאמור בסעיף 2(ג);

(2)    הועדה פטרה את הבגיר מהאיסור כאמור בסעיף 4(ב).

   (ג)  משטרת ישראל תרכז את כל הנתונים הנדרשים לענין חוק זה.

(ד)   אישור המשטרה יינתן על פי בקשתו של בגיר, ובלבד שאותו בגיר המציא למשטרה תעודה מהמוסד כי הוא מועסק או מועמד

לעבודה בו, או על פי ייפוי כוח מטעם אותו בגיר למעסיק או למוסד, ובלבד שהמעסיק או המוסד יצהיר שהוא מוסד לפי חוק

זה.

(ה)  לענין סעיף זה, "אישור המשטרה" - אישור שניתן בתקופת השנה שקדמה לקבלה לעבודה.

​

​

​

​

�עבירות שיש עמן קלון

​

• החקיקה בישראל, מונה שורה של חוקים המונעים מאדם שהורשע בעבירות שיש בהן קלון (לצמיתות או באופן זמני) את הזכות לכהן במשרה ציבורית או בתפקיד המצריך אמון מיוחד, למשל: מתווך מקרקעין – לפי חוק המתווכים, סוכן ביטוח – לפי תקנות הפיקוח על עסקי הפיקוח, עובד חינוך – לפי חוק הפיקוח על בתי ספר, שמאי מקרקעין – לפי חוק שמאי מקרקעין, אופטומטריסט – לפי חוק העיסוק באופטומטריה.
• בנוסף, לשכת עורכי הדין רשאית לסרב לקבל חבר אם הורשע בעבירה פלילית שיש עמה ומועצת רואי החשבון מוסמכת לבטל/ להתלות רישיון במידה ורו"ח הורשע בעבירה שיש עמה קלון.

​

​

​

​

​

​

�עבירות שיש עמן קלון

​

• עבירה שיש עימה קלון הינה עבירה פלילית אשר בית המשפט או מי שהוסמך לכך קבע שיש עמה קלון למי שהורשע בה.�בחוק לא נקבע מהו "קלון", שכן מדובר במושג שאינו לקוח מתחום המשפט אלא מתחום המוסר.

​

​

​

​

​

כהן גדול שחטא

ירושלמי, הוריות , פ"ג, הלכה א'

• אמר רבי לעזר: כהן גדול שחטא-מלקין אותו, ואין מעבירין אותו מגדולתו.

אמר רבי מנא, כתיב: " כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני ה' " (ויקרא כא יב).

כביכול, מה אני בקדושתי אף אהרן בקדושתו.

בעל תפקיד שחטא

משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, יז, ט'.

​

• כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁחָטָא לוֹקֶה בִּשְׁלֹשָׁה כִּשְׁאָר כָּל הָעָם וְחוֹזֵר לִגְדֻלָּתוֹ:
• אֲבָל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר לִשְׂרָרוּתוֹ. גַּם אֵינוֹ חוֹזֵר לִהְיוֹת כְּאֶחָד מִשְּׁאָר הַסַּנְהֶדְרִין. שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין:

בעל תפקיד שחטא

הרדב"ז, בפירושו על הרמב"ם (הלכות סנהדרין יז,ט)

​

​

• כלומר,אם יחזירו אותו לנשיאותו, קטיל להו לבית דין.

עמדות חז"ל באשר לבעל תפקיד שסרח וחזר בתשובה

נימוקים

• אם נפסול את הכוהן ולא נאפשר לו לחזור למעמדו הקודם, יש בדבר משום "אונאת דברים", כמו שאמרו חכמים על האומר לבעל תשובה: "זכור מעשיך הראשונים". רבנו גרשום מסביר את הדבר ואומר: "אם תאמר: לא יעלה לדוכן ולא יקרא בתורה תחילה, אין לך אונאה גדולה מזו".
• אם אתה מונע מעבריין שחזר בתשובה לשוב ולפתוח דף חדש בחייו, ופוסל אותו מלחזור למעמדו הקודם, נמצאת גורם לו שלא יחזור בתשובה.

רבנו גרשום מאור הגולה

• רבנו גרשום נשאל על כוהן שנשתמד ועשה תשובה, אם ראוי הוא לישא את כפיו ולקרוא בתורה ראשון, אם לאו.
• דעתו של רבנו גרשום היא: "שאף על פי שחטא, כיון שעשה תשובה, ראוי לעלות לדוכן ולישא כפיו"

​

​

עמדות חז"ל באשר לבעל תפקיד שסרח וחזר בתשובה

כסף משנה, הלכות סנהדרין, יז, ח

• רבי יוסף קארו סביר שאין מחזירים ראש ישיבה שחטא והודח בשל החשש שיזלזלו בו.

שו"ת הרמב"ם [בלאו] קעג

• הרמב"ם אוסר על שוחט שחטאיו התפרסמו לחזור לתפקידו.

נימוק:

הגויים יודעים שאנו ממנים כשוחטים רק

אנשים כשרים ומכובדים והצבת עבריין

בתפקיד כזה תביא לחילול השם.

​

• בהמשך התשובה הרמב"ם מתיר את המינוי אם חזרתו בתשובה של אותו שוחט תתפרסם ברבים.

​

עמדות חז"ל באשר לבעל תפקיד שסרח חזר בתשובה

שו"ת חתם סופרו, ליקוטים, מט

• עוסק באדם שנשא את דודתו וכותב שהנישואין אינם תקפים, והאשה מותרת לכל אדם למעט כהן, והם חייבים עונש כרת בכל ביאה וביאה.
• באשר לרב שסידר את הנישואין:

"אמנם רע ומר ענשו של המסית ומדיח

מארקוס הירשל כי הזוג הלכו אחר תאות לבם

הרע ויצרם הזונה אבל זה המסית בשאט לבו

גרם לעבור על כמה כריתות ולהרבות ממזרי'.

עונשו קשה משלהם וראוי יותר לפוסלו מכל

דבר הנוגע לדת ישראל ולהנהיג ציבור כלל וחוטא

בל יתגאה. ואם יקבל תשובה קשה תשובתו ומ"מ

אין דוחי' אותו אך פרנס וממונה על ציבור לא יהיה.

שו"ת הרדב"ז [בעה]

• ואם נתקיים עליו העדות ג"כ אינו מן הדין להסיר אותו אם קבל עליו מה שהוא חייב שאין מורידין אדם מקדושתו מסנהדרי גדולה ועד חזן הכנסת אלא א"כ עבר עבירה בפרהסיא ואם לא יתברר עליו זה אינו מן הדין להסירו ולא לפרסמו כמאמרם ז"ל, תלמיד חכם שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא שנא' וכשל נביא עמך וגו'...

ומשעה שלקה אחיך הוא וראוי ג"כ

שיהיה המלקות בצנעא ואין ראוי לחסר

מכבודו מאומה.

השיקולים

יוצא מתוך השו"תים שסקרנו שהשיקולים שיש לשקול בבואנו לדון בשאלת החזרת בעל תפקיד ציבורי שחטא לתפקידו הם:

​

א. קבלת אחריות וחזרה אמיתית בתשובה (נכון לגבי כל חוזר בתשובה)

ב. מידת פרסום העבירה (נעשתה בפרבסיא או בצנעא)

ג. הפגיעה באמון במערכת

ד. יכולתו של בעל התפקיד להיות מופת מוסרי

ה. עד כמה התפקיד דורש מבעיו להיות מופת מוסרי וחינוכי.

ו. מידת היכולת של בעל התפקיד לנקום.

​