זירה 6:�תוכניות ריאליטי
דויד מסיקה – יב"ע לפיד – תשפ"ה
לוח שידורים שבועי פריים טיים (15/08/24 – 11/08/24)�בנוסף לתוכניות בhot- ו yes- וערוץ הריאליטי
| ראשון | שני | שלישי | רביע | חמישי |
| | | | | |
| | | | | |
תוכניות ריאליטי - הקדמה
תוכניות המציאות, הז'אנר הטלוויזיוני המצליח ביותר בעשור האחרון, הקצינו עד מאוד את טשטוש בין אמת לזיוף, בין תיעוד לבידור, בין אינטימי לפרובוקטיבי. שורה ארוכה של גורמים אחראיים לתופעה: המאבק הבלתי מתפשר על רייטינג, נגישות גבוהה לאמצעי הפקה (בעיקר למצלמות וידאו), התמכרות לחשיפה אישית בעקבות השפעת הרשתות החברתיות ועוד.�אמנם, באופן פרדוקסלי, תוכניות ריאליטי אינן מציגות את המציאות, �אלא זירה מניפולטיבית וסטריאוטיפית למאבקי כוח הקיימים באדם ובחברה...
"אתם שם בבית" – פתיחה� (00:00 – 08:00)
1
מאפייני הריאליטי
תוכניות ריאליטי - תוכן הזירה
סוגי תוכניות ריאליטי
גישת השימושים והסיפוקים
שאלות ערכיות
2
3
4
פירוש המילה "דרמה" ביוונית הוא עשייה או פעולה.�החוקר ג'וזף קמפבל, טוען שאותם מרכיבים דרמטיים וסמלים מופיעים במרבית האגדות וסיפורי העם בתרבויות ברחבי העולם:
"הגיבור הוא מי שפורץ את האופקים של חייו ומצליח להתעלות מעל נסיבותיו האישיות והחברתיות. הוא מוכן לעזוב את מקומו ולצאת להרפתקה מסוכנת אך מעצימה.
דרכו של הגיבור אל תוך נפשו פנימה, שם הוא מוצא כוחות אבודים ונשכחים, שאותם יוכל לרתום לשינוי עצמי ולשינוי פניו של העולם"
מהי דרמה (יצירה עלילתית)?
4 מרכיבי התסריט העלילתי
�
המסר
מה הרעיון המרכזי/הערך שהיוצר רוצה להעביר באמצעות הסיפור?
הגיבור/ה
הדמות הראשית בעלת תכונות אנושיות מורכבות היוצרות הזדהות
העלילה
הסיפור הדמיוני מחייב את גיבור/ה להתמודד עם קשיים בדרך להשגת היעד
הדיאלוגים
שיתוף התחושות באמצעות מילים יוצר חיבור לדמויות ומקדמת את העלילה
כיצד פוגשים את המרכיבים האלה בתוכניות הריאליטי?
בניגוד לקולנוע העלילתי המוכר, הקולנוע הדוקומנטרי עוסק בתיעוד המציאות. �הוא ה"אב הרוחני" של תוכניות הריאליטי. �בניגוד לקולנוע העלילתי המבוסס על סיפור בדיוני, במאי סרט דוקומנטרי שואף להיות "זבוב על הקיר" ולהציג לצופה אירועים, דמויות ומצבים "כפי שהם". אמנם, במטרה להעצים את החוויה הקולנועית ולזכות לרייטינג גבוה יותר, גם סרטים דוקומנטריים עושים שימוש במבע הקולנועי: צילום, תאורה, מוזיקה, עריכה ואף שימוש בשחזור אירועים...
קולנוע תיעודי (דוקומנטרי)
"Our Father” (Trailer)
סצנת הספר�בסרט "שואה"
סדרו את ה"סיפורים" על הציר בין�→ מציאות לבדיון ←
סרט מצויר מבוסס אגדה
צילום מצלמת אבטחה
היכן ממוקמות תוכניות הריאליטי?
מקובל לטעון כי סרטים תיעודיים אינם מציגים את המציאות עצמה, אלא הם פרשנות של המציאות על ידי יוצרי הסרט. �גם בתוכניות ריאליטי, המתיימרים לתעד אירועים (תחרות, מסע אישי, אינטראקציה בין משתתפים...) ההפקה עושה מניפולציות על המשתתפים ובכך, גם על הצופים: יצירת תחרויות, משימות, חידוד קונפליקטים וליהוק סטריאוטיפי. מרוב מניפולציות נשאלת עד כמה המונח "תוכנית מציאות" מוצדק...
תוכניות "מציאות" – האמנם?
"אתם שם בבית": תיעוד מציאות?� (18:25 – 20:30)
מאפייני תוכניות המציאות
אין תסריט�הדיאלוגים וחלק גדול ממה שקורה מתבצע ללא תסריט ידוע מראש.�יחד עם זה, התכנים שמוצגים לקהל עובר עריכה: מכאן גם עולה השאלה בדבר האותנטיות של אותן תוכניות ריאליטי
אין שחקנים
המשתתפים בריאליטי הם אנשים אנונימיים "המשחקים את עצמם". בחלק מהמקרים משתתפים גם ידוענים על מנת להעלות את אחוזי הרייטינג והעניין בתוכנית אבל גם הם על תקן "עצמם" ולא משחקים
שתול ההפקה בתוכנית "X-Factor"
"אתם שם בבית" – זיופים בריאליטי� (08:00 – 11:00)
תוכניות ריאליטי מייצגות תהליך הולך וגובר של טשטוש גבולות בין תיעוד ניטרלי של מציאות לבין בימוי טלוויזיוני מתוסרט היטב:
תוכניות הריאליטי מצליחות לגרום לצופה לחוש כמו "זבוב על הקיר", למרות שבפועל, מדובר בייצוג ממוסגר של אותה מציאות.� יתרה מכך, באמצעות חשיפה לאותם התכנים, הצופה לומד לקבל את הנחות היסוד המוצגות במדיה כנורמטיביות וכערכיות
ראליטי: ז'אנר תיעודי או עלילתי (בדיוני)?
למרות המגוון הרחב בסוגי ואופי תוכניות המציאות, ניתן למצוא ביניהן מאפיינים משותפים, המאפשרים לחלק אותן תחת שלוש קטגוריות מרכזיות:
תוכניות ריאליטי – 3 תתי-ז'אנר
תוכניות מבוססות הפקה ומשתתפים
תוכניות בהן ההפקה והמשתתפים, הנבחרים ע"י ההפקה, הם המנוע העיקרי מאחורי ההדחות וההתקדמות בתוכנית. �הצופים בבית ממלאים תפקיד זניח בתוכניות (כמו "הצלה" של אחד המתמודדים). חלק מתוכניות אלו מתקיים בתוך "עולם סגור" עצמאי ומבודד.�דוגמאות: הישרדות, האח הגדול, המירוץ למיליון ועוד
המפיקה ציפי רוזנבלום על תעשיית הריאליטי (00:30)
01
כל טקסט טלוויזיוני הוא פוליסמי (בדרגה כזו או אחרת) כלומר, מאפשר מגוון מסוים של פענוחים. יוצרי טלוויזיה מכוונים לקהל כמה שיותר רחב ולכן גם כמה שיותר מגוון ולכן משתדלים שיהיה מקום להזדהות ולפענוח לכמה שיותר פלחים ולכמה שיותר מגוון של קהלים.�תוכניות הריאליטי מאפשרות פענוחים מגוונים: יש מגוון גדול של משתתפים כך שקהלים שונים יכולים "למצוא את עצמם" בתוכנית (עדות שונות, מקומות שונים, השקפות עולם שונות וכו'). חלק יפענחו את הטקסט כתחרות וייהנו מהמתח "מי ינצח ומי יודח" וחלק ייהנו מהתוכן (המשימות, התבשילים, השירים וכו'). חלק יזדהו עם התכנים והדמויות וחלק יצפו כדי ללגלג על הדמויות או על התכנים וכך הלאה
פוליסמיות (מסר רב-משמעי)
רב-תרבותיות
המושג רב תרבותיות מציין דיאלוג, כבוד הדדי, קבלת השונה, סובלנות ויצירת מכנה משותף עם תרבויות אחרות ועם בני אדם מתרבויות אחרות.
חברה רב-תרבותית מדגישה את השונות בין הפרטים בה ואף מחזקת אותה.�בניגוד לגישת "כור ההיתוך" (או "שייק פירות") של תחילת שנות המדינה בה היה ניסיון ליצור זהות ישראלית אחידה, היום, ישראל ורוב העולם צועדים בכיוון של רב-תרבותיות המשולה ל"קערת סלט" בה כל קבוצה שומרת על הייחודיות שלה, במסגרת אחת משותפת.�כסוכן חיברות מרכזי, התקשורת אמורה למלא תפקיד חשוב בקידום ויישום ערך הרב-תרבותיות
הסטריאוטיפ הוא תבנית התייחסות לקבוצת אנשים. הוא מראה איך קבוצת בני אדם (עדות, דת, מגדר,...) נתפסת בעיני קבוצה אחרת.
הסטריאוטיפ מייחס לאדם תכונות מכלילות (סטיגמות) השייכות כביכול לקבוצה אותה הוא מייצג ומונעת התייחסות לאדם כפרט ייחודי
תוכניות טלוויזיה רבות (סאטירה, סדרות וכמובן גם תוכניות ריאליטי) עושים שימוש בייצוגים סטראוטיפים של דמויות במטרה לקצר את תהליך "זיהוי תכונות הדמות" על ידי שימוש בידע הקודם שלנו, המבוסס על אותם דפוסים חברתיים כוללניים.
סטריאוטיפים וייצוג תקשורתי
ייצוג בריאליטי
יוצרי תוכניות ריאליטי טוענים כי הם מצליחים להביא למסך הפריים טיים דמויות שלא זוכות לייצוג ביתר אמצעי התקשורת (חרדים, ערבים, אתיופיים,...) ולהציג מראה אמיתית של החברה הישראלית�
המבקרים טוענים מנגד כי כל המשתתפים עוברים תהליך ליהוק בו הם נבחנים האם הם מתאימים לייצוג הסטראוטיפי של אותה קבוצת מיעוט: בפועל, לא מדובר בייצוג נאמן אלא בחיזוק סטיגמות ע"י האליטות, הפוגע בשכבות החלשות בחברה
רב-תרבותיות או ייצוג סטריאוטיפי?
האודישן של יהוידע נזרי
יחידה מעורבת (10 דק')
פוליטיקה של זהויות
בניגוד להגמוניה האידיאולוגית/התרבותית שמדגישה את ההיררכיה בין קבוצות שליטות לקבוצות מוחלשות, הגישה "פוליטיקה של זהויות" מדגישה את הריבוי והשוני ואת מעמדן השווה של קבוצות בפריפריה
השקפת זו מדגישה זהויות "קטנות" או מוחלשות (מגדרית, אתנית, מינית, עדתית,...) על חשבון הזהות הרחבה יותר (לאומית למשל)
גישה זו דורשת זכויות על בסיס הזהויות הללו, ובין השאר גם ייצוג הולם בתקשורת, שלרוב ממסגרת זהויות אלו כשוליות (הכחדה סימבולית)
זוג מעורב ב"הזמר במסכה"
זוג חד-מיני ב"חתונה ממבט ראשון"
פוליטיקה של זהויות
בניגוד לגישה הרב-תרבותית השואפת לשוויון מוחלט בין הזהויות, גישה זו דורשת "אפליה מתקנת" ומציבה במרכזה את ה"אחרוּת" ואת הרצון לתת כח ומשאבים (לכן השימוש במילה פוליטיקה) על פי זהויות אלו
גישה זו נאבקת למען ייצוג הולם גם בתקשורת: פרסומות, סדרות, סרטים, מגישי חדשות,... �יש המכנים תופעה של קידום של מיעוטים במטרות מסחריות או פוליטיות בכינויים Black/Pink/Purple Washing כתגובת נגד ההגמוניה התרבותית של הרוב
בלאק-וושינג על המסך
תוכניות מבוססות קהל
תוכניות אינטראקטיביות דוגמת פורמט"The Voice” ותוכניות תחרות כישרונות נוספות, בהן הקהל ממלא תפקיד משמעותי בהדחות, ובקידום מועמדים מתוכנית לתוכנית
תוכניות אלו משודרות לעתים קרובות בשידור ישיר ובפני קהל הנוכח באולפן, המגיב למתרחש על הבמה.
תגובות הקהל הן חלק מהתוכנית למרות שפעמים רבות, גם קהל הצופים בבית מוזמנים להשפיע על בחירת המנצח בתחרות. בהקשר הזה, ניתן לדבר על המושג "קהל פעיל"
02
בתוכניות ריאליטי רבות, לצופה יש תפקיד אקטיבי כלומר, הוא אינו רק מושפע באופן חד-סטרי מהמסר אלא גם יכול פעיל בתהליך התקשורת: הקהל מגיב לתכנים, מנסה לשנות אותם וכך מעניק פרשנות (מסר פוליסמי) ועשוי להשפיע על הטקסט התקשורתי בהצבעות, בשיח ברשתות החברתיות ועוד��הקהל האקטיבי הוא "בררן", כלומר בוחר במודע לאילו תכנים הוא מעוניין להיחשף או לא. קהל פעיל הוא גם קהל מפרש: צורך מסרים תקשורתיים ומנהל דיאלוג עם התכנים, לאו דווקא בדרך שהמוען התכוון אליה מראש
קהל פעיל
הקהל "מעניש" את הבת של גרוניך
02
דוקו-ריאליטי
תוכניות שעוסקות בתכנים המתארים מציאות לא שגרתית (יחידה צבאית, חדר יולדות, חיי משפחה וכו'), שיכולה לעניין קהלים רבים. אין בתוכנית משימות מטעם ההפקה, אין תחרות על לב הקהל ואין הדחות על ידי המשתתפים או הנמענים, אלא תיעוד של מצב עכשווי, אבל בזירה מציאותית. חשוב להדגיש כי אם בתוכניות ריאליטי אחרות יש להפקה כוח בעיצוב הזירה ובהפעלת מניפולציות על המשתתפים והקהל, הרי שבדוקו-ריאליטי הכוח בהפעלת מניפולציות הוא אצל היוצרים
דוגמאות: בייבי בום, סופר נני, יחידה מעורבת, הבוזגלוס ועוד
03
מקרה בוחן: "חתונה ממבט ראשון"
יוצרי התוכנית "חתונה ממבט ראשון" הציגו אותה כ"ניסוי חברתי מדעי חדשני". התוכנית מפגישה זוגות שלא הכירו זה את זה ומלווה אותם על ידי צוות מומחים בתחום במשך 42 יום הראשונים של "נישואיהן".�לדעת המבקרים, אין שום סיכוי שתוכנית טלוויזיה מלאה במניפולציות רגשיות תוכל לסייע באמת לאנשים לעבור תהליך רגשי מורכב כל כך כמו יצירת זוגיות.
לטענתם, קהל הישראלי לא היה משתף פעולה עם תוכנית המצהירה בגלוי שהיא מעוניינת לייצר זמן פרסום מטראומות ומצוקות של אנשים אחרים, לכן היא מוכרת תקווה שקרית בעטיפה של חופה
היהודים באים: �"חתונה ממבט ראשון"
�
צרכים בידוריים
גישת השימושים והסיפוקים
על פי אותה תאוריה, לכל אדם יש צרכים שונים ודרכים שונות לספק אותם. �המושג "גישת השימושים והסיפוקים" פירושו, כיצד אנשים משתמשים בכלי התקשורת השונים (טלוויזיה, עיתונות, אינטרנט) כדי לספק את אותם הצרכים
�התאוריה הזו שמה את צרכן התקשורת במרכז: כדי להתקיים ולשגשג, �התקשורת נדרשת לספק לצופים את 4 סוגי סיפוקים מרכזיים או לפחות את חלקם
�
צרכים חברתיים
�
צרכים שכליים
�
צרכים רגשיים
התקשורת מאפשרת להתחבר עם אנשים אחרים, לטפח יחסים בינאישיים ("שיחות ברזייה"...) את הצורך להשתייך לקבוצה
אסקפיזם: הסחת דעת, בריחה מהשגרה ומהמציאות. התקשורת מפיגה מתחים של היומיום ומדחיקה בעיות שגרתיות
לפתח זהות אישית וחיזוק עצמי: בחדשות: "כמה אני צודק" או "החברה שלנו מתוקנת", בספורט: "הקבוצה שלנו הכי טובה" ועוד
התקשורת מספק את ייצר הסקרנות ומוסיפה יכולת חשיבה וידע. דרכה ניתן לדעת מה קורה במציאות? "על מה מדברים כולם?"
כיצד צרכים אלו באים לידי סיפוק בתוכניות ריאליטי?
�
חברתיים
�
בידוריים
�
רגשיים
�
שכליים
כיצד צרכים אלו באים לידי סיפוק בתוכניות ריאליטי?
הדמויות והדרמה המרכיבות את תוכניות הריאליטי יוצרות עניין רב בקרב הצופים. הם חלק מהשיח הציבורי והתקשורתי (הדחות, גמר...)
ריאליטי מורכב מאלמנטים דרמטיים רבים: מתח, קונפליקטים, רגשות, גיבורים... מדובר בחוויה אסקפיסטית (בריחה מהמציאות) זמינה מאוד
הצפייה במתמודדים ובתפקודם מאפשרת לבטא רגשות חיוביים ושליליים בצורה חזקה. דרכם, הצופה בוחן את גבולות המוסר שלו
הקניית ידע לצופים: ממתכונים ועד גילוי תרבותיות זרות. בנוסף, מוצע ייעוץ (עסקי, זוגי...) באמצעות מומחים המשתתפים בתוכנית
"אתם שם בבית" – שימושים וסיפוקים� (מ-00:21 עד הסוף)
�
חברתיים
�
בידוריים
�
רגשיים
�
שכליים
האמן האמריקאי אנדי וורהול השתמש בביטוי בשנת 1968 כאשר אמר כי "בעתיד, כל אדם יזכה לפרסום עולמי של 15 דקות".
ההתבטאות של וורהול נאמרה על רקע תופעת ה"ידוענים" (סלבריטאים), הממחישים כי בכוחם של אמצעי התקשורת המודרניים להביא כל אדם לפרסום עולמי (כמו גם לגרום לאותו אדם להישכח כמעט לחלוטין ובן רגע) �המושג "15 דקות של תהילה" קיבל משנה תוקף בעידן הדיגיטלי ורב הערוצים השופע "כוכבי" תוכניות ריאליטי, במידה שאותו לא יכול היה אפילו וורהול לחזות...
מה תוכניות הריאליטי עושים לנו?
15 דקות של תהילה
לאורך רוב שנות קיומה של הטלוויזיה, הערצת "הכוכבים" היה העיקר. תוכניות הריאליטי שינו את התפישה: מעכשיו, כל אחד יכול, ראוי וצריך להיות מפורסם ("15 דק' של תהילה"): לכל אחד מגיע שיספרו את הסיפור שלו, כולם שווים בפני הצופה, העיקר שהוא יצליח לעורר בו עניין טלוויזיוני.
על מנת ליצור רייטינג, עורכי תוכניות ריאליטי מחפשים סיפורי סינדרלה: משתתפים בעלי רקע דרמטי המצליחים להגשים חלום: להפוך לזמר/ת, שף, דוגמנ/ית...�אמנם, המדיום הטלוויזיוני דורש ריגושים חדשים תכופים והתהילה לה זוכים אותן "סינדרלות" קצרה...
זהו זה: �אודישן למסטר שף
אפקט סינדרלה: האם כל אחד באמת יכול?
אבדן הפרטיות והשפלה
משתתפים בתוכניות ריאליטי צריכים "לשלם" עבור כניסה לז'אנר ולזכות ב"תהילה" וברווחים הנלווים אליה. כל משתתף יודע שכדאי שישתף במידע אישי, פרטי, רצוי סוחט דמעות וחריג.
בתוכניות תחרות בדרך כלל יש משימות משפילות ועל המשתתפים לוותר על כבודם האישי כדי להמשיך בתוכנית. ההפקה מנצלת משתתפים עם מעט מודעות עצמית או מוחצנים בצורה חריגה.
ארץ נהדרת: "המלהק" (המחנה)
מקרה בוחן: "מה הייתם עושים במקומם?"
הקונצפט של התוכנית מבוסס על תוכניות "מצלמה נסתרת" שהיו פופולאריות מאוד בעבר. אז, המטרה היתה ברורה: למתוח אנשים וללעוג להם במטרה הבלעדית לבדר את הצופים.
אמנם, התוכנית "מה הייתם..." מתיימרת להיות "ניסוי חברתי-מדעי" (או במקרה של "יצאת גדול", תליית אנשי מקצוע מפוקפקים בכיכר העיר לעייני ההמון הזועם)...
האם מתחת למעטפת של "דוקו-אקטיביזם חברתי",�אין בתוכניות האלה אותו סוג של בידור מתנשא ("הומור של עליונות") וסיפוק מוסרי בגרוש אצל הצופה המרשה לעצמו להביט במבט ביקורתי על אותם "קורבנות"?
אקטיביזם חברתי או מניפולציה רגשית?
מסחור יתר (פרסום סמוי)
החדרה מכוונת של מותגים בתוכן התוכנית עצמה (לוגו, מוצר, חנות...), בנוסף להפסקות הפרסומות, מבלי לסמן אותם כפרסומת
המטרה היא להטמיע בתודעתו של הצופה את המוצר, את השירות או את הסימן המסחרי, באופן מרומז ועקיף (או כהמלצה של מומחה) ולא כפרסומת רשמית העלולה לעורר התנגדות או אדישות מצד הצופים. תוכניות ריאליטי מרבים לעשות שימוש בתוכן שיווקי (במשימות, במוצרים...) במטרה להגדיל את רווחיהן �בשנת 2022, משרד המשפטים דרש סוף סוף להסדירה את העניין וקבע כי על הגוף המשדר להצהיר ולסמן כל תוכן שיווקי המוחדר לתוכנית מתוך כוונת רווח ולא משיקולים ענייניים
שילוב פרסומות סמויות בתוכניות ריאליטי
בגלל שילדים מושכי רייטינג, תוכניות ריאליטי מציגים אותם כחלק מהמציאות וחיי היום יום של ההורים שלהם (הבוזגלוס). כמו כן, ישנן תוכניות שמוקדשות לילדים ובהן הם המשתתפים.
אמנם, ילדים אינם יכולים לקבל החלטה עצמאית ומושכלת על השתתפותם בתוכנית.
האם הורים או הפקה מסוגלים לקבל החלטה שתשרת את טובתם? האם מוסרי לשתף ילדים בתוכניות כאלה? במה זה שונה מ"עבודת ילדים" שאסורה לפי החוק?
ילדי הריאליטי
דייט – "הבנים והבנות"
ילדים וריאליטי: אבדן הילדות?
ייצר המציצנות
תוכניות ריאליטי מספקות לצופיהן מידה רבה מאוד של ריגוש ודרמה. הצופים חווים הנאה רבה מצפייה בוויכוח סוער המתרחש ב"אח הגדול", אצל משפחת "בוזגלוס" או בדינמיקה בין הזוגות ב"מירוץ למיליון" לדוגמא. �בכך, תוכניות ראליטי מספקות אמצעי להציץ באופן בטוח (וחוקי) על חייהם ונבכי נפשם של אנשים זרים (אנונימיים או מפורסמים)
מחקרים הראו גם כי אנשים בעלי מידה נמוכה של אינטראקציות חברתיות, צפו בריאליטי לא רק כדי לספק צרכים מציצניים, אלא גם כדי לספק את הצורך שלהם בחברה ובאינטראקציה אנושית
נטייה זו מתעצמת לאור הייצוג הדמוגרפי המוטה שבתוכניות אלו, המעדיפות משתתפים המשתייכים למעמד הגבוה בחברה
אלימות ב"אח הגדול"
פרומו ל"חתונמי"
הסביבה התקשורתית רוויה באלימות מילולית או פיסית, רכה או קשה, אמיתית או בדיונית, כחלק מניסיון לזעזע או מניסיון להצחיק ולזכות לפרסום. סיבות להופעת אלימות בתקשורת:
1. רייטינג: זוכה לקהל רב. אלו תכנים מעוררים, גורמים לתגובה רגשית אצל הקהל
2. תכנים קיצוניים: התקשורת כל הזמן בתהליך הקצנה. מה שעבד קודם כבר פחות עובד עכשיו וצריך משהו חזק יותר
3. תכנים ברורים: טוב מול רע: אחד מנצח ניצחון חד משמעי
4. תכנים אוניברסליים: קל ונח לשווק, גם ברמה הלאומית וגם ברמה הגלובלית
5. קל להבנה: מובן לרבים, גם בלי ידע עולם רב, כולם יודעים על יחסי כוח, כל אחד חווה סוג של אלימות
תכנים אלימים
Squid Game: The Challenge
אלימות בתוכנית האח הגדול
גשו לעבודה מסכמת