הנבל
המיתרים בנבל קלועים בין הצוואר ותיבת הצלילים בצורה אלכסונית .
מנעד הצלילים של הנבל מתפרש על שבע אוקטבות.
כל מיתר מתאים לתו בסולם דו מז'ור.
בגלל המספר הרב של מיתרים בנבל, נהוג שכל המיתרים של דוצבועים בצבע אדום, ואילו כל המיתרים של פה צבועים בצבע שקוף כדי להקל על מציאת מיתרים.
נֵבֶל הוא כלי נגינה השייך למשפחת כלי המיתר.
מנעד הצלילים של הנבל כמעט זהה לזה של הפסנתר ועל כן צורת ההלחנה לנבל ופסנתר דומה מאוד.
נבל סטנדרטי בן ימינו מיוצר מ-11 סוגי עצים ומורכב מכ-2,500 חלקים.
צורות
נבלים מיוצרים בשלוש צורות שונות: נבלים קשתיים, בהם הצוואר וגוף הנבל יוצרים קימור דמוי קשת; נבלים זוויתיים, בהם הצוואר וגוף הנבל יוצרים לפחות זווית ישרה; נבלים מסגרתיים, בהם חלק שלישי מוצב מנגד לזווית שבין הגוף והצוואר, יוצר משולש, זאת על מנת לחזק את הנבל מפני מתיחות המיתרים. הנבל המודרני בו משתמשים כיום נגני תזמורת הינו נבל מסגרתי גדול בעל 46 או 47 מיתרים. מיתרי הבס עבים, ועשויים ממתכת מצופה או תיל, ומיתרי הסופרן עשויים מניילון או מגידים.
כיוון
כיוון של נבל נעשה על ידי מתיחה או שחרור של המיתר מצוואר הנבל. הנבל רגיש לשינויים במזג אוויר וללחות וכתוצאה מכך, נבל עובר כיוון מחדש לעתים מאוד קרובות (על ידי בעליו). אפילו כאשר הנבל מכוון לגמרי צריך למתוח או לשחרר תווים (או מיתרים מסוימים) כדי לאפשר נגינה בכמה סולמות. בנבלים המערביים היום יש שתי צורות עיקריות למטרה זו שמתבטאות בארכיטקטורה שונה של נבלים.
רגולציה
נבל הוא כלי עץ שאוגר בתוכו מאמצים חזקים ביותר. נבל פדלים עם 47 מיתרים מחזיק לחץ של כשני טון! הלחץ הזה על העץ יוצר שינויים עם הזמן וגורם לכך שהמעברים בין הבמול לבקר והדיאז אינם מדויקים. בנוסף לכך אורך העמוד קטן עם הזמן דבר שמשפיע על מהלך הפדלים. ישנם דברים נוספים שדורשים תחזוקה כמו הלבד שעוטף את הפדאל במקום המפגש שלו עם העץ ועוד. הבלאי והשינויים שהנבל עובר יכולים לגרום לזיופים, זמזומים ואף רעשים מתכתיים לא נעימים. את כל הדברים הללו מבצע טכנאי הנבל בטיפול תקופתי שנקרא רגולציה. לנבל פדלים מומלץ לבצע רגולציה כל שנה או שנתיים ולנבל קלטי לאחר שנתיים מיום קניתו כחדש ולאחר מכן כל חמש שנים במידה ואין בעיות מיוחדות.
נבל דוושות
לנבל דוושות יש סידרה של שבע דוושות (פדלים) בבסיס הנבל המחוברים לצוואר הנבל. כל דוושה שולטת על תו אחד בשלושה מצבים שונים: למטה, באמצע, למעלה. בעזרת הדוושות ניתן לנגן חצאי טונים. הרמה של פדל גורמת למיתר המתאים להשתחרר וכך פריטה על התו המתאים תנגן את התו בבמול. הורדת הדוושה גורמת לקיצור המיתר ופריטה עליו תנגן את התו בדיאז. המצב הרגיל של הדוושה (באמצע) תגרום לפריטה על המיתר לתת את התו במצב טבעי. הנבלים שמשתמשים בו היום בתזמורות הם נבלים עם דוושות.
נבל קלטי
בנבל קלטי (גם נקרא נבל עממי, נבל "לברים"), נגינה של חצאי טונים נעשית בשתי צורות:
כתוצאה מכך, נבלאים רבים מכוונים את נבלי הלברים שלהם כך ש לה, סי ומי מכוונים לבמול (כיוון שסי דיאז זהה לדו, ומי דיאז זהה לפה).
הנבל הקלטי הוא בדרך כלל זול יותר מנבל הדוושות אך פחות גמיש מבחינת מעבר סולמות תוך כדי יצירה.
ישנן יצירות שנשמעות טוב יותר על סוגים שונים של נבלים, נבל קלטי לדוגמה מתאים יותר למוסיקה אירית ומוסיקה קלילה. נבל פדלים מתאים יותר למוסיקה קלאסית.
הנבל הקלטי הוא סמלה של אירלנד.