מחר – טל ניצן

הכינה: ד"ר עביר ח'לאילה

מה במפגש?

טל ניצן

• טל ניצן (נולדה ב־9 בנובמבר 1961) היא משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית.
• ניצן היא ילידת יפו.
• התגוררה ארגנטינה, בקולומביה ובארצות הברית, כיום היא חיה בתל אביב.

​

• בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות ובלימודים ספרדיים ולטינו-אמריקנים, ותואר שני בספרות כללית והשוואתית, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

​

• לימדה תרגום שירה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, וב-2014 הנחתה סדנה לכתיבת שירה באוניברסיטה העברית.

​

• ניצן הייתה נשואה למטפס ההרים דניאל קרן ולהם שני ילדים.
• אחיה הוא הסופר והעיתונאי גבי ניצן.

​

• זוכת פרס ברנשטיין לשנת 2008, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2010 ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לשנת 2012.

​

• מחר / טל ניצן
• על הספינה חיו אב ובנו, והבן אהב מאוד את אביו הטוב. יום אחד אמר לאביו, הלילה אלך לספינת השעשועים. אמר לו האב, אל תלך. אמר לו, אלך ואחזור מחר. וירד מספינתם ועלה לספינת השעשועים, שם שתה יין נתזים לצד הבריכה, ונשים כנימפות-ים נצמדו לגופו בתוך המים, ומוזיקה רכה ליטפה את פניו כל היום וכל הלילה, וחלפו השעות והבן אמר לעצמו, זהו האושר. כיוון שידע אושר הרגיש את פעימות ליבו, כיוון שהרגיש בליבו נזכר באביו, כיוון שנזכר באביו קפא דמו בעורקיו. מיד ירד מספינת השעשועים ורץ אל ספינתם. ואביו יושב על הסִיפּוּן  ופניו חרושות קמטים, ועיניו שקועות עמוק, ושערו האפיר. הבין הבן שלא שעות כי אם שנים היה על הספינה האחרת והתייסר בחרטה. מעכשיו אדאג כל ימַיי לאבי הזקן, אמר בליבו. מי אתה, אמר לו האב. בנָך אני, אמר לו. איני מכיר אותך, הסתלק מספינתי, אמר האב בקול צונן וקשה כל כך, עד שקם הבן וְכָשַל לאורך הסיפון וירד בסולם החבלים והלך.

​

איתור �מילים �חדשות

כותרת הטקסט

• שם הסיפור, "מחר", לקוח ממילה שולית, לכאורה, שאומר הבן בסיפור.
• כשהוא מחליט ללכת לספינת התענוגות, למרות שאביו אוסר זאת, הוא מבטיח שישוב "מחר".
• בהמשך הסיפור, אנו מגלים שה"מחר" הופך לימים רבים ולשנים ארוכות.
• שם הסיפור תורם למשמעותו כיוון שהוא מדגיש את ההחמצה שבסיפור.
• אותה החמצה היא משהו שרבים מאתנו יכולים להזדהות אתה, כשאנחנו דוחים דברים ואומרים שנעשה אותם "מחר": "יום אחד"/ "כשנגדל"/ "כשנצא לפנסיה"/ "כשנהיה עשירים"/ "כשיהיה זמן".
• הרבה פעמים אנחנו דוחים דברים "רק למחר", ובסופו של דבר עוברים ימים רבים, ומה שלא עשינו היום, לא נעשה לעולם, ולא תמיד ישנה הזדמנות שניה .

​

תוכן הסיפור

• בתחילת הסיפור - חיים ביחד באהבה גדולה "והבן אהב מאוד את אביו הטוב"
• הבן עושה משהו בניגוד לדעת האב (הולך לספינת השעשועים)
• הבן מרגיש אושר ואת פעימות לבו, וזה גורם לו להיזכר באביו (שכן האב עדיין מתקשר אצלו לרגשות חיוביים).
• הוא נזכר באביו ודמו קופא (מבהלה? מגעגועים? מזיכרון? מחשש שיכעס עליו?)
• הבן מגיע לאביו ומגלה שעברו שנים רבות ואביו הזדקן, הוא מתייסר בחרטה ומחליט לדאוג לאביו כל הימים.
• האב לא מכיר אותו, מתנכר לו ומגרש אותו מעליו.

סוג הז'אנר : סיפור קצר

• מאפיינים מובהקים של הסיפור הקצר הם:

​

​

​

​

מבנה הסיפור הקצר

• מחר / טל ניצן
• על הספינה חיו אב ובנו, והבן אהב מאוד את אביו הטוב. יום אחד אמר לאביו, הלילה אלך לספינת השעשועים. אמר לו האב, אל תלך. אמר לו, אלך ואחזור מחר. וירד מספינתם ועלה לספינת השעשועים, שם שתה יין נתזים לצד הבריכה, ונשים כנימפות-ים נצמדו לגופו בתוך המים, ומוזיקה רכה ליטפה את פניו כל היום וכל הלילה, וחלפו השעות והבן אמר לעצמו, זהו האושר. כיוון שידע אושר הרגיש את פעימות ליבו, כיוון שהרגיש בליבו נזכר באביו, כיוון שנזכר באביו קפא דמו בעורקיו. מיד ירד מספינת השעשועים ורץ אל ספינתם.

​

• ואביו יושב על הסִיפּוּן  ופניו חרושות קמטים, ועיניו שקועות עמוק, ושערו האפיר. הבין הבן שלא שעות כי אם שנים היה על הספינה האחרת והתייסר בחרטה. מעכשיו אדאג כל ימַיי לאבי הזקן, אמר בליבו.

​

• מי אתה, אמר לו האב. בנָך אני, אמר לו. איני מכיר אותך, הסתלק מספינתי, אמר האב בקול צונן וקשה כל כך, עד שקם הבן וְכָשַל לאורך הסיפון וירד בסולם החבלים והלך.

​

תיאור מקום

תיאור דמויות

תיאור זמן

הסתבכות

נקודת מפנה

סיום

שלבים בקשר בין האב לבן

למה ספינה?

• ספינה כמטאפורה למסע החיים
• ספינת השעשועים – מטאפורה לחיי תענוגות השונים מאוד מאורח חייו של האב.
• הספינה היא דרך שאדם צועד ביום, היא דרך חיים.
• כשהוא מתבגר הוא רוצה לראות מה קורה בעולם היפה, לא רוצה להישאר עם אביו אלא רוצה לצאת מהבית ולראות ולחוות את החיים.

​

​

למה קפא דמו בעורקיו

נִהיֶה כּאבן מֵרוב פַּחַד וזַעזוּעַ: הוא ישב המום ודמו קפא בעורקיו

​

אולי

​

געגועים לאביו?

​

פחד מתגובת אביו?

�

סיום הסיפור

• סיום הסיפור מלווה בתחושה קשה.
• ישנו פער בין תחושות הבן, שמלא בחרטה ובכוונות חיוביות ורוצה לדאוג לאביו ולטפל בו, לבין התנהלותו של האב, שמתנכר לבנו, וגם אחרי שזה מזדהה בפניו אומר: "איני מכיר אותך. הסתלק מספינתי" בקול צונן וקשה.
• האב לא מסכים לקלוט את הבן החוזר בתשובה ולכן הוא מגרשו.
• יש בנו ציפייה שהורים יקבלו את ילדיהם תמיד. בכל תנאי ובכל שלב.
• ולכן התחושה בקריאת דברי האב המתנכר היא קשה.
• זאת, במיוחד על רקע הקשר הטוב והאוהב שהיה ביניהם בעבר.

​

​

סיום הסיפור

• תחושה נוספת שהסיפור מעורר היא החמצה.
• ישנו כאב על כך שהבן הפר את דברי אביו ועל כך שלא עמד במילתו ולא חזר אלא לאחר שנים רבות.
• ישנו צער על הקשר הטוב שהיה יכול להיות ביניהם ועל כל השנים האבודות שלא ישובו.

​

מוסר השכל

פתגמים הקשורים לנושא הסיפור

• חפשו פתגמים הקשורים לנושא הסיפור

שאלות לתלמידים

• א. על פי הסיפור, תארו את השלבים השונים בקשר בין האב לבנו. איזה רגש עורר בכם סיום הסיפור? נמקו והדגימו את דבריכם.
• ב. מהי התרומה של שם הסיפור לבניית משמעותו? הסבירו והדגימו את דבריכם.
• ג. מה אתם לומדים מהסיפור הזה?