Kulanu M’Zoomin
We’re All (Still) Zooming
Zoom Seder 2020 2021
Compiled by Meg Lederman
The Seder Order סדר הסדר
Savri maranan:
Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech HaOlam borei p’ree hagafen.
Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech HaOlam asher bachar banu mikol am v’rom’manu mikol lashon v’kidishanu b’mitzvotav. Vatiten lanu Adonai Eloheinu b’ahavah moadeem l’simcha, chageem uzmaneem l’sason, et yom Chag haMatzot hazeh, z’man cheiruteinu, mikrah kodesh, zecher liytziyat mitzrayim. Ki vanu vacharta v’otanu kidashta mikol haameem umoadei kodsh’cha b’simcha uv’sason hinchaltanu. Baruch Atah Adonai mikadesh Yisrael v’hazmaneem.
�Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech HaOlam shehechiyanu v’kiyimanu v’higiyanu lazman hazeh.
סַבְרִי מָרָנָן. �בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל־עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל־לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשוֹן,�אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה זְמַן חֵרוּתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל עַמִּים, וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. �בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
#1
Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech HaOlam
borei p’ree ha’adamah.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.
Dip some parsley (or other vegetable from the ground) in salt water and say
Important: Take ½ of the middle matzah, wrap it up, and hide it! This will be the afikoman!
Ha lachma anya
Dee achalu avahatana b’arah d’Mitzrayim.
Kol dichfil yeitei v’yeichul
Kol ditzreech yeitei v’yifsach.
Hashatah hacha, l’shana habaah b’arah d’Yisrael.
Hashatah avdei, l’shana habaah b’nei chorin.
הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין ייתֵי וְייכֹל, כָּל דִצְרִיךְ ייתֵי וְיִפְסַח.
הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל.
הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.
This is the bread of affliction that our ancestors ate in the land of Egypt. Anyone who is famished should come and eat,
anyone who is in need should come and partake of the Pesach sacrifice.
Now we are here, next year we will be in the land of Israel;
this year we are slaves, next year we will be free people.
Fill #2
The Four Questions ארבע קושיות
Mah nishtana halaila hazeh mikol haleilot?
Sheb’chol haleilot anu ochleen chametz umatzah,
Halaila hazeh kulo matzah.
Sheb’chol haleilot anu ochleen sh’ar yirakot,
Halaila hazeh maror.
Sheb’chol haleilot ayn anu matbilin
afilu pa’am echat,
Halaila hazeh sh’tei f’amim.
Sheb’chol haleilot anu ochleen beyn yoshveen u’veyn misubeen
Halaila hazeh kulanu misubeen.
מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
�שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה,
הַלַּיְלָה הַזֶּה - כּוּלוֹ מַצָּה.
�שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת,
הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר.
�שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אֶנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים.
�שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָנו מְסֻבִּין.
The Four Children ארבעת הבנים
Baruch HaMakom, Baruch Hu
Baruch She’natan Torah l’amo Yisrael, Baruch Hu.
Corresponding to four sons did the Torah speak; one [who is] wise, one [who is] evil, one who is innocent and one who doesn't know to ask.
What does the wise [son] say? "'What are these testimonies, statutes and judgments that the Lord our God commanded you?' (Deuteronomy 6:20)" And accordingly you will say to him, as per the laws of the Pesach sacrifice, "We may not eat an afikoman [a dessert or other foods eaten after the meal] after [we are finished eating] the Pesach sacrifice (Mishnah Pesachim 10:8)."
בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא.
בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא.
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה . אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אלקינוּ אֶתְכֶם? וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.
What does the evil [son] say? "'What is this worship to you?' (Exodus 12:26)" 'To you' and not 'to him.' And since he excluded himself from the collective, he denied a principle [of the Jewish faith]. And accordingly, you will blunt his teeth and say to him, "'For the sake of this, did the Lord do [this] for me in my going out of Egypt' (Exodus 13:8)." 'For me' and not 'for him.' If he had been there, he would not have been saved.
What does the innocent [son] say? "'What is this?' (Exodus 13:14)" And you will say to him, "'With the strength of [His] hand did the Lord take us out from Egypt, from the house of slaves' (Exodus 13:14).'"
And [regarding] the one who doesn't know to ask, you will open [the conversation] for him. As it is stated (Exodus 13:8), "And you will speak to your son on that day saying, for the sake of this, did the Lord do [this] for me in my going out of Egypt."
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי - וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.
Which book is which child?
The Story
Reader 1:
Every year we sit at a table�Fit for a king and queen.�We retell the story of our ancestors,�Who were slaves to Pharaoh, so mean.
The Jews they worked in Egypt.�No rest, no time to play.�They built the city; they built the palace.�Oh, how they wished to run away!
Pharaoh Doesn't Pay�(Sung to the tune of "I've Been Working on the Railroad")
I've been working on these buildings; Pharaoh doesn't pay. (Shake heads no)�I've been doing what he tells me, like making bricks from clay. (Form bricks with hands)�Can't you hear the master calling? "Hurry up, make a brick!" (Hold hands to mouth as if shouting)�Can't you hear the master calling? His voice just makes me sick! (Hold stomach)�Oh, is this a mess (Repeat and hold hands to heads)�Oh, this is a mess for Jews, for Jews.�Oh, this is a mess (Repeat)�Oh, this is a mess for Jews.
The Story
Your task: Build a story scene at your Seder table
Reader 2:
"We need some help," they cried to God.�God heard their cries and made a plan.�God needed a partner to lead the people.�Moshe was the one who would lead the clan.
When Moshe was born, his mommy knew�She had to save him, so her idea grew.�She used a teva for a boat,�And down the river Moses did float.
Reader 3:�Lucky for us he was saved by Pharaoh's daughter,�When she was bathing in the water. �She found little Moses, took him into her home,�And cared for him like he was her own.
When Moses grew up big and strong,�He found out where he really belonged�And knew he had to make right from wrong!
Reader 4:�God spoke to Moses from a bush that was burning�And told him that the tide was turning.�Moses, with God's help, would be�The leader who would set the Jews free!�
Moses, it’s me in the bush.
Moses, you just need a push.
Moses, just a whack on the tush,
And you’ll make your people happy.
Moses, lucky from birth.
Moses, you were put on this earth,
Moses, to show what you’re worth.
You can make your people happy.
Chorus:
I want to tell you now Why You Are Here.
I want to tell you now Why You Are Here.
He’s done everything to ruin their joy.
He has taken their first-born boys.
I want to tell you now Why You Are Here.
I want to tell you now Why You Are Here.
Tell that old king pharaoh
Let all my people go.
Moses, your people are slaves.
Moses, they have to be saved.
Moses, you have to be brave.
You can make your people happy.
Moses, your people will be
Moses, happy and free.
Moses, they’ll cross the Red Sea.
You can make your people happy.
(Chorus)
©1997 Barbara Sarshik
Reader 5:�Moses tried really hard to make Pharaoh see�That his people just had to be free.�And God sent 10 plagues to strengthen the plea.�Finally Pharaoh said, "Go! Get away from me!”�
Why You Are Here
(to the tune of “YMCA”)
The Ten Plagues עשר המכות
רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּן:
דְּצַ"ךְ עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב.
Rahbi Yehuda haya natan bahem siman:
D’tzach, adash, b’achav.
Rabbi Judah made them into an acrostic: D’TzaCh, ADaSh, B’AchaV
Flint, Michigan, still doesn’t have clean water
Social distancing and self-isolation: Frogs symbolize our need to connect to our feelings, perspectives, and our ability to purge negativity from our lives.
Politicians... that is all
Starving monkey “gangs” brawl in Thailand as coronavirus keeps tourists away.
The stock market is tanking.
COVID-19
Australia Fires and Tennessee Tornado
Locusts swarmed East Africa and South Asia
Broadway and sports have “gone dark”
Israelite families put the blood of a lamb on the doorposts of their homes. Maybe if we used the blood of a GOAT, Tom Brady would still be a Patriot...
Dayenu (It Would Have Been Enough) דיינו
Ilu hotzeeanu m’Mitzrayim
DAYEINU!
Ilu natan lanu et haShabbat
DAYEINU!
Ilu natan lanu et haTorah
DAYEINU!
אִלוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִצְרַים, דיינו!
אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, דיינו!
אִלוּ נַָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דיינו!
If God had only taken us out of Egypt, it would have been enough for us!
If God had only given us Shabbat, it would have been enough for us!
If God had only given us the Torah, it would have been enough for us!
Rabban Gamliel Used to Say רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר
Rabban Gamliel used to say, Anyone who has not said these three things on Pesach has not fulfilled his obligation, and these are they: the Pesach sacrifice, matzah, and maror.
The Pesach [Passover] sacrifice that our ancestors ate when the Temple existed, what was it for? Because the Holy One, blessed be He, passed over the homes of our ancestors in Egypt, as it is stated (Exodus 12:27); "And you shall say: 'It is the Passover sacrifice to Adonai, for God passed over the homes of the Children of Israel in Egypt, when God smote the Egyptians, and our homes God saved.’ And the people bowed the head and bowed."
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר:כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָה, וּמָרוֹר.
פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָם, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפֶָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַים , שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פֶָּסַח עַל בָּתֵּי בְּני יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַים בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַים , וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל? וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְּׁתַּחווּ.
This matzah that we are eating, what is it for? Because our ancestors' dough was not yet able to rise, before the King of the kings of kings, the Holy One, blessed be God, revealed Godself to them and redeemed them, as it is stated (Exodus 12:39); "And they baked the dough which they brought out of Egypt into matzah cakes, since it did not rise; because they were expelled from Egypt, and could not tarry, neither had they made for themselves provisions."
This maror that we are eating, what is it for? Because the Egyptians embittered the lives of our ancestors in Egypt, as it is stated (Exodus 1:14); "And they made their lives bitter with hard service, in mortar and in brick, and in all manner of service in the field; in all their service, wherein they made them serve with rigor."
מַצָּה זו שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִצְרַים עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַים וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַּם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.
מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה? עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמָרֲרוּ אֶת חַייהם בַּעֲבֹדָה קָשָה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֶת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.
Hallel in Magid הלל שבמגיד
V’nomar l’fanav shirah chadashah: Halleluyah!
B’tzeit Yisrael miMitzrayim Beit Yaakov mei’am loez
Hayta Yehuda l’kodsho Yisrael Mamsh’lotav
Hayam ra’ah vayanos HaYarden yisov l’achor
Hehareem rakdu ch’eileem Givaot kivnei tzon.
Ma l’cha hayam ki tanus HaYarden tisov l’achor
Hehareem tirkdu ch’eileem Givaot kivnei tzon.
Milifnei Adon chuli aretz Milifnei Eloha Yaakov.
Hahofchi hatzur agam mayeem
Chalamish l’mayno mayeem.
וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה: הַלְלוּיָהּ.
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִמִּרַָים , בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז,
הָיְתָה יְהוּדָּה לְקָדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו.
הַיָּם רָאָה וַיַָּנֹס, הַיַרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר.
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבַָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן.
מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵן - תִּסֹּב לְאָחוֹר,
הֶהָרִים - תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבַָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן.
מִלְּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלְּפְנֵי אֱלוֹהַ יַעֲקֹב.
הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִיש - לְמַעְיְנוֹ מָיִם.
End of the Magid סוף המגיד
Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech HaOlam borei p’ree hagafen.
Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech HaOlam asher kidishanu b’mitzvotav v’tzivanu al n’tilat yadayeem.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם �בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם.
Blessed are You, Lord our God, who creates the fruit of the vine.
Blessed are You, Lord our God, Ruler of the Universe, �Who made us holy through commandments and commanded us in hand washing.
Drink #2
Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech HaOlam hamotzee lechem min haaretz.�
Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech HaOlam asher kidishanu b’mitzvotav v’tzivanu al achilat matzah.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה.
Blessed are You, Lord our God, Ruler of the Universe, who brings forth bread from the ground.
Blessed are You, Lord our God, Ruler of the Universe, who has sanctified us with God’s commandments and has commanded us on the eating of matzah.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר.
Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech
HaOlam asher kidishanu b’mitzvotav
v’tzivanu al achilat maror.
Blessed are You, Lord our God, Ruler of the Universe, who has sanctified us with God’s commandments and has commanded us on the eating of maror.
Zecher l’mikdash k’Hillel. Ken asah Hillel bizman sheBeyt haMikdash haya kayam:
�Haya korech matzah u’maror v’ochel b’yachad, l’kayem mah shene’emar: al matzot um’roreem yochluhu.
זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל. כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם:
הָיָה כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַחַד, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: עַל מַצּוֹת וּמְרוׂרִים יֹאכְלֻהוּ.
In memory of the Temple according to Hillel. This is what Hillel would do when the Temple existed: He would wrap the matzah and maror and eat them together, in order to fulfill what is stated, (Exodus 12:15): "Upon matzot and marorim you shall eat it."
Enjoy your meal! And/or connect with others around your virtual table!
When you’re done with your meal, go find the Afikoman. Award prizes as necessary.
The meal can’t continue until we’ve found it and had a piece for dessert.
(Yum! Dry matzah!)
Shir Hama-a-lot, b’shuv Adonai et shivat Tzion hayinu k’cholmim. Az y’malei s’chok pinu ul’shoneinu rina, az yomru vagoyim: Higdil Adonai la-a-sot im eileh. Higdil Adonai la-asot imanu, hayinu s’meichim. Shuva Adonai et sh’viteinu ka-afikim banegev. Hazor’im b’dima b’rina yik-tzoru. Haloch yeileich uvacho, nosei meshech hazara. Bo yavo v’rina nosei alumotav.
(Leader) Rabotai n’vareich.
(Group, repeated by leader) Y’hi sheim Adonai m’vorach mei-atah v’ad olam.
(Leader) Birshut Rabotai n’vareich Eloheinu she-achalnu mishelo.
(Group, repeated by leader) Baruch Eloheinu she-achalnu mishelo uv-tuvo chayinu.
Baruch hu u-varuch sh’mo.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם: הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.�רַבּוֹתַי נְבָרֵךְ:�יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.�בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ [אֱלֹהֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ.�בָּרוּךְ [אֱלֹהֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ�בָּרוּךְ הוא ומבורך שמו.�
Fill #3
Baruch Atah Adonai, Eloheinu Melech ha-olam, hazan et ha-olam kulo b’tuvo b’chein b’chesed uv-rachamim, hu notein lechem l’chol-basar, ki l’olam chasdo, uv-tuvo hagadol tamid lo chasar lanu v’al yechsar lanu mazon l’olam va-ed. Ba-avur sh’mo hagadol, ki hu Eil zan um-farneis lakol, u-meitiv lakol u-meichin mazon l’chol-b’riyotav asher bara. Baruch Atah Adonai, hazan et hakol.
Nodeh l’cha Adonai Eloheinu al she-hinchalta la-avoteinu. Eretz chemda tovah ur-chava, v’al she-hotzeitanu Adonai Eloheinu mei-eretz mitzrayim uf-ditanu mibeit avadim, v’al brit’cha she-chatamta biv-sareinu, v’al torat-cha shelimadtanu, v’al chukecha she-hodatanu, v’al chayim, chein va-chesed she-chonantanu, v’al achilat mazon she-ata zan um-farneis otanu tamid, b’chol-yom uv’chol-eit uv’chol-sha’ah.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַזָּן אֶת הַכֹּל.�נוֹדֶה לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בְּבְשָׂרֵנוּ, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ, וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה:
V’al hakol Adonai Eloheinu anachnu modim lach um-varchim otach yitbarach shimcha b’fi chol chai tamid l’olam va-ed, kakatuv: V’achalta v’savata uveirachta et-Adonai Elohecha al ha-aretz hatova asher natan lach. Baruch Atah Adonai, al ha-aretz v’al hamazon.
Racheim na Adonai Eloheinu al Yisrael amecha, v’al Y’rushalayim irecha, v’al Tzion mishkan k’vodecha, v’al malchut beit David m’shichecha, v’al habayit hagadol v’hakadosh shenikra shimcha alav. Eloheinu avinu, r’einu zuneinu, parn’seinu v’chalk’lenu v’harvicheinu, v’harvach-lanu, Adonai Eloheinu, m’heira mikol-tzaroteinu. V’na al tatz-richeinu, Adonai Eloheinu, lo lidei matnat basar vadam v’lo lidei hal-va-atam, ki im l’yad’cha ham’lei-a hap’tucha hag-dusha v’har’chava, shelo neivosh v’lo nikaleim l’olam va-ed.
וְעַל הַכּל ה' אֱלֹהֵינוּ, אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֵיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶּׁר נָתַן לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן:��רַחֵם נָא ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאַל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו: אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ, רְעֵנוּ זוּנֵנוּ פַרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.
Elohainu Veilohei Avoteinu ya’aleh v’yavo, v’yagiya, v’yeira’eh, v’yeiratzeh v’yishama, v’yipahkeyd, v’yizahcher, zichroneynu u’fikdoneinu, v’zichron avoteynu, v’zichron mahshiyach ben Dahveed ahvdecha, vzichron Yerushalayim ir kadshehchah, v’zichron kol amcha beit yisrael l’fahnecha, l’flaytah, l’tovah, l’cheyn, ul’chesed, ulerachahmim, lechayyim, uleshalom b’yom Chag Hamatzot, hazeh.
Zahchreynu Adonai Eloheinu bo l’tovah, ufahkdeynu bo l’v’racha, v’hoshiyeinu bo l’chayyim. U’vidvar y’shuah v’rachamim choos v’chaneynu vrahcheym aleynu, v’hoshiyeinu, ki ailecha eyneynu, ki El melech chanun v’rachum ata.
Uv-nei Y’rushalayim ir hakodesh bimheira v’yameinu. Baruch atah Adonai, boneh v’rachamav Y’rushalayim. Amein.
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדּוֹנֵנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאַל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה זָכְרֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה וּפָקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה וְהושִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. �וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֶה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלַיִם. אָמֵן.�
Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, ha-Eil avinu Malkeinu adireinu bor’einu go-aleinu yotz’reinu k’dosheinu k’dosh Ya’akov, ro-einu ro-ei Yisrael, hamelech hatov v’hameitiv lakol, sheb’chol-yom vayom hu heitiv, hu meitiv, hu yeitiv lanu. Hu g’malanu hu gomleinu hu yig-m’leinu la-ad l’chein ul-chesed ul’rachamim ul-revach, hatzala v’hatzlacha b’racha vi-shua nechama, parnasa v’chalkala v’rachamim v’chayim v’shalom v’chol-tov, u-mikol tuv l’olam al y’chasreinu.
Harachaman, hu yimloch aleinu l’olam va-ed.
Harachaman, hu yitbarach bashamayim u-va-aretz.
Harachaman, hu yishtabach l’dor dorim, v’yitpa-ar banu la-ad u-l’neitzach n’tzachim, v’yit-hadar banu la-ad ul-olmei olamim.
Harachaman, hu y’far-n’seinu b’chavod.
Harachaman, hu yishbor uleinu mei-al tzavareinu
v’hu yolicheinu kom’miyut l’artzeinu.
Harachaman, hu yishlach b’racha m’ruba babayit hazeh v’al Shulchan zeh she-achalnu alav.
Harachaman, hu yishlach lanu et-Eliyahu Hanavi, zachur latov, vivaser-lanu b’sorot tovot y’shu-ot v’nechamot.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ יוֹצְרֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאַל הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב, הוּא מֵטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב, וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם עַל יְחַסְּרֵנוּ.�הָרַחֲמָן הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֶּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.
Harachaman, hu y’variech otanu v’et kol asher lanu, k’mo she-nitbarchu avoteinu: Avraham, Yitzchak, v’Yaakov, bakol mikol kol, kein y’vareich otanu kulanu yachad bivracha sh’leima, v’nomar: Amein.
Bamarom y’lamdu aleihem v’aleinu z’chut, she-t’hei l’mishmeret shalom. V’nisa v’racha mei-eit Adonai, utz-daka mei-Elohei yisheinu. V’nimtza chein v’seichel tov b’einei Elohim v’adam.
Harachaman, hu yanchileinu yom shekulo tov.
Harachaman, hu y’zakeinu limot hamashiach, ul-chayei ha-olam haba.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְנֹאמַר, אָמֵן. �בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה', וּצְדָקָה מֵאלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. �הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב.�הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
Migdol y’shu-ot malko v’oseh chesed limshicho, l’David ul’zar-o ad olam.
Oseh shalom bimromav hu ya-aseh shalom aleinu v’al kol-Yisrael, v’imru: Amein.
Y’ru et-Adonai k’doshav ki ein machsor lirei-av. K’firim rashu v’ra-eivu v’dorshei Adonai lo yach-s’ru chol-tov. Hodu Ladonai ki tov, ki l’olam chasdo. Potei-ach et-yadecha u-masbia l’chol-chai ratzon. Baruch hagever asher yivtach b’Adonai, v’haya Adonai mivtacho. Na-ar hayiti gam zakanti, v’lo ra’iti tzadik ne-ezav v’zar-o m’vakesh-lachem. Adonai oz l’amo yitein Adonai y’vareich et amo vashalom.
Baruch Atah Adonai Eloheinu
Melech HaOlam borei p’ree hagafen.
מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. עשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאַל וְאִמְרוּ, אָמֵן. יִרְאוּ אֶת ה' קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיי, וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יי עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.��בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.�
Drink #3
Elijah’s Cup כוס אליהו
Fill a cup of wine for Elijah. Open the door in hopes he will visit, �and that invisible prophets cannot transmit Covid-19.
Eliyahu hanavi Eliyahu haTishbi �Eliyahu (Eliyahu Eliyahu) haGiladi
Bimheira b’yameinu yavo eleinu eem mashiach ben Daveed.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יָבֹא אֵלֵינוּ עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד:
Elijah the prophet, Elijah the Tishbite, Elijah the Gileadite
May he soon in our days come to us, with the messiah son of David.
Adonai zicharanu y’varech �Yivarech et beyt Yisrael Yivarech et beyt Aharon.
Yivarech yirei Adonai Hak’tanim im hag’doleem.
Yosef Adonai aleychem Aleychem v’al b’neichem.
B’ruchim atem laAdonai Oseh shamayim va’aretz.
Hashamayim shamayim laAdonai
V’haaretz natan livnei adam.
Lo hameiteem y’hal’lu Yah V’lo kol yordei dumah.
V’anachnu n’varech Yah Mei’atah v’ad olam. Halleluyah!
�L’cha ezbach zevach todah Uv’shem Adonai ekrah.
N’darai laAdonai ashaleym Negda na l’chol amo.
B’chatz’rot beyt Adonai B’tocheichee Yirushalayim. Halleluyah!
יי זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ. �יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן, �יְבָרֵךְ יִרְאֵי ה', הַקְּטַנִים עִם הַגְּדֹלִים. �יֹסֵף ה' עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. �בְּרוּכִים אַתֶּם לַיי, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. �הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיי וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. �לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה. �וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. הַלְלוּיָהּ.
לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא. �נְדָרַי לַיי אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ. �בְּחַצְרוֹת בֵּית ה', בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָלַיִם. הַלְלוּיָהּ.�
Hal’lu et Adonai kol goyim Shab’chuhu kol ha’umeem.
Ki gavar aleinu chasdo Ve’emet Adonai l’olam. Halleluyah!
Hodu LaAdonai ki tov Ki l’olam chasdo.
Yomar na Yisrael Ki l’olam chasdo.
Yomru na veyt Aharon Ki l’olam chasdo.
Yomru na yirei Adonai Ki l’olam chasdo.
Min hameitzar karati Yah Ananee vamerchav Yah.
Kol rina viy’shua B’ahalei tzadikeem
Yamin Adonai oseh chayil.
הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים. �כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם. הַלְלוּיָהּ. ����הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. �יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. �יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. �יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.��מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחַב יָהּ. ��קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים: יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל,
Pitchu li shaarei tzedek Avo vam odeh Yah.
Zeh hashaar laAdonai Tzadikeem yavo’u vo.
Odecha ki anitani Vat’hi li liyshua.
Even maasu haboneem Hayta l’rosh pinah.
Mei’et Adonai hayta zot Hee niflat b’eyneynu.
Zeh hayom asah Adonai Nagila v’nism’cha vo.
Ana Adonai hoshiya na. Ana Adonai hoshiya na.
Ana Adonai hatzlicha na. Ana Adonai hatzlicha na.
Eilee Atah v’odecha Elohai arom’meka.
Hodu laAdonai ki tov Ki l’olam chasdo.
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם, אוֹדֶה יָהּ. �זֶה הַשַּׁעַר לַיי, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ.��אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה. �אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְראשׁ פִּנָּה. �מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ. �זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה'. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.��אָנָּא ה', הוֹשִיעָה נָּא. אָנָּא ה', הוֹשִיעָה נָּא. �אָנָּא ה', הַצְלִיחָה נָא. אָנָּא ה', הַצְלִיחָה נָא.��אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי – אֲרוֹמְמֶךָּ. �הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
Ki Lo Naeh כי לו נאה
Ki lo naeh, ki lo yaeh�Adir bimluchah, bachur kahalachah, g’dudav yomru lo:�L’cha u’lcha, l’cha ki l’cha, l’cha af l’cha, l’cha Adonai hamamlachah, Ki lo naeh, ki lo yaeh.�Dagul bimluchah, hadur kahalachah, vatikav yomru lo...�Zakai bimluchah, chaseen kahalachah, tafsirav yomru lo...�Yachid bimluchah, kabir kahalachah, limudav yomru lo…�Moshel bimluchah, nora kahalachah, s’vivav yomru lo…�Anav bimluchah, podeh kahalachah, tzadikav yomru lo…�Kadosh bimluchah, rachum kahalacha, shinanav yomru lo…�Takif bimluchah, tomech kahalachah, t’mimav yomru lo...
כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.�אַדִּיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּר כַּהֲלָכָה, גְּדוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ:�לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה, �כִּי לוֹ נָאֵה, כִּי לוֹ יָאֶה.�דָּגוּל בִּמְלוּכָה, הָדוּר כַּהֲלָכָה, וָתִיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ... �זַכַּאי בִּמְלוּכָה, חָסִין כַּהֲלָכָה טַפְסְרָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ... יָחִיד בִּמְלוּכָה, כַּבִּיר כַּהֲלָכָה לִמּוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ…�מוֹשֵׁל בִּמְלוּכָה, נוֹרָא כַּהֲלָכָה סְבִיבָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ... עָנָיו בִּמְלוּכָה, פּוֹדֶה כַּהֲלָכָה, צַדִּיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ…�קָּדּוֹשׁ בִּמְלוּכָה, רַחוּם כַּהֲלָכָה שִׁנְאַנָּיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ... תַּקִיף בִּמְלוּכָה, תּוֹמֵךְ כַּהֲלָכָה תְּמִימָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ...
Adir Hu אדיר הוא
Adir hu, adir hu yivneh beito b’karov. �Bimheira bimheira b’yameinu b’karov. �b’nei, el b’nei b’nei beitcha b’karov.�Bachur hu, gadol hu, dagul hu, yivneh…�Hadur hu, vatik hu, zakai hu, yivneh…�Chaseed hu, vateek hu, yacheed hu, yivneh…�Kabeer hu, lamud hu, melech hu, yivneh…�Nora hu, sageev hu, eezuz hu, yivneh…�Podeh hu, tzadeek hu, kadosh hu, yivneh…�Rachum hu, Shadai hu, takif hu, yivneh...
אַדִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, �בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.�בָּחוּר הוּא, גָּדוֹל הוּא, דָּגוּל הוּא יִבְנֶה…�הָדוּר הוּא, וָתִיק הוּא, זַכַּאי הוּא יִבְנֶה ...�חָסִיד הוּא, טָהוֹר הוּא, יָחִיד הוּא יִבְנֶה…�כַּבִּיר הוּא, לָמוּד הוּא, מֶלֶךְ הוּא יִבְנֶה…�נוֹרָא הוּא, סַגִּיב הוּא, עִזּוּז הוּא יִבְנֶה ...�פּוֹדֶה הוּא, צַדִּיק הוּא, קָּדוֹשׁ הוּא יִבְנֶה …�רַחוּם הוּא, שַׁדַּי הוּא, תַּקִּיף הוּא יִבְנֶה...
Who Knows One? Echad Mi Yodea? ?אחד מי יודע
1. Echad mi yodeah? Echad ani yodeah. Echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
2. Shnayim mi yodeah? Shnayim ani yodeah Shnei luchot habreet, echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
3. Shlosha mi yodeah? Shlosha ani yodeah. Shlosha avot, shnei luchot habreet, echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
4. Arba mi yodeah? Arba ani yodeah. Arba imahot, shlosha avot, shnei luchot habreet, echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
1. אֶחָד מִי יוֹדֵעַ? אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ: אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.��2.שְׁנַיִם מִי יוֹדֵעַ? שְׁנַיִם אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.��3. שְׁלֹשָׁה מִי יוֹדֵעַ? שְׁלֹשָׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.��4. אַרְבַּע מִי יוֹדֵעַ? אַרְבַּע אֲנִי יוֹדֵעַ: אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.�
5. Chamisha mi yodeah? Chamisha ani yodeah. Chamisha chumshei Torah, arba imahot, shlosha avot, shnei luchot habreet, echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
6. Shisha mi yodeah? Shisha ani yodeah. Shisha sidrei mishnah, chamisha chumshei Torah, arba imahot, shlosha avot, shnei luchot habreet, echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
7. Sheeva mi yodeah? Sheeva ani yodeah. Sheeva yimei shabta, shisha sidrei mishnah, chamisha chumshei Torah, arba imahot, shlosha avot, shnei luchot habreet, echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
5.חֲמִשָּׁה מִי יוֹדֵעַ? חֲמִשָּׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.�6.שִׁשָּׂה מִי יוֹדֵעַ? שִׁשָּׂה אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.��7. שִׁבְעָה מִי יוֹדֵעַ? שִׁבְעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.�
8. Shmonah mi yodeah? Shmonah ani yodeah. Shmonah yimei meelah, sheeva yimei shabta, shisha sidrei mishnah, chamisha chumshei Torah, arba imahot, shlosha avot, shnei luchot habreet, echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
9. Teeshah mi yodeah? Teeshah ani yodeah. Teesha yarchei leida, shmonah yimei meelah, sheeva yimei shabta, shisha sidrei mishnah, chamisha chumshei Torah, arba imahot, shlosha avot, shnei luchot habreet, echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
10. Asarah mi yodeah? Asarah ani yodeah Asarah deebraya, teesha yarchei leida, shmonah yimei meelah, sheeva yimei shabta, shisha sidrei mishnah, chamisha chumshei Torah, arba imahot, shlosha avot, shnei luchot habreet, echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
8.שְׁמוֹנָה מִי יוֹדֵעַ? שְׁמוֹנָה אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.��9.תִּשְׁעָה מִי יוֹדֵעַ? תִּשְׁעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.��10.עֲשָֹרָה מִי יוֹדֵעַ? עֲשָֹרָה אֲנִי יוֹדֵעַ: עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. �
11. Achad Asar mi yodeah?
Achad Asar ani yodeah. Achad asar kochvaya, asarah deebraya, teesha yarchei leida, shmonah yimei meelah, sheeva yimei shabta, shisha sidrei mishnah, chamisha chumshei Torah, arba imahot, shlosha avot, shnei luchot habreet, echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
12. Shneym Asar mi yodeah? Shneym Asar ani yodeah. Shneym Asar shivtaya, achad asar kochvaya, asarah deebraya, teesha yarchei leida, shmonah yimei meelah, sheeva yimei shabta, shisha sidrei mishnah, chamisha chumshei Torah, arba imahot, shlosha avot, shnei luchot habreet, echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
11. אַחַד עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? אַחַד עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.��12. שְׁנֵים עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? שְׁנֵים עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
13. Shloshah asar mi yodeah? Shloshah asar ani yodeah. Shloshah asar meedaya, sheym asar shivtaya, achad asar kochvaya, asarah deebraya, teesha yarchei leida, shmonah yimei meelah, sheeva yimei shabta, shisha sidrei mishnah, chamisha chumshei Torah, arba imahot, shlosha avot, shnei luchot habreet, echad Eloheinu shebashamayim uva’aretz.
13. שְׁלשָׁה עֶשָׂר מִי יוֹדֵעַ? שְׁלשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָּא. שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Chad Gadya חד גדיא
Chad gadya, chad gadya.
Dizvan Abba bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.
V’atah shunrah v’achal l’gadya
Dizvan Abba bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.
V’atah chalbah v’nashach l’ shunrah
d’achal l’gadya
Dizvan Abba bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.
V’atah chutrah v’heeka l’chalbah
d’nashach l’shunrah, d’achal l’gadya
Dizvan Abba bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.
V’atah nurah v’saraf l’chutrah
d’heeka l’chalbah, d’nashach l’shunrah,
d’achal l’gadya
Dizvan Abba bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.�וְאָתָא שׁוּנְרָא וְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. �חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.�וְאָתָא כַלְבָּא וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְאָכְלָה לְגַדְיָא, �דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.�וְאָתָא חוּטְרָא וְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא. �וְאָתָא נוּרָא וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.�
🐐
🐱
🐶
🔥
▬�
V’atah maya v’chabah l’nurah
d’saraf l’chutrah, d’heeka l’chalbah,
d’nashach l’shunrah, d’achal l’gadya
Dizvan Abba bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.
V’atah tora v’shata l’maya,
d’chabah l’nurah, d’saraf l’chutrah,
d’heeka l’chalbah, d’nashach l’shunrah,
d’achal l’gadya
Dizvan Abba bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.
V’atah hashocheit v’shachat l’tora
d’shata l’maya, d’chabah l’nurah,
d’saraf l’chutrah, d’heeka l’chalbah,
d’nashach l’shunrah, d’achal l’gadya
Dizvan Abba bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.
וְאָתָא מַיָּא וְכָבָה לְנוּרָא, דְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.�וְאָתָא תוֹרָא וְשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.�וְאָתָא הַשׁוֹחֵט וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְשָׁתָה לְמַיָּא, דְכָבָה לְנוּרָא, דְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
💧
🐮
👴🗡
V’atah Mal’ach HaMavet v’shachat l’shocheit
d’shachat l’tora, d’shata l’maya,
d’chabah l’nurah, d’saraf l’chutrah,
d’heeka l’chalbah, d’nashach l’shunrah,
d’achal l’gadya
Dizvan Abba bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.
V’atah HaKadosh Baruch Hu v’shachat l’Mal’ach haMavet
d’shachat l’shocheit, d’shachat l’tora,
d’shata l’maya, d’chabah l’nurah,
d’saraf l’chutrah, d’heeka l’chalbah,
d’nashach l’shunrah, d’achal l’gadya
Dizvan Abba bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.
וְאָתָא מַלְאָךְ הַמָּוֶת וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְשָׁתָה לְמַיָּא, דְכָבָה לְנוּרָא, דְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.�וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְשָׁתָה לְמַיָּא, �דְּכָבָה לְנוּרָא, דְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
🔯
Counting the Omer ספירת העמר
(Second Night Only)
Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech HaOlam asher kidishanu b’mitzvotav v’tzivanu al s’firat ha’omer.�Hayom yom echad la’omer.
Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech HaOlam borei p’ree hagafen.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹֹּתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם יוֹם אֶחָד לָעֹמֶר.������בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.�
Blessed are you, Adonai, our God, Ruler of the Universe, who has made us holy with His Commandments and commanded us to count the Omer.
Today is the first day of the omer.
Drink #4
Chasal sidur Pesach k’hilchato,
B’chol mishpato v’chukato.
Kaasher zachinu l’sader oto,
Ken nizkeh laasoto.
Zach shochen m’onah,
Komem k’hal adat mi manah.
B’karov nahel nitei chanah,
P’duyeem l’Tziyon b’reena.
Lashanah habaah biYirushalayim!
חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ, כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ. כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ. זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה, קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה. בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה.�לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָלָיִם הַבְּנוּיָה.
Completed is the Seder of Pesach according to its law, according to all its judgement and statute. Just as we have merited to arrange it, so too, may we merit to do [its sacrifice]. Pure One who dwells in the habitation, raise up the congregation of the community, which whom can count. Bring close, lead the plantings of the sapling, redeemed, to Zion in joy. Next year, in rebuilt Jerusalem!
Next year in Jerusalem
… or at least together in the same place!