תא שמע הממלא

מבוסס ע"פ פירוש חברותא

תא שמע 2

מסכת בבא קמא דף כח עמוד א

• תא שמע:
• הממלא חצר חבירו כדי יין וכדי שמן –
• בעל החצר משבר ויוצא משבר ונכנס!
• אמר ר"נ בר יצחק:
• משבר ויוצא - לב"ד,
• משבר ונכנס - להביא זכיותיו.

מסכת בבא קמא דף כח עמוד א

​

• תא שמע:
• הממלא חצר חבירו כדי יין וכדי שמן –
• בעל החצר
• משבר ויוצא
• משבר ונכנס!

הבאת ראייה ממקור תנאי

אומר, מקרה, דין

• אומר: סתמא דגמרא
• מקרה: אדם מילא את חצר חבירו בכדי יין ושמן [שלא ברשות]
• דין: מותר לבעל החצר להיכנס ולצאת מהחצר שלו, אף אם בדרך הילוכו הוא ישבור כדים או חביות, כי אין זכות לחבר למנוע בעדו, מלהשתמש בחצר שלו

הסבר

• הממלא את חצר חבירו בכדי יין וכדי שמן,
• אם בעל החצר רוצה לעבור בחצירו, הוא אינו מחוייב לסדרם זה על גבי זה,
• אלא משבר ויוצא משבר ונכנס את הכדים המפריעים לו בדרכו, ואינו חייב לסדרם זה על גבי זה

שאלה (ע"פ ניסוח שוטנשטין)

• לעיל, בתא שמע הקודם, למדנו שבמקרה ששור עלה על גבי שור חבירו, אע"פ שמותר לבעל השור התחתון לשמוט את השור שלו, אך אסור לו לדחוף את השור העליון, מפני שיש בכך סכנה גדולה יותר לשור

המשך השאלה

• מוכח מכאן שאפילו כשמותר לאדם לפעול בכוח, כדי לעשות דין לעצמו, מכל מקום מוטלת עליו החובה לפעול באופן שיפחית את הנזק כמה שיותר

המשך השאלה

• ממילא, ישנה שאלה:
• מדוע במקרה של השור, אסור לדחוף את השור העליון, ואילו כאן במקרה של הכדים, התירו לשבור את הכדים ולא הצריכו את בעל החצר להזיז את הכדים לצד?

השאלה הזו היא בדיוק שאלת התוספות!

תוספות דיבור המתחיל "משבר ויוצא"

• אף על גב דלעיל אמרינן שהיה לו לשומטו, היינו משום דליכא טירחא בשמיטה יותר מבדחיפה, אבל הכא לא אטרחוהו לסדרן זה על זה.

שאלה נסתרת!

• שימו לב שבתוספות שלנו, כמו בהרבה תוספותים בש"ס, יש שאלה נסתרת!

מהי שאלה נסתרת?

• שאלה נסתרת הינה שאלה שהתוספות עונה עליה מבלי לשאול אותה במפורש
• לימוד נכון של התוספות, מגלה לנו שיש כאן תשובה שבאה לענות על שאלה מתבקשת מכוח הסוגיה

ביאור התוספות

• אף על גב דלעיל אמרינן שהיה לו לשומטו
• ביאור: אף על פי שלעיל, הכוונה בתא שמע הקודם, אמרנו שבמקרה של שור עליון שעלה על שור תחתון, על בעל השור התחתון לשמוט את השור שלו ולא לדחוף את השור העליון, כדי למעט בנזק

המשך ביאור התוספות

• היינו משום דליכא טירחא בשמיטה יותר מבדחיפה
• ביאור: הסיבה שחייבו את בעל השור התחתון לשמוט את שורו, ולא התירו לו לדחוף את השור העליון,
• זה בגלל שאין הבדל בין הטירחה של שמיטת השור התחתון או דחיפת השור העליון,
• ולכן התירו לו רק לשמוט את שורו, כדי למעט בנזק מהשור העליון

המשך ביאור התוספות

• אבל הכא לא אטרחוהו לסדרן זה על זה
• ביאור: אבל הכא (=כאן) לא הטריחו אותו (=אטרחוהו) לסדר את הכדים זה על זה, כדי שהוא יוכל לעבור מבלי לשבור אותם

ההנחה הבסיסית

• יש גבול עד כמה אדם צריך להיזהר שלא להזיק לזולת!
• כל עוד שיש לו יכולת להישמר שלא להזיק לזולת שמפריע לו- עליו להיזהר, אך כשהדבר כרוך בטירחה רבה- כבר אין חובה להישמר שלא להזיק לזולת

• עתה אפשר לקרוא את התוספות כולו בשלמותו, ולהבין את דבריו

תוספות דיבור המתחיל "משבר ויוצא"

• אף על גב דלעיל אמרינן שהיה לו לשומטו, היינו משום דליכא טירחא בשמיטה יותר מבדחיפה, אבל הכא לא אטרחוהו לסדרן זה על זה.

"משבר ונכנס משבר ויוצא"

• אנו מבינים עד עתה בפשט, ש"משבר" הינו פשוטו כמשמעו
• כלומר, שמותר בפועל לשבור את הכדים
• על כן, יש ראייה לדעת רב נחמן, שמותר לעשות דין לעצמו, אף שאין כאן הפסד

הבנה שונה למילים "משבר ונכנס"

• אמר ר"נ (רב נחמן) בר יצחק:
• משבר ויוצא - לב"ד (לבית דין),
• משבר ונכנס - להביא זכיותיו.

​

ביאור

• אמר רב נחמן בר יצחק: אין מברייתא זו ראיה לדברי רב נחמן,
• משום שהברייתא מדברת במקרה שבעל החביות טוען שהחצר שלו, שאז בעל החצר משבר ויוצא כדי ללכת לבית דין לטעון את טענותיו, וכן הוא משבר ונכנס להביא את שטר זכיותיו בחצר,
• ונמצא שבעל החצר עלול לבא לידי הפסד אם לא יוכל לעבור בחצירו, ועל ידי כך לא יוכל להשמיע את טענותיו לבית דין.
• ואף רבי יהודה מודה שאדם יכול לעשות דין לעצמו במקום שיש לו פסידא

משבר ונכנס להביא זכויותיו

הבנת ר"נ בר יצחק

• "משבר" אינו פשוטו כמשמעו, שמותר לשבור את הכדים
• אלא בדומה להבנת רבי ינאי, מדובר ב"שבירת טענות היריב", על ידי הבאת ראיות לדבריו

למסקנה

• אדם שהניחו לו כדים בחצר,
• בתחילה חשבנו: שמדובר שאין לו הפסד, ובכל זאת התירו לו לשבר את הכדים כדעת רב נחמן
• למסקנה ע"פ ר"נ: מדובר שיש לו הפסד, כי הוא חייב לעבור בפתח כדי להביא ראיות לדבריו, ואף רב יהודה מודה שמותר לעשות דין לעצמו
• אם כן, אין ראיה לכאן או לכאן ע"פ התא השמע הזו