1 of 9

דניאל כהנמן

ביבליוגרפיה ותרומה מדעית עיקרית

כלכלה התנהגותית

מוחמד מחאמיד

4.5.2026

2 of 9

1. רקע: מי היה דניאל כהנמן?

דניאל כהנמן היה פסיכולוג ישראלי-אמריקאי, מהחוקרים המרכזיים ביותר בתחום קבלת ההחלטות והכלכלה ההתנהגותית.

כהנמן נחשב לדמות יוצאת דופן משום שהוא הצליח לחבר בין פסיכולוגיה לכלכלה, ולהראות שהחלטות כלכליות אינן מתקבלות תמיד בצורה רציונלית ומושלמת.

במחקריו עם עמוס טברסקי הוא הראה שבני אדם משתמשים בקיצורי דרך מחשבתיים, מושפעים מהטיות, ולעיתים טועים בצורה שיטתית וצפויה.

החידוש המרכזי שלו היה המעבר מהתפיסה של “האדם הרציונלי” אל הבנה מציאותית יותר של האדם האנושי, אדם שמחליט תחת מגבלות, רגשות ואי-ודאות.

החידוש: כלכלה שמתחילה מהאדם האמיתי — לא מהאדם הרציונלי המושלם.

2/6

Sources: NobelPrize.org; Princeton University (2024).

כהנמן נולד בתל אביב בשנת 1934, גדל בחלק מילדותו בצרפת, ולאחר מכן עבר לארץ ישראל. הוא למד פסיכולוגיה, ולאורך הקריירה שלו עסק בשאלה איך בני אדם שופטים מצבים ומקבלים החלטות. הנקודה המעניינת היא שהוא קיבל פרס נובל בכלכלה בשנת 2002, אף על פי שהוא לא היה כלכלן קלאסי. זה מראה עד כמה התרומה שלו הייתה משמעותית: הוא גרם לכלכלה להכיר בכך שהאדם הכלכלי איננו מחשבון מושלם. בעבודה המשותפת שלו עם עמוס טברסקי הם הראו שבמצבי אי־ודאות אנשים לא תמיד פועלים לפי הסתברות ותועלת צפויה, אלא לפי כללים פסיכולוגיים.

3 of 9

1.2 חיים אישיים – מעבר למחקר

ילדות וזהות

כהנמן נולד בתל אביב בשנת 1934, גדל בפריז בתקופת מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן עלה עם משפחתו לארץ ישראל.

לימודים ושירות צבאי

למד פסיכולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית. בצה״ל שירת כקצין, ובהמשך עסק בענף הפסיכולוגיה במיון מועמדים לקצונה.

הכרה עולמית

בשנת 2002 קיבל את פרס נובל לכלכלה על שילוב תובנות פסיכולוגיות במדע הכלכלה, במיוחד בחקר קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות.

מחוץ לאקדמיה וסוף חייו

ספרו לחשוב מהר, לחשוב לאט הפך את רעיונותיו לנגישים גם לציבור הרחב. כהנמן נפטר בשנת 2024 בגיל 90; לפי פרסומים מאוחרים, הוא בחר בסיוע למוות בשווייץ.

המסר למצגת: החיים של כהנמן מראים איך ניסיון אישי, שירות ציבורי ומחקר אקדמי התחברו להשפעה עולמית.

Sources: NobelPrize.org; Princeton University (2024); WSJ (2025).

4 of 9

2. התרומה הראשונה: היוריסטיקות והטיות

כאשר מידע מורכב מדי — המוח מקצר דרך.

ייצוגיות

שיפוט לפי “כמה זה נראה מתאים”, גם כשבסיס הנתונים חלש.

דוגמה: סטודנט שקט “נראה” כמו ספרן.

זמינות

שיפוט לפי מה שקופץ לנו לראש במהירות.

דוגמה: אחרי תאונה בחדשות, הערכת סיכון גבוהה יותר.

עיגון

מספר ראשוני משפיע על ההערכה שלנו גם אם הוא מקרי.

דוגמה: מחיר התחלתי במו״מ.

מסקנה מדעית: הטעויות אינן מקריות - הן שיטתיות ולכן אפשר לחקור ולנבא אותן.

3/6

Source: Tversky & Kahneman (1974), Science.

התרומה הראשונה היא המחקר על היוריסטיקות והטיות. היוריסטיקה היא קיצור דרך מחשבתי. בדרך כלל היא עוזרת לנו לקבל החלטות מהר, אבל לפעמים היא גורמת לטעויות שיטתיות. למשל, בהטיית הייצוגיות אנחנו שופטים משהו לפי כמה הוא דומה לסטריאוטיפ שיש לנו בראש. בהטיית הזמינות, אירוע שראינו לאחרונה בחדשות גורם לנו לחשוב שהוא נפוץ יותר ממה שהוא באמת. ובעיגון, מספר התחלתי משפיע על ההערכה שלנו גם אם הוא לא רלוונטי. החשיבות כאן היא שכהנמן וטברסקי לא אמרו “אנשים טועים לפעמים”, אלא הראו שהטעויות חוזרות בדפוסים קבועים ולכן אפשר למדוד אותן.

5 of 9

3. התרומה המרכזית: תורת הערך (Prospect Theory)

כהנמן וטברסקי הציעו מודל חלופי לתיאור החלטות בסיכון.

המודל מדגיש ארבעה רעיונות

נקודת ייחוס: אנשים מעריכים רווחים והפסדים ביחס למצב התחלתי.

שנאת הפסד: הפסד “כואב” יותר מרווח באותו גודל.

רגישות פוחתת: ככל שמתרחקים מנקודת הייחוס, כל תוספת של רווח או הפסד מורגשת פחות.

משקל הסתברויות: הסתברויות קטנות/גדולות נתפסות לא תמיד באופן לינארי.

עקומת ערך: תלולה יותר בצד ההפסדים

המשמעות: בני אדם לא בוחרים רק לפי “כמה כסף”, אלא לפי איך התוצאה נחווית כרווח או כהפסד.

4/6

Source: Kahneman & Tversky (1979), Econometrica.

התרומה המזוהה ביותר עם כהנמן היא Prospect Theory, או בעברית תורת הערך. זו תיאוריה שבאה לתאר איך אנשים באמת מקבלים החלטות בסיכון, ולא איך הם אמורים לקבל החלטות לפי המודל הקלאסי. לפי התיאוריה, אנשים לא מעריכים תוצאה באופן מוחלט, אלא ביחס לנקודת ייחוס: האם אני מרגיש שהרווחתי או שהפסדתי ביחס למצב הקודם. בנוסף, הפסדים מכאיבים יותר מרווחים באותו גודל. למשל, הפסד של מאה שקלים יכול להשפיע רגשית יותר מרווח של מאה שקלים. לכן אנשים לעיתים נמנעים מסיכון כדי לא להפסיד, או להפך — לוקחים סיכון גדול כדי לנסות להימנע מהפסד בטוח. זה היה שינוי גדול בכלכלה, כי הוא הציע מודל תיאורי יותר מציאותי מהתועלת הצפויה.

6 of 9

4. למה זה חשוב לכלכלה התנהגותית?

כהנמן שינה את נקודת המוצא של הכלכלה: מהאדם הרציונלי לאדם האנושי.

תיאוריה כלכלית

ערעור על ההנחה שאנשים תמיד ממקסמים תועלת בצורה מושלמת.

מדיניות ציבורית

עיצוב ברירות מחדל, טפסים ותמריצים בהתאם לאופן שבו אנשים באמת בוחרים.

שוק ההון וצרכנות

הבנת ביטחון־יתר, שנאת הפסד, תגובה למחירים ומסגור החלטות.

מחקר בין־תחומי

חיבור בין פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, משפטים ובריאות.

במשפט אחד: כהנמן הפך את הכלכלה למדע שמבין גם מגבלות, רגשות והקשר.

5/6

Sources: NobelPrize.org; Kahneman (2011).

למה כל זה חשוב? כי כהנמן שינה את נקודת המוצא של הכלכלה. במודלים קלאסיים מניחים פעמים רבות שהאדם יודע לחשב, להשוות ולבחור באופן עקבי. כהנמן הראה שבפועל אנחנו מוגבלים: מושפעים ממסגור, מרגש, מזיכרון, מהפסדים ומקיצורי דרך. לכן התרומה שלו רלוונטית גם מחוץ למעבדה. במדיניות ציבורית, למשל, מבינים שברירת מחדל יכולה לשנות התנהגות. בשוק ההון מבינים למה משקיעים מגיבים חזק מדי להפסדים. בצרכנות מבינים למה הדרך שבה מציגים מחיר או הנחה משפיעה על החלטה. לכן כהנמן הוא דמות מרכזית בכלכלה התנהגותית: הוא לא ביטל את הכלכלה, אלא הפך אותה למציאותית יותר.

7 of 9

5. סיכום

התרומה העיקרית

הכנסת הפסיכולוגיה אל תוך הכלכלה.

זיהוי הטיות שיטתיות בקבלת החלטות.

פיתוח (Prospect Theory) עם עמוס טברסקי.

השפעה עצומה על מדיניות, פיננסים, צרכנות ומחקר התנהגותי.

6/6

לסיכום, התרומה העיקרית של דניאל כהנמן היא שהוא חיבר בין פסיכולוגיה לכלכלה והראה שהבנת התנהגות כלכלית מחייבת להבין גם את המוח האנושי. דרך המחקר על היוריסטיקות והטיות, ודרך Prospect Theory, הוא הראה שהחלטות רבות מושפעות מנקודת ייחוס, מסגור, הפסדים והערכה לא מדויקת של הסתברויות. לכן כהנמן נחשב לאחד האבות של הכלכלה ההתנהגותית. המסר המרכזי שאני לוקח מהעבודה שלו הוא שבני אדם אינם “לא רציונליים” במובן פשוט, אלא פועלים עם כלים קוגניטיביים מוגבלים בתוך עולם מורכב. תודה רבה.

8 of 9

6/6

תודה רבה

שאלה לסיום: האם החלטה “לא רציונלית” היא בהכרח החלטה לא חכמה?

6/6

לסיכום, התרומה העיקרית של דניאל כהנמן היא שהוא חיבר בין פסיכולוגיה לכלכלה והראה שהבנת התנהגות כלכלית מחייבת להבין גם את המוח האנושי. דרך המחקר על היוריסטיקות והטיות, ודרך Prospect Theory, הוא הראה שהחלטות רבות מושפעות מנקודת ייחוס, מסגור, הפסדים והערכה לא מדויקת של הסתברויות. לכן כהנמן נחשב לאחד האבות של הכלכלה ההתנהגותית. המסר המרכזי שאני לוקח מהעבודה שלו הוא שבני אדם אינם “לא רציונליים” במובן פשוט, אלא פועלים עם כלים קוגניטיביים מוגבלים בתוך עולם מורכב. תודה רבה.

9 of 9

6. ביבליוגרפיה

מקורות מרכזיים (APA 7)

Kahneman, D. (2011). Thinking, fast and slow. Farrar, Straus and Giroux.

Kahneman, D., & Tversky, A. (1979). Prospect theory: An analysis of decision under risk. Econometrica, 47(2), 263–291.

Tversky, A., & Kahneman, D. (1974). Judgment under uncertainty: Heuristics and biases. Science, 185(4157), 1124–1131.

Nobel Prize. (2026). Daniel Kahneman – Facts. NobelPrize.org.

Princeton University. (2024). Daniel Kahneman, pioneering behavioral psychologist... dies at 90.

6/6

לסיכום, התרומה העיקרית של דניאל כהנמן היא שהוא חיבר בין פסיכולוגיה לכלכלה והראה שהבנת התנהגות כלכלית מחייבת להבין גם את המוח האנושי. דרך המחקר על היוריסטיקות והטיות, ודרך Prospect Theory, הוא הראה שהחלטות רבות מושפעות מנקודת ייחוס, מסגור, הפסדים והערכה לא מדויקת של הסתברויות. לכן כהנמן נחשב לאחד האבות של הכלכלה ההתנהגותית. המסר המרכזי שאני לוקח מהעבודה שלו הוא שבני אדם אינם “לא רציונליים” במובן פשוט, אלא פועלים עם כלים קוגניטיביים מוגבלים בתוך עולם מורכב. תודה רבה.