פתיחת השיעור:
פתיחת שיעור חדש: שואלת על המבנה החיצוני של הטקסט מה זה משל? למה -
מספרים משל? אחר כך שומעת תשובות של התלמידים, ומתחילה להסביר להם על המשל.
המשל יכול לבוא בצורת שיר או סיפור קצר שמספר בד"כ על בעלי חיים או צמחים.
למשל יש נמשל, שמתיחס לבני אדם ויש מוסר השכל, ז"א המשל בא ללמד אותנו (בני
האדם) לקח וחוכמת חיים.
אחר כך עוברת למדרש תמונה: ושואלים מה יש בתמונה?
כאמצעי המחשה מביאה תמונות של אריה ושל עכבר, כל תמונה לחוד כדי להבליט את
ההבדלים ביניהם (גדול לעומת קטן/ חזק לעומת חלש).
אריה גדול תפס עכבר קטן.
אמר העכבר: "תן לי ללכת בבקשה".
"למה ?" שאל האריה.
"כי אתה אריה טוב", ענה העכבר " ויום אחד אולי אני אעזור לך".
"אני לו חושב שאתה יכול לעזור לי", צחק האריה "אבל אני נותן לך ללכת כי אתה עכבר מצחיק ואמיץ".
העכבר אמר לאריה תודה והלך.
אחרי כמה ימים נתפס האריה ברשת של ציידים. האריה נסה לצאת מהרשת ולא הצליח. הוא בכה ושאג שאגה גדולה.
העכבר שמע השאגה ורץ מהר אל האריה. הוא חתך בשנים החזקות שלו את החוטים של הרשת, והאריה יצא.
"תודה", אמר האריה לעכבר "עכשיו אני מבין שלפעמים עכבר קטן יכול לעזור לאריה גדול".
האריה והעכבר
משל "האריה והעכבר" עמ' - 116
מספר "עברית לדרך" כיתה ד'
משל: סיפור קצר המספר בעיקר על בעלי חיים,דוממים, ו על צומח
נמשל: שאנו הופכים את המשל לבני אדם
למשל יש שני חלקים:
א. משל - הסיפור הגלוי אשר נושא אופי חידתי. הוא סיפור בזכות עצמו.
ב. הנמשל - הרובד הסמוי. ברובד זה על הקורא לפענח את המסר ולהעתיק �אותו לעולמם של בני האדם.
לכל משל יש מוסר השכל, שהוא הלקח, המסר שלומדים שומעי המשל או קוראיו. יש שמוסר ההשכל מנוסח ברובו או בחלקו במפורש בסוף המשל או בראשיתו. ויש שאיננו מופיע והקורא מפיק אותו ומנסח אותו בעצמו.
מטרתו של המשל והנמשל היא להעביר מוסר השכל, לקח מוסרי, חד משמעי. �המשל והנמשל אמורים לפקוח את עיני השומע או הקורא להתבונן מתוך �ריחוק בחייו כאדם, ואמורים לשכנע אותו לאמץ את הלקח, העולה מהם.
למשל כח שכנוע גדול יותר מהטפת מוסר ישירה.
1. קרא את המשל "האריה והעכבר"
2. סמן בצבע אדום את הדמויות המופיעות במשל.
3. סמן בצבע ירוק את הפעולות/מעשים, רגשות ומחשבות של הדמויות במשל.
איזופוס
ממשל המשלים החשוב ביותר בהיסטוריה היה איזופוס. �אשר חי ביוון במאה השישית לפני הספירה. הוא היה עבד גיבן, מכוער וכבד- פה, שניחן בשכל חריף והיה בעל הומור שנון. איזופוס נרצח בידי אנשי העיר דלפי, שנעלבו מדבריו והעלילו עליו שגנב גביע קדוש. הם הדפו אותו מראש צוק גבוה אל תהום, אף שידעו שהוא חף מפשע.�לאחר מותו באו עליהם רעב ומגפות וכדי לכפר על מעשם, הם בנו מקדש והקימו עמוד זיכרון לזכרו.�תהילתו של איזופוס הייתה רבה. משליו המשעשעים והשנונים היו לרוחם של בני תקופתו התרבותית, והשפיעו על כל ממשלי המשלים שקמו אחריו. �איזופוס נחשב לאבי המשל הסיפורי הקצר והשנון שנקרא על שמו- המשל האיסופי.�במשך השנים נרקמו אגדות רבות על חייו ומותו, שכונסו בסיפור "הרומן �האיסופי". גרסה מקוצרת של הסיפור נמצאת במסה של שלמה שפאן, �החותמת את הספר משלי איזופוס, אותם תרגם מיוונית בהוצאת מוסד �ביאליק. 1960 שנים לאחר מות איזופוס סופרו משלים במקומות שונים �בעולם, ולמרות ההבדלים במקום ובזמן שבהם סופרו, יש ביניהם דמיון רב.