אתגר!!! - לימוד לחנוכה מתוך משנה ברורה
למד את השולחן ערוך עם דברי הרמ"א יחד עם המשנה ברורה וענה על השאלות
שם+משפחה+כיתה *
Your answer
סימן תר"ע
סעיף א
(א) מתחילין שמונת ימי חנוכה: כי בבית שני כשמלכו מלכי רשעה גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ומצות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות וצר להם לישראל מאוד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעם ישראל מידם וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום בכ"ה בכסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כ"ג ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד ונעשה נס והדליקו ממנו נרות המערכה ח' ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו הימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. והוא מצוה מד"ס כקריאת המגילה וימים אלו הן הנקראים חנוכה ר"ל חנו כ"ה שביום כ"ה חנו מאויביהם. ומפני שהן ימי שמחה והלל לכך אסור בהן ההספד והתענית נוהגין העניים לסבב בחנוכה על הפתחים ויש טעם לזה:
1. מדוע קראו לחנוכה בשם זה? (א,א) סימן א' סעיף א' במשנה ברורה
6 points
Your answer
2. איזו עוד מצוה מדברי סופרים דומה למצוות החנוכיה? (א,א)
6 points
3. מאיזו הלכה ממנה אנו לומדים שימי חנוכה הם ימי שמחה והלל (א,א)
6 points
Your answer
סימן תר"ע
סעיף ב
(ו) שלא קבעום למשתה ושמחה: אלא להלל ולהודות. ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה כמו בפורים כי בפורים היה הגזירה להשמיד ולהרוג את הגופות שהוא בטול משתה ושמחה ולא את הנפשות שאפילו המירו דתם ח"ו לא היה מקבל אותם לכך כשהצילם הקב"ה ממנו קבעו להללו ולשבחו ית' ג"כ ע"י משתה ושמחה משא"כ במעשה דאנטיוכוס שלא גזר עליהם להרוג ולהשמיד רק צרות ושמדות כדי להמיר דתם [כמו שאנו אומרים להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חוקי רצונך] ואם היו ישראל מכניעים להם להיות כבושים תחת ידם ולהעלות להם מס וחוזרין לאמונתם ח"ו לא היו מבקשים יותר אלא שהגביר הקב"ה יד ישראל ונצחום לכך לא קבעום אלא להלל ולהודות לבד כלומר כיון שהם רצו למנוע אותנו מזה לכפור בדתו ח"ו ובעזרתו ית' לא הפיקו זממם וגברה ידינו לכך אנו מודים ומשבחים לו על שהיה לנו לאלהים ולא עזבנו מעבודתו [לבוש]:
4. מדוע לא קבעו את הימים הללו של חנוכה לימי משתה ושמחה כמו בפורים? (ב,ו)
6 points
סימן תר"ע
(ז) דבאותן הימים וכו': ר"ל בכ"ה בכסליו כדאיתא במדרש דמלאכת המשכן נגמר בכ"ה בכסליו אלא שהמתין הקב"ה בהקמה עד ניסן שנולד בו יצחק ואמר הקב"ה עלי לשלם לכסליו ושילם לו חנוכת בית חשמונאי. וגם שם בימי אנטיוכוס טמאו ההיכל ועשו חנוכת הבית בשמנה ימים אלו בבית:
5. מה היה צריך להיות בהסטוריה בכ"ה כסלו ונדחה לחודש ניסן? (ב,ז)
6 points
Your answer
סימן תר"ע
(ט) ואז הוי סעודת מצוה: ר"ל בצרוף זה וכ"פ הרש"ל והב"ח כהיש אומרים וכתב הרש"ל שכל שעושה כדי ליתן שבח למקום או לפרסם הנס או המצוה הכל סעודת מצוה:
6. כיצד סעודת חנוכה יכולה להיות סעודת מצווה? (ב,ט)
7 points
סימן תר"ע
(י) שהאכילה יהודית: היא היתה בתו של יוחנן כ"ג והיתה גזירה שכל ארוסה תבעל לטפסר תחלה והאכילה לראש הצוררים גבינה לשכרותו וחתכה את ראשו וברחו כולם:
7. מדוע דוקא יש נשים שנוהגות לא לעשות מלאכה חצי שעה ולא גברים? (ב,י)
7 points
Your answer
סימן תר"ע
(יב) ע"ל בהלכות ר"ח וכו': אבלות לכולי עלמא נוהג בחנוכה. אונן פטור מנר חנוכה. וכתב באליהו רבא דאשתו תדליק. ואם הוא מותר לענות אמן יש דיעות בפוסקים עיין ביו"ד סימן שמ"א. ונראה דאם אין אשתו עמו והוא יחידי בבית ידליק הנרות לפרסומי ניסא ובלא ברכה [פמ"ג] חרש שאינו שומע והוא מדבר חייב בנר חנוכה דהוא כפקח לכל דבריו [שם]:
8. מי פטור מנר חנוכה ומדוע? מה יעשה אם אשתו גם לא מדליקה? (ג,יב)
7 points
סימן תרע"א
סעיף א
(א) צריך ליזהר וכו': ואמרינן בגמרא הרגיל בנר הויין לו בנים ת"ח שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ופירש"י ע"ז נר מצוה דשבת וחנוכה:
9. מה פירש רש"י על הפסוק "כי נר מצוה, ותורה אור"? (א,א)
7 points
Your answer
סימן תרע"א
סעיף ב'. (ה) אחד בכל לילה: ואם יש לו ט' נרות ידליק בליל שני שתי נרות ואם יש לו י' נרות אעפ"כ לא ידליק רק בליל ב' ב' ובליל ג' לא ידליק שתים רק אחת [ח"א]:
(ו) עד שבליל אחרון וכו': ומי שאין לו שמן הרבה יתן באחד שמן כשיעור והמותר יחלק לכולם שאם יעשה לכולם בשוה לא ידליק אפילו אחד כשיעור. ואם יש לו שמן בצמצום על כל השמנה ימים ולחבירו אין לו כלום מוטב שידליק בכל לילה אחד ויתן גם לחבירו דהא מדינא א"צ אלא אחד כנ"ל ודוקא כשחבירו אינו מב"ב או שאינו סמוך על שולחנו אבל אם הוא מב"ב מוטב שיהיה הוא מהמהדרין:
(ז) יהיו שמנה: ואם השמן הוא ביוקר מוטב להדליק בנרות שעוה ולהיות מוסיף והולך כמו שכתוב בפנים ממה שידליק בשמן זית נר א' בכל לילה לבד:
10. אם יש לאדם 10 נרות לכל ימי החנוכה, כמה נרות ידליק ביום הראשון, ביום השני, ביום השלישי....? (ב,ה)
7 points
11. מה פוסק המשנה ברורה (החפץ חיים) במקרה הבא: יש 2 חברים, לאחד מהם יש שמן לכל החנוכה למהדרין מן המהדרין ולחבר אין כל. האם יעשה את ההידור או יהדר במצוות ואהבת לרעך כמוך? (ב,ו)
7 points
Your answer
12. יש לי שמן ביוקר שבו אקיים את המצווה הבסיסית- נר אחד לכל יום אבל אעשה זאת בשמן זית כמו מנורת המקדש אבל יש לי הרבה נרות שעווה שאוכל בהם לקיים מוסיף והולך. מה עדיף? (ב,ז)
7 points
סימן תרע"א
סעיף ג
(יא) שתי פיות: היינו שהפתילות מבפנים מונחים בנר זה אצל זה רק ראשי הפתילות כשבולטין לחוץ נחלקין לשתי מקומות וקמ"ל דאע"פ שמבפנים אינן מובדלין הפתילות כלל זה מזה מ"מ כיון שבמקום הנחתן בפה מינכר שהם שתים נחשבות כשתים:
13. האם נר של שמן (כלי מיוחד כמו בימי המשנה) ששמו בו פתילה אחת אבל לנר יש 2 פיות האם זה נחשב ל2 נרות? (ג,יא)
7 points
14. בחנוכיה אחת הדליקו 2 אנשים ביום הראשון כל אחד בקצה אחר של החנוכיה. האם עלתה להם ההדלקה ל2 אנשים? (ג,יא)
7 points
סימן תרע"א
(יח) מאחר שכל נר מובדל הרבה וכו': משמע מלשון זה דתרתי בעינן דהיינו שיהיו ג"כ מובדלים הקנים אחד מחבירו לבד מה שיש לכל קנה מחיצה בפני עצמה ועיין בא"ר שכתב דדי ברחב אצבע. וה"ה כשמדבקין נרות שעוה בכותל יראה שיהיו מרווח אחד מחבירו עכ"פ כשיעור אצבע:
15. מה השיעור של המרחק שיהיה בין נר לנר כדי שלא ייראה כמדורה? (ד, יח)
7 points
Your answer
Submit
Never submit passwords through Google Forms.
This content is neither created nor endorsed by Google. Report Abuse - Terms of Service