ישוב הסתירה

הקורע על מתו

הקורע בחמתו

דף קה:

← ר' שמעון

פטור

פטור

משנה

← ר' יהודה (רק בדרך תיקון - למירמא אימתא אאינשי ביתיה)

חייב

חייב

ברייתא

ישוב הסתירה

הזב בכיסו

דף יא:

← ר' שמעון

פטור

ברייתא

← ר' יהודה

חייב

ברייתא

תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא עמוד ב

כחס על הנר כו'.  רבי יוסי כמאן סבירא ליה?

אי כרבי יהודה סבירא ליה - אפילו בהנך נמי ליחייב,

ואי כרבי שמעון סבירא ליה - פתילה נמי ליפטר?

1. אמר עולא: לעולם כרבי יהודה סבירא ליה.

וקסבר רבי יוסי: סותר על מנת לבנות במקומו - הוי סותר,

על מנת לבנות שלא במקומו - לא הוי סותר.

אמר ליה רבה: מכדי, כל מלאכות ילפינן להו ממשכן והתם סותר על מנת לבנות שלא במקומו הוא?

אמר ליה: שאני התם, כיון דכתיב +במדבר ט+ על פי ה' יחנו - כסותר על מנת לבנות במקומו דמי.

2. ורבי יוחנן אמר: לעולם כרבי שמעון סבירא ליה.

ומאי שנא פתילה?

כדאמר רב המנונא ואיתימא רב אדא בר אהבה:

הכא בפתילה שצריך להבהבה עסקינן, דבההיא אפילו רבי שמעון מודי דקא מתקן מנא.

אמר רבא: דיקא נמי דקתני שהוא עושה פחם ולא קתני מפני שנעשית פחם - שמע מינה.

רבי יוחנן: כרבי שמעון

עולא[1]: כרבי יהודה

(ע"פ רש"י)

רבי יוסי כמאן סבירא ליה? (לא:)

מלאכה שצריכה לגופה

סותר על מנת לבנות שלא במקומו - הוי מקלקל

כחס על הנר - פטור

מלאכה שצריכה לגופה

סותר על מנת לבנות שלא במקומו - הוי מקלקל

כחס על השמן - פטור

פתילה שצריך להבהבה עסקינן - דקא מתקן מנא

סותר על מנת לבנות במקומו -הוי סותר

כחס על הפתילה - חייב

This sugya is the headquarters and actaully deals with the parameters of the concept itself:

תלמוד בבלי מסכת שבת דף צד עמוד א

את המת במטה - חייב, וכן כזית מן המת וכו'.

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, ואמר רב יוסף אמר רבי שמעון בן לקיש:

פוטר היה רבי שמעון (דף צד עמוד ב)  אף במוציא את המת לקוברו.

אמר רבא: ומודה רבי שמעון במר לחפור בו, וספר תורה לקרות בו, דחייב.

פשיטא! דאי הא נמי מלאכה שאינה צריכה לגופה היא -

אלא מלאכה שצריכה לגופה לרבי שמעון היכי משכחת לה?

מהו דתימא: עד דאיכא לגופו ולגופה,

כגון מר לעשות לו טס ולחפור, ספר תורה להגיה ולקרות בו -

קא משמע לן.

לצורך גופה וגופו

לצורך גופו (מוציא -

גברא)

לצורך גופה (הוצא -

חפצא)

דף צד.

{המוציא את המת בגלל טומאה}

לקוברו (פטור)

[רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש]

מת

להגיה ולקרות בו

לקרות בו (חייב)

[רבא]

{להגיה}

ספר תורה

לעשות לו טס ולחפור

לחפור בו (חייב)

[רבא]

{לעשות לו טס}

מר

Here is a list of cases in which the Gemara applies Rebbi Shimon:

  1. צד שאר שקצים ורמשים שלא לצורך (קז.)
  2. המפיס מורסא בשבת, אם לעשות לה פה - חייב, אם להוציא ממנה לחה - פטור (קז:)
  3. הצד נחש בשבת, אם מתעסק בו שלא ישכנו - פטור, אם לרפואה - חייב (קז:).
  4. מכבין גחלת של מתכת ואפילו של עץ ברשות הרבים בשביל שלא יזוקו בה רבים (מב.)
  5. על עקרב שלא תישך (קכא:)
  6. הזב בכיסו (יא:)


[1]According to עולא the reason for the פטור is מקלקל.