גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל

הַתַּנָּאִים [=חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה]

רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי��דְּמוּתוֹ וּמַעֲשָׂיו

וְעוֹד עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי:

"אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, גְּמָרָא, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, דִּקְדּוּקֵי תּוֹרָה וְדִקְדּוּקֵי סוֹפְרִים, קַלִּים וַחֲמוּרִים וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת, תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיּוֹת, שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְשִׂיחַת שֵׁדִים, שִׂיחַת דְּקָלִים, מְשַׁלּוֹת כּוֹבְסִין, מְשַׁלּוֹת שׁוּעָלִים, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן [דָּבָר גָּדוֹל - מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, דָּבָר קָטָן - הַוָּיוֹת דְּאָבַּיֵי וְרָבָא]".

"הַכֹּל לָמַד!"...

וְעוֹד עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי:

רַבָּן יוֹחָנָן אָמַר עַל עַצְמוֹ:

אִם הָיוּ כָּל הַשָּׁמַיִם יְרִיעוֹת (נְיָר אוֹ קְלָף),

וְכָל הָעֵצִים הָיוּ קֻלְמוֹסִים (עֵטִים),

וְכָל הַמַּיִם שֶׁבַּיָּמִים וּבָאוֹקְיָנוֹסִים הָיוּ דְּיוֹ –

זֶה לֹא הָיָה מַסְפִּיק כְּדֵי לִכְתֹּב אֶת כָּל מָה שֶׁלָּמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי;

וּבְכָל זֹאת –

לֹא קִבַּלְתִּי מֵחָכְמָתָם שֶׁל רַבּוֹתַי אֶלָּא רַק כְּמוֹ שֶׁזְּבוּב לוֹקֵחַ מֵהַיָּם הַגָּדוֹל...

וְעוֹד עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי:

הוּא אָמַר:

"אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה –

אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ"...

מְשִׂימָה:

צִבְעוּ אֶת הַכַּרְטִיס הָרִאשׁוֹן עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,

"לֹא הָלַךְ בְּלִי תּוֹרָה וּתְפִלִּין",

גִּזְרוּ וְהַדְבִּיקוּ בְּמַחְבֶּרֶת גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.

בְּהַצְלָחָה!