3 of 24

איזו קריירה תתרום לעולם הכי הרבה

אלטרואיזם אפקטיבי

אז בואו נתחיל עם הקדמה קצרה.

אלטרואיזם אפקטיבי עוסק בשאלה כיצד נוכל לעזור לאחרים כמה שיותר. בגדול אפשר לחלק את התפיסה לשלושה חלקים -

הרצון לעזור לאחרים כמה שיותר (לא רק "לעשות משהו", לא רק "לנסות").

שימוש בראיות אמפיריות וניתוח זהיר על מנת לזהות מהן הדרכים האפקטיביות ביותר. כשאנשים מקימים חברה, או מבצעים מחקר אקדמי, אז ברור להם שהם רוצים להכיר את הידע הקיים, לעשות אקספרמינטציה, ולאסוף ראיות לגישה שלהם. אבל בעולם הפילנתרופי והמגזר השלישי, באופן מצער, הרבה יותר אנשים פשוט עושים את מה שהם מאמינים בו בלי לבחון האם הוא עובד, האם הוא מבטיח וכד'. אנחנו רוצים להביא את אותה רמת מקצועיות גם כשאנחנו מנסים לעזור לאחרים ולא רק לעצמנו.

ומימוש של מסקנות המחקר האלו בפועל. לא מאמינים רק בלדבר, אלא גם לממש את המסקנות שלנו.

אין לנו את כל התשובות, אבל כן יש הרבה מחקר על הנושאים האלה שמאפשר לקבל החלטות בצורה טובה יותר מאשר סתם "מה נדמה לנו" בלי שום רקע.

[קליק]

היום כמובן נדבר ספציפית על מציאת קריירה שתתרום לעולם כמה שיותר, אחד מהתחומים החשובים ביותר בתוך אלטרואיזם אפקטיבי.

4 of 24

Source: 80000Hours.org

אלטרואיזם אפקטיבי

כל מה שנגיד היום מבוסס על המחקר של עמותה שנקראת 80,000 שעות - על שם ה-80,000 שעות שאדם משקיע בקריירה שלו בממוצע. שלושה דברים שחשוב לי להדגיש לגבי מה שנגיד היום:

המטרה היום היא רק לתת טיפים ראשוניים ולעורר את החשיבה. אני מאוד מאוד ממליץ לקרוא את המדריך של 80,000 שעות משלוש סיבות:

הרבה דברים שאני אספיק רק להזכיר במילה הם מסבירים הרבה יותר לעומק, עם הרבה כלים פרקטיים לממש את זה עבור הקריירה שלכם ספציפית.
יהיה לי זמן לדבר רק על אחוז קטן מאוד מהעצות של 80,000 שעות. השתדלתי לבחור את העצות שאני חושב שהן הכי משמעותיות ורלוונטיות להכי הרבה אנשים, אבל יש עוד המון.
אם אתם חושדים שאני (או הם) ממציאים את הכל מאינטואיציות אקראיות, אז כאן לא יהיה לי זמן באמת להציג את המחקר שמאחורי העצות האלו. מדי פעם אני אציג איזה גרף או שניים כדי להראות שאני בנאדם רציני, אבל לא משהו מספק כדי באמת לשכנע אתכם. אם אתם רוצים לאמת שההמלצות האלו באמת מבוססות נתונים (לעומת הרוב המוחלט של העצות הקיימות בתחום התעסוקה), אתם צריכים לקרוא את הכתבות המקוריות (והמחקרים שהן מקשרות אליהם).

אפשר לקרוא אותו בלינק הבא: https://80000hours.org/career-guide/

5 of 24

Source: SMBC comics

אלטרואיזם אפקטיבי

אני רוצה להתחיל מקומיקס שאני מאוד אוהב (של SMBC).

(מעבר על הקומיקס)�

אנחנו אמנם לא סופרמן, אבל בתור אנשים עם מצב סוציו-אקונומי גבוה (באופן יחסי לרוב העולם, גם אם לא לישראל), או בתור אנשים עם כשרון, ואולי חשוב יותר משניהם - בתור אנשים שבאמת רוצים לעזור - יש לנו את היכולת לעזור להמון אנשים.

היינו רוצים להימנע משני המצבים שסופרמן מוצא את עצמו בקומיקס הזה - גם להימנע ממצב שבו אנחנו עושים משהו שמרגיש נחמד אבל היינו יכולים לתרום הרבה יותר, וגם להימנע ממצב שבו אנחנו מוצאים את עצמנו בעבודה שהיא לא מה שאנחנו רוצים עבור החיים שלנו. החדשות הטובות הן שנראה שבעולם האמיתי שתי המטרות האלה הולכות ביחד לא רע (שלא כמו בקומיקס הציני שלנו).

בואו נבין למה.

6 of 24

מה הופך קריירה למספקת?

כששואלים אנשים מה הם מחפשים בקריירה, ארבע תשובות נפוצות הן:

האם השכר גבוה
האם השכר יהיה גבוה בעתיד
האם העבודה מלחיצה
האם סביבת העבודה לא נעימה

Source:

Stumbling on Happiness, D. Gilbert, 2007

אלטרואיזם אפקטיבי

7 of 24

מה (לא מספיק) הופך קריירה למספקת?

שכר הוא חשוב, אבל זה מאוד תלוי על כמה שכר אנחנו מדברים

Source: High income improves evaluation of life but not emotional well-being, D. Kahneman and A. Deaton, 2010

אלטרואיזם אפקטיבי

מה שאנחנו רואים כאן זה הקשר בין ההכנסה של אנשים, לדירוג הממוצע שהם נותנים כאשר שואלים אותם כמה הם מרוצים מחייהם.

שכר הוא מאוד משמעותי בהכנסות נמוכות - עד שיש לך בטחון כלכלי. אבל מידת הסיפוק שכסף נותן לך היא מה שחנונים אוהבים לקרוא לו "לוגריתמית" - בשביל להשיג עוד חצי נקודת אושר (בדירוג מאחד עד עשר) צריך להכפיל את השכר שלך. למשל, כדי לעבור מדירוג 6.5 לדירוג 7 צריך להגדיל את השכר מ-12,000 שקל בחודש ל-24,000 בחודש. זה המון כסף (והמון עבודה) בשביל מעט מאוד אושר בחיים.

(הנתונים בהערות מתורגמים מדולרים לשקלים מבלי להתייחס ליוקר מחייה וכו'. אפשר להכניס קצת פרטים ולקבל את כל המספרים הללו מותאמים במיוחד בשבילכם באתר של 80,000 שעות).

8 of 24

מה (לא מספיק) הופך קריירה למספקת?

שכר הוא חשוב, אבל זה מאוד תלוי על כמה שכר אנחנו מדברים

Source: High income improves evaluation of life but not emotional well-being, D. Kahneman and A. Deaton, 2010

אלטרואיזם אפקטיבי

אבל למעשה המצב עוד יותר גרוע. כל מי שיצא לו אי פעם להתעסק בתחום יודע שלמדוד אושר זה קשה, כי הניסוח המדויק של השאלה מאוד משפיע על התוצאות.

כמעט כל דרך שבה אנחנו שואלים אנשים כמה הם מאושרים למעט "כמה הם מרוצים מהחיים שלהם" - למשל, כמה הם שמחים, האם הם עצובים, וכו' - לא רק שזה משפיע פחות על האושר שלך, אלא לא מצליחים למצוא שום קשר בין עלייה למשכורת לעלייה באושר לכל מי שמרוויח מעל בערך 15,000 בחודש.

הסיבה שאני מציין את זה היא כי בטחון כלכלי זה באמת חשוב - וחשוב לא לזלזל בזה.

אבל הרבה פעמים דווקא האנשים שמרוויחים הכי הרבה נכנסים לאיזה מירוץ עכברים של להשיג את המשכורת הכי גבוהה, ומשקיעים את כל חייהם במשהו שלעולם לא ממלא את המטרה שלו.

9 of 24

אז מה באמת הופך קריירה למספקת?

עבודה מרתקת/מושכת (engaging)
עבודה שאתם טובים בה
שותפי עבודה תומכים
היעדר בעיות קונקרטיות
התאמה לאורח החיים
עבודה שתורמת לאחרים

Source: Integrating motivational, social, and contextual work design features: a meta-analytic summary and theoretical extension of the work design literature, SE Humphrey, JD Nahrgang et al., 2007

אלטרואיזם אפקטיבי

אלה התוצאות כשבודקים אילו תכונות קיימות בעבודות שאנשים באמת מרוצים מהן (כשהם עובדים בהן), ולא מה אנשים טוענים שיעשה אותם מאושרים בעתיד.

עבודה מרתקת זו עבודה שביום יום אתה נמשך לעשות אותה, לא שם לב שהזמן עובר, קל לך להתרכז בה. מרכיבים של עבודה כזו בדרך כלל כוללים חופש פעולה, מטרות ברורות וגיוון.
עבודה שאתם טובים בה זה מרכיב קריטי. זה גם תורם לאושר באופן ישיר (תחושה של הישג, התקדמות ותרומה לעומת כשלון מתמיד), וגם באופן עקיף (אם אתם טובים בה, קל לדרוש ולקבל דברים אחרים שיהפכו אתכם למאושרים כמו תנאים טובים). כשבאמת בודקים את הנתונים, כמה אנשים טובים בעבודה שלכם הרבה יותר משפיע על כמה הם מרוצים ממנה מאשר כמה הם התעניינו בעבודה לפני שהם התחילו לעבוד בה.
שותפי עבודה תומכים לא דורש שכולם יהיו תומכים, אבל שאם אתם צריכים עזרה יש לכם ממי לבקש.
בעיות קונקרטיות הן בעיות שמפריעות לנו ביום יום באופן ישיר. למשל, נסיעות יומיות ארוכות, שכר שאתם מרגישים שהוא לא הוגן וכד'. כמובן שזה תלוי בשאלה מה מפריע לכם - אבל אם יש משהו בעבודה שכבר בחשיבה עליה מטריד אתכם - זה שיקול חשוב.
בעיות קונקרטיות הן כאלו שמפריעות לכם ביום יום, כמו נסיעות ארוכות, שעות עבודה קיצוניות, שכר שאתם מרגישים שאינו הוגן או היעדר בטחון תעסוקתי.
התאמה לאורח החיים אומר לוודא שאתם לא לוקחים משרה שהדרישות שלה מתנגשות עם דברים אחרים שחשובים לכם בחיים, כמו זמן משפחה או עיסוקים אחרים (אם יש לכם כאלה).
תרומה לאחרים היא גם מרכיב מאוד משמעותי (ולכן שתי המטרות שלנו מסתדרות). לא רק בעבודה אגב - אנשים שתורמים כסף הם בממוצע מאושרים כמו אנשים שמרוויחים פי שניים מהם ולא תורמים. יש מחקרים שמראים שאפילו להכריח מישהו להתנדב הופכת אותו למאושר יותר.

כל המרכיבים האלה הם חשובים כדי לוודא שאתם יכולים לחיות חיים מאושרים - גם בשבילכם, וגם כי אדם ממורמר ושרוף לא יוכל להמשיך לעשות טוב לאורך זמן. אל תשכחו אותם.

אבל בשארית ההרצאה נעסוק ספציפית בשאלה איך נמצא עבודה שבה נוכל לתרום לאחרים כמה שיותר.

אפשר למצוא עוד מלא פרטים ב-https://80000hours.org/articles/job-satisfaction-research/.

10 of 24

אז איך עושים הכי הרבה טוב?

רבים חושבים שיש מעט אופציות לעבודות שעוזרות לעולם

רופאים
מכבי אש
עבודה עמותות

Source: How much good does a doctor do, G. Lewis, 2014

אלטרואיזם אפקטיבי

נתחיל מהבייסיקס - כשאנחנו חושבים על עבודות אלטרואיסטיות אנחנו בדרך כלל חושבים על רופאים, מכבי אש, אנשים שעובדים בעמותות ללא מטרות רווח.

זו אינטואיציה לא רעה. רופא ממוצע במדינה מפותחת כמו ישראל במהלך הקריירה מעניק למטופליו 140 שנות חיים בריאות - הישג מרשים מאוד.

אבל הפרטים כאן מאוד משנים. ברוב המדינות העניות בעולם יש רק בערך 10 רופאים לכל 100,000 איש, וכתוצאה רופא במדינות האלה הוא בעל אימפקט חיובי פי 80 יותר בכל שעת עבודה שלו.

זה אומר שבאופן מאוד לא אינטואיטיבי, רופא שהחליט לבלות חצי שנה בניגריה יכול למצוא את עצמו תורם בחצי שנה הזו יותר מאשר שתרם בהשקעה שלו בכל שארית הקריירה ביחד.

הדוגמא הזו היא דוגמא אינפורמטיבית. כשאנשים מדברים בדרך כלל על קריירות אלטרואיסטיות, אוהבים לדבר בסיסמאות, או על מה שבולט ופשוט.

רופא זה טוב, בנקאי זה רע. אבל הפרטים של מה בדיוק אנחנו עושים יכול להשפיע בסדרי גודל יותר מאשר ההבדל בין רופא למשלם מיסים ממוצע.

ניתן למצוא את הנתונים שמהווים את הבסיס לשקף הזה כאן.

11 of 24

מסלול קריירה - עבודה ישירה

Cost-effectiveness: DALYs per $1,000

Source: Disease Control Priorities in Developing Countries, DCP2, 2006

אלטרואיזם אפקטיבי

כל זה נכון עוד יותר לעבודה בעמותות. גם בקרב עמותות שפועלות באותו איזור, ומתעסקות באותו התחום, יכול להיות הבדל של יותר מפי מאה בגודל העשייה שעמותות שונות מבצעות עם אותה כמות עבודה ומשאבים.

למשל, בעמותה Against Malaria Foundation עובדים שמונה אנשים. אבל הם חילקו מעל 85 מיליון רשתות מלריה, שביחד העניקו כמעט 200,000 שנות חיים לאנשים ברחבי העולם. ברור שלהצטרף לעמותה כזו זה דבר מדהים לעשות עם החיים שלכם.

אבל כשהבנק העולמי בדק התערבויות שונות, הוא מצא שהרוב הגדול של העמותות מייצרות אימפקט זניח ביחס לעמותות האפקטיביות ביותר. במקרה הזה מדובר על מחקר בתחום הסיוע הרפואי, אבל התופעה הזו חוזרת על עצמה בתחומים שונים.

בקיצור - אם אתם רוצים לעסוק בעבודה ישירה - כמו רפואה, או סיוע לאנשים בעמותות - חשוב מאוד לשאול מה הגוף שאני מצטרף אליו עושה, האם אי פעם טרחו לבדוק אם זה עובד, מה גודל ההשפעה שהגוף עושה, ומה המשמעות שתהיה לתפקיד שלי בו. אנשים רבים בוחרים עמותה לעבוד בה באופן שרירותי (כי חבר סיפר להם עליה, או סתם כי היא נשמעה כמו רעיון מגניב), ואז משקיעים דם, יזע ודמעות למשך שנים - במקום קודם לוודא שמה שהם משקיעים בו באמת מתרגם לתרומה אמיתית.

אבל לא כולם רוצים, או מתאימים, לעשות עבודה ישירה.

כשאנחנו מדמיינים אנשים שמשפרים את העולם אנחנו הרבה פעמים חושבים על מי שמחלק מזון לנזקקים, או יושב עם מטופלים - כלומר, מי שנמצא בסוף התהליך.

אבל כדי שנוכל לעזור לאנשים, יש שרשרת ארוכה של דברים שצריכה לקרות - וכתוצאה, הרבה מהדרכים המשמעותיות ביותר לשפר את העולם הן כלל לא בעבודה ישירה.

12 of 24

מסלול קריירה - מחקר

Source: Putting nature back into agriculture, Food and Agriculture Organization of the United Nations, 2011

אלטרואיזם אפקטיבי

(חצי דרך בהרצאה)

נתחיל ממעבר פשוט. הרי לכולנו ברור שרופאים יכולים להציל חיים בצורה כל כך אפקטיבית, כי הומצאו תרופות וטיפולים אפקטיביים. מה אם נעבוד על להמציא תרופות טובות יותר?

כדוגמא, ד"ר דויד נלין גילה תרופה לשלשול שמבוססת על מידות נכונות של מים, מלח וסוכר. התרופה הזו הייתה זולה בסדרי גודל מתרופות קיימות, וההערכות (הגסות מאוד) הן שהציל את חייהם של 500,000 איש שהיו מתים מהתייבשות.

אבל גם התרומה שלו מתגמדת לעומת התרומה של קרל לנדסטיינר שגילה את קבוצות הדם, וההערכות (העוד-יותר-גסות) הן שהציל עשרות מיליוני בני אדם.

מחקר מציל חיים קיים גם בתחומים שאינם רפואה - למשל, אני מנחש שרובכם לא מזהים את האדם הזה. זה נורמן בורלאוג, שהוביל את "המהפכה הירוקה" - פיתוח של טכנולוגיות שאיפשרו להגדיל באופן משמעותי את היבול מחיטה ואורז, והצילו מעל מיליארד איש מרעב.

עכשיו אנחנו אוהבים לדבר על אינדיווידואלים שעשו מהפכות, אבל הרוב הגדול של ההתקדמות המדעית היא התקדמות בצעדים קטנים - שבה מאות חוקרים ביחד בונים זה על המחקר של זה, ומייצרים התקדמות אדירה שמשפרת את חייהם של מיליארדי אנשים. 0.1% מהאנשים בעולם הם אקדמאים, אבל הם קריטיים עבור על ההתפתחויות המדעיות, רפואיות, חקלאיות, וטכנולוגיות שמאפשרות את אורח החיים שכולנו חיים בו היום.

בדומה לעשייה ישירה - לא כל תחום מחקר תורם במידה שווה. כמה מהתחומים שבאופן עקבי מובילים לתרומות אדירות לעולם הם רפואה, ביולוגיה, כלכלה, חקלאות, מדעי מזון, מדעי המחשב, אקלים, בריאות הציבור (public health) ועוד. אגב, עבור הרבה מהתחומים האלה, בישראל יש כמה מהמוסדות המובילים בעולם.

למי שמעוניין בכיוון הזה, אנחנו נותנים ייעוץ בחינם בבחירת תזה ותחומי התמחות שיש להם סיכוי גבוה להוביל למחקר מהפכני שמשפר את העולם.

13 of 24

מסלול קריירה - התמחות מקצועית

המון מקצועות אינם קשורים ישירות לאלטרואיזם - אך ארגונים חשובים זקוקים להם

אקטיביזם משפטי
שיווק ו-PR
ניהול ו-Operations
עיתונאות וכתיבה

חפשו את מה שתוכלו להצטיין בו

Source: The Validity and Utility of Selection Methods in Personnel Psychology: Practical and Theoretical Implications of 85 Years of Research Findings, F.L. Schmidt and J.E. Hunter, 1998

אלטרואיזם אפקטיבי

עורך דין טוב שפועל למען ארגון או מטרה חשובה יכול לשנות חוקים או פרשנויות - ולשנות את חייהם של מיליוני אנשים.

אנשי שיווק יכולים לקבוע את ההצלחה או הכשלון של תנועה חברתית.

כמעט כל ארגון צריך מנהלים טובים ואנשי operations - שדואגים שהארגון מתפקד בצורה טובה. ארגונים, ובעיקר עמותות, כמעט תמיד הם בחסך חמור של אנשים טובים בתפקידים האלה.

אם יש לכם יכולות כתיבה טובות, עיתונאי יכול לשנות את התפיסה החברתית לגבי בעיה מסוימת.

בכל אחד מהמקצועות האלה - ועוד - זה שאתם עוסקים במקצוע לא אומר שאתם משפרים את העולם. השאלה מה אתם עושים עם הכלים האלה.

חשוב לא פחות - השאלה הקריטית כאן היא במה תהיו טובים. לעולם לא חסרים עורכי דין, או עיתונאים וכו'. אין הרבה טעם ללכת למקצועות האלה כדי להיות העוסק הממוצע במקצוע.

תמצאו במה אתם יוצאי דופן, תתמקצעו בזה, ואז תוכלו לעזור למטרה שלכם הרבה יותר מסתם עוד זוג ידיים עובדות.

אבל מה עם מה שאתם טובים בו הוא לא מקצוע גנרי שיכול לעזור לכל ארגון או לכל מטרה?

14 of 24

מסלול קריירה - Earn to Give

Source: GiveWell.org, Cost-Effectiveness Analyses

אלטרואיזם אפקטיבי

למעשה, סט המקצועות שבו אתם יכולים לייצר תרומה משמעותית לעולם הוא רחב עוד הרבה יותר.

בתרומה לעמותות האפקטיביות ביותר בעולם, כמו Against Malaria Foundation שהזכרנו, אפשר להעניק לאדם שנת חיים בריאה ב-100 דולר. זו עובדה מדהימה. אני יכול לתת לאנשים מאה שנות חיים בריאות ע"י תרומה של 10,000 דולר - שזה לא מעט כסף, אבל על פני קריירה שלמה זה משהו שרבים מסוגלים לעשות.

אם אני במקרה בנאדם עם יכולת השתכרות גבוהה, אני יכול ללכת לתחום עיסוק רווחי במיוחד - כמו שווקים פיננסים, הייטק, מסחר כמותי (אלגוטריידינג), ייעוץ עסקי, נדל"ן, עריכת דין ועוד.

אם תתרמו (נניח) 50% מההכנסה שלכם, תוכלו להציל מאות חיים במהלך הקריירה שלכם, ולהישאר עם משכורת מאוד נוחה.

חלקכם ודאי חושבים: "מה, אני אבלה את כל חיי באיזה תפקיד של ניתוח פיננסי? איזה נורא זה!" אם אתם חושבים את זה, אז אל תעשו את זה. חשוב לעבוד במשהו שיש לכם מוטיבציה אליו.

אבל ישנם הרבה אנשים שרוצים לתרום, אבל מתעניינים יותר באתגרים טכנולוגיים, אנליטיים, או עסקיים, וחושבים (שלא בצדק) שהם צריכים לבחור בין העניין המקצועי שלהם לבין תרומה חברתית.

אם זה מעניין אתכם ומלהיב אתכם, זו יכולה להיות דרך מעולה לתרום לעולם.

(רק אם יש זמן)

חשש לגיטימי שיש לאנשים הוא שבמסגרות מסוג זה הם יאבדו את המחויבות שלהם לתרום ולעזור. לכן מאוד מומלץ לשמור עדיין על קשר - לקחת עבודה שגם תורמת וגם מקדמת אתכם, לתרום אחוז מסוים מההכנסות, או לקחת חלק בקהילה.

15 of 24

איך יודעים מה המסלול הנכון עבורי?

מבחני קריירה הם כושלים באופן גורף

רפלקציה עצמית עוזרת, אבל במידה מוגבלת

ההערכות שלנו פחות טובות ממה שניתן לקוות
אנחנו בעלי הערכת יתר לדעות הנוכחיות שלנו

אז מה עושים?

Source: The Validity and Utility of Selection Methods in Personnel Psychology: Practical and Theoretical Implications of 85 Years of Research Findings, F.L. Schmidt and J.E. Hunter, 1998

אלטרואיזם אפקטיבי

אולי שמתם לב שקו מקשר בין כל הדברים שאמרנו עד עכשיו הוא שזה ממש חשוב כמה אתם טובים במה שאתם עושים - וזה אכן המצב.

אם אתם רוצים לייצר אימפקט משמעותי, אתם צריכים לבחור במקצוע שתהיו טובים בו, ושתיהנו ממנו מספיק כדי לדבוק בו.

אבל לבחור את "הקריירה הנכונה" יכול להיות קשה, ובעיקר - מלחיץ. זו תחושה שמשותפת לחלק מאוד גדול מאנשים צעירים. [קליק]

גם מבחנים שנמצאים בשימוש נרחב הם עם קורלציה נמוכה להצלחה בתפקיד ולהנאה בתפקיד.

אנחנו נוטים לחשוב שהדעות וההעדפות שלנו יישארו קבועות, בעוד שבמציאות הן משתנות באופן די תדיר.

16 of 24

מסלול קריירה כסדרת ניסויים

השאלה היא לא "מה הקריירה הנכונה"�
הפתרון: התנסות

לעומת מבחנים וניסויים מחשבתיים, ניסיון מעשי בעשייה עצמה הוא מאוד אינפורמטיבי
פרויקטים בבית, משרות סטודנט, התמחויות, התנדבויות…
לנסות דברים שונים!

Source: 80,000 Hours: How To Find The Right Career For You, 2017

אלטרואיזם אפקטיבי

השאלה היא לא "מה הקריירה הנכונה", אלא איך אני אוסף את המידע הדרוש כדי לגבש בטחון שקריירה היא טובה עבורי. בפרט, שני כלים מאוד חשובים לכך.

רוב האנשים מנסים מעט מדי דברים. תתנסו יותר.

כשאתם מתנסים - תתחילו מניסויים "זולים", עם מעט התחייבות. שלוש שנים של תואר דורשות יותר בטחון מאשר שבועיים קורס באינטרנט, או שבוע בפרויקט בבית. לקרוא באינטרנט או לשאול מכרים על המקצוע אפילו יותר זול.

הון קריירה שהוא יחסית גמיש: ידע טכנולוגי, ניסיון ניהולי, תפקידי ייעוץ, חברות או עמותות נבחרות (עם רמה מקצועית מאוד גבוהה), תפקידים עם מנהל מוכשר שמשקיע בפיתוח אישי שלכם.

17 of 24

מזהים?

Source: CNN.com

אלטרואיזם אפקטיבי

ביל גייטס הוא אחד הפילנתרופים הגדולים בהיסטוריה. התרומות שלו הצילו יותר ילדים ממלריה ומחלות טרופיות מוזנחות מאשר גודל האוכלוסייה של סקוטלנד, והקרן שלו היא אחת מהגופים החשובים ביותר בפיתוח וייצור המוני של חיסון ותרופות לקורונה.

מה שאיפשר לביל גייטס לעשות את כל זה הוא הכסף, הניסיון והמקצועיות שהוא רכש לאורך שנותיו, אפילו לפני שהתחיל להתעסק בעשייה חברתית.

רובנו כמובן, לא נהפוך להיות ביל גייטס, לא משנה אילו החלטות נקבל בקריירה שלנו.

אבל הדוגמא הקיצונית באה להמחיש עקרון אמיתי: אם יהיו לנו יותר משאבים (כלכליים, מקצועיים), נוכל לעשות הרבה יותר טוב. אז הרבה פעמים שווה להשקיע בפיתוח עצמי, ולא מיד לרוץ לאימפקט.

18 of 24

הון קריירה

במיוחד למי שבשלב מוקדם בקריירה, חשוב להשקיע בבניית:

יכולות
קשרים
רזומה
חסכונות

בשלב מוקדם, חשוב יותר מהעשייה הישירה
מומלץ תמיד לשמור על קשר עם תרומה חברתית

Source: Age and Outstanding Achievement: What Do We Know After a Century of Research?, D.K. Simonton, 1988

אלטרואיזם אפקטיבי

תפקיד שנותן לכם יכולות קריטיות בשביל לעשות הרבה יותר טוב אחר כך (יכולות ניהוליות, מקצועיות, ניסיון והיכרות עם התחום שרוצים לעסוק בו) זה דבר נורא חשוב.ee

גם קשרים הם מאוד חשובים, בעיקר קשרים בתחום שבו רוצים להתקדם.

רזומה מאוד משפיע על היכולת לקבל עבודות בכירות ומשפיעות יותר. יש לי יותר מדי חברים שהשקיעו את חייהם בעבודה בעמותות כי היה חשוב להם לעשות כמה שיותר טוב, רק כדי לגלות שנים אחר כך שהם לא יכולים להתקבל לתפקידים בכירים ומשמעותיים יותר - כי בשביל לקבל תפקיד בכיר במגזר השלישי - צריך ניסיון במגזר הפרטי.

ולבסוף - חסכונות. גם חשוב באופן אישי בלי קשר לקריירה אפקטיבית (בטחון אישי, לדאוג למשפחה) - אבל גם מאוד שימושי לקריירה אפקטיבית. מאפשר לקחת סיכונים, לעסוק ביזמות וכד'.

[קליק]

הרוב המוחלט של האנשים עושים את רוב האימפקט שלהם בגיל יחסית מבוגר (בממוצע, מעל גיל 40). הפוטנציאל שלכם בעתיד מושפע מאוד מכמה אתם משקיעים בעצמכם לאורך הקריירה. לכן בשלב מוקדם, ההשפעה של להשקיע בקריירה שלכם גדולה יותר מההשפעה שאתם מסוגלים לעשות כרגע בהיעדר הון קריירה.

אם אתם עדיין לא בטוחים במסלול הקריירה או תחום העשייה שלכם (שזה לגמרי בסדר) - אז כדאי גם להתמקד בהון קריירה גמיש, כלומר כזה שהוא שימושי לכל מיני מקצועות שונים.

למשל: ידע טכנולוגי, ניסיון ניהולי, תפקידי ייעוץ, חברות או עמותות מובחרות (עם רמה מקצועית מאוד גבוהה), או תפקידים עם מנהל מוכשר שמשקיע בפיתוח אישי שלכם.

[קליק]

(רק אחרי זה קשר עם תרומה חברתית).

19 of 24

אז מה לעשות קונקרטית?

לייצר רשימה (ארוכה) של אפשרויות

לדרג אותן לפי:

אימפקט, התאמה אישית, תנאי סביבה, �שיקולים קונקרטיים שחשובים לכם, הון קריירה�

לסנן אופציות שבבירור לא עומדות ברף�
לזהות ולרשום מהן השאלות המרכזיות לגבי כל אחת

לדוגמא: האם אני טוב ב-X? האם יעניין אותי לעשות Y? כמה עמוסה ומלחיצה העבודה ב-Z?�

לחקור ולהתנסות באלטרנטיבות המובילות

קודם בדיקות זולות - לדבר עם אנשים, פרויקט קצר, לנסות עבודה לכמה חודשים...

Source: 80,000 Hours: How To Find The Right Career For You, 2017

אלטרואיזם אפקטיבי

20 of 24

80,000 שעות

באתר תוכלו למצוא:

עוד הרבה טיפים ופרטים

פרופילים לעומק על כל מסלול קריירה בנפרד

אלטרואיזם אפקטיבי

21 of 24

80,000 שעות

באתר תוכלו למצוא:

עוד הרבה טיפים ופרטים�
פרופילים לעומק על כל מסלול קריירה בנפרד�
כלים כדי להתאים את השיקולים האלה לדעות ולצרכים שלכם

אלטרואיזם אפקטיבי

22 of 24

מה הצעד הבא?

ייעוץ אישי

ייעוץ קריירה או ייעוץ לתזה�

לוח משרות עולמי וישראלי�
היכרות עם אלטרואיזם אפקטיבי

ב-2 ליוני, 19:30

עוד המון אפשרויות שונות באתר שלנו: effective-altruism.org.il

אלטרואיזם אפקטיבי

23 of 24

שאלות?

אלטרואיזם אפקטיבי

24 of 24

איך בוחרים תחום עשייה

סדר גודל

הזנחה

פתירות

אלטרואיזם אפקטיבי

כשאתם בוחרים על מה לעבוד, השאלה הראשונה והחשובה ביותר שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא באיזה תחום עשייה אני רוצה לעסוק.

וגם אם אתם תעבדו קשה יומם ולילה, המון מהמאמץ שלכם יכול להיות מבוזבז אם המטרה שלשמה אתם עובדים היא פשוט לא מאוד משמעותית - תחשבו על מתנדבים או עובדים ב-Scared Straight, שאני בטוח שעשו את זה באמת מתוך רצון כנה לעזור ולשפר את העולם.

כדי לבחור תחום עשייה שיהיה לנו אימפקט משמעותי בו, אנחנו רוצים לקחת מספר דברים בחשבון:

ראשית, מה גודל הבעיה שאני רוצה לפתור. אם אני אנסה לעבוד על בעיה שמשפיעה רק על שלושה אנשים, לא משנה כמה העבודה שאעשה תהיה מדהימה, אני לעולם לא אעזור לכמויות גדולות של אנשים.

שנית, כמה הבעיה פתירה. אם נעבוד עליה - האם סביר שנצליח להביא לתוצאות או לא.

לבסוף, שיקול חשוב שרוב העולם מתעלם ממנו הוא הזנחה - עד כמה שאר העולם כבר עובד על הבעיה הזו. רוב האנשים אוהבים לעבוד על מה שטרנדי. אבל ברוב תחומי העשייה יש תופעה של תועלת שולית פוחתת - ככל שמשקיעים יותר משאיבים ההשקעה פחות אפקטיבית. זה גורם לכך שכמעט כולם משקיעים איפה שהם עוזרים ממש מעט.

(אם יש זמן) - דוגמא נחמדה לזה זה pandemics. בעשור האחרון קהילת האלטרואיזם האפקטיבי השקיעה חלק משמעותי מהמשאבים שלה בהכנה לסכנות ביולוגיות עולמיות, כי זה היה תחום מוזנח מאוד. עכשיו כשיש קורונה, הרבה ארגונים שממומנים על ידי הקהילה נמצאים במרכז העשייה, אבל היום כשכולם מחפשים איך אפשר לעזור אנחנו דווקא ממליצים למי שאין לו מומחיות בתחום לעסוק בדברים שאינם קשורים ישירות לטיפול במחלה - כי כל העולם עוסק בזה והפתרונות יגיעו מהארגונים המקצועיים ולא ממתנדבים אקראיים.