משחק לימודי - יציאה לחירות בעקבות הגדה של פסח

פעילות שיח חברים ומשפחה לקראת ליל הסדר

לחץ להפעלת המשחק

כתיבה ופיתוח: מאיר אביטן, מטה רשת דרכא, כל הזכויות שמורות, אין להעתיק או לשנות, מותר לשימוש למטרות למידה

​

בחר מספר קלף לפי נושא שעלה בגלגל

ברך 21

הלל 22

הלל 23

נרצה 24

נרצה 25

קדש 1

קדש 2

ורחץ 3

כרפס 4

כרפס 5

יחץ 6

מגיד 7

מגיד 8

מגיד 9

מגיד 10

מגיד 11

מגיד 12

מגיד 13

רחצה 14

מוציא 15

מרור 16

מרור 17

כורך 18

שולחן 19

צפון 20

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

קדש (1)

את הסדר פותחים בקידוש, כפי שפותחים כל ארוחה בשבת ובחג. מוזגים כוס של יין לכל אחד מהיושבים מסביב לשולחן.

​

אין אנו מקדשים את היין אלא את היום, הזמן.

המשמעות של ’קידוש‘ היא יצירת הבדל בין קודש לחול. הזמן יהיה מקודש רק אם נתייחס אליו כאל מיוחד ושונה.

​

וכך מסתיים הקידוש בחג:

...מועֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשון... מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

​

01

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

קדש (2)

​

מיד לאחר הקידוש מוסיפים את הברכה "שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה".

​

לאחר שעמדנו על קדושת היום, אנו מברכים שהחיינו על שזכינו והגיעו לזמן הזה

​

02

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

ורחץ 3

​

אחר הקידוש נוטלים-רוחצים ידיים ללא ברכה, משום שאחר כך אוכלים את הכרפס (המתאבנים).

​

לאחר שהאדם מקדש את היום הוא גם מתעלה, ועל כן רוחץ את ידיו. ניקיון הידיים מסמל ניקיון מבחינה מוסרית וערכית

​

03

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

כרפס 4

​

לאחר נטילת הידיים (ללא ברכה) אוכלים כרפס הטבול במי חומץ או במי מלח. בספרות חז"ל הקדומה לא נזכר כלל השם כרפס, אלא שאוכלים לפני ההגדה מין ירק. יש אוכלים סלרי ויש אוכלים פטרוזיליה, ויש אוכלים תפוחי אדמה מבושלים.

​

אכילת הכרפס נועדה ליצור שינוי בליל הסדר במטרה להביא לכך שהילדים ישאלו מדוע אוכלים ירק לפני הסעודה.

​

04

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

כרפס 5

​

בתקופת חז"ל המנהג היווני-רומי היה לאכול בסעודה מְתַאַבְנִים (נגזר מהמילה "תיאבון") – מנת פתיחה קטנה בתחילת הארוחה, שנועדה לשוות לארוחה תחושה של סעודה מפוארת, וכך היו פותחים את הסעודה בירק כדי לעורר את התיאבון.

גם היום נוהגים לאכול באירועים ובשמחות מתאבנים ומטבלים שונים לפני הארוחה, כהקדמה לסעודה שתבוא.

​

05

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

יחץ 6

​

כעת אנו מגיעים אל המאכל החשוב ביותר בחג – המצה. לוקחים את המצה האמצעית מתוך שלוש המצות שבקערה וחוצים-שוברים אותה לשני חלקים. את החלק הגדול שומרים לאפיקומן (מחביאים את האפיקומן ושומרים אותו לאכילה שבסוף הסעודה).

​

06

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

07

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

מגיד 7 א

כעת הגענו אל החלק המרכזי בסדר – "מגיד", שבו אנו מספרים את סיפור יציאת מצרים ואת יסודות העבר הלאומי שלנו. את הסיפור הזה אנו מעבירים מדור לדור, ובכך משמרים את הזיכרון של השחרור מהעבדות – יציאת מצרים.

​

את ה"מגיד" מתחילים באמירת "הָא לַחְמָא עַנְיָא". הנאמר בשפה הארמית. בפתיחה זו אנו קוראים לכל מי שאינו יכול לקיים את הסדר בביתו לבוא ולהצטרף אלינו. בפסקה שלושה קטעים:

א: "הָא לַחְמָא עַנְיָא.

ב: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל ..."

ג: "הָשַׁתָּא הָכָא לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל..."

​

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

08

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

מגיד 8

​

בחלק המגיד אנו עושים פעולות משונות כדי למשוך את תשומת הלב של הילדים, כדי שישאלו שאלות.

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה, מִכָּל הַלֵּילוֹת?

קטע זה ידוע בשם ארבע קושיות.

​

ליל הסדר כולו והפעולות שאנו עושים בלילה זה שונים מכל מה שהתרגלנו אליו. למה? כדי שנתחיל לשאול...

​

​

​

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

09

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

מגיד 9

​

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם

קטע זה מספר על היסודות הראשונים של העם היהודי במצרים - "עבדים היינו".

​

רק עם הזוכר את עברו יש לו הווה ועתיד, על כן אנו מצווים בערב זה לזכור את העבר: "חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם".

​

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

10

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

מגיד 10

​

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה...

הקטע "ארבעה בנים" הוא מדרש המופיע בספרות חז"ל, ששובץ בתוך ההגדה של פסח.

הסיפור על ארבעת הבנים מבטא את השיטה המוכרת – "חנוך לנער על פי דרכו" – שלפיה יש להתאים את הלימוד לכל ילד או ילדה על פי צורכיהם ובהתאם לאופיים השונה.

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.

​

יש האומרים שבכל אדם יש ארבעה בנים – "כל יחיד כולל בתוכו את כל ארבעת הבנים שבהגדה" (הרב ישראל מסלנט, ממייסדי תנועת המוסר, ליטא 1883-1810).

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

11

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

מגיד 11

​

והיא שעמדה – העם היהודי ידע שעות קשות מאוד, נתקל ברדיפות וגזירות שביקשו לפגוע בו לאורך כל הדורות. האמונה האיתנה של העם הייתה שיצליח לעבור את הרעה, ואחר כך יבואו ימים טובים. עוד לא אבדה תקוותנו, התקווה בת שנות אלפיים: תקווה זו הייתה היסוד להקמת מדינת ישראל.

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

12

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

מגיד 12 עשר המכות

​

לאחר תיאור שעבוד עם ישראל במצרים, פרעה שחרר את בני ישראל בעקבות עשר המכות שבאו על המצרים.

​

יש נוהגים לשפוך מעט מן יין מן הכוס כשמזכירים את עשר המכות. ההסבר למנהג זה – הוא מבטא את הרעיון "בנפול אויבך אל תשמח". הכוונה היא שכאשר בני אדם מתים- נפגעים ואפילו הם נמנים על האויבים שלך, לא ראוי לשמוח בשמחה שלמה

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

13

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

מגיד 13

​

"אֲנַחְנוּ חַיָבִים לְהודות, לְהַלֵל"

לאחר שסיימנו לדרוש את סיפור יציאת מצרים ולאחר שיצאנו משעבוד לגאולה, אנו מתחילים בקריאת פרקי הודיה, שירה והלל.

​

אמירת ההלל נובעת מפרץ של שמחה והכרת תודה.

​

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

14

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

רחצה 14

​

רחצה – לאחר סיום הסימן "מגיד", שבסופו שתינו את הכוס השנייה של היין מתוך ארבע הכוסות, ניגשים כעת ל"רחצה" – נוטלים ידיים והפעם מברכים על נטילת הידיים.

​

נוטלים את הידיים לסעודה.

האכילה מתבצעת באמצעות הפה שנועד למאכל, אך משמש גם לפעולת הדיבור.

חז"ל תיקנו להכין את האדם לפני האכילה על ידי נטילת ידיים.

​

​

​

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

15

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

מוציא מצה 15

​

מוציא מצה – מוציאים שלוש מצות: העליונה והתחתונה שלמות, והאמצעית חצויה. מברכים עליהן שתי ברכות: "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ" ו"עַל אֲכִילַת מַצָּה".

אוכלים את המצה בהסבה לשמאל, מפני שהיא מסמלת את החירות ואת היציאה מבית עבדים

​

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

16

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

מרור 16

​

לאחר אכילת המצה מברכים על אכילת המרור, שטעמו מוסיף חוויה חושית של טעם המרירות והשעבוד.

​

המרור הוא זכר לעבודת הפרך והשעבוד המר של אבותינו במצרים.

.

​

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

17

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

מרור 17

​

​

מרור – כדי להיזכר במרירות של העבדות במצרים בוחרים ירק שטעמו מר.

​

יש הנוהגים לאכול חזרת ויש הנוהגים לאכול חסה ערבית.

​

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

18

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

כורך 18

​

אחר אכילת המרור לוקחים את המצה ועושים ממנה כריך, ובתוכו נותנים מרור; יש שמוסיפים גם חרוסת, ואומרים: "זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל. כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָים, הָיָה כּורֵךְ מַצָּה וּמָרור וְאוכֵל בְּיַחַד, לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר: עַל מַצּות וּמְררִים יאכְלֻהוּ."

​

​

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

19

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

שולחן עורך 19

​

​

לאחר שעברנו יחד את שימור הזיכרון של יציאת מצרים, אנו ניגשים לארוחה בשמחה ובכבוד של בני חורין, לחגוג את עצמאותנו, את חירותנו, את השחרור ואת החופש; כמנהגם של בני מלכים אנו פותחים שולחן מלכים.

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

20

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

צפון 20

​

התחלנו את ליל הסדר בקידוש החג, עברנו לכרפס כדי שהילדים ישאלו "מה נשתנה", שברנו את המצה המסמלת את העוני ואת השעבוד שלנו במצרים, ואת החלק השני של המצה – "האפיקומן" – שמרנו לסוף הסדר.

משם התחלנו את המסע אחורה אל השעבוד במצרים, יצאנו עם אבותינו ממצרים, ועברנו חוויות שבהן כל אחד היה צריך להרגיש כאילו הוא יצא ממצרים. כשנגאלנו סיימנו בשירת שבח והודיה ובסעודת הודיה.

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

21

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

ברך 21

​

לאחר אכילת האפיקומן מברכים את ברכת המזון, ובסיום שותים כוס שלישית של יין.

​

יש קהילות הנוהגות למזוג כוס יין גדולה לאליהו הנביא ונוהגים גם לפתוח את הדלת לכבודו.

​

​

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

22

הלל 22

​

לאחר שתיית כוס שלישית של היין אנו שבים אל ההלל ומשלימים את אמירתו. בתום קריאת פרקי ההלל, מברכים את הברכה החותמת את אמירת ההלל.

​

מטרת אמירת ההלל היא הודיה ושבח על הטוב שנפל בחלקנו. אנו צריכים לשאוף לכך שהשירה תבוא מתוך התעוררות רגשית, מתוך שירה ושמחה.

בסיום ההלל מוזגים יין ושותים את הכוס הרביעית, האחרונה.

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

23

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

הלל 23

​

בתוך ההלל ישנו מזמור שבו מופיע הפסוק הבא:

אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.

​

התיאור אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים מתייחס לאבן שלא הייתה נראית לבונים מספיק חזקה או יפה. הָייְתָה - הפכה בסופו של דבר לְרֹאשׁ פִּנָּה – לאבן המוּצבת בקצה העליון של החומה, במקום שבו הכול רואים אותה.

מה שבהתחלה לא נראה חשוב, הפך בסופו של דבר לחשוב ביותר.

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

24

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

נרצה 24

​

נרצה – מנהג זה קיים בחלק מן הקהילות ונוהגים לומר כך:

​

חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ, כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָתוֹ.

כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ, כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ...

לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם הַבְּנוּיָה.

​

תפריט

ראשי

1.קרא/י את הטקסט המבאר את הסימן .

2.בחר/י בצד שמאל אחת מן השאלות

25

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בּרֵָך הַלֵּל נרְצָה

נרצה 25

​

בסיום הסדר, משפחות רבות יושבות וממשיכות לשיר שירים, כגון: ויהי בחצי הלילה, אחד מי יודע, חד גדיא ועוד; יש נוהגים לקרוא את מגילת שיר השירים.

​

חלק מהשירים האלה נועדו גם כדי לשעשע את הילדים הקטנים בשיר משחק, על מנת שיחכו לסוף ליל הסדר ולא יירדמו.

.

​