ברכות השחר
הסבר לשעשני כרצונו
אנשים מברכות שעשני כרצונו לברכה זאת יש שני פירושים
1 בברכ זאת יש הצדקה הדין על הרעה אנשים ניצטוו בפחות מצוות הם מברכות את הקבה מתוך אמונה שהכל לטובה ואומרות שעשני כרצונו
2 ברכה זו באה לידי ביטוי מעלתה היתירה של האישה שהיא מכוונת יותר מרצונו של ה ולכן היא דווקא יכולה לומר שעדני כרצונו וזה שאנשים מחוייבות בפחות מצוות בגלל שמצעד טבען הן מתוקנות יותר ,ולכן נצרכות לפחות.מצוןת.כדי לתקן את עצמן הדבר בא לידי בעטוי שאדם נברא עפר מאדמה והאישה נבראה מחומר זך יותר מצלעו של האדם .
נפסק לומר ברכה זו השם ומלכות בכל מקום נהגו אנדים הספרדיות שלא לומר את.הברכה בשם המלכות.מפני חשש ברכה למטלהשברכה זו לא נזכרה בתלמוד
שעשני כרצונו- ברכות השחר
"אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה.
וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל"(ברכות ל"ה א)
הוראות:
כל זוג קיבל את אחת מברכות השחר.
1. כיתבו את הברכה
2. הסבירו אותה
3. הביאו מקור,מדרש, סיפור או כל דבר אחר שיכול לגרום לקורא להבין טוב יותר למה עליו להתכוון כאשר הוא אומר את הברכה
4. יש לעצב את השקופית שלכן בצורה שתמשוך את העין, ניתן כמובן להוסיף תמונות או כל דבר שיכול להמחיש את הכתוב (אם אתן זקוקות לשתי שקופיות זה גם בסדר)
תמונות.שעשני כרצונו
2. הכוונה של הברכה היא שאנחנו צריכים להודות על זה יש לנו בגדים שמכסים אותנו ושאנחנו לא ערומים גלויים לעיני כל.
3.הפעם הראשונה שמושג ערומים מוזכר בתורה הוא בגן עדן- לאחר חטא האדם הראשון אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת ומקבלים דעת ופתאום מבינים שהם ערומים ושזה לא נחמד וגם ומבייש
בימינו -נולדנו עם דעת ואנו מבינים כבר מאז שנולדנו שלהיות עירום זה מעמד מבזה
ובגלל זה אנו צריכים בכל יום ויום להודות לקב"ה שיש לנו בגדים ושיש לנו כסף לקנות בגדים כי זה לא מובן מאליו
המשך..
פשוט להגיד תודה שיש
"ברוך אתה ה'...שלא עשני אשה"
הגברים מברכים "שלא עשני אשה" כיוון שהאישה קוללה "...בעצב תלדי בנים" ,משמע שתהיה עסוקה בעיצוב, חינוך וגידול הילדים, דבר שיגרום לה לעצבות בשל המשימה הקשה. כמו כן, ההריון והלידה- קשים לכשעצמם ועל זאת מודה הגבר שלא עסוק בילודה,בגידול, פנוי ללימוד תורה ולקיום מצוות שהזמן גרמא.
תאיר רפאל ואמונה בנימיני.
| תשובההעברה |
| תשובההעברה |
הגמרא במסכת מנחות מלמד רבי מאיר: "חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום: שעשאני ישראל, (הגירסא המקובלת אצלנו היא שלא עשני גוי),
שלא עשני אישה ושלא עשני עבד". מה הסיבה שלדעת רבי מאיר דווקא צריך לומר את שלשת הברכות הללו? האבודרהם מסביר שאנו אומרים ברכה זו כיון שכל אחד מהמוזכרים כאן לא חייב בכל הברכות ואנו מודים לקב"ה על כך שחייב אותנו ביותר ברכות מהגוי שחייב רק בשבע מצוות בני נח, מהעבד שאינו ראוי לבוא בקהל ומהאישה שפטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא.
יש לשים לב שנוסח הברכה הוא שלילי. "שלא עשני". מדוע אין כאן נוסח חיובי כגון: שעשני גבר, שעשני בן חורין שעשני יהודי וכדו'?
אכן יש מי שהציע לברך בלשון חיובית אך לדעתי הניסוח השלילי בא לומר שברכות אלה לא באו ממקום של יתרון ועוצמה אלא דוקא כדי להדגיש את החיסרון. אתה, שיהודי אתה, האם עשית את המוטל עליך. אתה שאינך גוי, במה אתה שונה?
התביעה כלפי הגבר היא לא על כך שהוא טוב מן האישה אלא השאלה היא האם העובדה שאתה מצווה שיותר מצוות גרמה לך לקיימן? האם התקרבת לריבש"ע יותר מן אישה?
ראיתי שיעבץ טוען שהברכה שלא עשני אישה לא נוגעת כלל לענין החיוב במצוות אלא משווה בין האיש והאישה לאור סיפור חטא אדם וחוה.יש לברר מתי בדיוק החלו נשים לומר: שעשני כרצונו" מסתבר שאמירה זו היתה תלויה במחלוקת ורק במהלך הזמן נתקבלה על הכל. יש ביכולתי להציע כאן סקירה ארוכה של מקורות ביחס לתוכן ברכה זו ומהותה. אני מבקש להעלות שתיים שמשמעותיות בעיני. הראשון בא מתוך דבריו של הרב אליהו מונק לספרו עולם התפילות 0כרך א' עמ' לו):
"האישה היהודית במיוחד שרותה פטר האלוהי מקיומן של מצוות עשה מרובות היא ביחוד חייבת לראות בשחרור זה מחלק ניכר של אמצעי החינוך שכולם יפים כלפי הגברים, הבעת האמון האלוהי במשמעותה המוסרית העצמית. החוק היהודי מבוסס איפוא על ההנחה שלנשים יש בדרך כלל יותר נכונות פנימית להתמסר לעצם מטרתן, יותר אמונה נלהבת לגבי תפקידן היהודי וסכנת הפיתויים המזדמנת להן בעת מילוי תפקידן קטנה יותר. לכן אין צורך להשתמש כלפיהן בכל התקנות המרובות המיועדות להזהיר אנשים...האשה מסמלת את המלאך השומר על ניצוץ הקדושה, על גחלת הטהרה והמוסר במשמעותה העליונה. ברוח זו אומרת האשה היהודית בכל בוקר ובוקר את הברכה:"שעשני כרצונו" לא רק מתוך הכנעה סבילה כקבלת החלטת ה'.. כיאם ברגשות חיוביים בהחלט, בתודה עמוקה ובשמחה כנה שבוראה עשה אותה "כרצונו", כלומר, לפי הרצון והחפץ שלו יתברך בצורה שמצאה חן בעיניו". דומה שברוח זו פי' מרן הרב קוק את ברכת האישה כאילו היא אומרת שעשני כרצונו משום שהאישה יותר כרצונו מהאיש. לכן, היא חייבת בפחות מצוות שנועדו להשלים את האדם ולהביאו למצב מתוקן. הבסיס הרוחני של האישה מתוקן יותר, מושלם יותר ולכן היא חייבת בפחות מצוות.
"הנותן ליעף כוח"
בברכה זו אדם צריך להודות על הכוח שהקבה נותך בו, אך גם לדעת שאם הקבה נותן בו כוח כנראה שהוא סומך עליו. הקבה נותן בנו כוח כדי שננצל אותו לדברים טובים כדי שנעבוד ונעמול בכל כוחינו. בעל רוקח ביאר שבברכה זו ישנן אחת עשרה מילים כנגד אחד עשר פסוקים המדברים נגד העצלות. הקבה נותן בנו כוח, אל לנו להיות עצלים.
מדוע לא תיקנו חכמי התלמוד ברכה זו עם כל שאר הברכות? מבאר בעל התניא שלאחר חתימת התלמוד , ירדה חולשה לעולם ולכן תיקנו הגאונים ברכה זו, על שהקבה נותן בנו כוח למרות החולשה שירדה לעולם.
נוסח הברכה מיוסד על הפסוק " נתן ליעף כוח ולעין אונים עצמה ירבה" (ישעיה מ',ט' )
הנותן
ליעף
כוייח
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הנותן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה"
הברכה איתה אנחנו פותחים את הבוקר היא "הנותן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה".ברכה זו משבחת את ה' שנתן בנו חכמה ובינה להבדיל ולהבחין בין הטוב לבין הרע, בין האמת לשקר. ועולה השאלה, מה זה שכוי?
מקור הברכה ותשובה אחת לשאלה זו נמצאים בתשובת ה' לאיוב: "וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר.. מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה, אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה?". כשהקדוש ברוך הוא נגלה לאיוב הוא שואל אותו עשרות שאלות, שתיים מהן נמצאות בפסוק: 'מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה' פירושו: מי שם חכמה בכְּלַיוֹת? מי טבע בתוך האדם חכמה מולדת? והחלק השני: 'מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה', לפי ההקשר בפסוק – מי נתן בינה ראשונית מולדת בלב האדם? ולכן פירושה הפשוט והבסיסי של המילה 'שכוי' הוא- לֵב, והרלב"ג הוסיף: זהו השכל.
בנוסף,פירוש אחר נמצא בגמרא: "אמר רבי שמעון בן לקיש: כשהלכתי לתחום קן נשרייא (שם של מקום), היו קוראים לתרנגול שכוי"
ומתוך כך עולה שאלה נוספת, מדוע דווקא תרנגול? הרי הרבה חיות מבדילות בין היום לחושך…
יש חיות רבות המבחינות בין לילה ליום. אך התרנגול מתייחד בכך שהוא מצליח לזהות את עליית הבוקר, עוד מתוך החושך. היכולת לזהות את סיום הלילה לפני שמִתְגלים הסימנים החיצוניים היא חשובה. אנו, היצור המפותח ביותר, בני האדם, נוטים פעמים רבות לייחס חשיבות רק לדבר הנראה ולא לעומק החבוי. יש בנו יכולת לזהות תהליכים מתחת לפני השטח, עלינו רק להשכיל ולהשיג זאת. כך גם ההלכה קובעת שאת ברכות השחר ניתן לומר עוד לפני הזריחה, בזמן שהוא משול לגלות, ללילה, כבר לשבח את ה' על מסוגלות ההכרה באור המתקרב.
"רבי חייא ורבי שמעון היו מהלכים בבקעת ארבל בסוף הלילה. ראו איילת השחר שבקע אורה, אמר רבי חייא לרבי שמעון: כך היא גאולתן של ישראל! בתחילה קימעא קימעא (מעט מעט), וככל שהיא מתקדמת, היא הולכת ומאירה" (ירושלמי יומא, בתרגומי).
שנזכה להבדיל בין האור לחושך, הטוב והרע. ונזכה להביט ולהבחין בגאולה השלמה ההולכת ומאירה.
הודיה ותאיר
''ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, זוקף כפופים''
הסבר הברכה:אנו מברכים את השם על היכולת להלך זקופים, לאחר שנת הלילה שבה היינו חסרי יכולת תנועה, כעת משקמנו אנו יכולים שוב יכולים להלך.
הסבר נוסף : רוחניות - אנו מברכים את הקב"ה על שזוקף את קומתם של אלה שכפופים תחת העול (פרנסה, דאגות, חרדות, וכו'). מעצם היותו טוב ורחום, אין הוא אוהב לראות את בניו כפופים ולחוצים- ועוזר להם להקל את העול או להסירו כליל, ברכה זו מתייחסת גם לאלו שכפופים לקב"ה, מתוך ענוה וצייתנות לבורא העולם.
https://www.youtube.com/watch?v=ddAXIQ0_N0w
��אפרת מעודה ורננה פוטר.
מגישות:
אפרת ורננה.
סרטון הסבר על הברכה:
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שלא עשני גויה"
״ברוך אתה ה׳ אלוקינו מלך העולם שעשני כרצונו״
יש לברכה שלושה פירושים : (פניני הלכה)
ספרדיות נוהגות לברך בלא שם ומלכות מכיוון החשש שזו ברכה לבטלה, בגלל שהברכה אינה מוזכרת בתלמוד. אשכנזיות נוהגות לברך בשם ובמלכות מכיוון שכך נפסק בשולחן ערוך.
מגישה: מיכל קורץ
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם פוקח עורים":
הסבר לברכה:
מגישות: אורפז ומוריאל.