1 of 45

תא שמע שור

בבא קמא כח, א

הפירוש מבוסס על "חברותא"

2 of 45

הקדמה

האם מותר לעשות דין לעצמו ולא ללכת לבית הדין?

כשאין הפסד

רב נחמן

מותר

רב יהודה

אסור

כשיש הפסד

מותר לדעת כולם

3 of 45

ראיות הגמרא

  • 1. מתיב רב כהנא- ניסיון הגמרא להוכיח כדעת רב נחמן, שמותר לעשות דין לעצמו אף כשאין הפסד
  • 2. תא שמע שור- הגמרא שלפנינו

4 of 45

ציטוט התא שמע

  • ת"ש:
  • שור שעלה ע"ג חבירו להורגו,
  • ובא בעל התחתון ושמט את שלו ונפל עליון ומת –
  • פטור;

5 of 45

ציטוט התא שמע

  • מאי לאו במועד, דליכא פסידא?
  • לא, בתם, דאיכא פסידא.
  • אי הכי, אימא סיפא: דחפו לעליון ומת - חייב;
  • ואי בתם, אמאי חייב?
  • שהיה לו לשמטו ולא שמטו.

6 of 45

ביאור הגמרא

7 of 45

תבנית: אומר, מקרה, דין

  • מי האומר כאן?
  • סתמא דגמרא מביאה ברייתא
  • מה המקרה?

8 of 45

שים לב! תמרור לפניך!

  • תא שמע הינו תמרור המורה על כך שמדובר במקור תנאי
  • הגמרא מביאה ראייה לדבריה מכוח מקור תנאי שנחשב כראייה בעלת כוח רב

​

  • זה יכול להיות:
  • משנה, ברייתא חיצונית
  • או תוספתא
  • על כך נעמוד בהמשך

9 of 45

ציטוט התא שמע

  • ת"ש (תא שמע):
  • שור שעלה ע"ג (על גבי) חבירו להורגו,

10 of 45

  • ובא בעל התחתון ושמט את שלו
  • ונפל עליון ומת

11 of 45

תיאור המקרה

  • בעל השור התחתון הגיע וראה את השור שלו מותקף בידי השור העליון

12 of 45

בעל השור מיד נחלץ לעזרת השור שלו ושמט אותו מתחת לשור העליון

13 of 45

התוצאה: השור העליון שנשען על השור התחתון, נפל ומת

14 of 45

תבנית: אומר, מקרה, דין

  • אומר: הגמרא מדברת
  • המקרה: שור שתקף שור אחר, ובעל השור שמט את השור התחתון מתחת העליון
  • הדין: ???

15 of 45

השאלה

  • האם בעל השור התחתון, חייב בנזק על כך שהוא הרג את השור העליון שמת?

16 of 45

הדין

  • בעל השור התחתון- פטור על הריגת השור העליון!

17 of 45

מסקנה

  • ניתן לראות מכאן ראייה לכך שמותר לאדם לעשות דין לעצמו
  • ועל כן מותר היה לבעל השור התחתון לשמוט את שורו מתחת השור העליון,
  • והרי הוא פטור על הריגת השור העליון

18 of 45

מהיכן המקור של ה"תא שמע"?

  • מדובר במקור תנאי

19 of 45

מהיכן המקור של התא שמע?

  • תוספתא מסכת בבא קמא פרק ג הלכה ו
  • שור שעלה על גבי חבירו ובא בעל תחתון ושמטו
  • או ששמט את עצמו
  • ונפל ומת
  • פטור

20 of 45

עתה הגמרא מבררת �באיזה מקרה בדיוק מדובר

ציטוט הברייתא (מקור תנאי)- תא שמע

בירור הגמרא

21 of 45

הקדמה- דין שור תם ושור מועד

22 of 45

שור תם

  • המקור בתורה לדין שור תם:
  • שמות פרק כא פסוק ל"ה
  • (המקרה) וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת
  • (הדין) וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן:

​

23 of 45

הגדרת שור תם- ע"פ פרויקט השו"ת

  • בעל חיים שהזיק פעם אחת או פעמיים בסוג נזק שאינו רגיל בו, כגון שור שנגח, או שור שנגף, או שרבץ, או שבעט, אין בעליו חייבים אלא במחצית מדמי הנזק.
  • את מחצית הנזק משלמים הבעלים מגופו של בעל החיים, כלומר, שהם מוכרים את בעל החיים שהזיק, ומשלמים לניזק מחצית משיעור הנזק,
  • שנאמר: "ומכרו את השור החי וחצו את כספו".

24 of 45

שור מועד

  • המקור בתורה לדין שור מועד:
  • שמות פרק כא פסוק לו
  • (המקרה) אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו
  • (הדין) שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ:

25 of 45

הגדרת שור מועד- ע"פ פרויקט השו"ת

  • בעל חיים שהזיק שלוש פעמים באחד מנזקי "קרן" ובכל פעם הוזהרו בעליו בפני בית הדין שישמרו עליו.
  • לדוגמא: שור שנגח שלוש פעמים בשלושה ימים ולאחר כל נגיחה הוזהרו בעליו בפני בית הדין שישמרוהו, הרי זה נעשה שור מועד, ומכאן ואילך בעליו חייבים לשלם נזק שלם.

26 of 45

כאמור, מדובר בציטוט מתוספתא, נביא אותה בשלמותה

  • תוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק ג הלכה ו
  • רישא: שור שעלה על גבי חבירו ובא בעל תחתון ושמטו או ששמט את עצמו ונפל ומת- פטור
  • סיפא: דחאו ונפל ומת- חייב

​

27 of 45

לשון בירור הגמרא

  • מאי לאו במועד, דליכא פסידא?
  • לא, בתם, דאיכא פסידא.

28 of 45

מתי הניזק מפסיד?

כשהזיק לו שור מועד

תשלום של נזק שלם (מחשבון הבנק)

כשהזיק לו שור תם

תשלום של חצי נזק בלבד (מגופו)

29 of 45

מאי לאו במועד, דליכא פסידא?

  • תרגום: מה לא במועד, שאין הפסד
  • כלומר: האם לא מדובר במקרה שלנו, שהשור העליון הינו שור מועד, שאף אם הוא יהרוג את השור התחתון, בכל זאת בעלי השור העליון יצטרכו לשלם נזק שלם לבעלי השור התחתון?
  • אם כן, אין כאן הפסד, ובכל זאת הברייתא התירה לעשות דין לעצמו
  • משמע כדעת רב נחמן, שמותר לעשות דין לעצמו אף כשאין הפסד

30 of 45

רש"י

  • מאי לאו - דהוי עליון מועד דאי הוה שביק ליה ומיית דידיה ליכא פסידא דמשלם ליה כוליה
  • הסבר: שהיה השור העליון שור מועד, שאם היה עוזב לו, ולא שומט את השור שלו, היה מת השור שלו, ואין בכך הפסד, משום שבעל השור העליון יצטרך לפצות אותו בכל ההפסד שנגרם לו

31 of 45

דחיית הגמרא

  • לא, בתם, דאיכא פסידא.
  • תרגום: לא, מדובר בשור תם, שיש הפסד
  • כלומר: כיון שמדובר שהשור העליון היה רק שור תם, הרי שאם הוא יהרוג את השור התחתון, בעלי השור העליון ישלמו רק חצי מהנזק
  • על כן, מדובר שיש כאן הפסד, ולכו"ע (גם לדעת רב יהודה) מותר לעשות דין לעצמו

32 of 45

רש"י

  • בתם - דאי הוה אזיל לבי דינא אדהכי מיית דיליה ולית ליה אלא פלגא נזקא
  • הסבר: שאם היה הולך לבית הדין, עד שהיה מגיע, כבר היה מת השור שלו, ולא היה לו פיצוי אלא רק של חצי נזק
  • לכן מדובר בהפסד בלתי הפיך, ומותר לכולי עלמא לעשות דין לעצמו

33 of 45

  • "חברותא":
  • אבל במקום שהניזק לא יפסיד אם לא יעשה דין לעצמו וימתין לפסק בית דין,
  • כגון שעלה שור מועד על שורו- אסור לעשות דין לעצמו

34 of 45

סיכום ביניים

  • בתחילה חשבנו: מדובר בשור מועד, והלכה כרב נחמן (שמותר לעשות דין לעצמו אף כשאין הפסד)
  • למסקנה: מדובר בשור תם, והברייתא מסתדרת לכו"ע, כי כשאין הפסד – מותר לעשות דין לעצמו לדעת כולם

35 of 45

למסקנה

  • מדובר שהשור העליון היה שור תם

36 of 45

המשך בירור הגמרא

  • אי הכי, אימא סיפא: דחפו לעליון ומת - חייב;
  • הסבר: אם כך, אמור את הסיפא של הברייתא: דחפו לשור העליון, ומת השור העליון- חייב עליו

37 of 45

דחפו לעליון- חייב

38 of 45

כאמור, מדובר בציטוט מתוספתא, נביא אותה בשלמותה

  • תוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק ג הלכה ו
  • רישא: שור שעלה על גבי חבירו ובא בעל תחתון ושמטו או ששמט את עצמו ונפל ומת- פטור
  • סיפא: דחאו ונפל ומת- חייב

​

39 of 45

החילוק: שור שעלה על שורו

בעלי השור התחתון

דחף את השור העליון

הרי הוא חייב

שמט את השור התחתון

הרי הוא פטור

40 of 45

המשך לשון הגמרא

  • ואי בתם, אמאי חייב?
  • אם מדובר שהוא דחף את השור העליון שהוא שור תם, מדוע הוא חייב?
  • והרי בשור תם הוא יקבל פיצוי רק על חצי מהנזק, ולכו"ע מותר לעשות דין לעצמו במקום הפסד!

41 of 45

המשך לשון הגמרא

  • שהיה לו לשמטו, ולא שמטו.
  • הסבר: היה על בעל השור התחתון לדקדק במעשיו, ורק לשמוט את השור שלו מתחת לשור העליון, ולא להזיק בידיים לשור העליון ולדחוף אותו. אם הוא היה רק שומט את שורו, יכול היה השור העליון לרדת למטה בלי להינזק

​

42 of 45

המסקנה

  • אסור לאדם לעשות דין לעצמו ולהזיק את חבירו, בזמן שיש לו אפשרות להציל את שלו ללא שיזיק את חבירו

43 of 45

חידושי הרשב"א

  • אפילו הכי היה לו לשמטו, כיון שאפשר

44 of 45

חידוש נוסף של הרשב"א

  • אפילו במועד
  • אם אין שם עדים
  • או שאין לבעל השור להשתלם ממנו -פטור
  • דמקום פסידא הוא, היכא דא"א לו לשמטו

45 of 45

הרחבה

  • "חברותא":
  • בקובץ שיעורים [חלק ב, בציוני דברים] הקשה, מדוע השומט את שורו מתחת למועד חייב, הלא מזיק בגרמא, וכדמצינו הזורק כלים על כרים ובא אחד ושמט את הכרים פטור מטעם גרמא?
  • ותירץ, שכאן השור העליון כבר עלה על התחתון ויש במשיכת התחתון משום מזיק בידים, וכן אם היו כלים על כרים ובא אחד והוציא את הכרים חייב מפני שהוא מזיק בידים