תחזיות מול מציאות: דוגמאות מהארץ ומהעולם

הכנס השנתי ה-43 של האגודה הישראלית למחקר תחבורה

​

אסף חזות

13/06/2024

מחקרי "לפני-אחרי" למשרד התחבורה �תהליך העבודה

2

סקירת

ספרות

דו"ח

מיפוי נתוני פרויקטים

דו"ח "לפני"

פרויקטים שלא ניתן לבדוק

פרויקטים להמשך

בחירת פרויקטים חדשים

תוכנית עבודה שלב ב'

השוואת "אחרי"

ריכוז תוצאות להשוואה

פרויקטים סוג א' - בדיקת אמינות תוצאות בניתוח חלקי

פרויקטים סוג ב' - ניתוח מלא ומסקנות

פרויקטים סוג ג' - הצגת ממצאים בלבד

תובנות, מסקנות והמלצות

דו"ח סופי

שלב א'

שלב ב'

שלב ג'

אגף מחקר ועיצוב מדיניות כלכלית

חטיבת כלכלה אסטרטגיה ותקציבים

מחקרי "לפני-אחרי" למשרד התחבורה �מתודולוגיה

• ליבת הבדיקה היא השוואת התחזיות התחבורתיות עם נתוני תנועה בפועל.
• ההשוואה היא ברמת הפרויקט והן ברמת רשת הדרכים שבתחום השפעת הפרויקט.
• ככל שיימצאו פערים ("סטיות"), יידרש חקר לגבי הגורם לכך.

​

ייתכנו:

• סיבות אובייקטיביות: נתוני הבסיס (דמוגרפיים ואחרים, מטריצות ביקושים, רשת הדרכים) שגויים, או שהתחזיות לא התממשו מסיבות אחרות, חיצוניות, שלא ניתן היה לצפות מראש (מגיפות, מלחמות, משבר כלכלי וכו').
• סיבות סובייקטיביות: טעויות של מצבע הבדיקה בבחירה או בשימוש בנתוני הבסיס ו/או במודלים התחבורתיים (מודל שלא מתאים לבדיקה, הצבות תנועה לקויות, ניתוח תחבורתי ו/או כלכלי מוטעה).

3

מחקרי "לפני-אחרי" למשרד התחבורה �מתודולוגיה

הפרמטרים למדידת תוצאות הבדיקה "לפני-אחרי"

​

1. תוצאות התחזיות התחבורתיות
• נפחי תנועה בפרויקט ובכבישים שבתחום ההשפעה
• מהירויות נסיעה
• תאונות דרכים (לפרויקט מכווני בטיחות)

​

• תוצאות המודל הכלכלי
• עלות ההשקעה בשלב התכנון מול העלות בפועל
• הערכת סבירות התועלת, מרכיבי התועלת ומדדי הכדאיות (NPV, IRR וכד')
• משך זמן ההקמה המתוכנן מול זה שבפועל (לסטייה יש השפעה על הבדיקה התחבורתית והכלכלית)

4

תחזיות תנועה - מודל ארבעת השלבים

5

שלבי המודל

1

2

3

4

סיבות אפשריות לפערים

מימוש תוכניות דיור ותעסוקה, דיגיטציה ומתן שירותים באופן דיגיטלי, שינוי במקדם יצירת הנסיעות לנפש

מודלים פשוטים של גרביטציה משמרים פילוג קיים, הבדלים בגמישות לביצוע נסיעות בשימושי קרקע שונים

שימוש בתח"צ (קורונה), נסיעה בסייבר (עבודה מהבית, שירותים מקוונים)

מימוש פרויקטים תחבורתיים, בעיות בטיפול במצבים עם v/c>1

דוגמאות מסקרי הרגלי נסיעה באנגליה

6

מקור: סקר הרגלי נסיעה באנגליה 2022

דוגמאות מסקרי הרגלי נסיעה באנגליה

7

מקור: סקר הרגלי נסיעה באנגליה 2022

דוגמאות מסקרי הרגלי נסיעה בארה"ב

8

מקור: U.S. Census Bureau, 2019 and 2021 American Community Survey

נוסעים ברכבת ישראל בכל חודש החל מ 01/2018

9

מקור: רבעון לסטטיסטיקה של תחבורה, למ"ס

עבודה מהבית בישראל

10

מקור: סקרי כוח אדם של הלמ"ס

שיעור ימי העבודה מהבית לפי סקטור

תחזיות נסועה בארה"ב של גופים שונים

11

מקור: USDOT, Frontier Group

סקירת מחקרי לפני-אחרי ��מהספרות הבינלאומית

12

1) Do Planners Get it Right? The Accuracy of Travel Demand Forecasting in Norway (2011)

• החוקרים התמקדו בדיוק חיזוי התנועה בכבישים בנורבגיה, עם אבחנה בין כבישי אגרה לכבישים ללא אגרה כאשר מכל סוג נבחנו 25 פרויקטים. הבדיקה נעשתה שנה אחרי פתיחת הפרויקט.

13

כבישי אגרה:

כבישים ללא אגרה:

מקור: Do Planners Get it Right? The Accuracy of Travel Demand Forecasting in Norway. M.Welde, J.Odeck (2011)

ממוצע: 2.5%-

סטיית תקן: 22%

ממוצע: 19%+

סטיית תקן: 21%

התנועה בפועל הייתה נמוכה במעט מהתחזית, אך סטיית התקן גבוהה

הערכת חסר משמעותית של התחזית, התנועה בפועל הייתה גבוהה יותר

• החוקרים מסבירים את הערכת החסר הגבוהה בביקוש המושרה שאינו הובא בחשבון בתחזיות.
• הם מציעים לכלול אותו במודלים התחבורתיים ולהציג תחזיות עם רווחי סמך בכדי להמחיש טוב יותר את אי הוודאות המובנית.

2) Post-construction evaluation of traffic forecast accuracy (2010)

• החוקרים בדקו 108 פרוייקטי תשתית במדינת מינסוטה כשבכל פרויקט נבחנו 45 מקטעי דרך.

14

מקור: Post-construction evaluation of traffic forecast accuracy. P. Parthasarathi, D. Levinson (2010)

• החוקרים מצאו שברוב המקטעים הייתה הערכת חסר בתחזיות אל מול התנועה בפועל, הערכת החסר מחריפה בכבישים מהירים.
• הם הצביעו על בעיות בחיזוי הביקוש המושרה כחלק מהגורמים שמסבירים את הפערים, וכן חוסר דיוק בתחזיות דמוגרפיות והרגלי נסיעה שמשתנים.

3) The changing accuracy of traffic forecasts (2021)

• המחקר מתבסס על 1,291 פרוייקטי כבישים בארה"ב ואירופה והשווה את התחזית לשנת ההפעלה הראשונה עם ספירות התנועה בשנה הראשונה לפתיחת הפרויקט.

15

מקור: The changing accuracy of traffic forecasts. G.D. Erhardt et al. (2021)

• החוקרים מצאו שהתנועה בפועל הייתה נמוכה בכ 6% מהתחזיות, אך מנמקים חלק גדול מההסבר במשבר הכלכלי של 2008, בהמשך להסבר הכלכלי הם מצאו קשר בין שיעור האבטלה לסך הנסיעות.
• הם זיהו שהפערים מצטמצמים עם הזמן והם דיי קטנים בפרויקטים שנפתחו לאחרונה, הם מנמקים זאת בזמינות נתונים גבוהה יותר עליהם מודלים מתבססים.
• הפערים קטנים גם ככל שמדובר בכבישים מהירים.
• נמצא כי יש עדיפות לעריכת תחזיות על בסיס מודל תחבורתי על פני זיהוי פשטני של מגמות לפי ספירות תנועה.
• החוקרים ממליצים לתת טווח תחזיות ולא ערך בודד, בכדי להתמודד עם חוסר הוודאות המובנה.

מסקנות מסקירת הספרות

• קושי באמידת ביקוש מושרה גורם לנתוני תנועה בפועל להיות גבוהים מהתחזיות. כפועל יוצא, �גם תחזית השיפור במהירויות וזמני הנסיעה לא מתממשת.
• גורמים כלכליים מסבירים חלק מהפערים בין התחזיות למצב בפועל.
• הצגת טווח תחזית מגדיל את אמינותה.
• הפערים מצטמצמים ככל ש:
• הכביש הנבדק בעל קיבולת גבוהה יותר. (כבישים מהירים)
• טווח הבדיקה מצומצם יותר. (אין הרבה משמעות לבחינה של יותר מ 10 שנים מהפתיחה)
• לרשות הבודקים סט רחב יותר של נתונים.

​

• ממחקרים נוספים שלא הוצגו עולות גם המסקנות הבאות:
1. ברוב הפרויקטים שנבחנו נמצאו חריגות בעלויות ההקמה בפועל מול האומדן.
2. תחזיות לפרויקטים של תחבורה ציבורית נוטות להיות אופטימיות בעוד תחזיות לפרויקטים של כבישים נוטות להיות פסימיות.
3. בפרויקטים של תחבורה ציבורית קיים יותר סיכון להשפעות פוליטיות והטיית התחזיות.
4. לרוב, נמצא כי בבדיקה הכלכלית יש בהירות ושקיפות טובות יותר של תהליכי הבדיקה ופירוט התוצאות.

16

פרויקט לדוגמא: שדרוג כביש 38 משער הגיא עד צרעה

• עורך הבדיקה: מוטי זאגא ב 04/2011 לפי נוהל פר"ת 2006
• סטטוס ועלות: בוצע, עלות של 700 מלש"ח לפי האומדן
• יעדי הפרויקט: שיפור רמת השירות והבטיחות
• מתודולוגיית הבדיקה: הפרויקט הוגדר כסמי מערכתי, מאחר וכביש 38 במקטע הנבחן הינו ציר בודד ללא חלופה. לא צפויה השפעה מהותית על מערכת הכבישים הארצית.
• שנות יעד: 2010, 2020 ו 2030 לשעת שיא בוקר, שפל ושיא אחה"צ.
• הצבות תנועה: פונקציות עכבה על בסיס BPR. בוצעו הגבלות לתועלת בקטעים בהם קיים עומס גבוה במיוחד.
• ספירות תנועה: ישנן ספירות בצומת צערה, מחלף שמשון ומחלף שער הגיא משנת 2020.
• בטיחות: ניתוח תאונות ותחזיות על בסיס נתוני 2004-2007.
• נתוני בסיס: תחזיות אוכ' ותעסוקה לבית שמש והמרחב על פי תכנית אב ירושלים והמודל הארצי לשנים 2010, 2020 ו 2030.
• ניתוח כלכלי: מוצגים נתוני תועלות ועלויות וכן מדדי כדאיות ובדיקות רגישות.
• סיכום: עובר לשלב ב' של הבדיקה.

17

תודה על ההקשבה!