פרחים ומראות מארץ הקודש

תולדות ארץ ישראל לאור פריטים מאוסף צבי אלכסנדר ז"ל

אלבום איורים ופרחים מיובשים

אוסף צבי אלכסנדר

צבי אלכסנדר (2008-1922)

נולד בפולין, עלה לארץ ישראל בגיל 12 ולמד בגימנסיה הרצליה. במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי, ולאחר קום המדינה שירת בצה"ל כקצין בחיל הקשר. בשנים 1957-1953 שימש נציג חיל הקשר במשלחת הרכש של משרד הביטחון בניו-יורק. לאחר שובו משליחותו, הצטרף לענף הנפט שהיה אז בראשיתו, כסמנכ"ל חברת "לפידות", הבעלים של שדה הנפט היחיד בישראל. ב-1965 מונה למנכ"ל חברת הנפט הלאומית, תפקיד בו כיהן עד שנת 1974. לאחר מכן פנה לעסקים פרטיים.

אוסף אלכסנדר

צבי אלכסנדר קנה לעצמו מוניטין בינלאומי כאספן נלהב ובר סמכא בתולדות הדואר של ארץ ישראל. במשך יותר מחמישים שנה בנה את האוסף החשוב מסוגו בנושא, הכולל מקבץ יוצא דופן של אלפי מסמכים בולאיים והיסטוריים, המשקפים שש מאות שנות היסטוריה בארץ ישראל. חשיבותו של האוסף נגזרת מהיקפו העצום, מאורך התקופה ההיסטורית שהוא מייצג ומריכוזם של פריטים נדירים ומיוחדים במינם.

לצד הפריטים הבולאיים טיפח צבי אלכסנדר אוסף של אלפי גלויות תיירותיות המשקפות את מראות ארץ ישראל מאז שלהי המאה ה-19 ועד מחצית המאה ה-20.

האוסף, אשר זיכה אותו במדליות זהב גדולות בתערוכות ברחבי העולם, מוצג בתצוגת קבע במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות שבמוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

מיזם "ארץ הצבי"

מאידך גיסא, הביטוי "ארץ הצבי" מציין כי הפריטים השמורים באוסף מייצגים את "הארץ בעיניו של צבי אלכסנדר". במהלך השנים הרבות שהקדיש צבי לאיתור אלפי הפריטים, לחקר המידע הכלול בהם, וללימוד מעמיק של הקשר שלהם לתולדות ארץ ישראל, הוא ליקט פסיפס מרתק של מסמכים ותמונות המתארים את ההיסטוריה המקומית ואת האירועים הבינלאומיים שהשפיעו על גורלה. הפריטים שבחר צבי לאסוף נוצרו במהלך 600 השנים האחרונות בידי יחידים וארגונים, אשר תרמו כל אחד את חלקו לעיצוב פניה של הארץ בה אנו חיים כיום.

בשנת 2021 יצא לדרך מיזם "ארץ הצבי", אשר נועד לחשוף בפני הציבור הרחב את האוצרות הכלולים באוספו של צבי אלכסנדר ז"ל, ומאוכסנים במחסני מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. שמו של המיזם נועד לבטא את מהותו של האוסף העוסק בהיבטים שונים של ארץ ישראל.

מחד גיסא, המונח "ארץ הצבי" הוא כינוי לארץ ישראל. הוא הולם את האוסף אשר מתמקד כולו בתולדות ארץ ישראל, ושופך אור על מראות הארץ והאירועים שהתרחשו בה.

מקור הביטוי "ארץ הצבי" הוא בפרק י"א של ספר דניאל, שם הוא מופיע פעמיים. בפסוק ט"ז נכתב "וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי" ובפסוק מ"א נכתב "וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי". ברוח זו מוזמנים הקוראים "לבוא אל ארץ הצבי", לבקר במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות (במוזיאון ארץ ישראל – תל אביב), ולצפות בפריטים הייחודיים המוצגים בו.

אלבום "פרחים ומראות מארץ הקודש"

בתקופה שלאחר תום מלחמת העולם הראשונה גברה מאוד תנועת התיירות לארץ ישראל, וגידול זה במספר המבקרים הביא לפריחה של עסקים אשר סיפקו שירותים לתיירים ולעולי הרגל. לצד בעלי בתי המלון, המסעדנים ומורי הדרך צמחו גם עסקיהם של יצרני המזכרות, אשר סיפקו את רצונם של התיירים לרכוש מזכרות מן האתרים בהם ביקרו.

אלבום "פרחים ומראות מארץ הקודש" הציע לרוכש הפוטנציאלי עסקת חבילה מעניינת שכללה מספר מרכיבים. בתוך אלבום שכריכתו עשויה לוחות של עץ זית מעובד רוכזו מספר כרטיסי קרטון עבים בגודל של 15.5 * 10 ס"מ. מצדו האחד של הכרטיס הודפס בדפוס ליתוגרפיה איכותי איור של אחד מאתרי ארץ הקודש, ומצדו השני של הכרטיס הודבקו פרחים וצמחים מיובשים.

האלבום הוכן ככל הנראה בתחילת שנות העשרים של המאה ה-20. כיוון הפתיחה (משמאל לימין) מעיד כי המוציא לאור הועיד אותו בעיקר לשוק עולי הרגל הנוצרים שחיפשו מזכרות המתעדות היבטים שונים של ארץ הקודש. קיימים אלבומים, כמעט זהים בתוכנם, בהם כיוון הפתיחה הוא מימין לשמאל, וניכר כי נועדו לתיירים היהודים.

כריכה קדמית

הכריכה הקדמית עשויה מלוח עץ זית מעובד ובמרכזו המילה "ירושלים".

כריכה אחורית

הכריכה האחורית עשויה מלוח עץ זית מעובד בלי שום כיתוב.

מבנה האלבום

בין שתי הכריכות העשויות עץ זית שולבו שלושה עשר כרטיסי קרטון עבה.

• על צדו האחד של הקרטון הודפס איור של אחד מאתרי ארץ הקודש.
• על צדו האחר של הקרטון הודבקו פרחים מיובשים בצירוף מידע רלוונטי.

הרצון להציג את תמונת האתר ואת הפרחים המיוחסים לאתר זה לצד זה, גרמו לכך שהפרחים המודבקים מצדו האחד של הכרטיס מתייחסים לאתר שונה מזה המוצג בצד האחר של הכרטיס.

המידע המופיע על כרטיסי הקרטון

מבנה האלבום

בין כרטיסי הקרטון הודבקו דפי נייר פרגמנט דק במטרה מנת להגן על הצמחים המיובשים.

דף השער

המידע המשולב בדף השער

1

2

3

5

4

1 - שם האלבום בגרמנית: Blumen u. Ansichten aus dem Heiligen Lande

2 - שם האלבום באנגלית: Flowers and views of the Holy Land

3 - פרטי המדפיס: דפוס מונזון

4 - פרטי המוציא לאור: א. ליב כהנא

5 - איסור הפרת זכויות יוצרים

המדפיס: דפוס מונזון

בשנת 1892 נסעו האחים אברהם לייב ומשה מונזון מירושלים לגרמניה על מנת ללמוד את מלאכת הדפוס. בעיתון החבצלת (כ"ג בשבט תרנ"ו, 7.2.1896, מס' 19, שנה 26, עמ' 145) תיאר הכותב את החידושים שהתרחשו בתעשייה הירושלמית, כולל בית הדפוס החדשני של האחים לבית מונזון:

בפרק חדש בחרושת המעשה של עירנו הקדושה אנו מונים גם את הליטוגרפיה הכותבת והמציירת, אשר הביאוה בידיהם שני בני ציון היקרים אחים... למשפחת מאניסזאן. האחים האלה נתברכו מאת ד' בכישרון חריצות יד, וביחוד הבכור שבהם חונן בכישרון הציור מטבעו. וילכו האחים שניהם יחד לפרנקפורט דמיין ושמה מצאו מחסה בצל... יהודה ליב האמבורגער... וייתנם ללמוד את מלאכת הליטוגרפיה בפיתוחיה והדפסתה. ואחרי אשר כלה זמן למודם ויקבלו תעודת השלמות מאת מלמדם, נתן להם... את המכבש ושאר הכלים הדרושים למלאכתם. ויעלו הנה, והנם עוסקים במלאכתם היפה והנקייה הנושאת חן בעיני כל רואיה. הן אמנם כי עד היום טרם ראו ברכה מרובה במשלח ידם... ולא רבים הקופצים עליה, אך מתון מתון תכבוש לה את דרכה ומיום ליום יתרבו הדורשים אותה.

בשנת 1900 נפרדה דרכם של האחים, ואברהם לייב המשיך לנהל את בית הדפוס, אשר הפיק לוחות קיר, כרזות, מודעות, ציורי רבנים, אלבומים וגלויות לתיירים.

אברהם לייב מונזון

(מקור: ויקיפדיה)

בשולי דף השער משולבת חתימה בלועזית המצהירה כי מדובר בדפוס "ליתוגרפיה מונזון ירושלים".

המוציא לאור: אריה לייב כהנא

האלבום יצא לאור ביוזמת א. ליב כהנא בירושלים, הוא אריה לייב כהנא.

ברשימת בתי הדפוס שהתפרסמה ב-21 במאי 1931 בעיתון דואר היום נכתב כי בית הדפוס של לייב כהנא פעל בבתי אליאנס שברחוב יפו בירושלים. בשנת 1933 קיבל א. לייב כהנא רישיון להחזקת בית דפוס ברחוב יפו בירושלים.

איסור הפרת זכויות יוצרים

האיסור על העתקת העיצוב הודפס גם בשפה הגרמנית.

המוציא לאור (או המדפיס) הדגיש בתחתית דף השער את האיסור להעתיק את העיצוב של האלבום שיצר. הנוסח העברי הדגיש כי "השגת גבול", כלומר פגיעה בזכות הקניין של הזולת, אסורה מן התורה.

המוציא לאור הפנה את העבריין הפוטנציאלי אל מעמד הברכות והקללות אותו ציווה משה את העם לקיים לאחר שיכנסו לארץ ישראל (דברים, פרק כ"ז, פסוק י"ז). בעזרת אחד הפסוקים שנאמרו בין הר עיבל והר גריזים ביקש המו"ל להבטיח את זכויותיו:

אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ, וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

המידע המשולב �בדפי הפרחים

1 - פסוק המתייחס לשם האזור

2 - שם האזור בעברית

3 - שם האזור בגרמנית

4 - שם האזור באנגלית

5 - שם האזור בצרפתית

6 - שם האזור ברוסית

2

1

3

4

5

6

עיצוב הפרחים המיובשים

הדבקת הפרחים המיובשים על כרטיסי הקרטון נעשתה תוך מתן תשומת לב רבה לעיצוב יפה ומעניין של היצירה. בחלק מן המקרים ניתן להבחין בקווי העיפרון ששורטטו מראש על הקרטון על מנת להנחות את אלו שעסקו בהדבקת הפרחים.

יפו

חברון

הר ציון

ירושלים

ירושלים

פרחי ירושלים

שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ.

תהילים, קכ"ב, ו'

הר ציון

פרחי הר ציון

יְבָרֶכְךָ יְהוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

תהילים, קכ"ח, ה'

מקום המקדש

פרחי הר המוריה

וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.

בראשית, כ"ב, ב'

הר הזיתים

פרחי הר הזיתים

וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד, וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה.

זכריה, י"ד, ד'

קבר רחל

פרחי קבר רחל

וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם.

בראשית, ל"ה, כ'

חברון

פרחי חברון

כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה עֹדְרֵי מַעֲרָכָה בְּלֵבָב שָׁלֵם בָּאוּ חֶבְרוֹנָה לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְגַם כָּל שֵׁרִית יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחָד לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד.

דברי הימים א', י"ב, ל"ט

ירדן

פרחי ערבות הירדן

אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח, עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן, וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר.

תהילים, מ"ב, ז'

יפו

פרחי עיר יפו

עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל.

דברים, ל"ג, י"ט

ד"א כי שפע ימים יינקו - זו ימה של יפו, שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא. מנין אתה אומר שכל ספינות שאובדות בים הגדול, וצרורות של כסף ושל זהב ואבנים טובות ומרגליות וכל כלי חמדה, שהים הגדול מקיאם לימה של יפו, שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא? ת"ל כי שפע ימים יינקו.

ספרי על דברים, ל"ג, י"ט

חיפא

פרחי חיפא

וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב.

ישעיהו, ל"ב, ט"ז

כרמל

פרחי הר כרמל

פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן, כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד יְהוָה הֲדַר אֱלֹהֵינוּ.

ישעיהו, ל"ה, ב'

טבריא

פרחי טבריא

וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן, וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.

במדבר, ל"ד, י"א

צפת

פרחי צפת

וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶת שִׁמְעוֹן אָחִיו וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר חָרְמָה.

שופטים, א', י"ז

הרשאה לשימוש במידע ובתמונות

המידע והתמונות שבאתר נועדו להנאתם של אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה. קוראים המעוניינים בכך רשאים לשכפל את המידע ולעשות בו כל שימוש (לא מסחרי).

בצמוד לתמונה יש לציין כי מקורה ב"אוסף אלכסנדר, מוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות".

חלק ניכר מן הפריטים השמורים באוסף אלכסנדר מפורסמים באתר האינטרנט שבכתובת הבאה:

http://www.alexandercollection.org/

​

עוד מצגות ומבחר מאמרים בנושא אוסף אלכסנדר ניתן למצוא באתר האינטרנט שבכתובת הבאה:

https://alexandersstampcollection.blogspot.com/

הקוראים מוזמנים לבוא ולבקר בתצוגת הקבע ובתערוכות המתחלפות של פריטי אוסף אלכסנדר המוצגים במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות, מוזיאון ארץ-ישראל תל-אביב.

המצגת נערכה ב-23.10.2021 בידי משה רימר, אוצר אוסף אלכסנדר.

ליצירת קשר: rimer@netvision.net.il

​

פרטים לגבי מועד פעילות המוזיאון ניתן לברר באתר: https://www.eretzmuseum.org.il/