שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן עז

Rabbi Jacob ben Tzvi Emden was born in 1697 and died in 1776, in Germany. One of the outstanding rabbis of his generation, Emden studied under his father, who was also a noted halachic authority. Yavetz (an acronym for Jacob ben Tzvi) did not serve as a practicing rabbi, and he disseminated his views through the press. He was involved in several controversies, the most famous of which was his acrimonious dispute with Rabbi Jonathan Eibeschuetz, whom he suspected of following Shabbetai Tzvi, the false messiah. Emden wrote commentaries on the Mishnah, Talmud, and the prayer book, as well as a book of responsa, She'elat Yavetz.

כתוב בתשו' מהרמ"ע (סימן קי"ג שאלה רביעית) בהמת ישראל והחלב שלה מחצה לבעליה ומחצה לאריס נכרי מהו להניח לחלוב בשבת?  תשובה החולב מפרק הוא.  דהויא מלאכ' גמור' בגופה של בהמ' לפיכך אם הפקירה בעליה או התנה עם האריס שיתחייב באחריותה כל שבת ושבת, מותר, ואם לאו אסור[1] עכ"ל.  

ונפלא ממני מאד פסקו זה. שהוא הפך הפוסקים כולם פה אחד וכמבואר בש"ע בשני מקומות בהל' שבת וי"ט. ולא זו בלבד שמותר. אלא עוד גדולה מזו שאפילו הבהמ' והחלב של ישראל מותר לצוות לנכרי לחולבה כאשר נתבאר בדבריהם ז"ל אלא שיש מחמירין בה לקנות החלב מהגוי.  וזה אינו אלא כדי שלא יהא נרא' כחולב לצורך ישראל.  ולאו היינו טעמיה דמהרמ"ע, דא"כ אמאי לא אשכח היתר לחולבה אם לא באופן הנ"ל.  הי' לו לאסור רק החלב בלבד.  אבל החליבה אדרב' משמע דשפיר דמי למעבד לכתחל' ע"י נכרי.  ומצוה נמי איכא משום צער ב"ח =בעלי חיים= אפילו אליבא דהמחמירין בחלבה מטעם הנ"ל.  ואע"ג דאמירה לגוי שבות לית לן בה משום צב"ח דאורייתא.  זהו דעת הפוסקים ז"ל.  

וכמדומה שהי' זה כשגגה שיוצא מלפני השליט, מחמת אותה שאמרו בהמצניע (צה"א) דפשטו לר"ן ב"ג (בר גוריא) דחולב חייב משום מפרק. וא"כ אף ע"י נכרי נמי אסור מדאורייתא משום שביתת בהמתו דקיי"ל דאורייתא.  ואיסורי שבת חמירי (אפי' שבותין דילה עיין פ' בתרא דיומא משנה ו') והיינו דדייק בלישניה דהויא מלאכ' גמורה בגופה של בהמ' שביאר בזה דעתו ז"ל.  שהאיסור הוא משום שעושה מלאכה בגופה של בהמ'. ואפשר עוד שהי' סבור ז"ל דמאן דשרי סבר שאין זו מלאכ' גמורה אלא מפרק כלאחר יד הוי, ובמקום צערא לא גזרו רבנן, ואיהו ז"ל ס"ל דמלאכ' גמור' הויא מדאמרינן חייב משום מפרק.  וכן האמת לפי אותה שיטה.  וכיון שהיא מלאכה בגופה של בהמ' לא שריא ע"י נכרי.  כך נ"ל ברור בכוונת התשוב' הנ"ל לדעתי.    

והא ודאי דלא דייקא הך שמעתא. אולי איזה תלמיד טועה כתב כן על שמו של הגאון רמ"ע ז"ל.  שהרי הטעות נגלה. דמאי איכפת לן אם המלאכ' נעשית בגופה של בהמ' כיון שהבהמ' אינו עושה שום דבר ולא מסייעת במאומה, רק הגוי לבדו עושה המלאכ'.  (ואינו אלא מפרק המשא מן הבהמ' למען תנוח בשבת).  ולכך סמכו הפוסקים בכללם להתיר הדבר לעולם וכנ"ל.  והוא דבר פשוט וברור. ויש הרב' כיוצא בו ואין להאריך.  

ותו בר מן כל דין.  ההוא דהמצניע אליבא דר"י איתמר.  דאית ליה דישה שלא בגידולי קרקע.  עיין בתו'.  ואנן כר"ש סבירא לן א"כ קשיא אפילו לשטתיה והוא דבר תמוה ביותר שהרי הרמ"ע ז"ל ראה ספר הש"ע שכבר נתפשט בימיו ונעלם ממנו מכל וכל, דבר שנאמר בהל' שבת, ונשנה בהל' י"ט, דאל"ה לא הוה משתמיט מלהביאו ולזכרו עכ"פ.  

ועוד גדולה מזו שמענו, שאפילו לישראל עצמו הותר לחלוב הבהמ'.  כדאמרינן חולב אדם עז לקדרה משום דמשק' הבא לאוכל הוא.  ואע"ג דבתו' פירשו, דהיינו דווקא בי"ט ולא בשבת לא ברירא כולי האי, אבל אין לפשוט מכאן, דעל כרחך לפ"ז לא קיימא הך דחולב חייב משום מפרק, דא"ה אכתי לתסר משום מפרק אפי' בחולב לקדרה.  דהא תותים וענבים דכוותה נינהו ודוק.   יעבץ ס"ט.  

שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קיב

Rabbi Menachem Azariah da Fano (Rema MiFano) was born in 1548 in Italy, and died there in 1620. Famed as a rabbi and philanthropist, he wrote many works, including responsa, a summary of the Sefer Ha-Halachot of Rabbi Isaac Alfasi, and a kabbalistic work, Asarah Ma'amarot.

רביעי - בהמת ישראל והחלב שלה מחצה לבעליה ומחצה לאריס נכרי מהו להניח לחלוב בשבת?  

תשובה, החולב מפרק הוא דהויא מלאכה גמורה בגופה של בהמה, לפיכך אם הפקירה בעליה או התנה עם האריס שיתחייב באחריות כל שבת ושבת מותר ואם לאו אסור.


[1]This is the entire Teshuva - see below.