1 of 49

חקר האתגר �וסקר ספרות ראשוני

תשפה

2 of 49

שם הפרויקט:

עברית לכולם

​

שמות חברי/ות הצוות: איילין, מריה, עדי

3 of 49

מקורות השראה לפרויקט

3

תובנות (מה אפשר "לקחת" ממקור ההשראה לפרויקט שלנו?)

דמיון ושוני לפרויקט שלנו

מהו סוג השראה? (תוכן, טכנולוגיה, עיצוב, וכו')

השראה (שם + קישור)

אוכלוסיית מיקוד

​

דומה - מידה מסויימת של התאמה אישית. שונה - סביבה טכנולוגית

תוכן, פדגוגיה

מורי עברית בבתי ספר דוברי ערבית

אוכ' ערבית

​

דומה - סביבה טכנולוגית, התקדמות בקצב אישי, תכנים אינטראקטיביים לבחירת המשתמש.

שונה - תוכן (מיקוד, מגוון). קהל יעד?

טכנולוגיה

ג'ינג'ים - מערכת למידה ליסודי (בסיס שפה)

​

דומה - מידה מסויימת של התאמה אישית. שונה - סביבה טכנולוגית

תוכן, פדגוגיה

מורי אולפן

עולים בוגרים

​

דומה - התקדמות בקצב אישי.

שונה - סביבה טכנולוגית

טכנולוגיה

​

דומה - מידה מסויימת של התאמה אישית. שונה - סביבה טכנולוגית

תוכן, פדגוגיה

מורי אולפן ועברית לתיכון

עולים בגיל ההתבגרות - פנימיית כפר גלים

​

דומה - מדריך פנימייה דובר עברית - מחייב ליצור אינטראקציה בעברית.

שונה - אין תכנית לימוד מסודרת, למידה רק מאינטראקציה בין-אישית.

פדגוגיה

צוות פנימייה

​

דומה - סביבה טכנולוגית, התקדמות בקצב אישי, תכנים אינטראקטיביים.

שונה - יש אפשרות להתערבות המורה והצבת יעדים ע"י אדם חיצוני, מעקב התקדמות. עידוד אינטראקציה עם אנשים בסביבה

אפליקציה - טכנולוגיה, עיצוב

דואלינגו ואפליקציות נוספות (באבל, דרופס)

משותף לכל האוכ'

​

דומה - עיסוק באינטראקציה והשתלבות חברתית.

שונה - צפייה/האזנה פאסיבית

תוכן

פודקאסט זמן עברית (לוודא לדוברי איזה שפות מיועד), סליחה על השאלה, תכניות טלוויזיה בנושאי החברה הישראלית

​

דומה - סביבה טכנולוגית מותאמת אישית. אינטראקציה דינמית עם התוכנה

שונה - אין תכנית לימודים שעוצבה ע"י צוות חינוכי

טכנולוגיה

למידה בעזרת Chat GPT

4 of 49

טבלת סקר ספרות

4

מאמרים אפשריים

מילות מפתח

שאלות

נושאים

​

​

שפה שנייה, מיעוטים, קושי שפתי, פערי שפה, למידת שפה, רכישת שפה, זהות לשונית, למידת שפה בהגירה, היבטים רגשיים בלמידת שפה, חסמים בלמידת שפה

אילו חסמים ואתגרים עולים ברכישת שפה שנייה, בתוך סביבה בה השפה הנלמדת היא השפה המקובלת?

למידת שפה שניה - חסמים וקשיים ברכישת השפה עבור נוער ובוגרים?

1

Migacheva, K., & Li, J. J. (2025). To improve Hebrew proficiency among Arabs in Israel, make it worthwhile (RAND Perspective No. PEA-1817-1). RAND Corporation. https://www.rand.org/pubs/perspectives/PEA1817-1.html

השתלבות חברתית, נוער מקבוצות מיעוט, שילוב חברתי, שונות חברתית,תחושת שייכות �Cultural diversity�

�

​

כיצד שליטה בשפה המקומית משפיעה על השתלבות חברתית, לימודית ותעסוקתית אצל בני נוער מקבוצות מיעוט?

התמודדות של נוער כקבוצת מיעוט בהשתלבות בחברה הסובבת

2

שליטה בשפה העברית, שליטה בשפה שנייה, שפה ותחושת שייכות, שפה ככלי חברתי, תקשורת לשונית, שפה והכלה תרבותית, תפקיד השפה בהגירה, תפקיד השפה קבוצות מיעוט

באיזו מידה שליטה בשפה העברית תורמת להשתלבותם החברתית, התרבותית והכלכלית של מהגרים וקבוצות מיעוט בישראל? כיצד שליטה בשפה משפיעה על תחושת שייכות במקום החדש?

שפה ככלי עזר להשתלבות מהגרים ובני מיעוטים בחברה הישראלית

3

5 of 49

טבלת סקר ספרות

5

מאמרים אפשריים

מילות מפתח

שאלות

נושאים

​

מריאנצ'יק, י. (2015). השימוש בטכנולוגיות מקוונות בהוראת העברית. Revue Européenne des Etudes Hébraïques, (17), 191-200

Alsharif, R. A., & Sundqvist, P. (2024). Self-directed learning for optimizing sustainable language education: A systematic review of empirical studies 2019–2023. Frontiers in Education, 9, Article 1463721. https://doi.org/10.3389/feduc.2024.1463721

לומד עצמאי, למידה עצמאית, למידה עצמית מקוונת, למידה מותאמת אישית, מוטיבציה בלמידה עצמאית, למידה עצמאית מתוקשבת, למידה מרחוק, עיצוב חווית משתמש בלמידה דיגיטלית, משחוק - Gamification, למידה מבוססת אפליקציות, כלים דיגיטליים ללמידה עצמאית, אפליקציות חינוכיות

אילו יתרונות יש ללמידה עצמית (קצב אישי, נגישות, מוטיבציה)?

מהם האתגרים של לומדים עצמאים? איך אפליקציה טובה יכולה לתת מענה?

למידה עצמית באמצעות אפליקציה

4

Solvie, P., & Kloek, M. (2007). Using technology tools to engage students with multiple learning styles in a constructivist learning environment. Contemporary issues in technology and teacher education, 7(2), 7-27.

גישות פדגוגיות, למידה עצמית, למידה מבוססת טכנולוגיה, למידה מותאימת אישית, קונסטרוקטיביזם

,.Constructivism

אילו גישות חינוכיות תומכות בלמידה עצמאית בעזרת אפליקציה? (קונסטרוקטיביזם, גישה דיפרנציאלית)

גישות חינוכיות בטכנולוגיות למידה

5

6 of 49

תכנית קריאה

6

אישור והערות של יעל

מראה מקום מלא וקישור למאמר הנבחר

שם הסטודנטי/ת

איילין יקרה, זה נראה כמו מאמר טוב שמתאים לשאלה שבחרת (כפי שמופיע בשקפים הקודמים).

יש אישור!

איילין אבנר כהן

לעומת זאת, המאמר השני שמצאתם בטבלה הקודמת נראה לא רע (זה אמנם מאמר ממש חם מהתנור, ועוד לא ציטטו אותו, אבל הז'ורנל סביר, ראי אימפקט פקטור כאן)

​

Shalini Roy, S., & Gandhimathi, S. N. S. (2025, January). Self-directed learning for optimizing sustainable language learning via mobile assisted language learning: a systematic review. In Frontiers in Education (Vol. 9, p. 1463721). Frontiers Media SA.

שימי לב שזה מאמר שסוקר את הלמידה העצמית של שפה באמצעות אפליקציות. האם זה באמת מה שרצית לקרוא? אולי עדיף לחפש שימושי מחשב בהוראת שפה שנייה.

​

למשל (המאמר הזה בזו'רנאל מעולה, נכתב על ידי חוקרים מעולים, וצותת פעמים רבות. אמנם עברו 15 שנה אבל זה נראה לי עדיין מאד רלוונטי):

Wong, L.-H., & Looi, C.-K. (2010). Vocabulary learning by mobile-assisted authentic content creation and social meaning-making: Two case studies. Educational Technology & Society, 13(4), 50–62.

​

את כמובן מוזמנת להמשיך ולחפש מאמר אחר (רק תעדי את הדברים כאן וכתבי לי שוב אם תחליטי לעשות זאת)

עדי טאובר

מריה יקרה, שימי לב שאמר שבחרת הוא באתר שהוא בכלל לא כתב עת! מדובר בארגון ללא מטרות רווח, שמטרתו להשפיע על מדיניות… הייתי מאד מאד נזהרת ממאמרים שנכתבים כאן. זה בוודאי לא מאמר שעבר peer review!!��ממליצה במקום זאת לקרוא את המאמר הזה (בהנחה שמה שאת מחפשת זה: כיצד שליטה בשפה המקומית משפיעה על השתלבות חברתית, לימודית ותעסוקתית אצל בני נוער מקבוצות מיעוט. המאמר הבא הוא סקירת ספרות באחד מכתבי העת הטובים ביותר שנותן סקירות על נושאי מחקר. כאן הסקירה עוסקת בדיוק במה שאת מחפשת. זה אמנם מ 2010, אבל זו סקירה חשובה מאד שנראית לי רלוונטית עבורך).

�Borrero, N. E., & Yeh, C. J. (2010). Ecological English language learning among ethnic minority youth. Educational researcher, 39(8), 571-581.

Migacheva, K., & Li, J. J. (2025). To improve Hebrew proficiency among Arabs in Israel, make it worthwhile (RAND Perspective No. PEA-1817-1). RAND Corporation. https://www.rand.org/pubs/perspectives/PEA1817-1.html

מריה דאוד

7 of 49

What's in a Language? Languages as a Core Value of Minorities in Israel (Tannenbaum, 2009)

General background:

  • Published by Taylor & Francis in Journal of Ethnic and Migration Studies
    • Peer review.
    • Research on migration and its impacts, along with studies on ethnicity, racism, nationalism, and integration policies.
  • Dr. Michal Tannenbaum: Professor at Tel Aviv University. Main research areas: Linguistic and social patterns among minority groups in Israel, language preservation and family relations among immigrant families; emotional, educational, and social aspects, and others.

Main objective:

  • Explore the role of language as a core value among three minority groups in Israel—Israeli Arabs/Palestinians, immigrants from the FSU, and Ethiopian immigrants—in order to understand how language shapes identity, belonging, and their interaction with Israeli society.

​

7

שם הסטודנטית: איילין אבנר כהן

8 of 49

Theoretical framework:

  1. Humanistic Sociology (Smolicz)
    • This approach emphasizes understanding culture from the insider’s point of view — how people perceive and define their own values, rather than imposing outside categories.
    • Values are seen as subjective, lived experiences, not just abstract concepts.
  2. Core Values (Smolicz et al.) - part of Humanistic Sociology
    • Cultural elements that are essential to a group’s collective identity.
    • They organize collective life: they define norms, customs, and the sense of belonging.
    • They may include elements such as language, religion, family structure, rituals, and more.
    • Losing a core value may lead to disintegration of the cultural group.

8

9 of 49

Methodology

  • Qualitative study, using content analysis of autobiographical memoirs.
  • Participants: 150 people were approached, +25 years, at least 5 years in Israel.
    • Universities and community centers —> snowball sampling technique.
    • 93 completed questionnaires (62%)
    • ⅔ within each group were women
      • 34 Arab Israeli/Palestinians (all Muslims)
      • 32 immigrants from the FSU
      • 27 immigrants from Ethiopia
  • Research tool (both in Hebrew and in the participants’ first language L1):
    • A general question designed to explore the key cultural values of ethnolinguistic minority groups in Israel.
    • Questionnaire: gender, age, marital status, number and age of children, country of origin, year of immigration (when relevant), education and area of residence.
    • Final question: Do you consider yourself to be part of a specific minority group? If yes, how do you refer to this group?

​

9

10 of 49

Data Analysis

  • Four independent researchers analysed participants’ memoirs.
    • Identify shared meaning within each group.
    • Focus on what the participants saw as the most important elements of their culture in the Israeli context.
    • Special attention to the role of language within each group's system of core values..
    • Main themes were grouped into central categories based on: shared ideas, frequency of mention, and cultural centrality + quotes.

Main findings

  • Language is a core value across all groups, but with different meanings.
  • The importance of language increases when the group feels culturally threatened.
  • Even when participants didn’t explicitly identify as members of a minority group, their narratives still reflected strong cultural value systems shaped by language and heritage.

​

10

11 of 49

Main findings

​

​

11

Israeli-Arabs/Palestinians

FSU immigrants

Ethiopian immigrants

85% perceived themselves as members of a minority.

Arabic is seen as central to the fostering of their ethnic, national and religious identity. Linked to dignity, history, and group pride.

Hebrew is viewed as the language of the dominant group and sometimes rejected in intimate or family settings.

Sense of being outsiders in Israeli society.

Favour the acquisition of Hebrew as a language for work, business, etc.

⅓ view themselves as part of a minority group, others felt a minority in the FSU.

​

Language as cultural capital and intellectual identity. Beautiful, symbolic and significant.

​

Seek integration from a position of strength, maintaining Russian as a core value and cultural bridge to preserve identity within Israeli society.

⅓ view themselves as members of a minority group.

​

Language as a tool for intergenerational connection.

​

Hebrew is dominant among younger generations, which creates a risk of cultural and emotional disconnect - concern about language loss and its effects on cultural identity..

​

The core value is not language per se, but what it supports: family unity and respect for elders and maintaining traditions.

“I realise that a man cannot be cut off from his language, which is such an important aspect of his identity, and we have a duty to transfer it to the next generations”.

“In our family, we have no other determining characteristic to distinguish us from other ethnic and social groups besides our language. The language that all of us can speak and understand is what makes us viable and keeps our identity”.

“Amharic is what connects us to the adults in our community. Today my parents speak very good Hebrew but my grandparents don’t, so I speak Amharic with them. It’s my language, and I’m proud of my parents who taught me this language”.

12 of 49

Discussion

  • Not all the participants perceived themselves as members of minority groups although all were approached as such → outsider perspective.
  • Shared values were found in both participants who identified themselves as minorities and those who did not - especially among Arabs and Ethiopians.
  • Even those who support assimilation still preserve distinct cultural spaces (language, rituals, beliefs).
  • Language is central to group identity, not because it determines it, but because it carries deep meaning (supported by May 2001, 2003).
  • Language as a core value in all groups → differences and similarities.
    • Identity, continuity, and cultural resistance.
    • Identity under threat.
  • Hebrew is necessary for practical integration into Israeli society: school, employment, public life → emotional and symbolic meaning varies greatly.

12

13 of 49

Self-directed learning for optimizing

sustainable language learning

via mobile assisted language learning:

a systematic review

13

ובעברית:

למידה עצמית לאופטימיזציית

למידת שפה בת-קיימא

דרך למידה בסלולרי:

סקירה שיטתית

עדי טאובר

סקירת 16 מחקרים אמפיריים (2019-2023)

בנושא למידת השפה האנגלית, בתמיכת אפליקציות סלולריות

14 of 49

14

Mobile-Assigned Language Learning

למידת שפה בסלולרי

מושגים:

Sustainable Learning

למידה בת-קיימא

היכולת ללמוד באופן גמיש ולאורך זמן,

כל החיים.

Self Directed Learning

למידה בניהול עצמי

הלומדת לוקחת אחריות על תהליך הלמידה שלה.

Я изучаю русский язык на Duolingo.

15 of 49

15

להעריך את

השפעת השימוש באפליקציות

על מוטיבציה, מעורבות ואוטונומיה של לומדי שפה.

לחקור את

תפקידו של MALL בקידום

למידה עצמית של שפה

ולבחון את היעילות של השיטה בהקשרים שונים.

מטרות המחקר:

Mobile-Assigned Language Learning

למידת שפה בסלולרי

Self Directed Learning

למידה בניהול עצמי

כיצד MALL מספק בסיס ללמידה בת-קיימא, על ידי חיזוק היכולת של הלומד לנהל בעצמו את הלמידה שלו?

16 of 49

16

האם השימוש ב-MALL תורם

למוטיבציה, מעורבות ואוטונומיה

של לומדי השפה?

כיצד למידת שפה בסיוע מובייל (MALL)

מקדמת למידה עצמית בת-קיימא

בהקשר חינוכי?

שאלות המחקר:

SDL

* דרכים לקדם למידה בת-קיימא:

​

  • תכנים מוצלחים
  • חיזוק תחושת מסוגלות ואחריות עצמית
  • התאמת הסביבה הטכנולוגית למאפייני הלומד

17 of 49

17

17

סקירת ספרות - מסקנות:

השפעת התפתחות טכנולוגית על למידת שפה

יתרונות MALL

במחקרים קודמים

חיזוק אוטונומיה

ומעורבות

הטכנולוגיה שינתה את הדרך בה סטודנטים לומדים שפות.�

(תרגול, משוב מיידי, התאמה אישית, שיח עם דוברים ילידיים, הדמיית שיחה)

  • גישה למידע�
  • למידה מותאמות אישית�
  • הקשריות (contextualization)�
  • תחושת שליטה על ההתקדמות

​

מובייל כ"מרחב פרטי"

ללא שיפוטיות, בקצב אישי.�

​

​

שילוב למידה פורמלית ולא-פורמלית

Self-Directed Learning כאסטרטגיית למידה

MALL כהשלמה / העשרה ללמידה בכיתה

​

​

SDL מתפתח כאשר הלומדים מפתחים:

    • כלים להערכה עצמית
    • הצבת מטרות
    • יכולת לתכנן ולבחור משאבים מתאימים

18 of 49

18

18

SDL כמנגנון מרכזי

בלמידה בת-קיימא

למידת שפה בסלולרי

מחזקת את השליטה

בתהליך הלמידה

שילוב פורמלי

ולא-פורמלית

למידה בניהול עצמי (SDL) מתפתחת כאשר

לומדים לוקחים אחריות על מטרות,

תהליכים והערכה של הלמידה.�

למידת שפה בסלולרי (MALL)

מעודדת SDL

למידה חוויתית עם פחות לחצים,

תחושת בחירה חופשית,

הזדהות עם תהליך הלמידה,

MALL כגשר בין העולמות

(מראה שטכנולוגיה יכולה לאפשר

למידה בת-קיימא)

מגבלות הקסם

תפקיד המורה והמערכת

דיון

  • קשיים טכניים
  • חוסר הדרכה / הבנה, שימוש שטחי

אופטימלי: שילוב בין למידה מונחית ללמידה עצמאית

  • הכוונה לאפליקציות מתאימות
  • ליווי בהצבת מטרות
  • משוב / מעקב

19 of 49

19

19

MALL מעודדת למידה עצמית

הגברת פרו-אקטיביות בלמידה�

ניהול עצמי: מטרות, ניהול זמן והערכת ההתקדמות.�

הגברת התמדה לאורך זמן

אפליקציות מובייל מגבירות מוטיבציה ואוטונומיה

מוטיבציה פנימית מוגברת

​

גורמים: אינטראקטיביות, משוב המיידי, ואלמנטים משחקיים -

שיוצרים עניין, הנאה, מעורבות, תחושת שליטה.

השימוש ב-MALL מחזק כישורי שפה מגוונים

שיפור מיומנויות לשוניות:

שמיעה, קריאה, כתיבה ודיבור.�

פיתוח כלי מטא-קוגניציה:

תכנון, פתרון בעיות, הערכת תהליך.

ההקשר החינוכי משפיע על האפקטיביות

יותר השפעה נרשמה במסגרת לימודים פורמליים.�אופטימלי: שילוב בין הוראה פורמלית לבין שימוש עצמי באפליקציה.

לא זוהתה השפעה שלילית

תוצאות מאוד חיוביות - רוב הנבדקים סטודנטים בהשכלה הגבוהה

​

שאלה להמשך: מה בקרב אוכלוסיות פחות משכילות?

ממצאים מרכזיים מהמחקר

20 of 49

Ecological English Language Learning among Ethnic Minority Youth.

�

מידע כללי ושאלת המחקר :���

20

שם הסטודנטית: מריה דאוד.

סוג המחקר: איכותני– החוקרים ביצעו ראיונות עומק עם בני נוער מקבוצות אתניות שונות בארה"ב.

​

מחברים :Noah E. Borrero ,Christine J. Yeh .

​

כתב עת: המאמר פורסם בשנת 2010 בכתב העת Educational Researcher.

​

הנושא של המאמר: המאמר עוסק בלמידת שפה אנגלית אקולוגית בקרב בני נוער מקבוצות מיעוט, ההקשר המחקרי במאמר הוא להבין את למידת השפה בתוך מסגרות יחסים ותרבותיים.

​

המתודולוגיה: המחקר כלל פיתוח ושאלון בשם "סולם הלמידה האקולוגית של שפה והצלחה אקדמית" (ELLAS), השתתפו 269 תלמידי תיכון דו-לשוניים מרקעים מגוונים מהעיר סן פרנסיסקו, המשתתפים בבית היו מדברים שפה אחרת מאנגלית הם ממוצאים שונים (בעיקר לטיניים, אסייתיים, ואפרו-אמריקאים)

​

​

​

21 of 49

שאלות המחקר של החוקרים

כיצד לומדים בני נוער מקבוצות מיעוט את השפה האנגלית בהקשרים חברתיים ותרבותיים שונים (בית, בית ספר, קהילה)?�

כיצד משפיעה למידת השפה על הזהות, השייכות וההשתלבות של בני נוער מקבוצות מיעוט?�

מהם הגורמים האקולוגיים (המשפיעים מבחוץ) שמקדמים או מעכבים את למידת האנגלית של בני הנוער?

​

​

​

​

21

22 of 49

Ecological Language Learning of Ethnic Minority Youth.�

שאלת המחקר: איך בני נוער מקבוצות מיעוט אתני לומדים אנגלית בסביבות שונות, וכיצד למידת האנגלית משפיעה על השתלבותם החברתית והחינוכית?

​

22

  • המאמר לא מסתכלים רק על ״איך״ לומדים אנגלית בבית הספר, הם גם בוחנים את כל האקולוגיה של הלמידה.

​

  • גורמים אקולוגיים שזוהו: באמצעות ניתוח גורמים, המחקר גילה מבנה של ארבעה גורמים אקולוגיים: למידה חינוכית (Educational Learning), למידה מבוססת חברים (Friend-Based Learning), למידה מבוססת משפחה (Family-Based Learning), ולמידה מבוססת קהילה (Community-Based Learning)
  • ELLAs -Ecological Language Learning Agents (סוכני למידה אקולוגיים של שפה):

הכוונה היא לגורמים בסביבה של בני הנוער שמשפיעים על תהליך הלמידה של השפה מחוץ לכיתה

​

הרעיון שרצו החוקרים להעביר הוא ששלמידת שפה לא מתרחשת רק דרך מורה וספר – אלא דרך "מערכת אקולוגית" של אנשים ומצבים שמשפיעים על הלומד.

23 of 49

23

מסקנות

דיון

שליטה בשפה המקומית (במקרה הזה – אנגלית) משפיעה ישירות על ההשתלבות של בני נוער מקבוצות מיעוט – חברתית, לימודית ותעסוקתית.

�

כשיש תמיכה מתאימה, השפה עוזרת לבני הנוער לפתח ביטחון, שייכות ותחושת ערך עצמי.�

​

כאשר הסביבה לא תומכת, זה עלול ליצור תחושת ניכור, קושי בלימודים וחסמים להשתלבות.

​

  • למידת שפה היא תהליך חברתי ולא רק אקדמי: זה לא רק לדעת מילים ודקדוק – זה קשור לזהות, שייכות, משפחה, חברה.�שפה היא דרך להשתלב בחברה וגם להרגיש חלק ממנה.

-חייבים להתייחס להקשרים הסביבתיים: התמיכה של המשפחה, איכות המורים, והגישה של בית הספר – כל אלה משפיעים מאוד.

  • השלכות מעשיות:צריך לפתח דרכי הוראה שקשובות לרקע התרבותי והשפתי של התלמידים.�

חשוב ליצור סביבה שבה התלמידים מרגישים בטוחים להשתמש בשפה, לטעות, וללמוד.

​

​

24 of 49

איך זה קשור לפרויקט שלנו ? המלצות ומסקנות להמשך .

  • כדאי לחשוב איך לשלב רב-תרבותיות באפליקציה – למשל לאפשר הסברים בשפת האם או סיפורים שמתאימים לתרבות של המשתמשים.

​

  • חשוב לא רק ללמד עברית, אלא גם לחזק תחושת ביטחון ושייכות – לתת למשתמשים להרגיש שהשפה עוזרת להם להשתלב ולא מתרחקת מהזהות שלהם.

​

  • לשלב מאפיינים אקולוגיים כמו:�חיבור למצבים יומיומיים אמיתיים (למשל עבודה, קניות, בית ספר)�תמיכה בשפת האם במקביל לעברית�אפשרות לקהילה לייצר תוכן בשפה .�

צריך לעודד לא רק רכישת שפה, אלא גם השתלבות חברתית ותחושת שייכות.

​

24

25 of 49

25

26 of 49

26

27 of 49

סינתזה של שלושת המאמרים - שפה

איילין - זהות בני מיעוטים בישראל, יחס כלפי השפה העברית, מרכיב זהות

מריה - למידת השפה המקומית בקרב נוער מיעוט בארהב, ככלי עזר להשתלבות חברתית. הקשר תרבותי, תחושת זהות ושייכות, מסגרת תומכת

עדי - פוטנציאל של למידת שפה בסלולרי להגברת אחריות אישית על למידה

​

חיבורים, מחשבות ומסקנות:

  • מרכיבי זהות אתניים ואישיים, מרכיבי תרבות - לתת להם מקום באפליקציה שלנו
  • אופציה לשילוב למידה פורמלית ואישית?
  • לנתח עוד גורמי אנטגוניזם ולהתייחס אליהם - דורש המשך מיפוי אוכ' היעד והאתגרים שלה עם השפה
  • מהן המוטיבציות של אוכ' היעד ללמידת השפה? מה השימושים היומיומיים?

27

28 of 49

שם הפרויקט: TeachFlex

שמות חברי/ות

הצוות: דליה, הילה וע'דיר

29 of 49

מקורות השראה לפרויקט

29

תובנות (מה אפשר "לקחת" ממקור ההשראה לפרויקט שלנו?)

דמיון ושוני לפרויקט שלנו

מהו סוג השראה? (תוכן, טכנולוגיה, עיצוב, וכו')

השראה (שם + קישור)

ארגון לפי קטגוריות, שפה פשוטה, פוקוס על פרקטיקה, הצעות שימוש יישומיות

דומה - עוסק בשילוב AI בהוראה, פונה למורים.

שונה - בעיקר מאגר כלים ולא סביבה פדגוגית רציפה.

תוכן, טכנולוגיה

השראה לעקרונות עיצוב של סביבה מותאמת:

גמישות בדרכי הוראה, אפשרויות שונות לביטוי ולהבעה, יצירת מעורבות מגוונת.

דומה – מבוסס על התאמה אישית ללומדים.

שונה – מתמקד בלמידת תלמידים ולא בפיתוח מקצועי של מורים.

תוכן, פדגוגיה

מודל UDL – למידה מותאמת לכל לומד

https://udlguidelines.cast.org/

​

30 of 49

מקורות השראה לפרויקט

30

תובנות (מה אפשר "לקחת" ממקור ההשראה לפרויקט שלנו?)

דמיון ושוני לפרויקט שלנו

מהו סוג השראה? (תוכן, טכנולוגיה, עיצוב, וכו')

השראה (שם + קישור)

יצירת רצף למידה מלהיב עם תחושת התקדמות ומשחק.

עידוד מעורבות רגשית דרך משימות מותאמות, חיזוקים, ובחירה אישית.

השראה לחשיבה על חוויית מורה לומד – לא רק תוכן, אלא גם תחושת שליטה והנאה בתהליך.

דומה – שילוב טכנולוגיה, התמקדות בלמידה חווייתית. שונה – מדובר בפלטפורמה למשחקי למידה בכיתה, לא השתלמויות למורים.

טכנולוגיה, עיצוב, משחקיות

Classcraft – למידה מבוססת משחק

https://www.hmhco.com/programs/classcraft

​

השראה לפיתוח מרחב שיתופי בין מורים, שבו ניתן להעלות תוצרים, להתאים חומרים וללמוד אחד מהשני. הדגשה של מורה כשותף פעיל בלמידה – לא רק מקבל תוכן אלא גם יוצר ומשפיע.

דמיון – גם אצלנו מורים לוקחים חלק פעיל בלמידה ובשיתוף ידע. כמו ב-TeachFlex, יש התאמה אישית ושימוש ביוזמות מורים.

שוני – הפלטפורמה מתמקדת בהעלאה והורדה של קבצים, בלי תהליך פדגוגי מונחה או רצף למידה. אין שילוב של למידה היברידית או ליווי אישי כמו אצלנו.

קהילה, תוכן, שיתוף

​

​

​

​

31 of 49

מקורות השראה לפרויקט

31

תובנות (מה אפשר "לקחת" ממקור ההשראה לפרויקט שלנו?)

דמיון ושוני לפרויקט שלנו

מהו סוג השראה? (תוכן, טכנולוגיה, עיצוב, וכו')

השראה (שם + קישור)

השראה לשילוב תכנים קצרים ונגישים למורים, כתיבה בגובה העיניים, ועידוד לחשיבה רפלקטיבית וזהות מקצועית. אפשר ללמוד איך לייצר עניין גם בלי עומס תאורטי.

דמיון– כמו TeachFlex, גם Edutopia מתמקד בהשראה למורים, גישות חדשניות וחשיבה על תפקיד המורה.

שוני – Edutopia הוא אתר תוכן ומאמרים, לא סביבה אינטראקטיבית או מערכת פיתוח מקצועי מונחה כמו הפרויקט שלנו.

​

תוכן, זהות מקצועית

32 of 49

טבלת סקר ספרות

מאמרים אפשריים

מילות מפתח

שאלות

נושאים

הוראה מותאמת אישית, למידה דיפרנציאלית, פיתוח מקצועי של מורים, גמישות פדגוגית, עצמאות של מורים, תכנון הוראה גמישה, למידה ממוקדת תלמיד

איך מורים יכולים לתכנן הוראה מותאמת לתלמידים? אילו תנאים מאפשרים למורים להתאים את ההוראה?

הוראה מותאמת אישית,

פיתוח מקצועי של מורים

חלוקה דיגיטלית, שוויון חינוכי, גישה לטכנולוגיה, למידה מקוונת, פערים חברתיים-כלכליים

​

​

כיצד הפער הדיגיטלי משפיע על הזדמנויות ותוצאות חינוכיות של תלמידים?

אילו מאמצים נעשים כדי לגשר על הפער הדיגיטלי בחינוך?

שילוב בינה מלאכותית (AI) בפיתוח מקצועי ובהוראה

33 of 49

טבלת סקר ספרות

מאמרים אפשריים

מילות מפתח

שאלות

נושאים

התאמה אישית, למידה אלקטרונית (e-learning), האינטרנט של הדברים (IoT), מלאכותית

אינטליגנציה (AI)

​

מהן המגמות העתידיות המגדירות למידה אלקטרונית מותאמת אישית?

כיצד טכנולוגיות מתקדמות (VR, AR, MR, XR) יכולות לשפר את חווית הלמידה המותאמת אישית?

מהן ההזדמנויות והאתגרים בשילוב טכנולוגיות אלה בסביבות למידה?

קהילות מורים לומדות - למידה שיתופית בין מורים.

בינה מלאכותית יוצרת, פיתוח מקצועי למורים, צ'אטבוט מותאם לשימוש בכיתה, פיתוח פתרונות בהתבסס על הצרכים והדרישות

כיצד ניתן לשלב בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) בכיתות חטיבה ותיכון באופן יעיל ואחראי?

כיצד טכנולוגיית RAG (Retrieval-Augmented Generation) יכולה לתמוך בלמידה בכיתה?

גישור על הפער בין החדשנות הטכנולוגית והלמידה התיכונית

34 of 49

טבלת סקר ספרות

מאמרים אפשריים

מילות מפתח

שאלות

נושאים

גיל חכם, זהות מורה, אתגרים, הזדמנות, התמודדות עם אסטרטגיות

כיצד השינויים הטכנולוגיים בעידן הבינה המלאכותית משפיעים על זהות המורה המקצועית, ואילו אסטרטגיות יכולים מורים לאמץ כדי לשמר את הרלוונטיות והערך הייחודי שלהם?

​

זהות מקצועית של מורים בעידן דיגיטלי

35 of 49

תכנית קריאה

35

אישור והערות של יעל

מראה מקום מלא וקישור למאמר הנבחר (על איזה שאלה מהטבלה הקודמת מאמר זה ייתן מענה)

שם הסטודנטי/ת

ע'דיר יקרה שלום,

למרות שהמאמר נראה מאד מעניין, הייתי נזהרת מלהסתמך עליו. �הז'ורנאל עצמו הוא חדש יחסית, וכרגע הפרמטרים שלו מאד נמוכים (נהוג לחלק ל 25% העליונים כ Q1, הבאים בתור כ Q2 וכו'. הז'ורנאל הזה בשלב זה מוערך כ Q4. ראי כאן). המאמר ממש חדש, וקשה לדעת כמה יצטטו אותו.

במקום זה, הייתי מציעה לך לקרוא את המאמר:

​

Lai, C., & Jin, T. (2021). Teacher professional identity and the nature of technology integration. Computers & Education, 15, 104314.7

​

המאמר הזה גם כן עוסק בשאלה של זהות מקצועית של מורים לשילוב טכנולוגיות, וגם כן מאמר עדכני, יחסית, אבל בז'ורנל מאד ידוע ומעולה, וגם כבר ציטטו אותו לא מעט.

​

אפשרות אחרת, שוב בנושא של זהות מורים, ואיך זה משפיע על חדשנות בהוראה הוא במאמר שכתבה חוקרת שאני מכירה אישית ומאד מעריכה - אפריל לוהמן:

�Luehmann, A. L. (2007). Identity development as a lens to science teacher preparation. Science education, 91(5), 822-839.

​

זה אמנם קצת פחות עדכני, אבל לדעתי התובנות והעקרונות עדיין נכונים וטובים. המאמר פורסם באחד הזו'רנלים הטובים, וזכה לציטוטים רבים מאד.

​

את כמובן גם מוזמנת להמשיך ולחפש בעצמך, אבל אני חושבת ששתי האופציות האלה טובות.

Shao, J., & Sun, S. (2025). Teacher Identity in the Era of Intelligence. Journal of Educational Theory and Practice, 2(1).

כיצד השינויים הטכנולוגיים בעידן הבינה המלאכותית משפיעים על זהות המורה המקצועית, ואילו אסטרטגיות יכולים מורים לאמץ כדי לשמר את הרלוונטיות והערך הייחודי שלהם?

https://ojs.apspublisher.com/index.php/jetp/article/view/141

ע'דיר ח'ליליה

36 of 49

תכנית קריאה

36

אישור והערות של יעל

מראה מקום מלא וקישור למאמר הנבחר (על איזה שאלה מהטבלה הקודמת מאמר זה ייתן מענה)

שם הסטודנטי/ת

הילה יקרה שלום,

שימי לב שהקישור ששמת הוא של מאמר שונה מזה שנתת את מראה המקום. המאמר שמופיע בקישור לא מתאים, כי הוא לא בכתב עת שיש בו peer-review, והוא גם מסתמך על ארבעה רפרנסים בלבד.

האמת היא שאני לא מוצאת את המאמר הזה ב Google Scholar. יכול להיות שהבינה המלאכותית המציאה אותה?

מצד שני, שני החוקרים דונלי ומק'גאר שמופיעים ברפרנס הזה הם חוקרים ידועים בתחום של שילוב טכנולוגיה בחינוך, ותפקיד המורים בהקשר הזה.

אם תרצי לקרוא מאמר אחר שלהם שעשוי להיות רלוונטי, את יכולה לקרוא את:

​

Donnelly, D., McGarr, O., & O’Reilly, J. (2011). A framework for teachers’ integration of ICT into their classroom practice. Computers & education, 57(2), 1469-1483.

​

אני חושבת שתמצאי במאמר הזה (למרות שהוא נכתב ב 2011) גם תשובות לגבי גישור פערים בין תלמידים, וביניהם גם פערים דיגיטאליים.

​

את כמובן מוזמנת להמשיך ולחפש מאמר אחר (רק תעדי את הדברים כאן וכתבי לי שוב אם תחליטי לעשות זאת)

Donnelly, C., & McGarr, O. (2024). Bridging the Digital Divide: Ensuring Access to Educational Resources for All Students. Journal of Digital Education and Inclusion, 3(1).

​

כיצד הפער הדיגיטלי משפיע על הזדמנויות ותוצאות חינוכיות של תלמידים?

אילו מאמצים נעשים כדי לגשר על הפער הדיגיטלי בחינוך?

​

https://www.researchgate.net/publication/390583016_Bridging_the_Digital_Divide_Ensuring_Access_to_Educational_Resources_for_All_Students

הילה לנגר בלכר

37 of 49

תכנית קריאה

37

אישור והערות של יעל

מראה מקום מלא וקישור למאמר הנבחר (על איזה שאלה מהטבלה הקודמת מאמר זה ייתן מענה)

שם הסטודנטי/ת

דליה יקרה שלום,

שימי לב שהקישור ל DOI של המאמר לא עובד.

למעשה, לא הצלחתי למצוא את המאמר הזה בכלל… יכול להיות שה AI המציא אותו?

כך או כך, שימי לב שזה מאמר מתוך כנס ולא בכתב עת שהוא peer reviewed!!

​

בחיפוש שערכתי בתחום שמעניין אותך מצאתי מאמר שנראה לי שיכול להיות לך מאד רלוונטי:

​

Zhai, X. (2024). Transforming teachers’ roles and agencies in the era of generative ai: Perceptions, acceptance, knowledge, and practices. Journal of Science Education and Technology, 1-11.

​

הז'ורנאל מצויין (ראי impact factor כאן), והכותב מאד ידוע. שימי לב שלמרות שהמאמר פורסם רק בשנה שעברה הוא כבר צותת 24 פעמים.

נדמה לי שאת יוכל להיות רגועה לקרוא אותו.

Zhang, Y., Liu, J., & Wang, Q. (2025). Teaching AI Ethics: Exploring the Integration of Ethical Frameworks into AI Education. Proceedings of the AAAI Conference on Artificial Intelligence, 39(1), 1612–1620.

כיצד ניתן לשלב בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) בכיתות חטיבה ותיכון באופן יעיל ואחראי?

כיצד טכנולוגיית RAG (Retrieval-Augmented Generation) יכולה לתמוך בלמידה בכיתה?

https://doi.org/10.1609/aaai.v39i1.35225

דליה מוגרבי נאסר

38 of 49

שם המאמר: A framework for teachers’ integration of ICT into their classroom practice

​

שם הסטודנטית: הילה לנגר בלכר

רקע כללי ומטרות המאמר:

  • המקור: המאמר פורסם בשנת 2011 בכתב העת Computers & Education – כתב עת מדעי בין־לאומי מוביל המתמקד בהשפעת טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) על הוראה ולמידה, ומתפרסם על ידי Elsevier.
  • מחברים: דרמוט דונלי, אוליבר מקגר, ג'ון אוריילי – חוקרים מאוניברסיטת לימריק, מומחים בטכנולוגיה חינוכית, הוראת מדעים והכשרת מורים.
  • הקשר מחקרי: ירידה במוטיבציה ללימודי מדעים בבתי ספר תיכוניים באירלנד, על רקע קריאות לרפורמה ולעידוד למידה חקרנית.
  • מטרות המאמר:
  • לבחון כיצד מורים משלבים מעבדה כימית וירטואלית (VCL) בהוראה.
  • לפתח מסגרת תיאורטית להבנת תהליך שילוב טכנולוגיות מידע (ICT) בפרקטיקת ההוראה בכיתה.

​

​

​

38

39 of 49

מהלך המחקר – שילוב המעבדה הווירטואלית (VCL) בהוראת כימיה:

מטרת המחקר:

לבחון כיצד מורים משלבים מעבדה כימית וירטואלית (VCL) בהוראת כימיה, ולבנות מסגרת תיאורטית להבנת תהליך שילוב טכנולוגיות מידע (ICT) בהוראה.

מהלך המחקר:

​

​

​

תחומי עיון בראיונות: אתגרי ההוראה, שילוב ICT ועתיד טכנולוגי בהוראת מדעים

נערכו: תצפיות בשיעורים, קבוצות מיקוד עם תלמידים, ראיונות המשך עם המורים�

​

​

🔹 שלב ראשון – ראיונות עם בעלי עניין חינוכיים:

רואיינו 7 מורי מדעים ו־6 אנשי מקצוע (מפקחים, מתכננים ועוד)�

🔹 שלב שני – חקר מקרה עם 5 מורי כימיה מבתי ספר באירלנד:

שילוב המעבדה הווירטואלית VCL באופן חופשי, לפי בחירת המורים

שאלות מרכזיות שנחקרו:

  • אילו אתגרים והזדמנויות מזמן שילוב טכנולוגיה מסוג זה?�
  • איך משתנים תפקידי המורה והתלמיד?�
  • מה משפיע על הצלחת השילוב?

40 of 49

הפרופיל הטכנולוגי של המורה – מודל מתוך השדה

הרקע למודל: על סמך ראיונות, תצפיות וניתוח תגובות המורים, החוקרים פיתחו מודל תיאורטי חדש, המתאר טיפוסי מורים בשילוב ICT בכיתה.� המודל נבנה מתוך ממצאי המחקר עצמו, ולא מתוך מסגרת תיאורטית קיימת.

ארבעה טיפוסי מורים:

  • Contented Traditionalist - מרוצה מהשיטה המסורתית, לא חש צורך בטכנולוגיה, מיקוד בהכנה לבחינות.�
  • Selective Adopter - משלב ICT באופנים מוגבלים וסלקטיביים, בעיקר כשזה תורם להצלחה במבחנים.�
  • Inadvertent User - משתמש בטכנולוגיה מתוך אילוץ או לחץ חיצוני, בלי תחושת שליטה מלאה.�
  • Creative Adapter - חדשני, גמיש, רואה בטכנולוגיה כלי לקידום למידה חקרנית והבנה עמוקה.

​

  • המודל ממפה את הטיפוסים לאורך שני צירים:
  • למידה ↔ הערכה
  • מסוגלות ↔ חוסר אונים

​

​

40

41 of 49

גישור על פערים בלמידה – הזדמנות ואתגר בשילוב ICT:

המאמר מציע כי שילוב ICT (ובפרט המעבדה הווירטואלית VCL) עשוי לתרום לצמצום פערים, אך גם לחשוף או להחריף אותם – תלוי באופי השילוב.

איך שילוב ICT עשוי לצמצם פערים?

  • מאפשר למידה בקצב אישי – תרגול וחקר עצמאי�
  • מגביר נגישות לחומרי לימוד מורכבים�
  • מעודד תחושת מסוגלות אצל תלמידים שלא מצליחים בדרכים מסורתיות

ואיך הוא עלול להרחיב פערים קיימים?

  • תלמידים ללא תמיכה בבית או עם פערים טכנולוגיים – נותרים מאחור�
  • שימוש טכני ולא פדגוגי בכלי – מפספס את היתרונות עבור תלמידים מתקשים�
  • מורים שאינם מיומנים בשילוב ICT – עלולים להחמיר תחושת תסכול וחוסר שייכות�

המסר המרכזי:

הטכנולוגיה עצמה לא מצמצמת פערים – אלא האופן שבו מורים משלבים אותה.� המפתח טמון בפדגוגיה מותאמת, גמישות, ותמיכה בכל תלמיד ותלמידה.

​

41

42 of 49

עומק הפער הדיגיטלי – ארבע נקודות מבט:

  • פערים בגישה ↔ פערים בשימוש� תלמידים יכולים להיות "מחוברים" – אך לא בהכרח "לומדים".� הנגישות הפיזית לא מבטיחה הבנה או שליטה בכלים הדיגיטליים.�
  • תפקיד המורה כמתווך� טיפוס המורה משפיע על חוויית הלמידה:� מורה יצירתי מתאים את ה־VCL לתלמידיו, מורה מסורתי עלול להגביר פערים.�
  • למידה עצמאית – בין העצמה לניכור� ה־VCL מעודד חקר עצמאי – אך תלמידים הזקוקים להכוונה עלולים להתקשות.�
  • שוויון ≠ אחידות� גישה אחידה לכלל הכיתה אינה בהכרח שוויונית.� נדרשת התאמה אישית של דרכי ההוראה והשימוש בטכנולוגיה.�

​

42

כיוון לפעולה בעקבות המאמר:

​

  • יש להשקיע בפיתוח מקצועי שמקנה למורים כלים לשילוב מודע ורגיש של טכנולוגיה בכיתה.�
  • חשוב להתאים את השימוש ב־ICT למגוון צרכים, רמות וגישות של תלמידים.�
  • טכנולוגיה חינוכית היא אמצעי – לא מטרה. הצלחתה תלויה בהקשר הפדגוגי, ולא רק בכלי עצמו.

​

​

43 of 49

שם המאמר: Teacher professional identity and the nature of technology integration

זהות מקצועית של מורים ואופי שילוב הטכנולוגיה

שם הסטודנטי/ת:ע'דיר ח'ליליה

מסגרת המחקר ושאלת המחקר

- כותרת המאמר: "זהות מקצועית של מורים ואופי שילוב הטכנולוגיה"

- חוקרים: Chun Lai & Tan Jin (2021

- שאלת המחקר: כיצד היבטים שונים של זהות מקצועית של מורים משפיעים על דרכי שילוב הטכנולוגיה בהוראה?

- מתודולוגיה: סקר בקרב 280 מורי אנגלית בסין, ניתוח באמצעות

43

44 of 49

44

המודל התיאורטי - הקשר בין זהות מקצועית לשילוב טכנולוגיה

שלושה היבטים של זהות מקצועית:

1. מטרות חינוכיות: אוריינטציית מחנך (EO) מול אוריינטציית מדריך (IO)

2. בסיס ידע מקצועי: אוריינטציה דידקטית-פדגוגית (DPO) מול אוריינטציה לתחום הדעת (SMO)

3. גישות הוראה: אוריינטציה ממוקדת-לומד (LCO) מול אוריינטציה ממוקדת-מורה (TCO)

שלושה סוגי שילוב טכנולוגיה:

1. טכנולוגיה להעברת תוכן (TU_D)

2. טכנולוגיה להעשרת למידה (TU_E)

3. טכנולוגיה לטרנספורמציה של למידה (TU_T)

45 of 49

45

ממצאים עיקריים והשלכות

ממצאים מרכזיים:

- זהויות רחבות וממוקדות-לומד (EO, DPO, LCO) מנבאות את כל סוגי שילוב הטכנולוגיה.

- אוריינטציה לתחום הדעת (SMO) מנבאת רק שימוש בטכנולוגיה להעברת תוכן.

- המודל מסביר 88% מהשונות בשימוש בטכנולוגיה להעשרה, 63% להעברת תוכן, אך רק 4% לטרנספורמציה.

השלכות לפיתוח מקצועי:

- התמקדות בטיפוח זהות מקצועית שרואה את התלמיד בצורה הוליסטית.

- קידום מומחיות בדידקטיקה ופדגוגיה ליצירת חוויות למידה משמעותיות.

- עידוד גישות הוראה ממוקדות-לומד לתמיכה בסוכנות התלמיד.

46 of 49

46

שם המאמר: Transforming teachers’ roles and agencies in the era of generative ai

שם הסטודנטית: דליה מוגרבי

​

חוקר: xiaoming Zahi (2024)

שאלת המחקר: כיצד תופסים מורים תפקידים,סוכנות הפרקטיקות החינוכיות בעידן הבינה המלאכותית הגנרטיבית?

​

מתודולוגיה

  • אוכלוסייה: 273 מורים למדעים )K-12), ברובם מארה"ב
  • שיטה: שאלונים פתוחים וסגורים
  • ניתוח:סטטיסטיקה תיאורית, ניתוח אשכולות וניתוח תוכן

47 of 49

47

המודל התיאורטי

המאמר מפתח מודל אמפירי חדש של ארבעה סוגי מורים בעידן ה GENAI.

  1. מודעים אל לא פועלים.
  2. משתמשים בכלים קיימים.
  3. משלבים AI בתכנון ובהערכה.
  4. יוצרים פרקטיקות חדשות.

​

  • המודל מציע ציר התפתחותי של סוכנות מורה מול מידת החדשנות בשימוש ב AI.

48 of 49

48

ממצאים עיקריים

  • רוב המורים נמצאים ברמת מודעים אל לא פועלים או משתמשים בכלים קיימים.
  • מורים עם ידע עשיר ב AI נטו להיות משלבים AI בתכנון ובהערכה או יוצרים פרקטיקות חדשות.
  • הבדלים בין מורים משתקפים בגישות פדגוגיות שיקולים אתיים וביטחון טכנולוגי.

​

​

הכות לפיתוח מקצועישל

  • בניית הכשרות מבוסס פרופילים:פיתוח סוכנות לפי רמת השימוש והעמדות כלפי AI.
  • חיזוק השיח האתי בשילוב AI .(למה וכיצד נכון להשתמש).
  • הרחבת התפקיד הפדגוגי של המורה . מועצב למידה

49 of 49

49

  • מה אנחנו לומדים מהספרות:
  • אנחנו בעידן חדשנות טכנולוגית והתפקיד של המורה משתנה,

והזהות של המורה משתנה במקביל. ממורה שמעביר ידע למורה שמעצב למידה.

  • המאמרים עושים מיפוי של המורה לפי רמת שילוב בטכנולוגיה, לפי הזהות המקצועית של המורה, ודורש פעלנות מהמורה.
  • בכל המאמרים עולה הצורך בהכשרה, יוזמה וזהות חינוכית גמישה להתמודדות עם אתגרי הטכנולוגיה בחינוך.
  • מורים צריכים לדעת איך לעבוד עם הבינה ולא לחשוש ממנה.
  • ככל שזהותו ממוקדת יותר בלמידה, כך עולה הסיכוי לשילוב טכנולוגי עמוק ומשמעותי.