מצגת צמחים -
"יום האילן"
ער אציל
משפחה: עריים
תפוצה בארץ: חרמון, גליל, עמק הירדן עליון, כרמל, הרי שומרון והרי יהודה.
צורת חיים: עץ
עונת פריחה: מרץ - מאי
בית גידול: חורש
צורת הגבעול: עגול
צורת העלה: פשוט
שימושים: ברפואה העממית משמש שמן המופק מהפירות ומהעלים לטיפולים שונים: �להרגעת כאבי שיגרון וכאבי אוזניים. בשמן סכים את עור הגוף והוא משמש כשמן קוסמטי, וכתוספת ריח לתעשיית סבון. כמו כן הוא משמש לטיפול כנגד שלשול, הרעלת קיבה והצטננות. �העלים המוכרים בשם "עלי דפנה" משמשים כתוספת ריח למאכלי בשר, דגים וכבישת זיתים וירקות. בעלים עוטפים גם את התאנים המיובשות בתהליך הפיכתן לדבלים.
מקור השם: תלמודי, "טרפא דערא" בארמית -עלי ער.
ברוש צריפי
משפחה: ברושיים
תפוצה בארץ: כמעט כל העצים הגדלים בארץ כיום הם נטועים בידי אדם או פליטי תרבות. הפרטים הבודדים הגדלים בר בארץ גדלים במדרון צפוני של הר אוכמן בגליל המערבי.
צורת חיים: עץ
עונת פריחה: מרץ - מאי
בית גידול: קרקעות כבדות
צורת הגבעול: עגול
צורת העלה: מחטני
שימושים: ברפואה עממית משמשים אצטרובלי הברוש לטיפול בסוכרת, בכאבי שיניים ובצרבת. חולטים את האצטרובל במים ומשתמשים במשרה. �מידע נוסף: ענפיו קצרים וצמודים לגזע ויוצרים צורה דמוית חרוט צר. העץ יכול לחיות שנים רבות, וידועים פריטים בעולם שהם בני למעלה מ-1000 שנה.
אלת המסטיק
משפחה: אלתיים
תפוצה בארץ: גולן, גליל, חוף הים התיכון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה.
צורת חיים: שיח ובן-שיח
עונת פריחה: מרץ - אפריל
בית גידול: חורשים
צורת הגבעול: עגול
צורת העלה: מנוצה
שימושים: שרף אלת המסטיק משמש בתור תבלין ובתור חומר קשירה או חומר מייצב להכנת ממתקים או קינוחים מזרחיים כגון רחת לוקום או גלידה מסטיק ומתאים להכנת פודינג או סחלב (משקה) וגם להסמכה של ריבה ועוגה ומשמש גם בתור תחליף לקורנפלור וג'לטין. ויכול להחליף את החומר הנקרא אבקת C.M.C המשמש לייצוב גלידות.
מקור השם: ביוונית "מסטיקא" משמעו – ללעוס.
הדס מצוי
משפחה: הדסיים
תפוצה בארץ: גולן, גליל, עמק ירדן עליון, כרמל.
צורת חיים: שיח ובן-שיח
עונת פריחה: מאי - אוגוסט
בית גידול: חורשים
צורת הגבעול: עגול
צורת העלה: פשוט
שימושים: משמש להפקת שמן אתרי לרפואה ולבושם, וכן לצרכים פולחניים בחג הסוכות. מגדלים אותו גם בנוי, במיוחד כמשוכות. הצמח עמיד בפני רעייה ומזיקים.
הצמח במקורות: ההדס קרוי בלשון המקרא : "עץ עבות". �ההדס מסמל את ההצלחה ואת נצחיות החיים: " הרואה הדס בחלום, נכסיו מצליחין ואם אין לו נכסים ירושה נופלת לו ממקום אחר " (ברכות נ"ז א'). ביהדות נוהגים לברך על היין ועל ההדס בטקסי ברית מילה, פדיון הבן והבדלה. �הצמח הוא אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות.
גפן
משפחה: גפניים
תפוצה : מולדת הגפן התרבותית במערב אסיה עד הודו, ומשם עברה למזרח התיכון ולאירופה.
צורת חיים: שיח מטפס
עונת פריחה: אפריל - מאי
בית גידול: חורש
צורת הגבעול: עגול
צורת העלה: מפורץ
שימושים: מקובלת כבר בימי קדם גם לשימושי פולחן, לקישוט ולארכיטקטורה, לציורים, לתבליטים ולפסיפסים.
במהלך הדורות נפוצה הגפן על פני מדינות רבות למאכל כפרי טרי, לייבוש כצימוקים ולסחיטת מיץ להכנת יין וחומץ.
מידע נוסף: הגפן היא אחד משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל , והיא נזכרת בתנ"ך וביתר הספרות העתיקה בכל ארצות המזרח התיכון והרחוק, וכן ביוון וברומא. ציוריה נמצאו בפסיפסים ובכתבי עת עתיקים של כל העמים (כולל אזהרות מפני שימוש-יתר ביין). זהו אחד מהעתיקים בצמחי התרבות והמאכל – יש הוכחות לגידול הגפן לפני 6000 שנים.
זית אירופי
משפחה: זיתיים
תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, שפלה.
צורת חיים: עץ
עונת פריחה: אפריל - מאי
בית גידול: קרקעות כבדות
צורת הגבעול: עגול
צורת העלה: פשוט
שימושים: פרי הזית משמש למאכל כשהוא כבוש, וכמו כן מופק ממנו שמן הזית. לזית ובעיקר לשמן הזית מיוחסות מעלות תזונתיות ורפואיות.
לעלי הזית מיוחסים ברפואת הצמחים סיוע להורדת לחץ דם.
הזית במקורות: כתרים רבים נקשרו לזית במקורות: יופי, בריאות, עצמה ויציבות, שם טוב, פולחן, משיחת מלכים. הוא אחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל ומסמל כבוד ואצילות. במשל יותם היה הוא הראשון שנתבקש למלוך על העצים, ועוד ועוד.
רוזמרין רפואי
משפחה: שפתניים
תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, שפלה.
צורת חיים: שיח ובן שיח
עונת פריחה: אוקטובר - מרץ
בית גידול: אינו גדל בר בארץ, אף שמוצאו ים תיכוני, אך הוא מקובל מאוד בגני-נוי ובגני-תבלינים.
צורת הגבעול: מרובע
צורת העלה: סרגלי
שימושים: משמש בקוסמטיקה, כמשקה חם, לתיבול דגים ועוד, משמש לכיסוי שטח בגינות.
במסורות עממיות מסמל הרוזמרין זיכרון ונאמנות ונחשב למסייע בגירוש שדים. במלחמת העולם השנייה נתלו ענפי רוזמרין בבתי חולים כחומר מחטא.�לפי כתבי הרמב"ם נחשב הרוזמרין ל"מטאטא גן עדן".
מקור השם: על פי הסברה שם הצמח מקורו במילים הלטיניות Ros (טל) ו- Marinus (ים) זאת בשל פרחיו התכולים המזכירים את הים או בשל העובדה שלעתים קרובות הוא גדל ליד הים. אגדה נוצרית מספרת שבעת בריחתה התרעננה מרים אם ישו בצמח ופרחיו הלבנים הפכו למחרת לתכולים ומכאן שמו ורד (Rose) מרים (Mary).
כליל החורש
משפחה: קסלפניים
תפוצה בארץ: גולן, גליל, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה.
צורת חיים: עץ
עונת פריחה: העץ פורח בשני מועדים: הפריחה העיקרית מתקיימת בחודש מרץ עד מאי בטרם העץ ליבלב. העץ פורח גם בחודשים אוקטובר נובמבר אבל אז הפריחה מעטה וכמעט בלתי נראית בשל העלים הצפופים המסתירים את הפרחים.
בית גידול: חורש
צורת הגבעול: עגול
צורת העלה: סרגלי
שימושים: הפרחים והעלים משמשים ברפואה העממית כתרופה לבעיות רבות ושונות.�מקור השם: פרחיו ותרמיליו ורודים-אדמדמים, לפיכך שמו בפרסית 'ארגון' שפירושו ארגמן. �לפי המסורת הנוצרית התאבד יהודה איש קריות על עץ כליל החורש לאחר שהסגיר את ישו המשיח. מאז, אדום העץ מבושה, ומכאן שמו 'עץ יהודה'. �הערבים והדרוזים בגליל נוהגים לאכול את פרחי העץ, ולטבל אותם במזונם. �הפרחים והעלים משמשים ברפואה העממית כתרופה לבעיות רבות ושונות.
אורן ירושלים
משפחה: אורניים
תפוצה בארץ: גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני.
עונת פריחה: מרץ - אפריל
בית גידול: יער
צורת הגבעול: עגול
צורת העלה: מחטני
שימושים: משמש לנטיעת יערות בישראל, משמש גם בית גידול לתהלוכן האורן (עש).�האורן במקרא: יש המזהים את עץ השמן המקראי עם אורן ירושלים.[ "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה, וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן, אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו".
מידע נוסף: בניגוד לרוב צמחי הבר באזור ארץ ישראל ואגן הים התיכון, אורן ירושלים אינו מתחדש אחרי שריפה מניצנים רדומים בקרקע, אלא מנביטת זרעים. בכל עץ ישנו אחוז מסוים של אצטרובלים, המכונים אצטרובלים סרוטוניים (serotinous), שנשארים סגורים על העץ במשך שנים רבות, עד שפורצת שריפה. החום הרב של השריפה ממיס את השרף שבין קשקשי האצטרובל, ואחרי השריפה ישנו שחרור מאסיבי של זרעים אל הקרקע. הזרעים נובטים בבת אחת עם רדת הגשמים הראשונים לאחר השריפה.
פיקוס בנימינה
תיאור כללי: עץ ירוק עד בעל עלים ירוקים ומבריקים.�
מוצא: אסיה (הודו)�
גובה: 6-8מ'�
קוטר הנוף: 5-6 מטר�
צבע : ללא צבע
עונת פריחה: אביב�
איזור גידול: כל אזורי הארץ למעט אזורים קרים �
שימושים: עץ רחוב, עץ לצל, גדר חיה, כבודד או כקבוצה.
עונת הפרי: קיץ
צבע הפרי: צהוב - אדום
כמות הפרי: מעטה
תוחלת חיים: ארוכה
קצב גידול: מהיר
שקד מצוי
משפחה: ורדיים
תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שפלה.
עונת פריחה: פברואר - מרץ
בית גידול: חורש
צורת הגבעול: עגול
צורת העלה: פשוט
שימושים: השקדים סותרים את חומצות הקיבה, משמשים תרופה נגד שיעול, משחררים ליחה, מדכאים כאב ראש, דיכאון ועוד. התרופה נוצרת ע"י כתישת הזרעים ומיצוי השמן מתוכם, או אכילת רסק הזרעים. �השקד במקורות: השקד היה ידוע ומוזכר בתנ"ך ובתלמוד. בארמית שמו לוז.
מידע נוסף: זרעי השקד המר אינם טובים למאכל הם מכילים חומר הנקרא אמיגדלין ממנו משתחרר בזמן אכילת הזרע חומר הרעל ציאניד. על כן אין לאכול זרעים של שקד מר. זה מנגנון הגנה על הזרעים בפני אכילה בפי בעלי-חיים.
רימון מצוי
משפחה: רימוניים
תפוצה בארץ: רימון מצוי אינו גדל בר בארץ. מוצאו כנראה מצפון פרס.
עונת פריחה: אפריל - יוני
בית גידול: מטעי-פרי ובבוסתנים והן בגינות-נוי.
צורת הגבעול: עגול
צורת העלה: פשוט
שימושים: כמזון, כמיץ וכעיטור ארכיטקטוני: במקדש שלמה, במשכן ובפסיפסים שנמצאו וכמטפורה ליופי ולרומנטיקה, ולקיום מצוות.
ברפואה העממית נודע הרימון בסגולותיו הרפואיות. הרמב"ם מציין כי ניתן להשתמש בקליפת רימון לעצירת דימום מפצעים, ובמיץ הרימון לעצירת שלשול ולהקלה על בחילות ועל כאבי ראש שלאחר שכרות.
מקור השם: יש המשערים כי שמו העברי של הרימון נגזר מהגבנונים בפרי, כלומר הוא "רם" מכל עבריו. סביר יותר כי השם נגזר מהשורש המצרי rmn. משורש זה נגזר גם השם הערבי רֻמָאן ובעקבות הכיבוש הערבי של חצי האי האיברי, שם הפרי בפורטוגזית הוא Romã.
אלון התבור
משפחה: אלוניים
תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה.
עונת פריחה: מרץ - אפריל
בית גידול: קרקעות כבדות
צורת הגבעול: עגול
צורת העלה: פשוט
שימושים: בעבר לצורך ייצור פחמים ולשימוש בעץ
הקשה שלהם לייצור כלי עבודה. בכפרים ערבים נעזרים בחליטות מעלי האלון ומבלוטיו לטיפול נגד נשירת שיער, להורדת לחץ דם ולריפוי דלקת עיניים.
ברפואה המשלימה משמש אלון התבור לטיפול בכאבי בטן, בהרטבת לילה של ילדים, בשיעול דמי, לריפוי לקות עיניים, בפצעים, בשלשול דמי, בלחץ דם גבוה, לחיזוק שורשי השיער ולמניעת נשירה.�הצמח במקורות: האלון מוזכר בתנ"ך ובמקורות מספר פעמים רב. האבות נהגו לקרוא לאלונים השונים בשמות שונים כנקודות ציון לאירועים שקרו שם, כמקום של עבודה זרה ואף כשמות פרטיים של אנשים.
בוגונווילאה נאה
משפחה: לילניים
עונת פריחה: קיץ
צורת חיים: שיח מטפס, מתאפיינת בעלים רחבים וגדולים. הענפים לרוב ארוכים ושעירים, בעלי קוצים גדולים וכפופים. עלי החפה הצבעוניים - דמויי לב.
שימושים: הבוגונביליה יכולה להיות מטפס גדול ופרוע, או גדר חיה גזומה וצפופה ואף לשמש בכיסוי גבוה או בינוני של שטחים קשים לטיפול.
קצב צימוח: מהיר
גובה: 5-15 מטר
רוחב: 2-6 מטר
צבע פריחה: שלל צבעים
אורך חיים: רב שנתי
היביסקוס סיני
משפחה: חלמתיים
מוצא: איי הוואי�צורת חיים: שיח נשיר. סמלה הלאומי של הוואי והפרח הלאומי של מלזיה.�קצב צימוח: מהיר.�תאור הצמח: ההיביסקוס הוא צמח טרופי אוהב חום.�תנאי אור: שמש מלאה אינו אוהב עודף מים.�צבע פריחה ומועדה: היביסקוס פורח במשך כל האביב, הקיץ והסתיו. פריחתו יפהפיה ורבת צבעים.�שימושים:יכול לשמש כגדר חיה, כצמח כיסוי לשטחים.
היביסקוסים רבים מגודלים לשם ניצול פרחיהם הראוותניים, ואחרים משמשים לשיחי-נוי.
לנטנה מצויה
�
משפחה: וורבניים
מוצא: מרכז ודרום אמריקה הטרופית
צורת חיים: שיח ירוק עד
עונת פריחה: אפריל - אוקטובר�צבע פריחה: אדום, ורוד, כתום, צהוב, לבן. �בית גידול: אזור ההר,אזור הגבעות,מישור החוף, והשפלה.
מידע נוסף: הובא לארץ כצמח נוי, כנראה באמצע המאה ה-20, אך הוא התפשט כפליט תרבות ונמצא כיום ברשימות צמחים פולשניים של המשרד להגנת הסביבה.
יערה יפנית
משפחה: יערתיים
תפוצה: גדלה באופן טבעי במזרח אסיה, בין השאר ביפן ,בקוריאה, בסין ובטייוון והגיעה לחדירה רבה בדרום אמריקה.
אורך חיים: רב שנתי
שימושים: גדר / כיסוי
גובה: 8-10 מטר
רוחב: 2 מטר
עונת פריחה: אביב - קיץ
קצב צימוח: מהיר
צורת הגבעול: עגול
מידע נוסף: בעלת כושר פיתול, בדומה לעלי הגפן. היא עשויה להגיע לגובה עד 10 מטר. העלים הם צרים וקטנים: 3-8 ס"מ אורך 2-3 רוחב. הפרח נחלק כמו לשון כפולה ובעל צבע לבן עם נטייה לצהוב. הפרי עגולי בצבע כחול כהה, בקוטר 5-8 ס"מ וכולל גרעינים בודדים.
לימון
עץ הדר שמוצאו באסיה הטרופית, שייך לקבוצת ההדרים , סוג במשפחת פיגמיים .
מאפיינים: עץ קטן, המתנשא עד לגובה מקסימלי של 6 מטרים. הענפים מחודדים ומסודרים בצורת כתר. צורת העלים היא אליפסה מחודדת, וצבע הפרחים סגלגל.
הלימון איננו מפירות ההדר המקוריים שגדלו בעולם, ולמעשה הוא הכלאה של ליים ואתרוג.
שימושים: השימוש העיקרי בלימון הוא לבישול במיץ לימון והכנת לימונדה לשתייה. במטבחים רבים ברחבי העולם משתמשים במיץ לתיבול מאכלים, ובעיקר במטבח הים תיכוני ובמטבח הבלקני.
העלים: ירוקי-עד ומבריקים בצדם העליון. העלים מכילים בלוטות שמן אתרי ריחני המופיעות כנקודות בהירות על רקע הירוק העז של העלה. אם ממוללים אותם - נפוץ מהם הריח האופייני הנודף גם מהפרי.
הפרחים: לבנים, ריחניים ומפרישים צוף. עלי הכותרת בשרניים ונושאים אף הם בלוטות שמן אתרי.
גידול: מגדלים לימון באגן הים התיכון מזה מאות שנים. כיום,עיקר הגידול נעשה באיטליה.בארץ מהווה גידול לימון כ- 5% מכלל גידול ההדרים.
עפרית הכף
משפחה: עפריתיים
מוצא: דרום אפריקה, כף התקווה הטובה
צורת חיים: שיח, מטפס
אורך חיים: רב שנתי
קצב צימוח: בינוני
תוחלת חיים: ארוכה מאוד
גובה: 1.5-2.5 מטר
רוחב: 1.5 מטר
עונת פריחה: אביב, סתיו, קיץ
עונת הפרי: סתיו
סוג הפרי: ענבה
צבע פריחה: תכלת
טקומית הכף
משפחה: ביגנוניים
מוצא: דרום אפריקה, סווזילנד ומומביק
צורת חיים: שיח
עונת פריחה: נמשכת כל השנה אך בעיקר בעונות החורף והאביב.
צבע פריחה: אדום / כתום, צהוב – משמש, צהוב
פריחה: צינורית
גובה: 3.5 מטר
רוחב: 1.5 מטר
אורך חיים: רב שנתי
מאפיין שימושי: גדר חיה
יחודיות: מושך צופיות
תפוצה: אינו גדל בר בארץ
קצב צימוח: מהיר
אקלים: כל אזורי הארץ
ברככיטון צפצפתי
משפחה: סטרקוליים
מוצא: אוסטרליה�צורת חיים: עץ שגובהו 10-15 מ' וקוטרו 6-8 מ' ,צורת הצמרת בבגרותו עגולה,�קצב צימוח: מהיר.�תאור הצמח: עץ נשיר, עליו מזכירים מעט את עלי הצפצפה , צדם העליון מבריק וצדם התחתון מעט כהה.�עונת פריחה: אביב - קיץ
צבע פריחה:הפרחים צבעם קרם או ורוד�שימושים גנניים: גנים בינוניים וגדולים. עץ רחוב עמיד וטוב.
גובה: 6 מטר
קליסטמון
משפחה: הדסיים
מוצא: מערב אוסטרליה
מקור השם: מייוונית , פירוש השם קליסטמון: יפה האבקנים.
עלים: מסורגים, תמימי שוליים, דמויי איזמל, מנוקדים בבלוטות שמן אתרי המפיץ את ריחו עם מעיכת העלים.
פריחה: באביב ובראשית הקיץ. הפרחים ערוכים בצפיפות בשיבולת גלילית, הדומה למברשת בקבוקים.
צבע פריחה: אדום
צורת חיים: עץ ירוק עד
גובה: 6 מטר
רוחב: 4 מטר
מאפיין שימושי: עץ לצל
פיקוס קדוש
משפחה: תותיים
ארץ מוצא: הודו, דרום מזרח אסיה
שם עממי: פיקוס דתי
עונת הפריחה: אביב
צבע הפריחה: ירקרק
עונת הפרי: קיץ
צבע הפרי: שחור
קצב צימוח: מהיר מאוד
תוחלת חיים: ארוכה מאוד
גובה כבוגר: 30-20 מ'
קוטר נוף כבוגר: 20-10 מ'
צורת נוף: עגולה
התאמת קרקע: כל הקרקעות, כולל קרקע גירית וקרקע מלוחה.
התאמה גיאוגרפית: כל הארץ, למעט ההר וההר הגבוה.
רוסליה שבטבטית
משפחה: לועניתיים �מוצא: מקסיקו הטרופית.�צורת חיים: שיח שאינו עולה מעל 1.5 מ'.�אורך חיים: רב שנתי
קצב צימוח: מהיר למדי.�צבע פריחה : פריחה צינורית באדום או בקרם.
עונת פריחה: באביב המוקדם, בקיץ ובסתיו.�שימושים גנניים: מתאים לגינה הארץ ישראלית מחמת אופיו הפרוע מעט.
נותן צבע בגן לתקופות זמן ארוכות.
גובה בבגרות: 0.8-1.2 מטר
קוטר בבגרות: כ1.5 מטר
צללית צמח: בעל צורה כדורית
מורן החורש
משפחה: יערתיים
תפוצה בארץ: גליל, כרמל
צורת חיים: עץ או שיח ירוק עד, בעל עלים נגדיים (שני עלים בכל מפרק), ביציים-מוארכים, הכותרת גלגלית ולבנה.
עונת פריחה: מרץ - אפריל
צבע הפריחה: לבן / ורוד
בית גידול: חורש ויער תיכוני
צורת הגבעול: עגול
צורת העלה: פשוט
שימושים: השימוש במורן החורש בתור צמח נוי הוא מקובל, משום צבעו הירוק כל השנה, ופריחתו הנהדרת באביב. הוא מקובל בשימוש גנני במערב אירופה, בריטניה, צפון אמריקה ובקולומביה הבריטית.
קצב צימוח: מהיר
תוחלת חיים: ארוכה
סוג פרי: ענבה
צבע פרי: שחור-כחול
עונת פרי: סוף הקיץ עד חורף
מכנף נאה
משפחה: פרפרניים
תפוצה : מקורו של המכנף הנאה הוא בצפון בוליביה ובדרום ארגנטינה, שם הוא מצוי ביערות הגלריה של האנדים.
צורת חיים: עץ נשיר
פריחה: מאי – יוני, הפרחים של המכנף הנאה הם קטנים, בצבע צהוב ובצורת לוע של אריה.
הפרי: פריו של העץ הוא זרע עטוף במעטה סיבי וקשה המתרחב למבנה דמוי כנף (ומכאן שמו). כאשר הפרי מבשיל הוא מתייבש וצבעו משתנה מירוק לחום. הוא נושר מהעץ בצורת סחרור. המבנה של הזרע מאפשר לרוח לשאת אותו למרחקים ניכרים מהעץ.
אזורי גידול: כל הארץ למעט ההר הגבוה
קצב צימוח: מהיר מאוד
גובה כבוגר: 15-8 מ'
קוטר נוף כבוגר: 12-6 מ'
צורת נוף: פירמידלית גבוהה, עגולה
שימושים: עץ בודד, חורשה, שדרה, עץ צל במדשאה.
דקל וושינגטוניה
משפחה: דקליים.�מוצא: מכסיקו
צורת חיים: עץ ירוק עד, בגובה עד 30 מטר.�עלים: העלה דמוי מניפה בקוטר מטר, נישא על פטוטרת (גבעול העלה) קוצנית.�פרחים: הוושינגטוניה היא עץ דו-ביתי, כלומר יש עצים נקביים עם פרחים נקביים המתפתחים לפירות וזרעים, ויש עצים זכריים המפיצים אבקה רבה לאוויר, שחלקה מגיע לעצים הנקביים. הפרחים קטנים ולא בולטים, צבעם לבן-ורדרד. הפריחה מתרחשת בתחילת הקיץ ובגל נוסף בסתיו.�תפוצה בארץ: עץ נוי נפוץ בכל הארץ. משערים כי הוושינגטוניות הראשונות הובאו לארץ על ידי אהרון אהרונסון וניטעו ליד חוות הנסיונות שלו בעתלית, שדרת הוושינגטוניות הזו קיימת עד היום וניתן לראותה מכביש החוף.�שימושים: עץ נוי בגינות, פארקים ורחובות.�במקורות: הושינגטוניה אינה צמח מקומי ואינה מופיעה במקורות.
דקל קנרי
תאור כללי: העץ בעל גזע רחב ובעל בליטות שמזכירות צורות משולשים ומעוינים.�משפחה: דקליים
מוצא: האיים הקנריים – האוקיינוס האטלנטי
עונת פריחה: אביב
צבע פריחה: צהוב
העלים: מנוצים ואורכם כ- 5 מטר, צבעם ירוק כהה ובפטוטרת ישנם קוצים מחודדים.�מרקם: קשיח וקוצני, צורת נוף כדורית. �גובה : 10-15 מ'�קוטר הנוף: 6-7 מ' �קצב גידול: איטי – בינוני
שימוש: לצרכי נוי
זעתר / אזוב מצוי
אזוב מצוי הוא תבלין המהווה מרכיב עיקרי בתערובת הידועה בשם "זעתר".
משפחה: שפתניים
צורת חיים: שיח ובן שיח
תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת.
פריחה: מאי - ספטמבר
הצמח במקורות: אבותינו הכירו את האזוב כצמח תבלין ומאכל, כצמח פולחן וכצמח מרפא. פרט להיותו תבלין שכיח ביותר שימש האזוב בימי קדם גם כחומר חיטוי.
שימושים: בלבנון מאמינים שהתבלין מפתח ומשפר את החשיבה ומחזק את הגוף. מסיבה זו נהוג לתת לילדים זעתר לפני צאתם לבית הספר.זעתר מסייע בטיפול בדלקות גרון, הצטננויות, נפיחות במעיים וכאבי בטן. עוד בימי הרמב"ם נחשב הזעתר כבעל סגולות ריפוי רבות: חיטוי וחיסון הגוף, הקלה על כאבי ראש, חיזוק הזיכרון וכוח הגברא.
האזוב הוא אחד מן הצמחים החשובים ברפואה העממית של עדות ישראל ושל ערביי ארץ-ישראל ומשמש בסיס להכנת תבלין הזעתר.�משמש לטיפול בכאבי בטן, בבחילות, בהצטננות, בכאבי אזניים, בשיעול, בכאבי ראש, בתולעים בבטן, באקזמה, בדלקות חניכיים ועוד.
בר זית בינוני
משפחה: זיתיים
מוצא: אגן הים התיכון
בית גידול: חורש ויער ים תיכוני
צורת חיים: שיח ובן שיח
תפוצה בארץ: גליל, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון.
עונת הפריחה: מרץ – מאי
צבע הפריחה: לבן - קרם
בית גידול: חורש
העלים: קטנים, דמוי ביצה, מחודדים בראשם, �דומים מאד לעלי האלון המצוי.
מידע נוסף: שמו הערבי בַּרְזָה השתלב בעובדה כי הוא קרוב-משפחה של הזית, וכך זכה לשמו העברי. המין יחיד בסוגו בארץ, תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
הבקר והצאן מעדיפים אותו כמזון, ולכן בקרבת כפרים ובאזורי מרעה הוא נפגע למדי. באזורים מוגנים ממרעה הוא מפתח סבכים צפופים.�גובה כבוגר: 8-5 מ'
קוטר נוף כבוגר: 4-3 מ'
כסית האבוב
משפחה: כליליים
מוצא: הודו �גובה: 5-10 מ'. �קוטר נוף: 6-8 מ' �צבע הפריחה: צהוב באשכולות משתלשלים באורך של 30 עד 40 ס"מ.
עונת הפריחה: קיץ�אזורי גידול : מישור החוף, השפלה, הבקעה והערבה �רגישות לקור: בינונית �קצב גידול: מהיר�פרי: תרמיל גלילי באורך 30-40 ס"מ, צבעו שחור.�אורך חיים: בינוני�אזורי גידול: השפלה, איזורים ללא קרה או שרב קיצוניים.
שימושים:
שימוש הנדסי: עץ צל
שימוש עיצובי: מוקד בגינה
שימוש אדריכלי: סימון כניסות, הדגשת צירים, יצירת חלל.
רקפת מצויה
משפחה: מירסיניים
צורת חיים: גיאופיט רב שנתי
בית גידול: חורש ויער ים תיכוני
עונת פריחה: אוקטובר-אפריל
צבע פריחה: לבן עד סגול עז
תפוצה: בצפון ובמרכז הארץ, בעיקר באזורי ההר, ונדיר יותר בדרום הארץ, באזור הר הנגב.
הצמח במקורות: על פי האגדה נתנה הרקפת השראה לכתר המלכות של שלמה המלך, ולפיכך נקראה נזר שלמה. משחרב בית המקדש ונלקח הכתר בשבי, כופפו הרקפות את ראשן עד עצם היום הזה.
שימושים: לרקפת היו בעבר שימושים עממיים רבים, אך כיום כולם אסורים מאחר שהרקפת היא צמח מוגן. העלים שימשו למילוי אורז או בשר, עוקצי הפרחים שימשו להפגת הצמא, והפקעות הרעילות נאכלו לאחר קלייה קפדנית ההורסת את הרעל. השימוש הנפוץ היה לסימום דגים.
מידע נוסף: בישראל נפוצים שני מיני רקפת – רקפת יוונית ורקפת מצויה. הגננים פיתחו זנים תרבותיים מפוארים, המצטיינים בפרחיהם הגדולים וההדורים. הרקפת היא צמח מוגן בישראל ואסור לקטוף אותה.
עד היום, היא נקראת בפי ערביי הארץ "סבון הרועים" מאחר שבפקעת שלה יש חומר מקציף המתאים לכביסה.
כלנית מצויה
משפחה: נוריתיים
צורת חיים: גיאופיט
תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן.
עונת הפריחה: דצמבר – מרץ
צבע הפריחה: אדום (הנפוץ ביותר), לבן או גווני סגול הנעים מסגול-כחול לסגול-ורוד
בית גידול: קרקעות כבדות
שימושים: ברומי השתמשו בפרחי כלנית נגד כאב-ראש, ובפקעתה – נגד כאב-שיניים. הרומאים האמינו גם בכוחה של הכלנית הפורחת ראשונה בעונה נגד קדחת. בימי הביניים היו מכשפים תולים זר של פרחי כלנית על צווארו של חולה לרפאו. עלי כלנית נחשבים אצל ערבים בארץ כסגולה להגברת הטלה של תרנגולות.
בזרי כלנית נהגו לעטר את מזבחה של ונוס, ומכאן עד היום השם המדעי של המין, coronaria, שפירושו עטרה.
אזוביון רפואי-
לבנדר
משפחה: שפתניים
תפוצה: אגן הים התיכון, אפריקה ודרום מערב אסיה מהודו ועד סין.
צורת חיים: בן שיח
צבע פריחה: כחול כהה
עונת הפריחה: ינואר – אפריל
העלים: ארוכים, צרים ומחודדים בקצוותיהם.
הפרחים: קטנים ודמויי צינורות
שימושים: עלים ופרחים מיובשים של האזוביון הארוזים בשקיקי בד משמשים לבישום וגם כדוחה עש טבעי לארון הבגדים.
שמן האזוביון משמש כמרכיב בסיסי בבשמים רבים.
מידע נוסף: היווניים קראו לצמח "נרדוס" על שם העיר הצפון סורית נהרדעא הנמצאת על גדות תעלה בין הפרת לחידקל.
ברוש מצוי אופקי
תיאור כללי: עץ בעל צורת נוף פירמידלית ועלים מחטניים. �מוצא : אירופה הדרומית. �גובה : 14 מ'.�קוטר הנוף: 4-5 מ'.�ירוק עד\ נשיר: ירוק עד. �איזור גידול : כל אזורי הארץ.�רגישות לקור : אין �קצב גידול: קצב גידול מהיר. �שימוש גנני: לחורשה, עץ פיסולי, מיסוך והסתרה, שוברי רוח.
כובע הנזיר
משפחה: טרופיאליים
מוצא: דרום אמריקה (פרו)
מראה: עלים גדולים שצורתם כצלחת - ובפרחים שצורתם כחצוצרה בצבעי צהוב וכתום עזים.
עונת פריחה: ינואר – מאי
שימושים: הפרחים, העלים והזרעים משמשים בסלטים ובפיצות. טעם הצמח מזכיר את טעם החרדל.
משמש לטיפול בהצטננות, שפעת, נזלת, זיהומים בדרכי השתן, פציעות קלות, נשירת שיער, פריחות ועוד.
גרניום רפואי
משפחה: גרניים
תפוצה: אזור הים התיכון
בית גידול: רוב סוגי האדמה
אך לא באזורי ביצות.
הגרניום הינו צמח רפואי לא רעיל.
משתמשים בגרניום באינהלציה, כשמן
לעיסוי, כחליטה לבעיות מערכת העיכול
ואפילו הנחת עלי הגרניום על הפצע
מחטה את המקום.
קזוארינה אשונה
משפחה: קזואריניים
מקור השם: על שם העוף
האוסטרלי "קזואר" על שום
הדמיון של ענפיה לנוצותיו
המשתלשלות כלפי מטה.
הרדוף הנחלים
משפחה: הרדופיים
מקור השם: מכונה גם "ורד הדפנה" משום שפרחיו מזכירים את פרחי הורד ועליו את עלי "ער אציל" (עץ הדפנה).
עלים:השיח בעל עלים גלדניים- צרים ומאורכים (10-20 ס"מ) הערוכים בזוגות או שלשות.
גבעוליו ופרותיו של ההרדוף עשירים בנוזל חלבי רעיל ולכן חרקים אינם ניזונים מצוף שלו אלא רק נמשכים אליו בשל צבעי הפרחים שלו. רק הזחל של רפרף ההרדוף ניזון מעליו משום שאין לו רגישות לרעל.
פריחה: מאפריל עד ספטמבר, ששיאה במאי. ריח הפרחים חריף ביותר ולפעמים אף מסחרר כשהוא מתחזק בשעות הערב. הפרחים פתוחים בשעות הלילה.
סיגלון חד עלים
משפחה:
ביגנוניים
מוצא:
דרום אמריקה
מראה:
הפריחה שלו מכסה לרוב את כל העץ והצבע הסגול-כחול של הפרחים מאוד בולט לעין.
עונת פריחה:
מאי – יוני
מקור השם:
המקור לשמו הוא מפריחתו הסגולה ועליו החדים.