" וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל" (פרק ל"ט פסוק 6). קראו פירוש אבן עזרא לפסוק זה, וענו על השאלה שלאחריו - אבן עזרא: "ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם" – והנכון בעיני: שכל אשר לו – היה בידו [כלומר, פוטיפר נתון ליוסף הכול] חוץ מן הלחם. שלא היה אפילו נוגע בו בעבור היותו עברי, כי הנה מפורש כי לא יוכלו המצרים לאכול את העברים לחם, כי פוטיפר ידע שיוסף עברי הוא. (1) כיצד מפרש אבן עזרא פסוק זה? (2) בפירושו, מסתמך אבן עזרא מסתמך על הכתוב בפרק מ"ג פסוק 32. כיצד פסוק זה מסייע לפירושו?