3 of 14

מראה

הפרצוף של התנשמת הלבנה, ומוקף נוצות קטנות וכהות המבליטות אותו משוות לו צורת לב. ראשה גדול וצווארה קצר. נוצות הגוף הן ארוכות ורכות. גבה של התנשמת הוא חום-זהוב, ועליו דוגמה של קווים, כתמים ונקודות בחום כהה-שחור ולבן. צבע הבטן משתנה בין המינים השונים ונע מלבן ועד בז', על פי רוב יהיה בהיר יותר מצבע הגב ולעתים יהיה מנוקד או מנומר. כנפי התנשמת ארוכות ומעוגלות. הרגל ארוכה ועטופה נוצות צרות בצבע הבטן, האצבעות חשופות והטפרים מחודדים ומעוקלים. העיניים שחורות, וקטנות

יחסית לדורסי-לילה אחרים. המקור חד מאוד

בקצהו, קצר ועדין יחסית, בעל צבע לבן-צהבהב.

4 of 14

שמיעה

מיקומם של האוזניים בראשה של התנשמת -אסימטרי. הם מצויים בגובה שונה בגולגולת ובנוסף, האוזן הימנית מכוונת מעט כלפי מעלה, ואילו האוזן השמאלית מכוונת מעט כלפי מטה.

זר הנוצות, שיוצר את "הפנים" של התנשמת משמש בתור אפרכסת

המעבירה את הרעשים החלשים ביותר לאזור המקור ומשם אל האוזניים.

מערכת השמיעה הלא סימטרית של התנשמת גורמת לגלי הקול להגיע

לאוזניים בזמנים שונים. אפשר לומר שהתנשמת שומעת בתלת-ממד

ושהיא יכולה לצייר לעצמה "תמונה קולית"

5 of 14

מידע כללי

הפנים וכל החלקים התחתונים צבעם לבן עם כמות משתנה של ניקוד עדין בחזה - הזכרים בהירים יותר בדרך כלל, ואילו הגב והחלקים העליונים בצבעי אפור וכתום. העיניים כהות.

הקריאה צווחה ארוכה וצרודה, השירה צרחה מקפיאת דם שאורכה כשתי שניות – "שרררי" ("Shrrri").

התעופה חרישית, איטית ואלגנטית, עם כנפיים ארוכות ומעוגלות, קמורות מעט כלפיי מטה וזנב קצר. בשעת ציד מרפרפת לעיתים במקום עם רגליים משורבבות, ואז "צונחת" מטה בזריזות, אל עבר טרפה.

בתעופה ובאור קלוש ביותר ניתן להתבלבל עם ינשוף עצים, שגם לו תחתית כנף בהירה. לינשוף פספוס בולט בחזה ובכנף, כנפו צרה יותר והתעופה שלו "הססנית" ופחות יציבה.

הפרטים הנראים בארץ שייכים לתת-מין T. a. erlangeri המקנן במזרח התיכון, צפון אפריקה וחצי האי ערב.

התנשמת הלבנה דוגרת בשטחים חקלאיים, בחורשות וביישובי אדם. פעילה בלילה או בדמדומים המאוחרים. מקננת בחורי עצים, בעליות גג, בארות נטושות, חורבות ומאמצת בשמחה תיבות קינון.

ניזונה ממגוון רחב של חולייתנים וחרקים, אבל בעיקר ממכרסמים וציפורים קטנות.

6 of 14

מזון

כל פרט זקוק לכ- 100-80 גרם מזון ביום, וכדי להשיג אותוו עליו לצוד, בממוצע, 2.5 פריטי מזון. את הרכב תפריטה של התנשמת קל יחסית לברר מבדיקת תכולתן של הצנפות.. בארץ נבדקה תכולתן הצנפות ונמצא כי התפריט שונה לפי העונה והאזור. בחבל הים תיכוני מהווים הנברנים כ- 70%-40% ממזונה, לעתים אף עד 92%. חדפים מהווים כ- 13% מהתפריט, ודרורים ש"נקטפו" מהעצים 15%. בצנפותיה נמצאו גם עטלפים. בצנפות נמצא גם כיטין של חרקים שונים כגון: ערצבים, צרצרים וחיפושיות. התנשמות אוכלות אותם,

כנראה, רק בעת רעב ובהיעדר חולייתנים. בחודש ינואר,

ובו בלבד, התנשמת אוכלת גם חולדים. בצנפותיה של

התנשמת בארץ לא נמצאו שיירי זוחלים ודוחיים.

7 of 14

הישרדות

התנשמת יכולה לאתר את טרפה מנקודת תצפית, או ליתר דיוק - מנקודת האזנה, אבל בדרך כלל היא עפה בגובה נמוך, סורקת ומקשיבה, מרפרפת וצונחת על טרפה.

לתשנמת הלבנה, כמו לכול דורסי הלילה, מבנה נוצות מיוחד שמחריש את תעופתן. הטרף אינו יכול לשמוע אותן, אבל מה שיותר חשוב הוא שהן

יכולות להמשיך ולהאזין - תוך כדי מעוף.

מערכת השמיעה היא הנשק של התנשמת

הלבנה, והיא יכולה לאתר את טרפה גם

בלילה חשוך לחלוטין.

8 of 14

רבייה וגידול

עונת הקינון העיקרית בארץ מתחילה לרוב בחודש מרץ ומסתיימת ביוני. בשנים משופעות במכרסמים עשוי הקינון להתחיל כבר בפברואר ולהימשך עד ספטמבר ואף עד אוקטובר, ואז עשויה התנשמת להשלים שני מחזורי דגירה ואף שלושה. מקום מסתורה של התנשמת בשעות היום הופך לרוב למקום הקינון. עם זאת, במרחבים בהם חסר מקום מתאים לקינון עשויות התנשמות לנדוד נדידה קצרת טווח ולהצטופף במקומות בהם יש אתרי קינון מתאימים. התנשמות נוטות לשוב ולקנן במקומות קבועים ומסורתיים, ואותם אתרים תפוסים שנה אחר שנה, אף כי הפרטים המאכלסים אותם עשויים להתחלף. התנשמת מקננת על פי רוב במבנים מעשה ידי אדם: עליות גג, חורבות נטושות, בורות מים, בארות, מגדלי שמירה וכדומה.

9 of 14

רבייה וגידול- המשך

התנשמת אינה בונה קן, אך עם הזמן מצטברות במקום ההטלה צנפות ושאריות מזון, מה גם שהזכר מתחיל לאסוף ולאגור פגרי מכרסמים במקום הקן, עוד לפני ההטלה. הנקבה מטילה מדי יומיים ביצה מוארכת במידת מה, שקליפתה לבנה ומחוספסת. גודל הביצה 32X40 מ"מ ומשקלה כ- 19 גרם. בתטולה לרוב 7-4 ביצים, אך בשנים משופעות בעכברים מספרן עשוי להגיע אף עד 14-12. בשנים בהן יש שני מחזורי קינון, התטולה במחזור הראשון קטנה יותר מהתטולה במחזור השני.

הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה הראשונה. ללא דגירה העובר עלול למות תוך 3 ימים. הנקבה דוגרת לבדה במשך 32-28 ימים, ובמשך כל הזמן הזה הזכר מביא לה מזון. לעתים מצטבר ליד

הקן "מחסן" ובו 40-30 מכרסמים. הגוזלים בוקעים בהתאם למועד

ההטלה ולסדר הדגירה ועל כן הם שונים בגודלם.

10 of 14

עוד מידע על רבייה וגידול צאצאים

הגוזלים בוקעים כשהם עטופים פלומה לבנה דלילה מאוד. עיניהם נפקחות בהיותם בני 8 ימים. ביומם העשירי מתחיל להתפתח לבוש שני - פלומתי אף הוא, צפוף וסמיך יותר שצבעו אפרפר ממעל וצהבהב-לבן מלמטה. בהיות הגוזלים כני 18 ימים, לבוש זה מפותח לגמרי. רק אז מתחיל להתפתח מבסיסה של פלומה זו ניצוי הבוגר. בגיל 6 שבועות לערך מתחיל ניצוי הביניים לנשור מעל פני הנוצות. שני ההורים מביאים מזון לגוזלים. בעונה זו אפשר לעתים לראותם צדים גם בשעות היום. בשבועיים הראשונים ההורים מאכילים את הגוזלים ממקור למקור בנתחי בשר קטנים. בהיותם כבני שבועיים הגוזלים כבר אוכלים בכוחות עצמם מהמזון שהצטבר לידם. בשעת פחד הם מתנפחים, נושפים, נשכבים על גבם ומפנים את רגליהם כלפי מעלה. הגוזלים מסתובבים בקן 55-50 ימים ממועד בקיעתם ורק אז פורחים ממנו. ההורים ממשיכים לדאוג להם למזון עוד כ- 4 שבועות. בעוזבם את הקן קשה להבחין בין הגוזלים לבוגרים.

עם פריחתם מהקן הגוזלים נוטים לשוטט במרחק קילומטרים אחדים ממנו. עם זאת, נמצא גם פרט מטובע במרחק 180 ק"מ מהקן בו טובע כגוזל. הגוזלים מגיעים לבגרות מינית בגיל שנה.

11 of 14

מה מיוחד בתנשמת לבנה

התנשמת מסתתרת במשך היום במקומות חשוכים ואפלים כמערות, כוכי סלע, נקרות עץ, עליות גג, בורות מים ואסמים, ולעתים נדירות אף בין ענפי עצים צפופים כברוש. לרוב יש לה מקום מנוחה קבוע למשך היום, או מקומות חלופיים אחדים. היא יושבת במקומות אלה, לעתים לבדה, לעתים עם בן זוגה, כשגופה מכונס ועיניה עצומות למחצה. היא מתעוררת לכל רעש, מזדקפת, וראשה הגדול נע מצד לצד וכן מעלה ומטה כ"תנועות תפילה". כך היא מגבירה את יעילות הראייה התלת ממדית שלה. אם תחשוש מהמתקרב אליה, תסמר את נוצותיה, תקיש במקורה ותשמיע קולות נשימה ונשיפה. כשיתגבר חששה היא תעוף, ללא כל היסוס, אף באור יום מלא ותנחת בביטחון הרחק מגורם ההטרדה, מה שמעיד כי היא רואה היטב גם באור יום. כאשר ציפורי שיר מבחינות בה, הן מתלהקות סביבה, מתגודדות ומצייצות ללא הרף, כמנהגן סביב אויביהן. אף עורבים ודורסים מנסים לפגוע בה. התנשמת יוצאת לציד לעת ערב. לפני צאתה ממקום מסתורה היא משמיעה סדרה של קולות עמומים, המתפתחים, לעתים מזומנות, לדו שיח בין שני בני הזוג. תוך כדי מעוף היא עשויה להשמיע קול צווחה ממושך, מעין צרחה שורקנית, הנחשב כסימון טריטוריאלי. לרוב אין היא מסתפקת בציפייה לטרף ממקום תצפית, אלא עפה נמוך, במעוף חרישי וקליל, מעל שדות, ביצות ושטחי מדבר ומפגינה כושר תמרון מצוין. מעופה השקט של התנשמת נועד למנוע מהטרף לשמוע אותה מתקרבת, וגם לא להפריע לה לשמוע את קולות פעילותו וכך לאתרו. מדי פעם היא שבה על עקבותיה. מעל עשבייה גבוהה או סבוכה היא מרפרפת במקום, לעתים במשך דקות אחדות, בוחנת ומאזינה לקולות. כשהיא מאתרת את מקור הקולות היא צוללת לעברם. לעתים היא עומדת על ענף או על אבן וסוקרת את השטח. השמיעה היא אמצעי

חשוב לתנשמת לאתר את טרפה, אף יותר מהראייה. בניסוי מבוקר, שנערך בחושך מוחלט, הצליחה תנשמת

לצוד עכבר. התנשמת לוכדת את הטרף ברגליה, ולרוב בולעת אותו במקום. אם היא נושאת אותו לקן או

לתחנת אכילה היא מחזיקה אותו קודם ברגליה, ואחר כך מעבירה אותו למקור. טרף קטן נבלע שלם.

לטרף גדול היא מנתקת את הראש, בולעת אותו, ואחר כך בולעת את יתרת הגוף.

12 of 14

תפוצה בישראל

מצויה בכל רחבי הארץ. בצפון הארץ ובמרכזה תפוצתה רציפה וצפופה, ואילו ברחבי הנגב ומדבר יהודה היא מקוטעת ודלילה. בארץ מוכרים שני תת מינים. T. a. alba מצוי באזורים הים תיכוניים של הארץ. תת מין זה מצוי במערב אירופה ובדרומה, וכן לאורך חופי צפון אפריקה. תת המין השני הוא T .a. erlangeri. תת מין זה נפוץ בחצי האי ערב, בעבר הירדן ובדרום עיראק, ובארץ הוא מצוי מקו הרוחב של קריית מלאכי ודרומה. תת מין זה קטן ובהיר מקודמו, בטנו לבנה, ופיסת רגלו חשופה או עוטה נוצות צרות ומעטות בלבד.

תפוצה בעולם

כלל עולמית. תפוצת התנשמת משתרעת על פני כל היבשות, ונחשבת לתפוצה הנרחבת ביותר בין כל מיני העופות. היא אינה מצויה בדרך כלל מעבר לקו רוחב 400 צפון, ומדרום לקו הרוחב 400 דרום אף כי בנקודות מעטות היא מצפינה ומדרימה מעבר לקווי רוחב אלה. היא אינה מצויה אף במרבית מרחביה של אסיה. זהו עוף יציב בכל תחומי תפוצתו, בתחומים אלה תוארו 36-34 תת מינים.

13 of 14

תמונות

14 of 14

סיכום

אז:

התנשמת הלבנה היא עוף דורס.

התנשמת מצויה בכל רחבי הארץ.

הגוזלים בוקעים כשהם עטופים פלומה לבנה דלילה מאוד.

התנשמת הלבנה דוגרת בשטחים חקלאיים, בחורשות וביישובי אדם.

התנשמת מסתתרת במשך היום במקומות חשוכים ואפלים כמערות, כוכי סלע, נקרות עץ, עליות גג, בורות מים ואסמים, ולעתים נדירות אף בין ענפי עצים צפופים כברוש.