פרקים כז, לו: בנות צלופחד ומינויו של יהושע

JavaScript isn't enabled in your browser, so this file can't be opened. Enable and reload.

מבוא
בפרק כז אנחנו מתוודעים לשני עניינים:
(1) בנות צלפחד פונות למשה רבנו בתביעה לקבל את ירושת אביהן.
(2) משה רבנו מתבשר שעליו להעלות אל הר העברים לקראת מותו והוא מבקש למנות מנהיג במקומו, וה' מצוה למנות את יהושע בן נון.

Email *

שם מלא *

כיתה *

י 1

י 2

Untitled Title

כמה הוראות ,ומתחילים!
1.ברכה ורצינות-אתם עומדים לקרוא \ ללמוד תורה לעיין בגמרות ופרשנים,שימו לב שברכתם 'ברכות התורה 'הבוקר ואם לא אז זה הזמן המתאים , והתייחסו ללימוד ברצינות.
2.גוף השאלה- עיינו טוב בשאלה התשובה נמצאת בתוך הטקסט שהובא.אין צורך בספר
3.עזרת חבר-ניתן לעשות את הדף בחברותא(חבר\אבא\אח),מתוך כוונה ללמוד תורת אמת, ולא כדי לסמן וי ולעבור למטלה הבאה.
4.עזרה- נתקלתם בשאלה לא ברורה ,שלחו לי לוואטסאפ את מספר השאלה ואת הקושי ואני אשתדל לחזור אליכם בהקדם!
המון בהצלחה ממני הרב יחיאל!

בקשת בנות צלפחד במדבר כז (א) וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה:(ב) וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר:(ג) אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ:(ד) לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ: סמיכות הפרשיות פרשת בנות צלופחד מופיעה בתחילת פרק כז מיד אחרי הציווי לבנ"י לפקוד את בנ"י והציווי למשה על חלוקת הארץ. ציווים שנאמרו בפרק כו. במדבר כו (ב) שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל:...(נג) לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת: (נד) לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ: 1. מה הקשר בין שתי הפרשיות הללו? ומדוע בנות צלופחד פונות דווקא עכשיו למשה? *

ייחוסן של בנות צלפחד רש"י במדבר כז, אל משפחת מנשה בן יוסף: למה נאמר, והלא כבר נאמר "בן מנשה"? (וברור אם כן שאביהם הוא מצאצאי יוסף?) אלא לומר לך יוסף חבב את הארץ, שנאמר "והעליתם את עצמותי" וגו' (בראשית נ, כה), ובנותיו חבבו את הארץ, שנאמר "תנה לנו אחוזה" (במדבר כז, ד) .2. מה קשה לרש"י בפסוק א', וכיצד הוא מיישב קושי זה? *

במדבר כז, ג אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ: רש"י והוא לא היה וגו': לפי שהיו באות לומר "בחטאו מת", נזקקו לומר לא בחטא מתלוננים ולא בעדת קרח שֶׁהִצוּ על [שרבו עם] הקדוש ברוך הוא, אלא בחטאו לבדו מת, ולא החטיא את אחרים עמו. 3. לפי רש"י, לשם מה ציינו הבנות את הנתון "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת"? למה זה חיוני לבקשתן? *

הטענה עצמה - פסוק ד במדבר כז, ד לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ: רש"י למה יגרע שם אבינו: אנו במקום בן עומדות, ואם אין הנקבות חשובות זרע, תתיבם אמנו ליבם.כי אין לו בן: הא אם היה לו בן לא היו תובעות כלום. מגיד שחכמניות היו. בכדי להבין טוב יותר את דברי רש"י נעזר בדברי גמרא, שעליהם מבוססים דברי רש"י:  בבלי בבא בתרא קיט ע"בתנא: בנות צלפחד חכמניות הן, דרשניות הן, צדקניות הן. חכמניות הן - שלפי שעה דיברו. [רשב"ם: שכשמצאו פתח לדבריהן באו בעלילה ובטענה מעולה לבית דין, כפי שמפרש והולך], דאמר רב שמואל בר רב יצחק: מלמד שהיה משה רבנו יושב [באותה שעה] ודורש בפרשת יבמין, שנאמר: "כי ישבו אחים יחדו…" (דברים כה, ה). אמרו לו: אם כבן אנו חשובין תנה לנו נחלה כבן, אם לאו - תתייבם אמנו! מיד: "ויקרב משה את משפטן לפני ה' ". 4. לפי רש"י והגמרא, עולה שבנות צלופחד לא באו למשה רק עם בבקשה שהם רוצות נחלה, אלא הן באו גם עם טיעון משפטי הלכתי - מדוע מגיעה להן נחלה. מהו הטיעון המשפטי שלהן, שגם מוכיח ש"חכמניות היו"? *

תגובתו של משה לבנות צלפחד במדבר כז, הוַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'. רש"י ויקרב משה את משפטן: נתעלמה הלכה ממנו. וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר (דברים א, יז) "והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי" (רש"י מפרש שם: "תקריבון אלי - על דבר זה נסתלק ממנו משפט בנות צלפחד..."). דבר אחר: ראויה היתה פרשה זו להיכתב על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן. 5. שים לב, לפי שני ההסברים של רש"י, משה לא ידע את ההלכה ולכן שאל את ה'. ההבדל בין שני הפירושים הוא שלפי פירוש א רש"י מסביר - מדוע משה לא ידע את ההלכה? ואילו לפי פירוש ב' רש"י מסביר - לשם מה משה לא ידע את ההלכה? כתוב בלשונך, את שני ההסברים של רש"י. *

Send me a copy of my responses.

Submit

Clear form

Never submit passwords through Google Forms.

reCAPTCHA

Privacy Terms

This content is neither created nor endorsed by Google. Report Abuse - Terms of Service - Privacy Policy

Forms