מכת בכורות
יעל אמונה ונעמי
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם--אַחֲרֵי-כֵן, יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה: כְּשַׁלְּחוֹ--כָּלָה, גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה. בדַּבֶּר-נָא, בְּאָזְנֵי הָעָם; וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף, וּכְלֵי זָהָב. ג וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרָיִם; גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה, גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּעֵינֵי עַבְדֵי-פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי הָעָם.
ד וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר יְהוָה: כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. הוּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה. ו וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף. ז וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יֶחֱרַץ-כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, לְמֵאִישׁ, וְעַד-בְּהֵמָה--לְמַעַן, תֵּדְעוּן, אֲשֶׁר יַפְלֶה יְהוָה, בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל. ח וְיָרְדוּ כָל-עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ-לִי לֵאמֹר, צֵא אַתָּה וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-בְּרַגְלֶיךָ, וְאַחֲרֵי-כֵן, אֵצֵא;
כט וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה. ל וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה, בְּמִצְרָיִם: כִּי-אֵין בַּיִת, אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מֵת. לא וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי--גַּם-אַתֶּם, גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה, כְּדַבֶּרְכֶם. לב גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ; וּבֵרַכְתֶּם, גַּם-אֹתִי. לג וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם, לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ: כִּי אָמְרוּ, כֻּלָּנוּ מֵתִים.
משה אומר לעם לקחת מהמצרים את רכושם,כמו:שמלות,כסף וזהב,תכשיטים,כלים יפים…
משה מודיע לפרעה שיותר לא יגיע לארמונו
אלא אתה פרעה יחפש את משה ויתחנן שיצאו ממצרים.
כיצד עם ישראל מתכונן ליציאה ממצרים?
מכת בכורות היה מכה כשה' אמר לבני ישראל לשחוט כבש,
ואת הדם למרוח אל המשקופים [מזוזות] כדי שה' לא יהרוג את היהודים כי מי שלא ימרח על המשקופים את הדם ה' יהרוג .
בדיוק בחצות ,ה הכה את כל הבכורים בארץ מצרים,
את בכור פרעה ועבדיו, ואפילו בכורים של אנשים שישבו בבית הסוהר.
וגם את בכור הבהמה.
המצרים צעקו , בכו,יללו,
לא היה בית מצרי אחד שלא היה בו משהו מת.
המצרים מתחננים מפרעה לשלח את בני ישראל.
פרעה יוצא מהארמון באמצע הלילה,פרעה בפיגמה
ומחפש את משה ואהרון,
פרעה מגרש את בני ישראל ,ומצוה עליהם לצאת עכשיו,בלילה ממצרים.
פרעה מרשה לכולם לצאת,לגברים,נשים וטף.
וגם כל הצאן והבקר של המצרים.
המצרים נתנו לעם ישראל מתנות-כלי כסף וכלי זהב,בגדים יקרים.
ובבית של היהודים-היהודים ישבו מוכנים לצאת לדרך.
מותניהם חגורות,
ונעליהם ברגליהם
ומקלם בידם-
ואוכלים קרבן פסח.
יציאה ממצרים
פרעה מבקש ממשה שיצאו ממצרים,
העם יוצא בחצות היום, כולם רואים שפרעה מגרש את בני ישראל ממצרים.
בני ישראל יצאו בחפזון,הבצק לא תפח ולכן אפו מצות.
העמים שמעו את הנס שעשה ה' שהוציא את בני ישראל
מעבדות לחרות ומגלות לגאולה.
סיכום התמונות.
כל המצרים הבכורים מתו וכל היהודים[הבכורים,הילדים,
והתינוקות.] נשרו בחיים.