אמירה לאינו יהודי 05

Musical intruments at a wedding on Friday night?!

What are the parameters of makom mitzvah?

1) ראבי"ה ח"ג - הלכות יום טוב סימן תשצה

Rabbi Eliezer ben Yoel (d. 1225) Germany

ואומר אני אפילו קולו של שיר וטפוח וריקוד לא אסרו אלא לישראל, אבל לגוי המנגן בכלי שיר בנשואין שרי ואפילו אם ישראל אומר לו לעשות ביום השבת שרי, דאמירה לגוי שבות ובמקום מצוה שרי, כדמוכח בפרק הדר גבי ההוא ינוקא דאישתפך חמימיה, ואין שמחה לחתן וכלה בלא כלי שיר, וכל שכן כאן שאינו אסור לישראל אלא משום גזירה בעלמא שלא נחוש אם גוי מטיב נגן בכלי שיר ואפילו אם ישראל מצוהו לשורר בכלי שיר.

2) טור אורח חיים הלכות שבת סימן שלח

Rabbi Yaakov bar Asher (d.c. 1340) Toledo

וכ"כ אבי העזרי וכתב עוד שמותר לומר לעכו"ם לנגן בכלי שיר בחופות דאמירה לעכו"ם במקום מצוה שרי ואין שמחת חתן וכלה בלא כלי שיר וכל שכן הכא דאפילו ישראל אין בו איסור אלא משום גזירה ואין לאסור לאומרו לעכו"ם עד כאן. על מה שנתן טעם להתיר משום דאמירה לעכו"ם שרי במקום מצוה אני כתבתי למעלה שאין להתיר אמירה לעכו"ם אלא בדבר שהוא בעצמו דוחה שבת כגון מילה:

3) מרדכי מסכת ביצה פרק משילין [רמז תרצו]

Rabbi Mordechai ben Hillel (c. 1250 to 1298) Germany

One of the key students of Maharam

Major source for the Rema

וכתב רבינו אבי העזרי דטיפוח וריקוד לא אסרו אלא לישראל אבל עכו"ם המנגן בכלי שיר בבית הנשואין אפי' אם ישראל יאמר לו לעשותו בשבת שרי כי אין שמחה לחתן ולכלה בלא שיר ואיסור מדרבנן שרי במקום מצוה כדמוכח פרק הדר גבי ההוא ינוקא דאישתפוך חמימי' וכ"ש כאן שאינו אסור אלא משום גזירה אפי' לישראל שלא נחוש אם עכו"ם מטיב מנגן בכלי שיר אפי' אם ישראל מצוהו לשורר בכלי שיר וגם האלפסי פסק בפ"ב דעירובין כדפרישית

It appears to me that the Rema misread (he may well have had a different text of the Mordechai in front of him as the text of the Mordechai is very unstable.  It is hard for me to imagine that the Rema just misunderstood the printed edition.) the line “אפי' אם ישראל יאמר לו לעשותו בשבת שרי” as meaning that we are allowed to tell the non-Jew to make an instrument.  That is how he quotes it in the Drachei Moshe as well as the Rema שלח סעיף ב.  (See Aruch ha-Shulcha שלח  paragraph 10 where he rejects the Rema’s kula - perhaps the Rema is relying here on the Ittur, (Biur ha-Gr”a) which the Aruch ha-Shulchan has already rejected.  Mishna Berura on Rema says that maybe the mitzvah of simchat hatan v’kalah is different.)

See also the Darkhei Moshe on this section

4) חידושי דינין והלכות למהר"י ווייל סימן ז

Rabbi Yaakov ben Yehuda Weil (15th century) Germany

Student of Maharil (d. 1427) Germany

אותם דעבדי חינגי בי"ט והגוים מזמרים להם בכלי שיר לא ידענא מניין להם היתר בדבר דהא כתבו כל הפוסקים דווקא בנישואין התיר ראבי"ה משום שמחת חתן וכלה משמע הא לאו הכי אסור ותנן אין מטפחין ואין מרקדין אף על גב דמפ' בירושלמי קיפוץ עוקר שתי רגליו כאחת ריקוד עוקר רגלו אחת ומניח אחת הא עבדי הכי כדעבדי חינגי ואי איישר חילי אבטליניה:  

5) שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שלח סעיף ב

יש מתירים (ח) לומר לעכו"ם לנגן בכלי שיר בחופות.

הגה: ואפי' (ט) לומר לעכו"ם ד לתקן הכלי שיר, שרי משום כבוד חתן וכלה, (י) אבל בלא"ה, אסור (מרדכי פרק משילין). ומיהו בזמן הזה (יא) נהגו להקל, מטעם שיתבאר בסי' שאחר זה (יב) ה לענין טפוח ורקוד.

6) מגן אברהם סימן שלח:ד "לתקן הכלי" 

See Mishna Berura

7) ערוך השולחן אורח חיים הלכות שבת סימן שלח סעיף י

ויש מהקדמונים שהתירו לומר לאינו יהודי לנגן בשבת בכלי שיר בחופות דהוה שבות דשבות ובמקום מצות שמחת חתן וכלה לא גזור רבנן וכתב רבינו הרמ"א בסעיף ב' דאפילו לומר לא"י לתקן הכלי שיר מותר מפני כבוד חתן וכלה אבל בלאו הכי אסור ומיהו בזמן הזה נהגו להקל מטעם שיתבאר בסי' שאחר זה לענין טיפוח וריקוד עכ"ל וזה ודאי תמוה להתיר אמירה לעכו"ם באיסור דאורייתא [מג"א סק"ד] ואפשר שהולך לשיטתו בסי' רע"ו שהתיר לומר לאינו יהודי להדליק לו נר לכבוד סעודת שבת וכבר נתבאר בשם דאין הלכה כן וגם בזמנינו לא שמענו היתר זה אפילו לומר לא"י לנגן בכלי בשבת לכבוד חתן וכלה ובכל המדינות נוהגים איסור בזה וק"ו לומר לו לתקן כלי שיר ואם הא"י בא מעצמו לנגן בכלי א"צ למחות בידו [שם] אבל לא לומר לו לנגן ואפילו בערב שבת לא יאמר לו שיבא בשבת לנגן בכלי וכן המנהג הפשוט ואין לשנות [ומ"ש מטעם שיתבאר בסי' של"ט וזהו מפני שאין אנו בקיאין בתקון כלי שיר ע"ש זהו לענין טיפוח וריקוד אבל לא לנגן ממש וחלילה להתיר בזה]: