ההגדה היא אחד הטקסטים היהודיים הנפוצים ביותר. במרכזה, עומדת התפיסה "והגדת לבנך" – כדרך להנחיל מורשת של זיכרון שתעמוד לדורות הבאים. אלא שתפיסה זאת מעוררת את השאלה ומה נגיד לבנותינו?  ועוד נשאל אם "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" מה מקומן של הבנות והנשים שאינן נזכרות בהגדה?
הגדת הפה-סח האלטרנטיבית נכתבה מתוך כבוד לאמונה ולמסורת, מתוך גישה המוצאת שיש מקום לתפיסות חדשניות, הלוקחות חלק בטקסי עבר בצורה מחודשת באמצעות הפיכת שתיקה והדרה לקול וייצוג בקרב נשים.

ההגדה מציעה סדר אלטרנטיבי המנכיח את הקול הנשי סביב שולחן הסדר. היא בוחנת את משמעות השחרור במובן העמוק של המילה כשחרור מכבלי תרבות פטריארכליים שהקנו לנשים מקום משני בחשיבותו בחיק המשפחה לא כל שכן במרחב הציבורי ובחיים הציבוריים. מתוך כך היא פועלת לחזק מורשת פמיניסטית שנועדה להעניק מקום לקולן, לנוכחותן ולתרומתן ההיסטורית של נשים, החל מכוס מרים – שנועד לאזכר את בארה של מרים הנביאה, המשך בהוספת תפוז לקערת הסדר ובהתייחסות למקומן של בנות ונשים במורשת ישראל ההגדה ומציעה טוויסט פמיניסטי לסיפור יציאת מצריים.

כי גם לנשים מגיע שחרור אמיתי, לא? "כנגד ארבע בנות שתקה תורה", "בכל דור ודור חייבת אישה לראות עצמה כאילו יצאה משלטון הפטריארכיה" וקלאסיקות פסח נוספות מתוך הגדה פה סח פמיניסטית של ד"ר שלומית ליר.

הזמרת טובה גרטנר

ברכות:
מוטי רייפ -  מחזיק תיק הרשות לחוסן ושוויון חברתי בעיריית תל אביב ומשמש כדירקטור במת"ש (מרכזי תעסוקה שיקומיים) של העירייה.
אפרת מייקין -כנפו - מנהלת הרשות לחוסן ושיוויון חברתי בעריית תל אביב יפו