תכנית הערכה חלופית �הסטוריה� שכבה יא' - 30%-"שיריסטורי

​

כתבה וערכה:

זהבה קאלו - תיכון מרחבים

תשפ"ב

​

​

תכנית הערכה חלופית הסטוריה שכבה יא'-"שיריסטורי"�

• שירים רבים וטובים נכתבו בעקבות אירועים, דמויות ואתרים שהטביעו חותמם על ההיסטוריה של העם היהודי מימי התנ"ך ועד ימינו אנו. לעיתים רבות תוכן היסטורי ארוך נראה לתלמידים מאיים עד כדי ייאוש –"איך נזכור את כל החומר?!" לימוד הסיפור ההיסטורי דרך שיר מולחן מוציא את ההיסטוריה ממדף הספרייה המאובק לאוויר המרענן וכמובן מתקבע עמוק בזיכרון.

​

המטרות�

• למידה יצירתית וחוויתית
• מתן חופש בחירה לתלמיד להביא את הסיפור כשהשיר הוא כלי הניווט
• שימוש ביותר משני מקורות מידע
• הכרת השירה העברית וכותביה
• טיפוח למידה ביקורתית השוואתית וגיבוש עמדה
• העשרת הלמידה והרחבתה לתחומי ידע נוספים(לשון, ספרות, מקרא).
• טיפוח מיומנות העבודה בצוות.

​

התכנית

• התלמידים יחשפו לארבעת הפרקים העוסקים בארבע תקופות בהיסטוריה של העמים ושל העם היהודי על פי תכנית הלימודים בכותרות בלבד.
• פרק א'- הלאומיות המודרנית וראשית הציונות –המאה ה19 עד 1914.
• פרק ב' -משלום למלחמה ושואה -1933-1945
• פרק ג'- בונים מדינה במזה"ת -1945-1948
• פרק ד'- סוגיות נבחרות במדינת ישראל 1948-1973

​

התכנית- המשך

• הכיתה תחולק לקבוצות – מקסימום חמישה תלמידים בקבוצה.
• כל קבוצה תקבל שני שירים העוסקים באחת מן התקופות שציינתי למעלה ושאלות מנחות להבנת השיר ולאירוע ההיסטורי הבא לידי ביטוי בו.
• לאחר שהתלמידים אספו את המידע תוך מתן מענה לשאלות המנחות הם יצטרכו להציג זאת בפני הכיתה כולה
• באופן יצירתי, מצגת, קליפ או כל דרך בה יבחרו.

​

התכנית- המשך

• לאחר הצגת הנושא בפני הכיתה התלמידים יקבלו שתי שאלות ברמת חשיבה שונה כדי לתת מענה לכל התלמידים.
• האחת – ברמה בינונית (שאלת ידע, הסבר)
• השנייה- שאלת עמדה והנמקתה תוך התבססות על עובדות היסטוריות או הסקת מסקנות והשוואה .

דוגמה לתקופה בפרק השלישי- בונים מדינה במזה"ת�

לפניכם שני שירים העוסקים במאבק של הישוב היהודי להקמת המדינה בשנים 1945-1948

• קראו את מילות השיר ,הקשיבו לשירים וענו על ההוראות/שאלות הבאות:
• סמנו והדגישו את המילים /מושגים שאינם מובנים לכם והסבירו אותם.
• ציינו את שם כותב כל שיר והסבירו בקצרה מה היה תפקידו ו/או תרומתו בתקופה עליה מדבר השיר.
• הסבירו על אילו אירועים מדבר כל אחד מן השירים , זאת ניתן להציג בכיתה באמצעות סרטון ,קליפ, מצגת, עיתון או כל דרך יצירתית העולה בדעתכם.
• ציינו מהי דרך המאבק שמיוצגת בכל שיר.
• *ביבליוגרפיה אנא ציינו את המקורות בהם השתמשתם

אם זה אתר, מאמרים, שנמצא במאגר אלקטרוני (אינטרנט):

מחבר, א., מחבר ב., מחבר ג. (2005 .(כותרת המאמר. [גרסה אלקטרונית] שם כתב העת, כרך, מעמוד –עד עמוד.

אם זה ספר: שם משפחה, שם פרטי. (שנת פרסום). שם הספר (בהטיה). מקום הוצאה : שם הוצאה.

אבנר, א. (1994) .פוליטיקה ואסטרטגיה בישראל. רמת - גן: ספריית פועלים.

חובה להשתמש בשני מקורות מידע לפחות.

​

​

חיילים אלמונים�

חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְּנוּ בְּלִי מַדִּים

וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.

כֻּלָּנוּ גֻּיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים,

מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת.

בְּיָמִים אֲדֻמִּים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,

בַּלֵּילוֹת הַשְׁחֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ.

בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים

וְעָלָיו הֲגָנָה וְכִבּוּשׁ.

לֹא גֻּיַּסְנוּ בַּשּׁוֹט כַּהֲמוֹן עֲבָדִים

כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ.

רְצוֹנֵנוּ – לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי חוֹרִין;

חֲלוֹמֵנוּ – לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ.

בְּיָמִים אֲדֻמִּים...

​

וּמִכָּל עֲבָרִים רִבְבוֹת מִכְשׁוֹלִים

שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי אֶת דַּרְכֵּנוּ,

אַךְ אוֹיְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי אֲסוּרִים

לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ.

בְּיָמִים אֲדֻמִּים...

אִם אֲנַחְנוּ נִפֹּל בָּרְחוֹבוֹת, בַּבָּתִּים,

יִקְבְּרוּנוּ בַּלַּיְלָה בַּלָּאט;

בִּמְקוֹמֵנוּ יָבוֹאוּ אַלְפֵי אֲחֵרִים

לִלְחֹם וְלִכְבֹּשׁ עֲדֵי עַד.

בְּיָמִים אֲדֻמִּים...

בְּדִמְעוֹת אִמָּהוֹת שַׁכּוּלוֹת מִבָּנִים

וּבְדַם תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים

כִּבְמֶלֶט נַדְבִּיק הַגּוּפוֹת לִלְבֵנִים

וּבִנְיַן הַמּוֹלֶדֶת נָקִים.

בְּיָמִים אֲדֻמִּים...

מילים: אברהם (יאיר) שטרן

לחן: אברהם (יאיר) שטרן

נאום תשובה לרב חובל איטלקי�

עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן.�הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה, חֵי שָׁמַיִם!�נָרִים כּוֹס, קַפִּיטָן, שֶׁל בְּרָכָה, קַפִּיטָן.�עוֹד נָשׁוּב נִפָּגֵשׁ עַל הַמַּיִם.��אַלְמוֹנִית, קַפִּיטָן, הִיא הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת,�וּבַלּוֹיְדִים אֵינָהּ מְפֻרְסֶמֶת.�אַךְ אִם אֵין הִיא כַּיּוֹם רְשׁוּמָה בַּמַּפּוֹת,�בַּהִיסְטוֹרְיָה אוּלַי הִיא נִרְשֶׁמֶת.��עַל הַצִּי הַלָּזֶה, הָאָפֹר, הַקָּטָן,�יְסֻפַּר עוֹד בְּשִׁיר וְרוֹמַנִים.�יִתָּכֵן כִּי בְּךָ, קַפִּיטָן, קַפִּיטָן�יְקַנְּאוּ עוֹד הַרְבֵּה קַפִּיטָנִים.��אֶת עֲמַל בַּחוּרֵינוּ סוֹד-לֵיל יַעֲטֹף,�אַךְ עָלָיו נְבָרֵךְ כְּעַל לֶחֶם.�הֵן רָאִיתָ כֵּיצַד מִסְּפִינוֹת אֶל הַחוֹף�הֵם נוֹשְׂאִים אֶת עַמָּם עֲלֵי שֶׁכֶם.�

לְחַיֵּי זֶה הַלַּיְלָה הַקַּר וְאֵיתָן!�לְחַיֵּי הַסִּכּוּן וְהַפֶּרֶךְ!�לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת הַקְּטַנּוֹת, קַפִּיטָן!�לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ.��וּלְחַיֵּי בַּחוּרִים שֶׁקִּבְּלוּ הַפִּקּוּד�וּבָאֹפֶל כִּוְּנוּ אֶת הַשַּׁיִט,�לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן, לַמָּקוֹם הַיָּעוּד,�בְּלִי מַצְפֵּן וּמַפָּה, בְּלֵיל צַיִד.��גַּם בָּהֶם יְסֻפַּר עוֹד סִפּוּר מְסֻיָּם,�כִּי רוֹאִים גַּלֵּי-יָם וְרָקִיעַ�אֵיךְ עוֹמְדִים הֵם בִּקרב-טְרָפַלְגָּר שֶׁל הָעָם�עַל סְפִינָה בּוֹדְדָה – שֶׁתַּבְקִיעַ!��עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן.�הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית, חֵי שָׁמַיִם!�נָרִים כּוֹס, קַפִּיטָן, שֶׁל בְּרָכָה, קַפִּיטָן.�עוֹד נָשׁוּב נִפָּגֵשׁ עַל הַמַּיִם.��

יוֹם יָבוֹא – וְאַתָּה בְּזָוִית שֶׁל פֻּנְדָּק�תֵּשֵׁב, סָב, עַל בַּקְבּוּק שֶׁל קִיאַנְטִי.�וּתְחַיֵּךְ וְתִירַק חֲתִיכָה שֶׁל טַבָּק�וְתֹאמַר – כֵּן, חֶבְרַיָּה, זָקַנְתִּי.��כֵּן, רָאִיתִי רַבּוֹת בָּעוֹלָם הֶעָגֹל,�אַךְ אֶזְכֹּר עוֹד, חֵי סַנְטָה מָרִיָּה,�אֵיךְ נִרְטַבְתִּי בַּחֹשֶׁךְ כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל,�אוֹתוֹ לַיְלָה עַל חוֹף נַהֲרִיָּה.��וּנְסַפֵּר לְךָ אָז כִּי פְּתוּחִים הַשְּׁעָרִים.�כְּבָר מִזְּמַן נִפְתְּחוּ, חֵי שָׁמַיִם!�וּפָתְחָה אוֹתָם זוֹ חֲבוּרַת הַנְּעָרִים�שֶׁעָמְדָה אוֹתוֹ לַיְלָה בַּמַּיִם.��אָז תִּצְחַק: לֹא עָזְרוּ אֳנִיּוֹת-הַמַּשְׁחִית,�לֹא הִשְׁפִּיעַ הָרַדָּאר אֲפִלּוּ!�וּתְסַיֵּם אֶת פְּסוּקְךָ בִּקְלָלָה אִיטַלְקִית...�וְחוּצוֹת הַנָּמָל יַאֲפִילוּ.��כָּךְ יִהְיֶה! וְלָכֵן, אֶל מוּל רוּחַ אֵיתָן –�לְחַיֵּי הַסִּכּוּן וְהַפֶּרֶךְ!�לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת הַקְּטַנּוֹת, קַפִּיטָן!�לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ!

מילים: נתן אלתרמן

לחן: נחום נרדי

יבנה מבחן שיכלול קטע מקור שהתלמידים לא פגשו בו� והוא יהווה 40% מהציון הסופי

• שאלות ברמה חשיבה גבוהה
• שני השירים מבטאים את הויכוח בנוגע לדרך המאבק להקמת המדינה:
• הצג נקודת דמיון אחת ונקודת שוני אחת בין שתי דרכי המאבק השונות וציין שם הארגון שצידד(תמך) בכל דרך.
• הצג שני נימוקים המצדיקים כל דרך.
• בפברואר 1947 העביר שר החוץ הבריטי בווין את שאלת א"י לעצרת האו"ם יש הטוענים שאחד הגורמים המרכזיים לכך היא דרך המאבק בשיר "נאום תשובה רב חובל איטלקי" ויש הטוענים כי דרך המאבק המוצגת בשיר כיתה אלמונית.

הבע עמדתך, בסס את עמדתך על שתי עובדות היסטוריות.

​

• שאלות ברמה חשיבה בינונית
• הצג שני קשיים בדרך המאבק שבאים לידי ביטוי בשיר –"נאום תשובה לרב חובל איטלקי" וקושי אחד שאינו מופיע בשיר.
• הצג מטרה אחת בדרך המאבק כפי שהיא באה לידי ביטוי בשיר "חיילים אלמונים" ומטרה נוספת שאינה מופיעה בשיר.

המבחן יכלול שאלות ברמות חשיבה שונות כדי לתת מענה לכל התלמידים בכיתה.

הערכה חלופית

• בכל קבוצה ימונה ראש קבוצה.
• כל תלמיד בקבוצה יעריך את עצמו עפ"י הקריטריונים המופיעים מטה- 10%
• כל חבר קבוצה יעריך בנפרד את כל אחד מחברי קבוצתו– 10%
• כל קבוצה תציג את המשימה בפני כלל תלמידי הכיתה.

במהלך ההצגה כל תלמיד יעריך את הקבוצה המציגה עפ"י הקריטריונים מטה – 20%

• הערכת המורה את התהליך בהתאם לקריטריונים מטה – 20%

​

הערכה תהיה בנויה על פי המדדים הבאים:

1. תהליך העבודה במשימה –

• איכות העבודה בצוות שיתוף פעולה.
• שימוש נכון בדרכי הפעולה.
• עמידה בלוח זמנים.

2. איכות התוצר מבחינת התוכן –

• שימוש ענייני במידע (המידע מיוצג בתוצר המשימה)
• הפגנת ידע ויכולת התעמקות בתוכן.
• הפגנת מקוריות ויצרתיות.

3. איכות התוצר הסופי –

• אסתטיות של התוצר
• * אופן העריכה והארגון
• אופן העברת המסר, בהיר מגוון.
• מידת שיתוף חברי הכיתה בהצגת הנושא.

​

​